החלטה
מונחת בפניי בקשת להחזרת העירבון שהפקיד המבקש בקופת בית המשפט, בהפקדתו חוייב כתנאי למתן הרשות להתגונן.
המבקש הוא הנתבע במסגרת התובענה שבפניי שעניינה תשלום דמי תיווך.
בשלב ראשון הפקיד המבקש עירבון בגובה 50,000 ₪. ביום 3/7/2011, הוריתי על השבת מחצית סכום העירבון, לאחר שניתנה החלטה על מחיקת התובעת, יונית דיזנהויז, מכתב התביעה, משהוברר כי לא היה בידיה רישיון תיווך תקף למועד החתימה על כתב ההתחייבות לתשלום דמי תיווך.
ביום 26/3/12 הותר למשיב לתקן את כתב התביעה, לאחר שנמצא כי על פי כתב התביעה המקורי לא קיימת למשיב עילת תביעה כנגד המבקש, שכן כתב ההתחייבות שעליו חתם המבקש הינו כלפי חברת א. שחף (להלן: "החברה") ולא כלפי המשיב.
כתב תביעה מתוקן הוגש על ידי המשיב ביום 30/4/12, אליו צורף תצהיר מטעם בעלי החברה, שהצהיר בין היתר כי זכויות החברה הומחו למשיב, ומכאן זכותו להיפרע מהמבקש.
לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן, הגיש המבקש בקשה לדחיית התביעה, לאור טענתו כי המחאת הזכויות שנעשתה על ידי החברה הינה חסרת תוקף היות ומלכתחילה לא הייתה החברה זכאית לקבלת תשלום דמי תיווך מהמבקש, ומשכך היא איננה יכולה להמחות זכות שאיננה זכאית לה מלכתחילה.
ביום 8/5/13, דחיתי את הבקשה לדחיית התביעה על הסף, תוך שהבהרתי כי שימוש בסעד הסילוק על הסף לא ייעשה כלאחר יד לאמור כי במקרה דנן יש לברר את התביעה לגופה, ואף זימנתי את הצדדים לישיבת הוכחות ליום 2/10/13.
בהחלטתי זו ציינתי כי המבקש חוזר על טענותיו בפעם השלישית וזו ללא שנמצא כל שינוי בנסיבות.
בבקשה שבפניי עותר המבקש להשבת מלוא העירבון לידיו, משני טעמים. הטעם הראשון הוא הצורך של המבקש בכספי העירבון לטובת תשלום בעבור הליכים רפואיים והטעם הנוסף הינו טיעונים משפטיים שיש בהם כדי לשמוט את הקרקע מתחת לעילות התביעה.
עיון בבקשה מגלה כי המבקש בחר לבסס אותה על הטיעון המשפטי בלבד, ולזנוח כל טענה ביחס לשינוי נסיבות עובדתי, מה גם שטענות המבקש בדבר מצבו הכלכלי, לא גובו באסמכתאות מספקות . היות והמבקש בעצמו בחר לזנוח טענות אלו, אין אני נדרשת להן.
ברם ,גם לאחר שעיינתי בטיעונים המשפטיים ובפסקי הדין שעליהם מסתמך התובע, מצאתי כי פסקי דין אלו כבר אוזכרו על ידי המבקש בבקשות קודמות שכבר נדונו והוכרעו על ידי, משכך, אין כל שינוי נסיבות גם בהיבט המשפטי.
יצוין כי סוגיית התניית מתן הרשות להתגונן בהפקדת העירבון, נדונה אף בפני ערכאת ערעור, וטענותיו של המבקש לעניין זה נדחו על ידי כב' השופטת עפרה צ'רניאק, בהחלטתה מיום 22/5/11 (רע"א 61054-03-11).
אמנם החלטת ביניים אינה יוצרת מעשה בית דין ובית המשפט רשאי לשוב ולשנותה, אולם כך ייעשה במקרים של שינוי בנסיבות לאחר מתן ההחלטה. מאידך, במקרים בהם לא חל שינוי בנסיבות ייעשה הדבר במקרים נדירים או כאשר נפלה טעות בהחלטת בית המשפט (ראה: ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508).
במקרה שבפניי לא טוען המבקש כי חל שינוי נסיבות עובדתי מאז החלטתי האחרונה שניתנה ביום 8/5/13. כמו כן הטיעונים המשפטיים עליהם מבסס המבקש את בקשתו, הינם בגדר חזרה על טיעונים שכבר הובאו בפני ביהמ"ש נדונו ונדחו.
אעיר כי לא נטען גם כי נפלה טעות בהחלטות הקודמות של בית המשפט בעניין זה.
בנסיבות אלו, אין אני מוצאת מקום לשנות מהחלטותיי הקודמות . אשר על כן דוחה את הבקשה להחזרת העירבון שהופקד בקופת בית המשפט.
מחייבת את המבקש בהוצאות המשיב בגין בקשה זו, בסך 1,770 ש"ח, וזאת ללא קשר לתוצאות ההליך.
ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ג, 28 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.
