ברכה נ' כונס הנכסים הרשמי - מחוז ת"א

החלטה

בקשה לביטול הליכי הפש"ר היא הבקשה שלפני.

ביום 9.2.09 ניתן צו כינוס לנכסי החייב והוטל עליו לשלם לקופת הכינוס סך מינימאלי של 500 ₪, ביום 14.12.09 הוכרז החייב פושט רגל.

החייב לא שילם את התשלומים החודשיים ולאחר שצבר 11 פיגורים חודשיים פנה הנאמן ביום 8.2.11 ועתר לביטול ההליכים מחמת אי מילוי החיובים שעל החייב למלא.

לא רק זאת, הנאמן אף ציין כי החייב אינו משתף פעולה ואינו מגיש דוחות חודשיים כנדרש וכי "דוחות שהגיש עד ינואר 2010 נמצאו שאינם משקפים את המציאות ו"בושלו" על מנת להראות אורח חיים מאוזן" (סעיף 4 לבקשת הביטול).

ציין הנאמן כי חרף התראות שהתרה בחייב לא הסיר החייב את המחדלים.

תגובת החייב לבקשת הביטול אינה מתיישבת ממש עם ההגיון ומיותר לציין שאף אינה נתמכת בראיות כלשהן, החייב ציין כי נתן את התשלום החודשי לגרושתו לצורך תשלום השובר החודשי אך זו לא שילמה אלא לקחה את הכסף לעצמה, והחייב "בהסח הדעת נמנע מלעקוב אחר ביצוע ההפקדות הנ"ל וסמך הוא את ליבו כי כך נעשה במהלך השנה האחרונה" ... (סיף 13 לתגובת החייב).

עוד ציין כי הדוחות הוגשו כשורה וכי הם משקפים את האמת 'והוגשו בתום לב' ומכל מקום הוא דוחה את טענות המנהל המיוחד כי אינם משקפים את האמת וציין כי הטענות הללו 'אינן מוכחות'.

אומר כי הטעם שנתם החייב לסיבת אי עמידה בתשלומים - מקורי ויצירתי אך אני דוחה אותו מכל וכל, ואף אינני נדרשת להסביר מדוע... אף אזכיר לחייב כי הנטל להוכיח את תום ליבו כמו גם כי הדוחות משקפים את המציאות מוטל עליו ואין זה מתפקיד בעל התפקיד להציג ראיות לטענותיו אלא על החייב להוכיח את תום ליבו וכי הדוחות משקפים את המציאות בהיותם נתמכים על ידי אסמכתאות לכל הכנסה והוצאה.

לציין כי הכנר הצטרף לבקשת המנהל המיוחד ואף הוא סבר כי יש לבטל האת ההליכים.

כך ציין הכנר כי טרם הכרזת החייב פושט רגל עתר המנהל המיוחד לבטל את ההליכים מחמת ניצולם לרעה אך החייב הסיר את מחדליו והחל לשתף פעולה עם בעל התפקיד.

ואולם "עולה כי החייב חזר לסורו – החייב צבר חוב פיגורים... בגין 15 תשלומים, איננו מגיש דוחות חודשיים למשרדי הכונס הרשמי ..." (סעיף 3 לעמדת הכנר).

בחלוף הזמן ומאחר שלא ניתנה החלטה, ולאחר שחלפו חודשים מספר עדכן הנאמן כי החייב צבר 24 פיגורים, כי מאז הגיב החייב לבקשת הנאמן לא עשה מאומה וכפי שמציין הנאמן – הוא המתין לראות כיצד ינהג החייב אך "לא מיניה ולא מקצתיה חלפו להם 4 חודשים נוספים והמצב נותר כפי שהיה. החייב לא שילם ולו שקל אחד, לא השלים פיגורים לא הגיש דוחות ולא שילם ולו תשלום אחד..." (סעיף 4 לבקשת המנהל המיוחד מיום 13.7.11), והנאמן סבר כי "גם אם היה טעם כלשהו לטענות החייב הרי שטעם זה בטל לאור התנהלותו " (סעיף 5) ועל כן חזר ובקש לבטל ההליכים.

בהעדר החלטה משלא הובא אלי התיק במועד – פנה הנאמן פעם נוספת ועתר לביטול ההליכים כשהוא מציין כי שוב חלפו חודשיים נוספים ו"לא השתנה דבר".

במצב דברים זה, לאור ההתנהלות של החייב, כמתואר, אין לי אלא להעתר לבקשה ולבטל את הליכי הפש"ר מחמת ניצולם לרעה על ידי החייב שקיבל את הגנת פקודת פשיטת הרגל אך אינו עושה מאומה לטובת נושיו; לא רק זאת אלא שדבריו והתנהלותו מצביעים על מי שאינו מתנהל כנדרש מחייב המבקש לחסות בצל פקודת הפש"ר.

אני מבטלת את ההליכים.

אני מורה כי הכספים שהצטברו בקופת הכינוס יועברו לקופת ההוצל"פ לאחר תשלום שכר הנאמן והכנר .

כל ההגבלות שהוטלו על החייב יוסרו בחלוף 60 ימים כדי לאפשר לנושים לפעול בתיקי ההוצל"פ.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ב, 02 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.