בריק נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.לפניי בקשות מר ג'אזי בריק ("התובע") והמוסד לביטוח לאומי ("הנתבע") להתיר הצגת שאלות הבהרה למומחית - יועצת רפואית לבית הדין ד"ר סוזנה הורוביץ ("המומחית"), בקשר לחוות דעתו מיום 07.07.13 ("חוות הדעת").

2.ביום 12.08.13 הוגשה בקשת הנתבע להפנית שאלות ("הבקשה הראשונה"). על אף החלטתי כי על התובע להגיש תגובתו תוך 21 ימים, זו לא הוגשה. תחת זאת, הוגשה ביום 10.09.13 בקשתו להפנית שאלות הבהרה למומחית. נתבקשה ונתקבלה תגובת הנתבע לבקשה וכן הוגשה בקשה נוספת מטעם הנתבע להפנית שאלות הבהרה ("הבקשה השניה"). לבקשה זו לא נתקבלה תגובת התובע, על אף החלטתי מיום 08.10.13.

אמנם, ככלל, אין הפרוצדורה גוברת על המהות, אולם התעלמות מהחלטות שיפוטיות, ואי התייחסות אל הנקבע בהן בלוח הזמנים שקובע בית הדין, עלולה לגרום לצורך בהחלטות מיותרות, המטילות עומס על הצדדים האחרים ועל בית הדין. לעיתים תוצאת אי קיום החלטות שיפוטיות במועד, עלולה להוביל לאנרכיה בניהול הדיון המשפטי- אותה בודאי יש לגנות, ואף להגיב בהתאם.

לכן, בסוף ההליך בתיק זה יהיה מקום להתייחס לאמור בסעיף זה.

3.לאחר עיון בבקשות ובתגובה, להלן הכרעה בבקשות (תחילה בבקשות הנתבע ואח"כ בבקשת התובע):

בקשות הנתבע –

הבקשה הראשונה

א.שאלות 1, 2 ו-3 - אני מתיר את הפניית השאלות.

הבקשה השנייה

ב.שאלה 1 - השאלה מותרת בנוסח הבא:

1)האם נכון שהתובע סובל מסוכרת 2 TYPE ?

2)ככל שתשובתך לשאלה 1) חיובית, האם מחלת הסוכרת ממנה סובל התובע הינה רקע לפגיעות המפרקים מהן הוא סובל (גב, צוואר, כתפיים, ברכיים)?

ג.שאלות 2, 3 ו-5 - אני מתיר את הפניית השאלות.

ד.שאלה 4 - חלקה השני של השאלה מנוסח באופן מעורפל ולא ניתן להבין מה מבקשת ב"כ הנתבע להבהיר. לפיכך, אין מקום להפנות את השאלה למומחית.

בקשת התובע -

א.שאלה 1 - מדובר בשאלה תאורטית אשר אין בה להבהיר את חוות דעתה של המומחית, בהיותה כללית. לכן, איני מתיר את הפנייתה.

ב.שאלה 2 - המומחית, בחוות דעתה, קבעה כי "הפגימות בצוואר ובכתף ימין הינן תוצאה של תהליך תחלואתי מתמשך שנבע מנטיה טבעית של התובע, אך על רקע תחלואתי זה, כל אחת מהפעולות ... גרמה להחשה של הופעת הפגימות" (סעיף ג-ד' לחוות הדעת) ולא כפי שעולה משאלת ב"כ התובע. מדובר בשאלה תאורטית שאין בה להבהיר את חוות הדעת. לכן, איני מתיר את הפנייתה.

ג.שאלה 3 - השאלה תאורטית ואין בה להבהיר את חוות הדעת. איני מתיר את הפנייתה.