ברילר נ' בוזגלו ואח'

פסק דין

בפני תביעת נזקי רכוש לרכב.

מדובר ברכב של התובעת אשר נפגע לטענת נהג התובעת מאחור, כאשר הוא היה לפני פנייה בצומת.

לטענת הנתבע 1 עצר רכב התובעת, עקב דימום מנוע ורכבו מעט הוסט לאחור כאשר הוא פגע בו. זו הייתה הגרסה כפי שנמסרה בביהמ"ש וכפי שהעיד אותה ביושר הנתבע מס' 1. יש לציין כי גרסה זו שונה מהגרסה שנמסרה לחב' הבטוח ואשר ניתנה בכתבי הטענות ובטופס ההודעה על התאונה במהלכה צוין שרכב התובע חזר לאחור או הדרדר לאחור, ובנסיבות אלה ארעה הפגיעה.

מכל מקום, משהוברר כי רכב הנתבע 1 פגע ברכב התובעת מאחור, מדובר באי שמירת מרחק ואחריות בעניין היא על הנתבעים, לא מצאתי הצדקה להפחתה כלשהי בגין רשלנות תורמת.

הנתבע מס' 1 טען בנוסף, וכך גם הופיע בטופס ההודעה על התאונה, כי למעשה לא גרם לנזק ברכבה של התובעת. הנתבע מס' 1 גם הציג במעמד הישיבה תמונות שצילם בטלפון הסלולארי שלו הממחישות את הפגיעה ברכבו שלו, פגיעה קטנה מאד שיכולה ללמד על כך שלא הוא זה שגרם לפגיעה ברכב התובעת, ובמיוחד לא בכל הכרוך בפגיעה בכנף אחורית שמאלית ורצפת תא המטען אשר התכופפו ונלחצו.

בחנתי את חוות דעת השמאי כהן תמיר, ממשרד ר. דגן ואת הנזקים המופיעים בה. נזקים אלה לאור תיאור התרחשות התאונה, הם בהחלט סבירים לחלוטין, וגם ההסבר שכתוצאה מעוצמת הפגיעה מאחור התכופף החלק האחורי שמאלי נשמע בעיני סביר והגיוני.

אשר על כן, לא מצאתי לנכון לקבל את טיעוני הנתבעים בהקשר זה והם נדחים.

דין התביעה להתקבל במלואה וזאת ללא קיזוזים כלשהם.

אני פוסק לתובעת את סך נזקה, בשיעור של 5,220 ₪ בגין הנזק הישיר, כאשר הסכום צמוד ונושא ריבית מיום קרות התאונה ועד התשלום המלא בפועל, ובתוספת שכ"ט שמאי 696 ₪, שהסכום צמוד ונושא ריבית עפ"י חשבונית שכ"ט ובתוספת הוצאות משפט הכוללות אגרת בימ"ש ושכ"ט עו"ד בגובה של 800 ₪ כולל מע"מ.

סכומים אלה ישלמו הנתבעים לתובעת תוך 30 יום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן בזאת פטור מיתרת האגרה החלה.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ב, 30 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.