ברזלי ואח' נ' עירית חדרה ואח'

החלטה

1.זוהי בקשה לאיחוד שתי תובענות לפי תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן- "התקנות"). עפ"י הבקשה עותרים המבקשים לאחד התביעה דכאן, עם תביעה אחרת הנדונה בפניי בתיק מס' 23747-01-10 (להלן-"התביעה האחרת").

עובדות רקע לגבי שתי התובענות

2.בטרם אכריע בבקשת הצדדים, אסקור את שתי התביעות ואת השלב בו הן מצויות.

3.בתביעה האחרת עתרו המשיבים 5 ו-6 (להלן-"גומה"), להורות למשיבה מס' 1 (להלן- "העיריה") למסור לגומה את "דוכן 66" בשוק העירוני החדש. בכתב התביעה טענו גומה כי חתמו על הסכם עם העירייה, לפיו התחייבה העירייה להקצות להם דוכן (חנות) בשוק העירוני החדש לאחר בנייתו, וכי במסגרת התדיינות אחרת בה"פ 120/08 (שלא נוגעת לענייננו), עתרו הם להצהיר על זכאותם לקבלת חנות בשוק החדש. עוד טענו גומה, כי בית המשפט השלום בחדרה (כב' סגן הנשיא גופמן) נתן פסק דין, ובו ניתנה הצהרה כי מעמדם של גומה בשוק החדש הוא מעמד של "דייר מוגן מאושר" אשר זכאי, עפ"י ההסכם עליו חתומה העירייה, לקבל דוכן ששטחו ומקומו זהים לדוכן שהיה בחזקתו. לטענת גומה הדוכן לו הם זכאים הוא חנות מס' 66 בשוק החדש, ששטחה ומקומה זהים לשטחו ומקומו של דוכן בו החזיק אביהם המנוח.

4.העירייה הגישה כתב הגנה, בו טענה כי יש לדחות את התביעה מאחר והתובעים אינם זכאים להחזיק בדוכן 66. עוד טענה העירייה בסעיף 19 לכתב ההגנה, כי דוכנים 66 ו- 65 הם דוכנים הזהים בשטחם ובמקומם לשני דוכנים שהחזיקו בני משפחת ברזילי בשוק הישן.

5.להשלמת התמונה יצויין כי במסגרת ההליך דהתם, עתרו גומה למתן צו זמני למנוע הקצאת חנות 66 לאחרים ולמסור לידיהם את החנות הנ"ל. במסגרת הדיון בבקשה למתן צו זמני שהתקיים ביום 26.1.2010, ולאחר שהועלתה טענת העירייה כי משפחת ברזילי תובעים זכות בחנות זו, הוריתי על דחיית הדיון בבקשה למתן צו זמני ולהזמין לדיון הנדחה שהתקיים ביום 4.2.2010 את מר אליעזר ברזילי- הוא המבקש מס' 1 בבקשה כאן. לדיון הנ"ל התייצב המבקש מס' 1 עם ב"כ, עו"ד שרגא, אשר טען לפרוטוקול: "אינני מסכים להצעת ב"כ התובעים. אני טוען שייתכן ולמרשי זכויות בחנות זו. אינני יודע אם נתבע את החנות הזו או פיצויים" (ראו עמוד 5 לפרוטוקול). בתום הדיון בבקשה למתן צו זמני, ניתן צו זמני המונע מן העירייה להקצות את החנות לצד שלישי, עד לבירור התובענה העיקרית.

6.התביעה העיקרית (האחרת) התנהלה בפניי, וביום 23.6.2010 התקיימה ישיבת ק.מ, בה הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבעתי דיון הוכחות. בהחלטתי מאותו יום הוריתי לב"כ גומה להמציא פרוטוקול הדיון לידי עו"ד אליעד שרגא ובישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 1.11.2010 הוצג אישור, המוכיח המצאת פרוטוקול הדיון לידי עו"ד שרגא.

