ברמץ ואח' נ' נהיר וא ח'

החלטה

1.בהסכמת המשיבים, אני מאשר בזה את פסקי הבורר (החלטות מיום 28/2/11 ו- 5/4/11) כמבוקש.

2. מאחר שהמשיבים טענו שיש להקל עמם בגובה ההוצאות בגין תגובתם לבקשת האישור, עקב כך שאף בית משפט זה קבע בפסק דינו כי הבורר אכן לא היה מוסמך להכריע לבדו בשאלת סמכותו לכהן כבורר, ומאחר שהמבקשים טענו בתגובה כי עמדת בית המשפט בשאלה זו אינה משקפת נכונה את ההלכה, אעיר כי איני מקבל את עמדת המבקשים, ואף פס"ד ג'ברה (ע"א 445/80 ג'ברה נ' המועצה האזורית בקעת בית שאן, פ"ד לז(1) 421), אשר אליו מפנה עו"ד ברמץ, אינו תומך בעמדתו. במקרים בהם לא הסמיכו הצדדים את הבורר במפורש להכריע בדבר סמכותו, נקבע בפס"ד ג'ברה כי הבורר יוכל לכל היותר לקבוע את העובדות הרלוונטיות לשאלת הסמכות, ברם ההכרעה בנדון תתקבל אך ורק על ידי בית המשפט (השווה אוטולנגי, כרך א, עמ' 583 וה"ש 12, שם, בה מפנה המחברת לפס"ד ג'ברה). אמנם, ניתן לומר שבמקרים בהם לא מתעוררת שאלה משפטית אמיתית אלא התנגדות סתמית לסמכות, יוכל הבורר להחליט לבדו; ברם במקרה דנא, עלו שאלות משפטיות של ממש, אשר חייבו הכרעה לגופן; ועל כן, מן הראוי היה שהבורר יעביר את הנ"ל להכרעת בית המשפט, כמפורט בפסק הדין. יוער, כי בימ"ש העליון ציין את הערת בית משפט זה בסוגיה הנ"ל, ולא העיר כל הערה כאילו שעמדת בית המשפט הייתה מוטעית.

3.אני גם מתחשב בעובדה שבקשת המבקשים לאישור החלטות הבורר הוגשה בעת שכבר הייתה מונחת על שולחנו של בית משפט העליון בקשת המשיבים לרשות ערעור, אשר התייחסה במפורש לשאלת סמכותו של הבורר, ועל כן, כל עוד שהבר"ע הייתה תלויה ועומדת, לא היה מקום להגשת בקשת האישור כאמור; שכן, אם היה בימ"ש העליון קובע שהבורר פעל בהעדר סמכות, כי אז, כמובן, לא היה כל תוקף להחלטותיו נשוא בקשת הערעור.

4.לאחר ששקלתי את כל הנ"ל, אני מחייב בזה את המשיבים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הליך האישור בסך 1,000₪.

ניתנה היום, ט"ז סיון תשע"ב, 06 יוני 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: