ברם נ' בן סעדון ואח'

פסק דין

תביעה בגין נזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת שרשרת.

אין מחלוקת בין הצדדים כי ביום 30.11.2010 בעת שהתובע נסע ברכבו בדרך פת בירושלים, הוא נאלץ לבצע בלימה פתאומית על מנת להימנע מפגיעה ברכב אחר שנכנס לנתיבו. אין גם מחלוקת כי בעקבות הבלימה פגע רכב הנתבעת 1 ברכב התובע וגרם לו לנזק.

המחלוקת העיקרית נטושה בין הנתבעת 1 (שהנתבעת 2 היא שביטחה את רכבה) לבין הנתבע 3. לגרסת הנתבעת 1, משהבחינה בכך שרכב התובע עצר בפתאומיות, עצרה את רכבה מבלי לפגוע בו אלא שאז פגע בה רכב הנתבע 3 מאחור והדף את רכבה על רכב התובע. לעומתה טוען הנתבע 3 כי הנתבעת 1 לא הספיקה לעצור את רכבה בזמן ורכבה פגע ברכב התובע בעוד שהוא עצמו עצר את רכבו ופגע ברכב הנתבעת 1 בצורה קלה ביותר.

בדיון שנערך בפניי נשמעו עדויות התובע, הנתבעת 1 והנתבע 3 וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם על פה.

לאחר ששמעתי את העדויות ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו במהלך הדיון אני מוצא להעדיף את גרסתה של הנתבעת 1 על פני גרסתו של הנתבע 3. התובע, שעדותו היתה מהימנה עלי ואשר ניכר היה שהוא מנסה להביא בפני בית המשפט את הדברים כפי שהם זכורים לו, העיד כי במהלך האירוע חש ושמע חבטה אחת בלבד (ע' 2, ש' 5, ע' 3' ש' 6 לפרוטוקול). עדות זו של התובע, שלא נסתרה, אינה מתיישבת עם גרסתו של הנתבע 3, שלפיה פגע רכבו ברכב הנתבעת 1 לאחר שזה פגע כבר ברכב התובע. בנוסף, התובע ציין בעדותו כי מיד כאשר יצא מרכבו לאחר התאונה, אמרה לו הנתבעת 1 כי רכבה נהדף על ידי רכב שפגע בה מאחור. כך גם צוין בהודעה שמסר לחברת הביטוח. בכך יש כדי ללמד שגרסתה של הנתבעת 1 נמסרה בזמן אמת ואיננה גרסה מאוחרת. לכך יש להוסיף כי מעדויות התובע והנתבעת 1 עלה כי הנתבע 3 עזב את מקום התאונה בתוך זמן קצר ביותר ומבלי שטרח להחליף פרטים עם יתר המעורבים (ע' 2, ש' 11-12, ש' 28-29 ע' 4 ש' 3-4 לפרוטוקול). הנתבע 3 אישר גם שלא שיתף פעולה עם הנתבעת 1 בעת שניסתה ליצור עמו קשר מאוחר יותר, אחרי שבמועד התאונה עלה בידה לרשום את מספר הרכב שלו. גם בהתנהלות זו יש כדי לספק תמיכת מה במסקנה שגרסתה של הנתבעת 1 עדיפה על גרסתו של הנתבע 3.

בכל האמור בנזקים הנטענים אציין כי התובע לא הוכיח את הנזקים הנטענים בס' 9(ג) לכתב התביעה.

לאור האמור לעיל התביעה, ככל שהיא מופנית כלפי הנתבע 3, מתקבלת, כדלהלן:

הנתבע 3 ישלם לתובע סך של 5,404 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 8.3.2011 ועד יום התשלום בפועל. כמו כן יחזיר הנתבע 3 לתובע את אגרת המשפט וכן ישלם שכ"ט עו"ד בסך של 1000 ₪.

התביעה כנגד הנתבעים 1 ו-2 נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז טבת תשע"ב, 11 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.