ברודצקי ואח' נ' קרית חינוך מבשרת ציון ואח'

פסק דין

התובעים נפצעו בשתי תאונות שאירעו במהלך טיול שנתי בו השתתפו בשנת 1999.

בתביעה זו עותרים התובעים לפיצויים בגין הנזקים אשר נגרמו להם, לטענתם, בתאונות.

התביעה נגד מדינת ישראל (משרד החינוך) נדחתה בהסכמת הצדדים וכך גם הודעה לצד שלישי ששלחו הנתבעות 1 ו- 3 נגדה.

התובעים נתנו עדות. כמו כן העיד מטעמם דניאל אטיאס.

מטעם הנתבעות 1 ו- 3 העיד יעקב אזולאי, מנהל הישיבה התיכונית בקרית החינוך מבשרת ציון, אשר בתקופה הרלבנטית שימש כמנהל חינוכי של הישיבה וכן החוקר יצחק מור יוסף.

התובע 1 - דוד ברודצקי

התובע 1 הצהיר כי התאונה אירעה בלילה השני של הטיול, כאשר המורים והתלמידים הגיעו לחניון הלילה בו הם אמורים היו לישון (סעיפים 4 ו- 5 לתצהיר).

לפי תצהירו:

"כאשר הגענו לאזור בו היינו אמורים לישון, התארגנו לשינה, מדובר היה בחניון בטבע באזור לא מואר, למעט הפנסים שהיו לנו, חבר'ה התחילו להסתובב בשטח ועלו על הר שהיה סמוך לשטח החניון, ומספר ילדים טיפסו על ההר וירדו את המדרון התלול שהיה משופע, מחליק וזרוע באבנים גדולות" ((סעיף 5 לתצהיר).

"טיפסתי גם אני על ההר כמו שאר החבר'ה וכאשר עמדתי בפסגתו, התלבטתי בתחילה האם לרוץ במדרון, מכיוון שראיתי שחבר'ה אחרים רצים ומחליקים, החלטתי לרוץ במדרון ולהצטרף למשחק, התחלתי לרוץ במדרון שהיה משופע ומחליק בגלל העפר שהיה עליו עד שבסופו של דבר נפלתי ונחבלתי" (סעיף 6 לתצהיר).

התובע 1 הדגיש בתצהירו כי התלמידים לא קיבלו הנחיות בנוגע להתנהלות באזור חניון הלילה ואף אחד מהמורים או המדריכים לא מנע מהם את המשחק והריצה במדרון בלילה (סעיף 7 לתצהיר). התובע 1 מודה כי היום, בראיה לאחור, ברור לו שמדובר היה בחוסר אחריות, אולם אז, רצה להיות כמו כולם, במיוחד כשאף אחד לא אסר עליהם את המשחק ולא הפסיק אותו (סעיף 7 לתצהיר).

בחקירה הנגדית חזר התובע 1 על גרסה זו והוסיף: "ואני זוכר שעמדתי, לא הייתי ילד אמיץ, עמדתי עשר דקות רבע שעה, עמדתי והסתכלתי אם לעשות את זה או לא, מתוך רצון להיות עם החבר'ה שעושים את זה, ועליתי מהצד של העלייה המתונה ונעמדתי למעלה בקצה, לפני תחילת המדרון, ואז גם שם התעכבתי כמה דקות אם לעשות את זה או לא, ואז התחלתי, שמתי רגל והתחלתי לנסות לעשות כמו כולם ולרדת בזהירות ומצאתי את עצמי מתחיל לרוץ בלי יכולת שליטה למטה... כאשר הגעתי לקצה הייתי במהירות מאוד גדולה, נפלתי ועשיתי גלגול בקצה, ואני זוכר שהדבר הראשון שמה שהציק לי היה חתך באצבע ובמרפק, זה יותר שרף לי..." (עמוד 4 לפרוטוקול).

לשאלה האם ייתכן שהאירוע קרה בשעה 15:00 השיב התובע 1 כי בשעה זו הם היו עדיין בטיול (עמוד 5 לפרוטוקול).

דניאל אטיאס הצהיר כי התאונה אירעה באזור חניון הלילה לאחר שכבר החשיך (סעיף 3 לתצהיר). לפי תצהירו הוא טיפס על ההר ועימו טיפסו הרבה ילדים נוספים. עוד לפי תצהירו מדובר היה במדרון משופע ומחליק בגלל העפר והאבנים שהיו עליו (סעיף 4 לתצהיר).

חוקר מטעם הנתבעות תחקר את דניאל אטיאס אודות האירוע ותמליל החקירה הוגש כראיה. מהתמליל משתמע כי האירוע היה במסגרת הטיול ולא סתם החלטה של תלמידים לעלות על איזה הר (עמוד 4 לתמליל). עוד משתמע מהתמליל כי כאשר נפל התובע 1, היו מורים במקום (עמוד 4 לתמליל).

התובע 2 לא היה עד לתאונה בה נפצע התובע 1 (עמוד 10 לפרוטוקול).

יעקב אזולאי הצהיר כי הוא לקח חלק בטיול נשוא התביעה והיה עד לשני האירועים במהלכם נפגעו התובעים (סעיף 3 לתצהיר).

ביחס לאירוע בו נפצע התובע 1 הצהיר אזולאי כי הוא זוכר שהאירוע התרחש בזמן שהתובע 1 ירד עם קבוצת תלמידים מהר באזור הרי אילת ותוך כדי כך איבד את שיווי משקלו (סעיף 4 לתצהיר). לפי תצהירו: "בניגוד לטענתו של מר ברודצקי, האירוע לא התרחש בשעת ערב מאוחרת ובזמן שהתלמידים עלו וירדו מההר על דעת עצמם, אלא התרחש במהלך פעילות של התלמידים במסגרת הטיול ותחת השגחת המורים וצוות המדריכים, לרבות אנוכי" (סעיף 5 לתצהיר).

בחקירה הנגדית הודה יעקב אזולאי כי הוא לא ראה את הנפילה של התובע 1 (עמוד 16 לפרוטוקול). הוא לא זכר את הגבעה שהילדים עלו אליה והתובע 1 נפל ממנה (עמוד 16 לפרוטוקול). לשאלות שנשאל השיב: "אני זוכר שזה היה במהלך טיול אני לא זוכר שהיה דבר שעלו לגבעה, ששחקו במשחק, לגבי איציק אני הייתי ממש נוכח באותו מקום בזמן שזה קרה, אני יודע איפה בדיוק זה קרה, לגבי דוד אני לא זוכר דבר כזה, אני לא זוכר, עשינו תחקיר מה קרה, אני לא זוכר שהם רצו בגבעה וזה קרה, אני זוכר שזה היה במהלך הליכה בטיול" (עמוד 16 לפרוטוקול).