ברוורמן נ' ברוורמן בוטביניק

פסק דין

1.התובע והנתבעת היו נשואים זה לזו, וביום 27.1.09 נחתם ביניהם הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק-דין על-ידי בית הדין הרבני בחיפה. בהתאם להסכם הנ"ל, סעיף 4 להסכם, נקבע כי התובע זכאי לקבל מהנתבעת מצלמה וטלוויזיה וכי מוצרים אלה הינם בבעלותו.

2.התובע טוען כי פנה לנתבעת בבקשה לקבל את המצלמה ואת הטלוויזיה ואשר קנה ממיטב כספו, אולם זו דחתה אותו, מכאן התביעה לפיה התובע מבקש לחייב את הנתבעת בתשלום סך של 1,596 ש"ח בגין עלות הטלוויזיה והמצלמה.

3.הנתבעת טוענת כי מעולם לא פנה אליה התובע בבקשה לקבל את המצלמה ואת הטלוויזיה וכי לו עשה זאת לא היתה לה כל התנגדות למסור לה אותם. אף היום הנתבעת מביעה נכונות למסור את המצלמה ואת הטלוויזיה לידי התובע.

4. בכתב תביעתו טען התובע באומרו: "למרות פסק הדין פניתי אל לריסה וביקשתי לבוא לקחת מצלמה וטלוויזיה, היא דחתה אותי וכל פעם אמרה לי שהיא עסוקה או אינה בבית".

בעדותו בפניי היום סתר התובע דבריו לעיל ואמר כי הפעם היחידה בה שוחח עם הנתבעת וביקש לקבל ממנה את הטלוויזיה ואת המצלמה היתה בבית הדין הרבני לאחר שאושר הסכם הגירושין ביניהם ואז אמרה לי כי לא תמסור לו אותם אלא כן ימשיך לשאת בתשלומים עבור בית ספר. התובע אמר עוד כי מלבד שיחה זו לא פנה לנתבעת בהזדמנות אחרת ולא ביקש לקבל ממנה את המצלמה והטלוויזיה.

5.מעדותו של התובע היום בפניי עולה כי למעשה רצונו לקבל כסף מזומן ולא טלוויזיה ומצלמה וזאת על מנת לשלם שכר דירה ומאחר ויש לו התחייבויות בחשבון.

6.יצויין כי עדות התובע כאילו הנתבעת סירבה במהלך פגישתם בבית הדין הרבני להשאיר בידיו את המצלמה והטלוויזיה לא הוכחה כראוי בפניי, שכן, למעט עדות התובע אין כל עדות תומכת לעניין זה והתובע לא שלח ולו מכתב פנייה אחד לנתבעת בו הוא חוזר על דרישתו הנ"ל או מתעד את תגובת הנתבעת הנטענת לקבלת המצלמה והטלוויזיה.

7.לאור האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

לאור עמדת הנתבעת, והעדר מחלוקת כי הטלוויזיה והמצלמה הינם בבעלות התובע, על הנתבעת להשיב שני אלה לידי התובע. לצורך כך על התובע לתאם מועד עם הנתבעת לקבלת הדברים בשעות מקובלות. הדבר יעשה תוך 30 יום מהיום.

כל צד יישא בהוצאותיו.

ניתנה והודעה היום כ"ז ניסן תש"ע, 11/04/2010 במעמד הנוכחים.

רמזי חדיד, שופט

הוקלד על ידי: פני מילר