ברונר נ' רם

פסק דין

1. בפני תביעה לפיצוי כספי עקב תאונת דרכים, אשר התרחשה ביום 8.3.10 שבה היו מעורבים רכב התובע ורכב הנתבעת.

התובע עותר לסכומים הבאים:

א. השתתפות עצמית - 1,487 ₪.

ב. השתתפות עצמית – ירידת ערך - 628 ₪.

ג. הפסד הנחת פוליסה - 556 ₪.

ד. הנחת וותק ללא תביעות - 109 ₪.

ה. הפסד ימי עבודה ונסיעות - 500 ₪.

ו. הוצאות משפט - 350 ₪.

סה"כ 3,630 ₪.

לדברי התובע, נסע במהירות איטית ועצר את רכבו, על מנת לאפשר למונית להשתלב בתנועה. דובר ברח' חד סטרי "שנייה לאחר שעצרתי הרגשתי מכה ברכב מאחור" (עמוד 2, שורות 6 – 7 לפרו').

2. לדברי הנתבעת, התובע נסע "טיפה אחורנית והפגושים שלנו נפגשו".

בהמשך טענה הנתבעת, "שום דבר לא קרה".

הנתבעת אף ציינה שלרכב שלה לא נגרם נזק כלשהו, ולכן לטענתה לא יכול להיות מצב שנגרמו לתובע נזקים של כ – 12,000 ₪, כמפורט בדוח השמאי.

3. בית המשפט איפשר לנציג הראל, חברה לביטוח לטעון בשם הנתבעת בענין גובה הנזק ולהלן דבריו:

"יש כאן נזק גדול מופרז לא מוכח ולא מפורט. אני חושב שהתובע ניסה לפענח את התביעה". (עמוד 2 לפרו', שורות 20 – 31, דברי מר יוני יודיף).

אולם התברר כי גם התובע לקוח של הראל חברה לביטוח – ואותה חברה אישרה את התיקון לרכב התובע נשוא התביעה.

לא ברור מטרות דברי יודיף. האם בית המשפט חייב להגיע למסקנה שהתובע הוציא כספים שלא כדין מהראל חברה לביטוח?

4. מעיון בדוח השמאי, מגלה נזק משמעותי הן לחלק האחורי של הרכב, כולל רצפה ודלת תא המטען. לכן יש טעם בדברי הנתבעת שלפיהם לא יתכן שלא יהיה נזק ברכב שלה.

5. לאחר ששמעתי את דברי בעלי הדין, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי, ולהלן הנימוקים לכך: