החלטה
בפני בקשה לפסילת מומחה אף אוזן גרון ולחילופין למינוי מומחה נוסף בתחום זה.
1. התובעת נשוא תיק זה נפגעה בשתי תאונות דרכים, האחת ביום 21.7.06 (להלן: התאונה הראשונה) והשנייה ביום 27.3.07 (להלן: התאונה השנייה). הנתבעת 2, מגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן: מגדל), היא מבטחת הרכב בתאונה הראשונה. הנתבעת 3, הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: הפניקס), היא מבטחת הרכב בתאונה השנייה. לצורך בדיקת שיעור נכותה של התובעת בגין תאונות אלה מונו שני מומחים מטעם בית המשפט; פרופ' פיסטרבוש בתחום האורטופדי וד"ר דויטש בתחום האף אוזן גרון (להלן: א.א.ג). פרופ' פיסטרבוש קבע לתובעת 10% נכות בתחום האורטופדי וד"ר דויטש קבע לתובעת 20% נכות בגין פגיעה בחלק הוסטיבולרי. שני המומחים ייחסו בחוות דעתם את מלוא הנכויות לתאונה השנייה.
2. הפניקס כפרה בחוות דעת המומחים ובמסקנתם בדבר ייחוס הנכויות התובעת לתאונה השנייה. בעקבות זאת, שני המומחים נחקרו על ידה. במהלך חקירתו, חזר בו פרופ' פיסטרבוש ממסקנתו לפיה יש לייחס את מלוא הנכות האורטופדית לתאונה השנייה, וקבע כי יש לייחס לתאונה הראשונה 4% משיעור הנכות ולתאונה השנייה יש לייחס 6% משיעור הנכות. ד"ר דויטש נחקר אף הוא ארוכות לגבי הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה על ידו לתובעת בגין פגיעה בחלק הוסיטבולרי לתאונה השנייה. ד"ר דויטש דבק במסקנתו לפיה יש לייחס את מלוא שיעור הנכות לתאונה השנייה.
3. בבקשתה טוענת הפניקס כי לא ניתן לבסס ממצא כלשהו על חוות דעתו של ד"ר דויטש או לאמץ מי ממסקנותיו. הפניקס מצביעה על סתירות שקיימות, לטענתה, בין עדותו של ד"ר דויטש לאמור בחוות דעתו וכן סתירות בין מסקנותיו לדברים שנאמרו על ידו בעדותו. כך, לדוגמא, טוענת הפניקס כי מחקירת המומחה ומהצגת התיעוד במהלך חקירתו הוברר כי התובעת התלוננה על סחרחורות בגין התאונה הראשונה חמש פעמים ולא פעם אחת, כפי שצוין בחוות דעתו. לעומת זאת, לאחר התאונה השנייה התלוננה התובעת פעם אחת בלבד על כאבי ראש וסחרחרות כחודשיים לאחר התאונה. עוד תוהה הפניקס כיצד ייחס ד"ר דויטש את מלוא שיעור הנכות לתאונה השנייה כאשר לאחר התאונה הראשונה לא נעשתה בדיקה אשר ניתן היה להשוותה עם הבדיקה שנעשתה לאחר התאונה השנייה. כמו כן, לטענת הפניקס, ד"ר דויטש לא הבהיר מדוע ההנחה שהניח בקשר לתאונה הראשונה, לפיה בחלוף 8-9 חודשים המצב חולף והפגיעה משתקמת, אינה יפה אף לתאונה השנייה. הפניקס מוסיפה וטוענת כי מעדות המומחה ניכר כי הוא לא ערך כלל בירור מעמיק בשאלת הקשר הסיבתי וסמך בחוות דעתו רק על תוצאת בדיקת ה-ENG. זאת, למרות שהובהר לו כי התובעת לא היתה במעקב של רופא א.א.ג או נוירולוג מאז 27.5.07 ועד מועד ביצוע בדיקת ENG, למעלה מ-3 שנים לאחר התאונה השנייה. בנסיבות אלה, טוענת הפניקס כי אין בחוות דעת המומחה ובעדותו כדי לסייע לעמוד על הקשר הסיבתי הנדרש. לפיכך, לטענתה, ראוי לפסול את המומחה ולמנות אחר במקומו ולחילופין, למנות מומחה רפואי נוסף בתחום זה שיבחן סוגיה זו לעומקה. התובעת ומגדל מתנגדות לבקשה.
4. ככלל, לא יפסול בית משפט את חוות דעתו של מומחה שהתמנה על ידו אלא אם נתגלו פגמים חמורים בשיקול דעתו, במהימנותו, או שהימנעות מפסילה תגרום לעיוות דין (רע"א 7323/11 ועקנין נ' המאגר הישראלי ביטוחי רכב (הפול) בע"מ (28.12.11), אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – תחולת החוק, סדרי דין וחישוב הפיצויים 693-690 (מהדורה רביעית, 2012) (להלן: ספרו של ריבלין)). בקשה לפסילת מומחה אף תיבחן בהקפדה יתרה "מקום שהבקשה באה לאחר שהרופא נחקר בבית המשפט על חוות דעתו. בשלב זה לא יטה בית המשפט למנות מומחה אחר תחתיו ויבחן את האפשרות להסתפק בהערכת משקלן של חוות הדעת ושל העדות" (ספרו של ריבלין בעמוד 690).
