בריל ואח' נ' משה ואח'

פסק דין

1.התובעת, כאמור בכתב התביעה, היא בעלת הפוליסה של רכב מסוג טויוטה מ.ר. 79-73-650 (להלן: "רכב התובעת").

2.התובעת הגישה תביעתה בגין תאונת דרכים, אשר ארעה, כאמור בכתב התביעה, ביום 06.06.07. לדברי התובעת, במועד הרלוונטי נהגה ברכבה גב' ברכה בריל, בנתיב הימני בכביש 40, כ- 200 מטר אחרי צומת לוד לכיוון צפון. בכתב התביעה נאמר כי הרכב הפוגע נסע באותה העת בנתיב שמשמאל וכי לפתע וללא כל התראה מוקדמת, סטה לנתיב נסיעתו של רכב התובעת ותוך כדי נסיעתו, פגע בחלקו האחורי של רכב התובעת וגרם נזקים.

3.התובעת תובעת סך של 5,621₪ בגין עלות תיקון הרכב, שכר טרחת שמאי, ירידת ערך, אגרת בית המשפט וטרחה ועוגמת נפש. הנתבעת 2 טענה בכתב הגנתה כי לדברי הנהג, הנתבע 1, נהגת רכב התובעת היא שגרמה ואשמה בתאונה.

4.הנתבע 1 טען בכתב הגנתו כי במועד הנטען על ידי התובעת, הוא נסע בכביש 40 מכיוון דרום לצפון. באזור גשר לוד, עת שנסע בנתיב השמאלי, הגיח רכב התובעת בנתיב הימני ונכנס לעקיפה מימין מבלי לאותת וללא שמירת מרחק. עוד כאמור בכתב ההגנה, לאחר זאת, בלם את רכבו ורכב התובעת פגע ברכבו בקצה הפגוש הקדמי ימני ואילו רכב התובעת נפגע בקצה הפגוש האחורי שמאלי.

5.בדיון העידה הנהגת כי היא הייתה בדרכה לעבודה, נסעה בכביש 40 בנתיב הימני לכיוון צפון. לדבריה, אחרי שהתחלף הרמזור ולאחר כ- 200 מטר שמעה כי המשאית פגעה בה. לדבריה, המשאית הגיעה מהנתיב השמאלי לנתיב שלה ופגעה בה מאחור. לדברי הנהגת, היא לא יצאה לעקיפה כי הרמזור בדיוק התחלף מאדום לירוק, לא היה לפניה אף אחד, היא הייתה בהאטה להיעצר והרמזור "בדיוק התחלף".

6.באשר לחלוף הזמן ממועד האירוע למועד הגשת התביעה, התובעת טענה כי הזניחה תביעתה עקב בעיות רפואיות.

7.הנתבע 1 העיד כי הוא נסע נסיעה רצופה בנתיב השמאלי, הנהגת יצאה לעקיפה מאחוריו מימין, היא לא הספיקה לסיים את העקיפה ונכנסה לתוך הנתיב שלו. לדבריו, הוא בלם וכתוצאה מכך נפגע רכב התובעת. כן העיד כי התאונה לא קרתה ביציאה מהרמזור. לדבריו, האור ברמזור היה ירוק.

8.התובעת הגישה תמונות המעידות על נזק בחלקו האחורי של רכבה. הנתבעים לא הגישו תמונות נזק.

9.לנהגת ולנתבע 1, אפוא, גרסאות עובדתיות ביחס לאירוע התאונה שהם שונות בתכלית זו מזו. לאחר בחינת טענות, עדויות וראיות הצדדים, אני מקבלת את גרסת הנהגת לתאונה. גרסת הנהגת, לפיה האטה לקראת הצומת וכי לאחר שהרמזור התחלף מאדום לירוק החלה מחדש להאיץ וכן דבריה כי לא הייתה לה כל כוונה לפנות ימינה וכי היא ביקשה לנסוע ישר וכך עשתה, מסתברת יותר מטענת הנתבע 1, לפיה הנהגת סטתה בפתאומיות ובפראות מהנתיב הימני אל הנתיב השמאלי, זאת שעה שמשמאלה נוסעת משאית.

10.הנתבעים גם לא הביאו ראיות כלשהן לפגיעה שארעה למשאית. הנתבעים לא הציגו תמונת הפגיעה הנטענת במשאית, דבר אשר מנע אפשרות להתרשם מאופי הפגיעה במשאית. בנוסף, לא הובאה כל עדות מטעם הנתבעת 2. עדות זו יכלה לשפוך אור על תכני הדיווח אשר התקבל אצלה מהנתבע 1 אודות התאונה, לרבות נסיבות התאונה והמועדים בהם התקבלו אצלה דיווחים אלה, אם התקבלו. ראיות אלה הם בשליטת הנתבעים והימנעותם מהבאתן פועלת לחובתם.

11.להוכחת נזקיה צרפה התובעת חוות דעת שמאי בה אמד השמאי את נזקי רכב התובעת בסכום של 3,430₪. עוד צרפה התובעת חשבונית המוסך המתעדת התשלום בגין עבודות תיקון הרכב וחשבון וקבלה בגין שכר טרחת השמאי. אני פוסקת לזכות התובעת סכומים אלה ובנוסף להם, סכום של 350₪ בגין טרחה, עוגמת נפש והוצאות משפט.

12.הנתבעים ישלמו, אפוא, לתובעת ביחד ולחוד, את הסך של 5,515₪ תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק ממועד פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

13.בקשה לרשות ערעור תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט כסלו תשע"א, 26 נובמבר 2010, בהעדר הצדדים.