בריק ואח' נ' בריק(המנוח) ואח'

החלטה

בהתאם להסכמת הצדדים, לאחר שעיינתי בכל החומר המצוי בתיק בית המשפט לרבות תחשיבי הנזק, להלן הצעתי לפשרה.

למען הסר ספק, מדובר בהצעה לפשרה שאין בה כדי לכבול את בית המשפט בבואו לדון בתובענה זו, ובכלל זה בכל החלטה ו/או פסק דין.

הנחות לצורך הצעת הפשרה-

לתובעים 2/3 מן הזכויות בנכס ונתבעים 1/3 מן הזכויות בו.

המנוח נפטר ביום 7.8.07. ההתחשבנות בין הצדדים תיערך רק לתקופה שלאחר פטירתו.

על פי הצעתי ההתחשבנות תערך עד לחודש 2/12, החודש בו הוסכם על עריכת הצעה זו.

התובעים זכאים ל- 2/3 מפרות הנכס, קרי ההכנסות מהשכרת הנכס.

מדובר בהשכרתן של שתי חנויות. חנות אחת התשלום סדיר של 2,400 ₪ לחודש. חנות שנייה התשלום אינו סדיר, הנתבעים טוענים כי משלם באופן לא סדיר ורק 1,800 ₪ לחודש. התובעים מציגים הסכם שכירות על סך של 3,000 ₪ לחודש. הנתבעים טוענים כי בפועל גבה המנוח סכומים מופחתים מן השוכרים.

על פי חוות דעת שמאית 1/3 מערך הנכס הינו 146,667 ₪.

הצדדים נכונים לעסקה על פיה ירכשו התובעים את חלקם של הנתבעים בנכס.

החישוב-

בגין החנות אשר השוכר בה משלם באופן סדיר זכאים התובעים על פי ההצעה לסכום המהווה 2/3 מתוך דמי השכירות בסך של 2,400 ₪ לחודש לאורך 54 חודשים.

2/3*2,400* 54=86,400 ₪.

בגין החנות אשר השוכר אינו משלם באופן סדיר זכאים התובעים על פי ההצעה לסכום המהווה 2/3 מתוך דמי השכירות בסך של 1,800 ₪ לאורך 54 חודשים. מאחר ואינו משלם באופן סדיר זכאים למחצית מכך קרי ל1/3 בלבד.

1/3* 1,800 *54 = 32,400 ₪.

התוצאה-

סך הכל זכאים התובעים ל- 118,800 ₪. על פי חוות דעת שמאית שהגישו התובעים 1/3 מערך הנכס הינו 146,667 ₪.

כלומר נוצר הפרש לטובת הנתבעים בסך של 27,867 ₪.

דומני כי לאור העובדה כי דמיה שכירות חושבו נומינלית וללא התחשב בהצמדה ולא כל שכן בריבית (אשר דומני כי אין לקחת בחשבון לאור העובדה כי התובעים לא דרשו את חלקם כל עוד אבי משפחת הנתבעים היה בחיים) יש להעמיד את ההפרש על סך של 20,000 ₪ בלבד.