ברזני נ' הראל חב' לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשה לפטור את המבקש מהפקדת ערבון בגדר הליך ערעור על פסק דין של בית משפט השלום בירושלים מיום 8.1.2012 (תא"מ 14223-12-10 כב' השופט גד ארנברג). המבקש מתגורר עם הוריו ומשתכר משכורת חודשית בסך 4,413 ₪. לטענתו, אביו נכה צה"ל אשר אינו עובד ואימו מתאוששת ממספר ניתוחים ומצבה הרפואי אינו מאפשר לה לעבוד. בשל כך, לטענת המבקש, נותר הוא המפרנס היחיד בבית ורוב משכורתו משמשת להוצאות מחייה שלו ושל הוריו המבוגרים. עוד נטען כי סיכויי ההליך טובים.

בראשית הדברים יוער, כי הגם שהמבקש הגדיר את כותרת בקשתו, כבקשה ל"פטור" מהפקדת הערבון, יש לראות בה כ"מעין ערר" (ראה גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי 653-652 (מהדורה עשירית, 2009)), על החלטת המזכירה הראשית, כקבוע בתקנה 430 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), מיום 26.2.2012, לפיה, נדרש להפקיד ערבון בסכום של 15,000 ₪. מכאן, מקום בו הוגשה השגה שמהותה, ערעור על החלטת המזכירה הראשית של בית המשפט, רשאי הרשם לשקול מחדש את ההחלטה ולקבוע את שיעור הערבון, על פי הנתונים הקונקרטיים של ההליך (רע"א 1723/91 נתן נסטל נ' אריה בר נוי , פ"ד מה(5), 83 (1991), 86ג) ובמקרים המתאימים, ניתן לפטור את המבקש מחובת הערבון, נוכח נטען בבקשה שהוגשה והכל, כקבוע בתקנה 432 לתקנות.  

בענייננו, לאחר ששקלתי את השיקולים הדרושים, להכרעה, הגעתי לכלל מסקנה, כי יש לדחות את הבקשה לפטור מחובת ערבון, מבלי להידרש לתשובת המשיבים. יחד עם זאת, בנסיבות העניין, שוכנעתי, נוכח השיקולים הנוגעים, בעניין, כי יש מקום להתערב בהחלטת המזכירה הראשית ולשנות מקביעתה, לעניין שיעור הערבון, להפחיתו ולהעמידו על סך של 4,000 ₪, בלבד.  

מטרת הערבון היא לתת למשיבים מענה להוצאותיהם אם יידחה הערעור. השיקולים שיש לשקול לצורך מתן הפטור מהפקדת ערבון הם מצבו הכלכלי של המבקש וסיכוייו של ההליך אותו יזם להתקבל (ראה בש"א 1528/06 יוסף ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי , 17.10.2007 (להלן- "עניין ורנר ")). התנאים לפטור הם מצטברים, ודי שאחד מהם אינו מתקיים כדי להצדיק סירוב לבקשת הפטור.  

במקרה דנן, עיון בתדפיסי חשבון הבנק מעלה, כי החשבון ביתרת זכות ואף אין הסבר מניח את הדעת באשר להפקדות הרבות, נוסף על המשכורת החודשית של המבקש. כמו כן, מעיון בפסק הדין נשוא הערעור עולה, כי זה מבוסס על ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות. נוכח ההלכה לפיה ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בממצאי עובדה שקבעה הערכאה הדיונית על יסוד הראיות, אלא במקרים חריגים בלבד (ראה 916/05 שרון נ' פרופסור יובל הרישנו, 28.11.2007),סיכויי הערעור אינם נחזים להיות בין גבוהים.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הנוגעים בעניין, בחנתי את מהות ההליך ומידת מורכבותו, שיעור ההוצאות הצפויות וסיכויי הערעור, נחה דעתי, בשים לב למצבו הכלכלי של המבקש, מחד וסכום פסק הדין, מאידך, כי יש להעמיד את הערבון בסכום של 4,000 ₪ בלבד.

הערבון יופקד, אפוא, תוך 14 יום מהיום, שאם לא כן הערעור יירשם לדחייה.

ניתנה היום, כ"א אדר תשע"ב, 15 מרץ 2012, בהעדר הצדדים.

משה בר-עם, רשם