בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בירושלים
|
4712-03-13
19/03/2013
|
בפני השופט:
נאיל מהנא
|
- נגד - |
התובע:
נתנאל ברזני
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
|
החלטה
מונחת בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית של רישיון נהיגה שהושתה על המבקש ע"י קצין משטרה למשך 30 ימים בהתאם לסעיף 47(ה)(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א – 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"), בשל עבירה של נהיגה בשכרות, כשריכוז האלכוהול בליטר אחד של אויר נשוף הינו 305 מיקרוגרם.
טענות הצדדים
המבקש טוען כי הוא בן 21 ועובד כשליח בפיצריה זה מקור פרנסתו היחיד ממנו מפרנס ותומך במשפחתו.
לטענת המבקש, תחילה נהג חברו אולם, משזה לא חש בטוב במהלך הנסיעה אזי נאלץ להחליפו. לטענתו, הוא לא חשב שהוא שיכור מאחר ושתה שתי כוסות בשעה תשע במהלך ארוחת ערב שישי ואילו נתפס נוהג בשעה 03:09 לערך.
המבקש טוען, כי הוא זקוק לרישיון הנהיגה מאחר ומדובר בתקופת עבודה מאוד עמוסה שאחרת יפוטר ממקום עבודתו דבר שיגרום להרס בחייו ויוביל אותו לדרכים לא טובות כשל אביו אשר לטענתו ריצה עונש מאסר ממושך ושוחרר לפני כחודש וחצי.
מנגד, ב"כ המאשימה מתנגדת לבקשה לטענתה, המשך נהיגתו של המבקש מסכנת את הציבור שכן בחר לעלות על ההגה על אף היותו שיכור ולסכן את העושים שימוש בדרך.
ב"כ האשימה מדגישה כי לנאשם רישיון נהיגה משנת 2013 וכבר צבר לחובתו 7 הרשעות קודמות.
דיון
סעיף 48 לפקודת התעבורה קובע, כי:
"מי שנפסל בצו של קצין משטרה כאמור בסעיף 47, רשאי לבקש מבית המשפט המוסמך לדון בעבירה לבטל את הפסילה; ובית המשפט, לאחר ששמע את היועץ תנאי, אם שוכנע שביטול הפסילה לא יפגע בבטחון הציבור".
בענייננו שתי שאלות: האחת, האם קיים בשלב זה חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש בעבירה המיוחסת לו. השניה, האם יש בהמשך נהיגתו של המבקש סכנה לבטחון הציבור.
ראיות לכאורה
לאחר שעניינתי בחומר הראיות שהוצג לבית המשפט הגעתי למסקנה כי בשלב זה קיימות ראיות לכאורה, שיש בהן כדי להביא להרשעתו של הנאשם בדין.
לא זו אף זו, הנאשם לא מכחיש את ביצוע העבירה אלא טוען כי הבין שעשה טעות ואף הביע צערו עליה "אני יודע שעשיתי טעות, אני ישבתי כל השבת והבנתי את הטעות שלי..".
מסוכנותו של המבקש
מנסיבות ביצוע העבירה ומעברו של הנאשם ניתן ללמוד על מסוכנותו של המבקש לבטחון הציבור.
המדובר הוא בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות. יפים לענייננו דברי כב' השופט א' לוי בבש"פ 10865/06 ישעיהו נ' מ"י (פורסם בנבו, 14.01.07) "....נגד העורר ניצבות ראיות לכאורה לכך שנהג בעת שהיה בגילופין. בתקופה שבה הולך וגדל מספרן של תאונות הדרכים הנגרמות בעטיים של נהגים שיכורים, לא ניתן להשלים עם התנהגות מופקרת זאת, הואיל וכרוך בה מחיר דמים אותו נדרש הציבור הרחב לשלם כמעשה של יום יום. כדי לקדם את הרעה, יש לנהוג בנהגים מסוג זה ביד קשה, ובכלל זה פסילתם מלנהוג ברכב מנועי גם בטרם הוכרע דינם על ידי בית המשפט המוסמך".
נסיבות נהיגתו של המבקש מעידות כי הוא נהג המסוכן לבטחון הציבור שכן מדובר בשעת לילה מאוחרת כאשר הנאשם הרכיב על האופנוע בן אדם נוסף וזאת כשהוא לכאורה שיכור.
לנאשם רישיון נהיגה משנת 2013 ומעיון בגליון ההרשעות עולה כי צבר לחובתו 9 עבירות קודמות אותן ביצע בהיותו רוכב אופנוע, ביניהן עבירות של נהיגה בלא זהירות, אי מתן אפשרות להשלים חצייה בביטחה. בנוסף, בעברו של המבקש תאונת דרכים בגינה הורשע על ידי בית המשפט בבית משפט לתעבורה לפסילה מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של חודש ימים, פסילה על תנאי וקנס.