ברלין ולדימיר נ' חברת יהושע נפחי בע"מ ואח'

החלטה

1. בפני בקשת התובעים להוספת מסמכים מעבר למסמכים אשר גולו במסגרת תצהיר גילוי המסמכים.

2. אציין כי לטענת המבקשים, המסמכים נמסרו לידיהם ממחסני המשיבה 1 (בפירוק) סמוך למועד הדיון אשר התקיים ביום 12.5.10, לאחר ניסיונות רבים במסגרתם פנו לקבלת המסמכים ממפרק המשיבה .

3. המשיבים התנגדו לבקשה וטענו כי היה על המבקשים לפעול להשגת המסמכים בהזדמנות ראשונה עוד בחודש ינואר 2010.

עוד נטען כי לא ברורה רלבנטיות המסמכים אשר צורפו, לבירור טענות התובעים והשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

כמו כן טענו המשיבים כי טענות בדבר "עירוב נכסים" ו"נטילת התחייבויות בלתי סבירות" הינן בגדר הרחבת חזית באשר לא נכללו בכתב התביעה במסגרתו הועלו טענות בדבר הרמת מסמך ההתאגדות בלבד.

4. המבקשים השיבו לתגובת המשיבים וטענו כי בהתאם לתכתובות בינם ובין מפרק החברה וחרף פניותיהם הרבות לא ניתן היה לקבל המסמכים טרם לחודש מאי 2010.

בנוסף חזרו והבהירו כי המסמכים דרושים להוכחת התנהלות הנתבעים ורלבנטיים הם לטענות התובעים כעולה מכתב התביעה בפרט משכתבי הטענות כוללים העובדות העיקריות ל"הרמת מסך" גם בנושא עירוב נכסים ו"לקיחת התחייבויות בלתי סבירות".

5. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה להלן החלטתי:

תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

6. ההלכה הפסוקה קבעה לא אחת כי "יש להבטיח גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת שכן אם, לשם המחשה, צד המבקש גילוי ועיון במסמכים מ גלה שהם אינם משרתים את עמדתו או חלקה, הוא עשוי לזנוח חלק מטענותיו או לנסות ליטול את עוקצם של אותם מסמכים באמצעות ראיות אחרות" (ראו עע (ארצי) 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, ניתן ביום 22.12.05).

7. ברי כי ההליך המשפטי ובפרט עשיית הצדק שואבת קיומה מחשיפת האמת, על כן יש לאפשר גילוי מרבי ככל שניתן של המידע הרלוונטי להתדיינות.

אשר להחלת מבחן הרלוונטיות קבע ההלכה הפסוקה כדלקמן:

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשות הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלוונטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של דיון יעיל כנדרש בתקנה 46 לקנות, אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין וידרש להיבט הרחב של מבחן הרלוונטיות. במסגרת זו תבחן הבקשה לגילוי המסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של דיון יעיל בהליך" (ראו: ע"ע מדינת ישראל, נציבות המים – קלרק אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.07)

עוד יצוין כי עסקינן בזכות אותה יש לאזן אל מול אינטרסים מתנגשים לרבות אינטרס הצד חושף המידע ואינטרסים לגיטימיים של צדדים שלישים זרים להליך לרבות הפגיעה בזכות הפרטיות.

8. בענייננו יש לבחון תחילה האם עסקינן במסמכים הרלוונטיים להליך?

עיון בכתב התביעה מלמד כי הטענה בדבר הרמת מסך ההתאגדות לרבות הצגת מצג שווא על ידי מנהלי החברה שזורה "כחוט השני" במסגרת כתב התביעה.

לכך מצטרפת טענת התובעים כי הנתבעת ניכתה משכרם את כספי ההפרשות לקרן הפנסיה אולם בפועל לא הועברו הכספים לקרן.הימנעות המעביד מהפקדת הכספים לקרן שעה שניכה הסכום משכר העובד מהווה עילה להרמת מסך ההתאגדות(ראו:עע1137/02 יוליוס אדיב-החברה לפיתוח ולמלונאות פד"ע לג 35).

בנוסף, עסקינן בחברה משפחתית בה מנהליה ובעלי השליטה בני משפחה אחת הם, אשר לטענת התובעים הוליכו העובדים שולל בעניין מצבה הכספי של המשיבה 1,שעה שידעו באופן ברור כי המשיבה חסרת סיכוי לקיום התחייבויותיה.