פסק דין
1.התובע והנתבע 2 היו מעורבים בתאונת דרכים בכביש המחבר בין צומת סומך לצומת יגור. בתאונה היה מעורב כלי רכב נוסף, בו נהגה הגב' שלומית אליקן (להלן: "רכב צד ג'").
2.לגרסת התובע, עשה את דרכו לכיוון צומת יגור, בשעה 7:35 בבוקר, כאשר הכביש עמוס בכלי רכב והוא נוסע בנתיב השמאלי מבין שניים. לפתע, סטתה משאית הנתבעים, אשר נסעה לימינו של התובע, לכיוון הנתיב השמאלי ופגעה בחלקו האחורי הימני תוך שהיא הודפת אותו לעבר גדר ההפרדה וגורמת לו לנזקים.
3.בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי במועד התאונה, נסע רכב הנתבעים בנתיב הימני אחרי רכב צד ג' אשר פנה לפתע וללא כל התראה, ימינה לכוון דרך עפר ובעקבות כך פגעה בו משאית הנתבעים. התובע נסע מאחורי המשאית וכאשר הבחין בתאונה, סטה לעבר הנתיב השמאלי וכתוצאה מכך פגע במשאית מאחור וסטה עד לשוליים ופגע במעקה הבטיחות.
4.בדיון העידו התובע, חברתו, אשר נסעה עימו ברכב בעת התאונה, הנתבע 2, אשר נהג במשאית וכן הגב' אליקן, נהגת רכב צד ג'.
5.התובע הבהיר כי משאית הנתבעים נסעה, פחות או יותר, בנתיב הימני במקביל אליו – לעתים במקביל ולעתים מעט מאחור. היה פקק במקום, אשר התקדם לאט. באחת העצירות בפקק, הבחין כי המשאית לא עצרה מבעוד מועד ופגעה ברכב אשר נסע לפניה, שינתה כיוון לנתיב השמאלי ופגעה ברכב התובע בכנף האחורית, תוך שהיא דוחפת את רכב התובע אל עבר מעקה הבטיחות. התובע עמד על כך שראה את המשאית בשל שלבי התאונה, הן את הפגיעה ברכב צד ג' שנסע לפנים והן את הפגיעה ברכבו.
הגב' לורטו ורה, בת זוגו של התובע, מסרה כי ישבה לצידו בעת התאונה. היה פקק כאשר הם נסעו בנתיב השמאלי ומשאית הנתבעים מצידם הימני. לפתע, הבחינה במשאית מגיעה לכיוון חלונה הימני, כאשר היא פוגעת בחלק האחורי הימני של הרכב. העדה לא ראתה תאונה קודמת כלשהי אך הבחינה, לאחר מכן, ברכב צד ג' שנפגע בתאונה. לדבריה, היתה מנומנמת לפני התאונה.
הגב' אליקן, נהגת רכב צד ג', מסרה גרסתה לתאונה. לדבריה, נסעה בשיירה והסתמן פקק תנועה. כלי רכב שנסעו לפניה ביקשו לרדת לדרך עפר המצויה בימין הדרך. הם בלמו וגם היא בלמה אחריהם. לדבריה, הרכב שלפניה בלם בפתאומיות, אולם בלימת רכבה לא היתה תוך חריקת בלמים ולא היתה בלימת חירום. שניות לאחר שבלמה, פגעה בה משאית הנתבעים. לאחר מכן, פגעה המשאית ברכב נוסף אשר נסע בנתיב השמאלי. לדברי הגב' אליקן, שמעה את פגיעת המשאית ברכב התובע והביטה מיד לכיוון, שאז ראתה את המשאית מיד לאחר שפגעה ברכב התובע.
עוד הוגשה לעיוני הודעתה של הגב' אליקן לחברת הביטוח, הודעה אשר בה קיים שרטוט של מקום התאונה. השרטוט תואם את גרסת התובע והגב' אליקן, לפיה בעת התאונה, היה רכב התובע בנתיב השמאלי, מעט לפנים מן המשאית.
