ברוקס נ' גוילי ואח'

פסק דין

לפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעים לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים מיום 15.7.10.

בכתב התביעה טען התובע כי ביום 15.7.10 עת שעצר את רכבו נפגע מרכב הנתבעים אשר לא שמר מרחק ופגע בחלק האחורי של הרכב.

בכתב ההגנה טענו הנתבעים כי התאונה ארעה באשמו הבלעדי של נהג רכב התובע אשר נסע לאחור ופגע ברכב הנתבעים.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את עדויות הצדדים בפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל. טעמיי להלן.

השאלה המהותית היחידה לה נדרשתי הינה האם נסע רכב התובע לאחור, אם לאו. בעניין זה מצאתי להעדיף את גרסת התובע.

מצאתי את עדותו של נהג רכב התובע כסדורה ומהימנה. על אף חקירה נגדית מפורטת, עמד הנהג על גרסתו ולא נמצא בה כרסום של ממש.

התובע הוסיף וזימן לעדות את גב' מרסלה ארז אשר לטענתה צפתה באירוע התאונה. גם עדותה של עדה זו הייתה סדורה וקוהרנטית מאוד. מדובר היה במי שראתה בפועל, את אירוע התאונה, ממרפסת בית אמה, ואין בינה לבין התובע או נהג רכב התובע כל קשר.

מאידך מצאתי את גרסתו של הנתבע 1 כתמוהה.

במסגרת הודעתו לחב' הביטוח לא טען הנתבע כי היו רכבים מאחוריו, ועל כן לא יכול היה לנסוע לאחור שעה שצפה, לשיטתו, ברכב התובע נוסע לאחור. מעבר לכך הנתבע טרח וצירף תשריט של אירוע התאונה ובתשריט זה לא נצפה כל רכב מאחוריו. בחקירתו הנגדית טען הנתבע כי צפר לנהג רכב התובע. גם טענה זו לא מצאה ביטויה במסגרת כתב ההגנה או במסגרת טופס ההודעה.

במקום בו קיימות שתי גרסאות עובדתיות סותרות, קיימת חשיבות של ממש לעדותה של גב' ארז אשר לכאורה אין לה כל אינטרס בתוצאות ההליך.

כאמור מצאתי את גרסתה ככזו העומדת באופן נחרץ בתמיכה לגרסת התובע.

לאחר שנתתי דעתי לכל אלו, מצאתי כי יש לבכר את גרסת התובע באשר לדרך התרחשות התאונה.

באשר לנזקים, הרי שהוצגה בפני חוות דעת שמאי מכוחה אני למדה על שיעורו של הנזק הישיר. כן צורף לעיוני חשבון שכר טרחה של השמאי. טענה הנתבעת כי נותק הקשר הסיבתי בין אירוע התאונה לבין הנזקים הנטענים, מקום בו נבדק הרכב רק ביום 21.9.10.

אכן יכול ויהא בחלוף הזמן, במקרים מסוימים, כדי להביא לניתוקו של הקשר הסיבתי. עם זאת, נהג רכב התובע העיד בפני כי הרכב נמצא ברשותו בלבד והיה ברשותו במהלך כל התקופה שלאחר אירוע התאונה ובנסיבות אלו איני מוצאת כי הקשר הסיבתי אכן נותק.

סוף דבר,

אני מורה בזאת כי הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 3,918 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה (3.10.10) ועד לתשלום המלא בפועל.

כמו כן, יישאו הנתבעים, ביחד ולחוד, בהוצאות ההליך בסך של 1,447 ₪. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים באמצעות הדואר.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.