ברודנר נ' איי.איי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ

פסק דין

לפני תביעה לתשלום תגמולי ביטוח עפ"י פוליסה.

התובע יליד שנת 1981 היה במועד הרלוונטי לתאונה, מנוי במכון הכושר הולמס פלייס אינטרנשיונל בע"מ ברעננה.

הנתבעת הוציאה פוליסת ביטוח תאונות אישיות, כאשר בעל הפוליסה הינו מכון הכושר, והמבוטחים הינם המינויים במכון הכושר.

התובע היה מנוי במכון הכושר והיה מבוטח עפ"י הפוליסה, שכללה ביטוח בגין נכות חלקית תמידית מתאונה וכיסויים נוספים.

ביום 19.05.07 נפגע התובע במהלך אימון במכון הכושר והעובר לטיפול רפואי בביה"ח תה"ש, ואובחן שהוא סובל משבר פתוח עם קטיעה חלקית של אצבע שלישית ביד ימין.

בעת האירוע היה התובע מעל גיל 20 ולכן נמנה על קטגוריה ב' של הפוליסה ואשר הנתבעת התחייבה לשלם לתובע לפי קטגוריה זו.

עפ"י חוו"ד של מומחה מטעם התובע ד"ר ז'יטלני נקבעה לתובע נכות לצמיתות בשיעור 12%.

עפ"י חווה"ד התובע היה באי כושר עבודה מספר חודשים, אשר גם בגינם הוא זכאי לפיצויים.

סך כל הפיצוי הנתבע הינו 52,000 ₪.

הנתבעת, בכתב הגנתה, טוענת כי התובע לא שיתף פעולה כדי לברר את תביעתו.

הוגש גם כתב תשובה.

הנתבעת הגישה חוו"ד מומחה מטעמה של ד"ר ישראל קליר על נכות קבועה בשיעור 5%.

מומחה מטעם ביהמ"ש, ד"ר שמואל ליבושיץ, קבע לתובע נכות קבועה בשיעור 5%.

המומחה מטעם ביהמ"ש נחקר ממושכות בחקירה נגדית על חוות דעתו. כן העיד התובע עצמו.

אין מחלוקת בין הצדדים בנוגע למקרה הביטוח, לכיסוי הביטוחי וגובה סכומי הביטוח. המחלוקת היא באשר לשיעור הנכות.

התובע הגיש בתיק נפרד תביעה לפי פקודת הנזיקין והמומחה מטעם ביהמ"ש באותו תיק, ד"ר מיכה רינות, חיווה דעתו כי לתובע נותרה נכות קבועה בשיעור של 9.75%.

במהלך הדיון החלטתי כי מאחר וחוות דעתו של ד"ר רינות לא ניתנה בתיק שבפניי, לא ניתן להסתמך עליה.

המומחה מטעם ביהמ"ש נחקר רבות על המשפט שהופיע בחוות דעתו, כדלקמן:"למען השקיפות אני מצהיר בזאת שאיני קשור בקשר כלשהו עם חברות ביטוח ואין לי כל מחוייבות לגוף מסחרי כלשהו"

המומחה אישר בחקירתו הנגדית כי הוא נתן חוות דעת לחברות ביטוח. לנוכח האמור מבקש ב"כ התובע שלא ליתן משקל לחוות דעתו.