6.הנתבע 2 חזר על גרסתו בכתב ההגנה ולפיה נסע אחרי רכב צד ג' כאשר מאחוריו וכן בנתיב השמאלי כלל לא היו מכוניות. לאחר שרכב צד ג' בלם והנתבע 2 לא הספיק לבלום אחריו ופגע בו, הגיע רכב התובע, אשר נסע במרחק מאחור, לא הספיק לבלום ולכן הסיט את רכבו שמאלה ופגע במעקה הבטון. לטענת הנתבע 2, רכב התובע כלל לא פגע במשאית הנתבעים. טענה זו סותרת את הטענה בכתב ההגנה כי התובע פגע במשאית.
7.שמעתי את דברי העדים כאמור, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים השונים, לרבות בהודעות לחברות הביטוח ובתמונות רכב התובע.
אחר אלה, הגעתי לכלל דעה כי דין התביעה להתקבל, במלואה, כפי שיוסבר להלן.
8.גרסת התובע, אחידה לכל אורך הדרך, ונתמכת על ידי עדות חברתו, אשר נסעה עימו, על ידי עדה אובייקטיבית, היא נהגת רכב צד ג', וכמו כן, נתמכת אף בתמונות נזקי רכבו.
ראשית, באשר לתנאי הכביש. התובע, חברתו וכן הגב' אליקן מסרו כי בשעת בוקר זו, 7:35, ביום ראשון בשבוע, היה במקום פקק תנועה. דברי הנתבע 2, כי הכביש היה פנוי, כי מאחוריו לא נסע כל רכב, שכן רכב התובע, אשר לטענתו נסע מאחוריו, היה במרחק רב ממנו וכן כי הנתיב השמאלי היה ריק מכלי רכב, דברים אלו אינם מתיישבים עם דברי יתר העדים, לרבות עם דבריה של העדה האובייקטיבית, הגב' אליקן.
הנזקים ברכבו של התובע מתיישבים עם גרסתו כי רכבו נפגע בפינה הימנית אחורית ונהדף קדימה כאשר הפינה השמאלית קדמית ניזוקה ממעקה הבטיחות. הנזקים גם מתיישבים עם גרסת חברתו של התובע וכן עם גרסת הגב' אליקן אשר מסרה כי המשאית סטתה לשמאל לאחר שפגעה בה. מנגד, הנתבע בכתב הגנתו טען שהתובע הוא בעצמו פגע במשאית כאשר עקף אותה. במקרה שכזה, ניתן היה לצפות לנזק בחלקו הקדמי ימני של רכב התובע ואף לנזק משמעותי לנוכח פגיעה ברכב מסוג משאית, ולא כך הוא. מעבר לכך שהנתבע 2, בעדותו, טען לפתע כי רכב התובע כלל לא פגע במשאית, אלא רק במעקה הבטיחות.
מעבר לאמור, גרסת התובע, כי משאית הנתבע 2 סטתה לעברו נתמכת בעדות חברתו, אשר מסרה כי ראתה את המשאית מגיעה לכיוונה ופוגעת ברכבם, אחר שאלו נסעו בנתיב השמאלי וכן בעדות הגב' אליקן אשר מסרה כי מיד לאחר שנפגעה, שמעה רעש של פגיעה וכאשר הביטה לכיוון, ראתה את המשאית אשר פגעה ברכב התובע, אשר היה לפני המשאית ולא מאחוריה.
לאור המפורט לעיל, אני מקבלת את גרסת התובע, במלואה, ודוחה את גרסת הנתבעים.
9.לרכב התובע נגרמו הנזקים כדלקמן:
נזק ישיר על פי דו"ח שמאי – 4,802 ₪, שכ"ט שמאי – 560 ₪, סה"כ 5,362 ₪.
10.לפיכך, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 6,100 ₪, סכום הכולל אף את הוצאותיו של התובע בהליך. סכום זה ישולם לתובע כשהוא נושא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.