פסק דין
התובע הגיש תביעה כנגד הנתבע בגין החזר הוצאות עבור בניית גדר החוצצת בין שתי החצרות בסך של 31,900 ₪.
המחלוקת בין הצדדים, שהינם גרים בשכנות זה לזו, בשכונת רמת חן ברמת גן, הינה ביחס לאחריות לשאת בעלות בניית חומת הגדר שנבנתה בחצרו של התובע, לדידו בשל רשלנות של הנתבע בטיפול בעצים ששתל בחצרו, בעוד שלטענת הנתבע מדובר בבנייה רשלנית ובלתי מקצועית של הגדר הקודמת שנבנתה לפני 30 שנה ומשכך, אין לו כל אחריות לשאת בעלותה של בניית הגדר החדשה.
הנתבע בנה מחסן במרחק של כ-30 ס"מ מחומת הגדר הקודמת ושתל עצים בין המחסן לבין חומת הגדר, אשר עם השנים החלו להצמיח שורשים שגרמו לבקיעים וסדקים בחומה עד כדי הטיית החומה לכיוון ביתו של התובע, מצב אשר היווה סיכון לדרי ביתו של התובע, הכל בהתאם לחוות הדעת שצורפה על ידי התובע לכתב תביעתו, משכך פנה התובע לנתבע על מנת שיגזום את העצים ויטפל בגזעים, כדי למנוע את העמקת השורשים, כמו גם לטפל ולתקן את הנזקים שנגרמו לחומת הגדר.
התובע פנה למהנדס מומחה, על מנת שיחווה דעתו באשר לבטיחותה של חומת הגדר, ולאחר שזו ניתנה ביום 4.8.10, פנה לנתבע לצורך טיפול מצידו בעצים. לטענת התובע, עיון בחוות הדעת מעלה כי הנזק שנגרם לחומת הגדר נובע משורשי העצים שנשתלו בין החומה למחסן.
בתאריך 22.8.10 בעקבות חוות הדעת החד משמעית של המהנדס, המורה על פירוק חומת הגדר ובנייתה מחדש ללא דיחוי, פנה התובע לנתבע באמצעות עורך דין ודרש את עקירת העץ והשורשים לאלתר, ובאם לא יפעל לטיפול בנושא, ייאלץ התובע לעשות כן ועל הנתבע יהיה לשאת בכל ההוצאות.
בהיעדר תגובה מטעם הנתבע נאלץ התובע לטענתו לפעול לתיקון המצב, הוזמן קבלן שהרס את חומת הגדר הקודמת, גזם את גזעי העצים ושורשיהם, ובנה חומת גדר חדשה בעלות של 31,900 ₪.
לטענת הנתבע, אף הוא מתגורר בנכס 30 שנה, המחסן נמצא בקצה השמאלי של הגדר ונבנה לפני עשרים שנה לערך.
העץ שצמח בין המחסן לבין הגדר שבנה התובע הינו בגודל נורמאלי, בעל גזע וענפים עדינים יחסית.
לטענת הנתבע, מעולם לא דרש התובע לכרות את העץ אלא רק את ענפי העץ שבלטו לחצרו, דבר אשר אמור היה התובע לבצע בעצמו, חרף כך על מנת לשמור על יחסי שכנות טובה נעתר הנתבע וגזם את הענפים.
הנתבע צירף אף הוא חוות דעת הנדסית לפיה בחן נותן חוות הדעת את הסיבות האפשריות למצבה הנוכחי של הגדר, הכולל הטייה לכל אורכה לכיוון חצרו של התובע, סדקים ובליטות.
המהנדס ביקר בחצר וציין בחוות דעתו, כי להערכתו מדובר בגדר שנבנתה לפני שנים רבות בשני שלבים, החלק התחתון מבטון, והעליון מחומר מליטה עשוי חצץ ומלט.
לדידו, הבנייה נעשתה בצורה רשלנית ולא מקצועית, כאשר מראש נבנתה באופן אנכי לא מדויק, עם נטייה לכל אורכה, לכיוון חצרו של התובע.
הסדקים הרבים, הבליטות והסימנים האחרים, אינם אלא תוצאה של בלאי מוגבר וסביר כתוצאה מחלוף הזמן, ללא כל קשר לשורשי העץ.
שמעתי את הצדדים ארוכות ואת העדה מטעם הנתבע. המומחים שנתנו את חוות הדעת שניהם לא טרחו להתייצב לדיון, ממילא לא נחקרו על חוות הדעת, חרף כך ישנן מספר עובדות שאינן שנויות במחלוקת.
אין מחלוקת לפיה הגדר החדשה שהוקמה, כמו גם קודמתה, נמצאת ונבנתה בחלקתו ובבעלותו של התובע. עוד אין מחלוקת כי, בין המחסן שהקים הנתבע בחצרו לבין חומת הגדר הקודמת צמחו להם עצים אשר עם השנים גדלו עד אשר יצרו "הפרדה נוספת" בין שתי החצרות. לא מצאתי מקום שלא להאמין לגרסת הנתבע לפיה עצים אלה לא נשתלו על ידו כי אם צמחו להם ואיש לא נתן את הדעת לכך שייתכן, בסבירות כפי שטוען לה התובע, והמוכחשת על ידי הנתבע, שהשורשים יתרחבו מתחת לפני האדמה אל עבר חצרו של התובע.
עוד אין מחלוקת לפיה למעשה פנה התובע לראשונה אל הנתבע, בין היתר מטעמים שהועלו על ידו במהלך הדיון ואשר אינם רלוונטיים לצורך הכרעה במחלוקת שבין הצדדים, במהלך חודש אוגוסט כאשר ביצוע בניית החומה החדשה, תחת קודמתה, נעשה כאשר הנתבע ומשפחתו לא שהו בביתם בעקבות שיפוצים שנעשו בבית.
על "השינויים" למדו מאנשי מקצוע שהיו במקום, בעת ביצוע השיפוצים מטעמם ואשר בין היתר, הודיעו לנתבע על כך שהקבלן מטעם התובע "פלש" לשטחו של הנתבע, ללא רשות.
התובע אמנם שלח מכתב באמצעות עורך דין מטעמו, אלא שכל סיפור הריסת הגדר הקודמת ובניית חדשה תחתיה הלך וקרם עור וגידים במהירות כזו שלא אפשרה לצד השני לתקן ו/או להמציא הצעות נוספות להקטנת הנזקים.
התובע פנה לנתבע כאמור באמצעות מכתב מעורך דין, הוציא חוות דעת, ובעקבות תוצאות חוות הדעת, כאשר זו חוות הדעת היחידה שניתנה לתובע, בבחינת חוות דעת מכריעה, תוך שהוא דורש מהנתבע לבצע את התיקונים לאלתר, לטעמו לא ניתן היה להמתין דקה נוספת, שכן הדבר היה בבחינת "מפגע בטיחותי".