אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> ברזילי נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ

ברזילי נ' פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ

תאריך פרסום : 16/02/2012 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
3211-12-11
12/02/2012
בפני השופט:
עמיעד רט

- נגד -
התובע:
פרץ בוני הנגב (1993) בע"מ
הנתבע:
גולן ברזילי

החלטה

עניין הבקשה הינו סילוק התובענה על הסף.

מהותה של התובענה הינה לתשלום דמי תיווך בסך כולל של 857,055 ₪, הגם שלכאורה עניינה, בכותרתה, הינו לצו הצהרתי, צו עשה ותביעה כספית.

טענות המבקשת:

לטענת המבקשת, מעולם לא חתמה על הסכם תיווך. לפיכך, ובהיעדר "דרישת הכתב" כמתחייב מהוראות הדין, יש לסלק התובענה על הסף. בעניין זה מפנה המבקשת לשורה של פסקי דין והלכות בהם נקבע כי דרישת הכתב הינה מהותית ובהיעדרה נשללת זכאותו של מתווך לדמי תיווך.

טעם נוסף לסילוק על הסף הינו היעדר יריבות בין הצדדים שכן המשיב עצמו אינו צד להסכם התיווך ולחשבונית שהוצגו על ידו, ואשר נערכו ונחתמו על ידי חברת גולן נכסים בע"מ.

טענות המשיב:

לטענת המשיב מדובר במעשה רמייה והתחכמות של המבקשת אשר מתעלמת ומתחמקת מהתחייבותה לחתום על הסכם התיווך ולשלם דמי תיווך, תוך שהיא נמנעת מלפרט בבקשתה כיצד הגיעה אליה עסקת המקרקעין נשוא התובענה. המבקש עותר לזמן לעדות את עו"ד יוסי עזרא שהיה מעורב בהליכים ושנמנע מלחתום על תצהיר מטעמים שבאתיקה. לדברי המבקש, בעדותו של עו"ד עזרא תובהר כדבעי התחייבות המבקשת לחתום על הסכם תיווך ולשלם דמיו. המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת מתנהלת בחוסר תום לב וידיה אינן נקיות הן בבקשתה והן באופן התנהלותה.

דיון ומסקנות:

סעיף 9(א) לחוק המתווכים במקרקעין, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק המתווכים") קובע:

"מתווך במקרקעין לא יהא זכאי לדמי תיווך, אלא אם כן חתם הלקוח על הזמנה בכתב לביצוע פעולת תיווך במקרקעין...". (ההדגשות שלי – ע.ר.).

אמת נכון הדבר – בפסיקה נקבעו כללים ברורים בהתייחס למהותיותה של דרישת הכתב בעניין, ולפיה: "המחוקק קבע מפורשות הן כי ללא קיומה נשללת זכותו של המתווך לדמי תיווך והן כי רק עם קיומה קמה זכאותו" (ראה עא (ת"א) 1183/08 מטרופוליס ייזום השקעות ונכסים (המאה ה-13) בע"מ נ' הצלחת יחזקאל בע"מ (בפירוק מרצון), (19.8.09)).

הגיונם של דברים הוא כי המחוקק בחר לפתור מחלוקת שנתגלעו, חדשים לבקרים, בין מתווכים ללקוחותיהם, בציווי חוקי, המצריך הזמנה בכתב וחתימת הלקוח ובאופן שלא תיוותר מחלוקת בשאלת הזמנת פעולת התיווך.

לחיזוק העניין ולמניעת דרכים עוקפות להגשת תביעה לדמי תיווך שלא לפי חוק המתווכים – דוגמת המקרה דנן - פסק בית המשפט: "כי אם לא זכאי המתווך לדמי תיווך, אף אם היה הגורם היעיל, לא ניתן לזכותו בהם מכח עילה משפטית אחרת, בין בגין עשיית עושר ולא במשפט ובין בטעון של ניהול מו"מ שלא בתום לב" (ראה לעיל פס"ד בעניין מטרופוליס).

נוכח האמור, דומה כי בכך יש בכדי לסתום טענות המשיב ולהביא לסגירת הגולל על תביעתו נעדרת ההזמנה בכתב. לכאורה, טענותיו בדבר רמייה והתחכמות לא תוכלנה להישמע.

ואולם, בעת האחרונה (בפסק דין מיום 26.1.10, המאוחר לפס"ד בעניין מטרופוליס), בית המשפט העליון השאיר בצריך עיון את השאלה שמתעוררת בענייננו ושהתעוררה לא אחת בבתי המשפט: מה דינו של הסכם, הכולל התחייבות לתשלום דמי תיווך על עסקת תיווך שאינה עומדת בתנאי חוק המתווכים?

"בתי המשפט התמודדו לעניין זה עם שלושה סוגים עיקריים של מקרים: מקרים בהם המתווכים לא החזיקו ברשיון תיווך תקף; מקרים בהם היה המתווך תאגיד שאינו מחזיק ברשיון תיווך, בין אם המועסקים בו היו בעלי רשיון תיווך ובין אם לאו; ומקרים בהם נפלו פגמים בכתב ההזמנה לביצוע התיווך, או שהזמנה כזו כלל לא באה לעולם. אמנם, כשלעצמי סבורני כי יש לבדוק כל מקרה לגופו היטב היטב, כדי שלא לפגוע בתכליתו של חוק המתווכים, אך גם לא הייתי רוצה לפתוח פתח לרמאים להתחמק מחבות באופן "מתוחכם". מכל מקום, ההכרעה המשפטית המנחה תונח כאמור לעת מצוא, אך ייתכן שקרבה השעה לכך, לשם הבהרת המצב המשפטי והגברת האחידות והודאות בפסיקה". (ההדגשות שלי – ע.ר.). (ראה פסק דינו כב' השופט רובינשטיין ברעא 6519/09 אלי חסקל נ' יצחק אוסדיטשר, (26.1.10)).

יוצא, אם כן - בית המשפט העליון עורר מחדש הדיון בסוגיה ובשלב זה נמנע מלהכריע בה.

בידוע, גישת בתי המשפט: סילוק תובענה על הסף הוא בגדר אמצעי הננקט בלית ברירה ובמקרים קיצוניים ויוצאי דופן, ורק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן התובע אינו יכול לקבל – על יסוד טענותיו – את הסעד המבוקש. (ראה - ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פ"ד מה(4) 18, וכן – ע"א 5634/05 צוקית הכרמל פרוייקטים בע"מ נ' מיכה צח חברה לקבלנות כללית בע"מ).

וכן מצינו במשפט העברי – חובת הדיין לדון, וזכות הצדדים לטעון ולהישמע בבית המשפט, מקורה ויסודה במורשת ישראל מקדמת דנא, ואף הועמדה על דין תורה: "ואצוה את שופטיכם בעת ההיא לאמר: שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו" (דברים, א, טז). ועל פסוק זה פירש האברבנאל (רבי דון יצחק בן יהודה אַבְּרַבַּנְאֵל, 1437 - 1508, ספרד) במקום: "ועל זה הזהירם מרע"ה [=משה רבינו עליו השלום] ואמר שמוע בין אחיכם וגו'. ר"ל [=רוצה לומר] אל תמנעו עצמכם מלשמוע כי אחיכם הם ... ככה השופט ראוי שישמע דברי המריבים וידון ביניהם כאלו הם אחיו." לא במהרה תסולק תביעה טרם שתשמע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