7.בתביעה האחרת נשמעו חמישה עדים במהלך שתי ישיבות הוכחות ולמעשה הביאו הצדדים את כל עדיהם. בטרם סיכמו הצדדים טענותיהם, הסכימו הם לזמן את מר אליעזר ברזילי לעדות ולצורך כך נקבעה ישיבה נוספת ליום 16.1.2011. לישיבה הנ"ל לא התייצב מר בריזלי למרות שבקשה לביטול זימונו לעדות שהגיש, נדחתה.

8.למרות שהתובעים –המבקשים דכאן ידעו היטב על ההליכים המתנהלים בתביעה האחרת, ולמרות שידעו היטב כי גומה תובעים זכות חזקה בחנות מס' 66, לא ביקשו התובעים להצטרף להליך דהתם, וביום 7.12.2010, בחלוף כשנה מהיום שבו ידעו על התביעה האחרת, הגישו הם תביעה (נשוא התיק כאן) בגדרה עותרים לקבלת זכויות בחלקה מס' 66. בד בבד עם הגשת התביעה, הגישו הם בקשתם לאיחוד שתי התביעות.

הכרעה:

9.תקנה 520 לתקנות קובעת כדלקמן: "ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו, ובתנאים שייראו לו".

10.הרציונל העומד בבסיס התקנה הנ"ל הוא קידום יעילות הדיונים ומניעת החלטות סותרות (ראו: משה קשת "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי" (מהדורה 15, תשס"ז) 749-750). בין יתר השיקולים שישקול בית המשפט הוא השלב בו מצויות שתי התביעות (ראו למשל: רע"א 210/00 טל שלומוביץ ו197- אח' נ' שיכון עובדים בע"מ פד"י נד (2) 69).

11.המשיבים, מלבד גומה, מסכימים לבקשה, ואילו גומה מתנגדים לבקשה ומפנים לעובדה כי המבקשים ידעו על ההליכים בתביעה האחרת ולא נקטו בפעולה כלשהיא.

12.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי למסקנה, כי דין הבקשה להידחות. התביעה האחרת מצויה לפני סיום לאחר שנשמעו בה חמישה עדים. אילו מר ברזלי היה מקיים את החלטת בית המשפט בתביעה האחרת והיה מתייצב לדיון אליו הוזמן, עדותו היתה נשמעת ובית המשפט היה נותן צו להגשת סיכומים. מאידך, בתביעה דכאן טרם הוגש כתב הגנה, טרם התקיים קדם משפט והדיון בה, למעשה, טרם החל. היעתרות לבקשה תיצור מצב בו תאוחדנה שתי תביעות, כאשר באחת כמעט הסתיים שלב ההוכחות ובאחרת טרם הוגשו כתבי הגנה. הדבר לא יפשט את ההליכים, כי אם יסרבלם שלא לצורך.

13.בנוסף, התנהלות המבקשים אף היא מצדיקה דחיית הבקשה. המבקש מס' 1 הוזמן לישיבה שבה נשמעה הבקשה לצו זמני והוא ידע על התביעה עוד בחודש 2/2010 אולם לא טרח להתייצב. ואם בכך לא די, הרי פרוטוקול הדיון ששבו נקבעה ישיבת ההוכחות הראשונה בתביעה האחרת הומצא לידי ב"כ המבקשים. המבקש מס' 1 לא טרח להגיש תביעתו או להגיש בקשה להצטרף להליך, ועתה מבקש הוא לאחד שתי התביעות ובכך לגרום לדחיית מתן פסק הדין בתביעה האחרת עד אשר תידון תביעתם, דבר שיגרום עיוות דין לגומה.

14.דין הבקשה להידחות, אפוא, וכך אני מורה.

15.בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

16.המזכירות תביא החלטתי זו בפני כבוד השופטת ק' אניספלד.

ניתנה היום, י"ד שבט תשע"א, 19 ינואר 2011, בהעדר הצדדים.