בריסקמן נ' ש. אייזנברג בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין עוגמת נפש אשר נגרמה לתובעת מידי הנתבעת.

התובעת טוענת כי הזמינה מעם הנתבעת מציבה כפולה, האחת עבור אביה ז"ל ואילו האחרת הכנה בלבד. בעת ההזמנה, ביקשה התובעת כי יוצב על מצבתו של אביה כד לפרחים. המועד שיועד לסיום העבודה הינו 20/12/09. כאשר נערכה האזכרה לאביה המנוח של התובעת, נתברר כי כד הפרחים הוצב בין המציבות ועד ליום 12/5/10 לא הוסר הכד מבין שתי המציבות ולא הותקן בהתאם להזמנת התובעת על מצבתו של אביה.

התובעת טוענת כי פנתה פעמים רבות אל הנתבעת , אך הטעות לא תוקנה וסופקו לתובעת הסברים לא ענייניים לכך. התובעת מבקשת פיצוי בגין עוגמת הנפש אשר נגרמה לה כתוצאה מהפרתו של ההסכם בינה לבין הנתבעים.

הנתבעת הודתה כי אכן הותקן כד פרחים בין המציבות בשונה מהזמנת התובעת וזאת מפני שכך נהוג , לטענתה, במקרה של מציבה כפולה. הנתבעת טוענת כי לא היה לה במלאי הכד הנדרש להצבה על המצבה ולפיכך דאגה להזמנתו. הנתבעת טוענת, כי כאשר הגיע הכד המיוחל , נשלחו עובדיה להתקינו, אלא שמפאת הגשמים אשר היו באותה העת, נאלצו העובדים להמתין למועד אחר ומשיבשה המצבה , הותקן הכד על מקומו. לטענת הנתבעת, התובעת כלל לא פנתה אליה בעניין אלא במכתב התראה ועניינה טופל במהירות האפשרית.

הצדדים התייצבו לדיון בפני, הגישו ראיותיהם והעידו עדיהם.

מטעמה של התובעת, העידה היא עצמה והיא שבה והבהירה כי פנתה פעמים מספר אל הנתבעת בבקשה כי תמלא אחר המוסכם ביניהם, אלא שהנתבעת באמצעות עובדיה דחתה את התובעת במשך חודשים ארוכים , מסופו של 12/09 ועד למחציתו של 5/10, אז הותקן סוף סוף האגרטל על קברו של אבי התובעת.

מטעמה של התובעת העיד אף בנה, אשר חזר ואישש טענותיה באשר לפניות החוזרות ונשנות אל הנתבעת ועובדיה, לצורך הנחת האגרטל על קבר הסב המנוח.

מטעמה של הנתבעת, העיד מנהלה והציג בפני את ההסכם בין הצדדים. מנהל הנתבעת ביקש תחילה לטעון כי לא היתה התחייבות להצבת האגרטל במועד סיום הקמת המציבה שכן המדובר באביזר הנפרד מן המציבה. מובן כי טענה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה והיא מהווה הרחבת חזית פסולה אותה לא אתיר. לאחר, שינה מנהל הנתבעת את טעמו והודה כי האגרטל הונח שלא במקומו וטען כי על התובעת להודות לעובדי הנתבעת , אשר בזמן קצר ביותר בן חודש, מילאו אחר הבקשה להתקנת האגרטל על הקבר, בעוד קודם לכן הותקן בין שתי המציבות. מנהל הנתבעת הציג בפני תמונות שונות של מציבות כפולות , בהן הוצב האגרטל בין המציבות וטען כי כך מקובל ולפיכך כך התקינו עובדי הנתבעת את האגרטל. מנהל הנתבעת אף הציג תמונה לפיה כעת מונח האגרטל במקומו הנכון.

יאמר כבר כעת, מצאתי יותר מטעם לפגם בנוהגה של הנתבעת בתובעת. מעבר לעובדה כי מדובר במצב רגיש בו שרויה התובעת באבלה על אביה, הרי שמשנתגלתה הטעות במיקום האגרטל, הוסיפה הנתבעת חטא על פשע ולא מיהרה לתקן את הטעות. חלפו ועברו להם כחמישה חודשים , עד אשר הושם האגרטל במקומו הנכון. למרבה הצער, אין אנו חיים בארץ ברוכת גשמים במיוחד והסבריה של הנתבעת לגבי ימי גשם אשר מנעו את ההתקנה , דחוקים ביותר לנוכח פרק הזמן הרב אשר חלף, עד אשר הותקן לבסוף האגרטל על מקומו.

משכך, שומא על הנתבעת אשר הודתה בהפרתו של ההסכם , לפצות את התובעת בגין הפרה זו.

אני מחייבת איפה, את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1500 ₪ , כאשר בקובעי את סכום הפיצוי נלקח בחשבון כי ההפרה תוקנה בסופו של יום.

הסכום דלעיל ישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה(20/5/10) ועד ליום התשלום המלא בפועל.

כן, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט בסך 500 ₪ .

הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"א, 18 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.