ברכה נ' עירית תל-אביב-יפו - פסקדין

פסק דין

התובע לא שילם את הקנס אלא הכסף נגבה ממנו בעיקול, לכן אי אפשר לראות בכך הסכמה של התובע לדוח.

היום הובהר כין אכן טענת התובע הוא פנה למועד הרלוונטי והודיע על קריסת העץ על הגג ב-01.01.07, בנסיבות אלה, מלכתחילה לא היה מקום לתת את הדוח. עוד טענה יש בפי הנתבעת, התובע לא שלח את המכתב בדואר רשום, אלא בדואר רגיל.

התנהלות הנתבעת היא יותר ממקוממת.

נתחיל מזה שביום גשם נופל עץ על גג אסבסט, התובע מודיע על כך, במקום לשלוח מי שיפנה את הגזם, שולחים פקח לתת לו דוח.

נמשיך מזה שכאשר התובע פונה למוקד בטרוניה, נמסר לו שעליו לשלוח מכתב במקום לומר לו שעליו להגיש בקשה להישפט.

התובע שולח מכתב שלא זוכה למענה והטענה כלפיו הינה למה אתה לא יכול להוכיח שאתה שלחת את המכתב.

נמשיך מזה שהנתבעת מבצעת בדיקות ממושכות במשך 5 חודשים ולא מצליחה לאתר את מספר הפנייה שהתובע רושם בתביעתו, והנה היום לבקשת ביהמ"ש בודקים טלפונית את הנושא ומסתבר, שלא רק שקיימת פנייה כזאת אלא היא בדיוק מאותו תאריך ואותה שעה מדויקת שאומר התובע.

אני סבורה כי התנהגות הנתבעת הינה רשלנית והובילה לעיקול שלא כדין ובשל עיקול הטלת עיקול שלא כדין אני סבורה כי יש לחייב את הנתבעת עבור פיצוי שנגרמה לתובע בסך 2,000 ₪.

לנתבעת זכות ערעור כדין.

ניתנה והודעה היום י"ג אלול תש"ע, 23/08/2010 במעמד הנוכחים.

רחל ערקובי, שופטת

הוקלד על ידי: ציפי בסלו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: