ברוך נ' ירון

פסק דין

התובע הגיש תביעה זו לאחר שהועסק על ידי הנתבע בכל הנוגע לבחירות באותה עת ולמעשה התובע מציין בכתב התביעה שני אירועים שאין עליהם מחלוקת, אך התובע טוען גם שעבור אף אחד מהאירועים לא קיבל את שכרו כפי שהוסכם עם תחילת האירועים.

האירוע הראשון בו עסקינן הוא האירוע שהתקיים בעת שהתובע היה במסעדה והנתבע ארגן במסעדה זו ארוחה בקשר לפריימריס של מפלגת העבודה ולפי טענת התובע עלות הארוחה או הכיבוד הגיע לסך 870 ₪ ומאחר והתובע לא קיבל סכום זה, הוא כלל את הסכום במסגרת תביעה זו.

האירוע השני שעליו תובע התובע סכום נוסף בסך 1,550 ₪, אף הוא נעוץ במערכת הבחירות לראשות העיר, כאשר לטענת התובע, נתבקש לפרסם על גבי 5 מוניות גדולות ו- 5 קטנות, פליירים לקידום בחירת ראש העיר.

לפי טענת התובע גם סכום זה לא הועבר לתובע.

כפי שציינתי לעיל הרי שבעצם שני האירועים שהתובע מציין בכתב התביעה אינם שנויים במחלוקת, שכן הנתבע הודה בקיום אותו מפגש במסעדה והסכום שנתבע על ידי התובע, ובאשר לאירוע השני, הגיש עד מטעם הנתבע הצעת מחיר לפרסום פלקטים על מוניות ועל הצעת מחיר זו חתום התובע ובהצעה זו אכן דובר בפרסום פוסטרים על גבי 5 מוניות קטנות ו- 5 מוניות גדולות.

לכן אם ציינתי לעיל ששני האירועים אינם שנויים במחלוקת, השאלה היא האם התובע הוכיח את טענותיו ואת העובדות הקשורות לשני האירועים.

באשר לאירוע הראשון כפי שציינתי לעיל, אכן הוכיח התובע את קיום הכיבוד במסעדה, את עלות הכיבוד ובעניין זה אף ביקש הנתבע להעביר לתובע סך של 1,000 ₪ (במקום 870) והתובע מאשר עובדה זו אך טוען שסירב לקבל את הסכום משום שסכום זה לא ענה על דרישותיו הנוגעות לשני האירועים גם יחד.

באשר לאירוע השני הרי שאין ספק שגם אם קיימת הצעת מחיר, עדיין התובע, שהינו בבחינת המוציא מחברו, עליו הראיה שהוא קיים את האמור בהצעת המחיר, רוצה לומר, על התובע היה להוכיח שהוא אכן הדביק את הפוסטרים או את הפליירים על גבי 10 מוניות – הכל כפי שבא לידי ביטוי בהצעת המחיר.

לאחר ששמעתי את הצדדים ואת התובע בעניין זה אני קובע כי התובע לא הוכיח את האירוע השני, יען כי התובע לא הוכיח אף הדבקה של אף פלייר על אף מונית ובעניין זה אין לי ספק שאם אכן היה עושה זאת, לא היתה לו לתובע כל מניעה להביא ולו עד אחד או בעל מונית אחת שעליה הודבקו פליירים, אך התובע לא עשה זאת ולא הביא אף עד וגם לא אף צילום של מונית שעליה מתנוסס פלייר אחד בלבד מאותם פליירים שמפורטים בהצעת המחיר.

לפיכך, כל שהוכיח התובע הוא קיום אותה ארוחה במסעדה ובנדון דנן ממילא ביקש הנתבע לשלם לתובע את הסכום, אך התובע לא הוכיח כאמור לעיל, את האירוע השני.

לכן אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 1,000 ₪ - וזאת רק משום שבפועל אכן הועבר לו סכום זה, אם כי התובע לקבל, וזאת למרות שהתובע תובע בתביעה בעניין אירוע זה רק 870 ₪.

סוף דבר, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סך 1,000 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מיום הגשת התביעה 15.12.2009 ועד התשלום בפועל וכמו כן מצאתי לנכון שבמקרה זה אין מקום

לחייב את הנתבע בהוצאות נוספות לאור העובדה שעוד לפני קיום הדיון ביקש הנתבע לשלם לו סכום זה, ואילו הסירוב בא מטעם התובע.

ניתנה והודעה היום א' ניסן תש"ע, 16/03/2010 במעמד הנוכחים.

גדעון ברק, שופט

הוקלד על ידי: אירית שיר