5. בנסיבות המקרה דנן, איני מוצאת שקמה עילה לפסילת ד"ר דויטש. ד"ר דויטש כתב את חוות דעתו והשיב לשאלות שנשאל בחקירתו לפי מיטב הבנתו המקצועית. לא מצאתי כי נתגלו פגמים חמורים בהפעלת שקול דעתו ובמהימנותו ואף איני סבורה כי העדר פסילתו תוביל לעיוות דין כלפי מי מהצדדים. לפיכך, אין מקום להיעתר לבקשה לפסילתו, והיא נדחית בזה.
6. אשר לבקשה למינוי מומחה נוסף. מינוי מומחה נוסף ייעשה במשורה ורק במקרים בהם תחושתו של השופט היושב בדין היא שאין בידו להכריע במחלוקת שלפניו בהסתמך על חוות דעתו של המומחה שמונה (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 675,672). מינוי מומחה נוסף מיועד למקרים בהם מתעוררים ספקות מהותיים בדבר נכונות חוות הדעת של המומחה הממונה, למשל במהלך חקירתו הנגדית, או שנתברר כי אין בה בסיס ראוי להערכת המצב הרפואי (ספרו של ריבלין בעמוד 694).
7. השאלה הניצבת בפני היא, אפוא, האם נוכח חוות דעתו של ד"ר דויטש וחקירתו בבית המשפט מתקיימים התנאים המצדיקים מינוי מומחה נוסף בתחום ה-א.א.ג אשר יחווה דעתו בעניין הקשר הסיבתי בין הפגיעה שנגרמה לתובעת בתחום זה לתאונה השנייה?
לאחר שעיינתי היטב בבקשה, בתגובות לה ובתשובת הפניקס לתגובות אלה באתי לכלל מסקנה שיש להשיב על שאלה זו בשלילה. כמובהר לעיל, טענות הפניקס מתמקדות במסקנותיו של ד"ר דויטש בעניין הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה לתובעת בגין הפגיעה בחלק הוסטיבולרי לתאונות שעברה. טענות אלה מופנות הן לעניין עצם ייחוס הנכות לתאונות והן לעניין חלוקת הנכות בין התאונות. ב"כ הפניקס חקרה את ד"ר דויטש בשאלות אלו באריכות ובאופן ממצה. היא הציגה לפניו את המסמכים הרפואיים הקשורים לשתי התאונות וביקשה התייחסותו לשאלה כיצד הם עולים בקנה אחד עם ייחוס הנכות שקבע לתאונות, ובעיקר כיצד הם מתיישבים עם ייחוס מלוא הנכות לתאונה השנייה. ד"ר דויטש הבהיר את השיקולים שהנחו אותו בהסקת מסקנותיו הרפואיות בעניין ייחוס הקשר הסיבתי בין הנכות שנקבעה על ידו לתאונה השנייה. בין שיקולים אלה מנה ד"ר דויטש את השיקולים הבאים: העובדה כי בדיקת ENG נעשתה לאחר התאונה השנייה, שהתובעת הופנתה אליה לאחר התאונה השנייה ולא אחרי התאונה הראשונה; עיתוי בדיקת ה-ENG מאפשר קביעת קשר סיבתי לתאונה שנייה ולא לראשונה; פער הזמנים בין התאונות הוא זמן בו מתרחשת החלמה ספונטנית של מערכת הא.א.ג ולכן יש לייחס נכות לתאונה שנייה; פגיעות מסוג זה, בשונה מפגיעות אורטופדיות, אינן "מצטברות" זו לזו; מנגנון התאונה השנייה חמור יותר מהתאונה הראשונה, בתאונה השנייה נפתחו כריות אויר ונגרמה לתובעת חבלת ראש וזעזוע מוח. מכלול שיקולים אלה, הובילו את ד"ר דויטש למסקנה רפואית לפיה יש לייחס את הנכות שנקבעה, במלואה, לתאונה השנייה.
8. בשים לב למכלול השיקולים שפרש ד"ר דויטש על מנת להבהיר את עמדתו בסוגיית הקשר הסיבתי, אין בידי להסכים עם טענת הפניקס כי אין בסיס ראוי לקביעת ממצאים על סמך חוות דעתו וחקירתו. הפניקס רשאית כמובן לכפור בשיקוליו של המומחה ובמסקנות אליהן הגיע על סמך שיקולים אלה. בפני הפניקס פתוחה הדרך לנסות ולשכנע את בית המשפט במסגרת סיכומיה כי מסקנתו של ד"ר דויטש לפיה יש לייחס את מלוא הנכות שנגרמה לתובעת בתחום ה-א.א.ג לתאונה השנייה אינה נסמכת על אדנים מוצקים. לצורך כך, אין צורך בחוות דעת רפואית נוספת. שאלת הקשר הסיבתי תוכרע, בסופו של יום, לאור התרשמות בית המשפט מחוות דעת המומחה ועדותו בשים לב לטענות הצדדים בעניין זה, וכן לאור הכללים שנקבעו בפסיקה לעניין הוכחת קיומו של קשר סיבתי.
התוצאה היא, שהבקשה נדחית.
חיוב הפניקס בהוצאות הבקשה יישקל במסגרת פסק הדין.
בשולי הדברים אוסיף שעד כה לא הומצא לתיק בית המשפט המאמר עליו הסתמך ד"ר דויטש בחקירתו. ככול שהצדדים מעוניינים כי הוא יהיה בפני בעת כתיבת פסק הדין, ידאגו להמציאו.
בהמשך להחלטתי זו, התובעת תגיש סיכומים בכתב עד יום 2.9.12.
הנתבעות יגישו סיכומיהם בכתב עד יום 9.10.12.
ככול שברצון התובעת להגיש סיכומי תשובה תעשה כן עד יום 26.10.12.
ניתנה היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.