ברוגט-מפעלי טקסטיל בעמ נ' פרוגרסו בע"מ

החלטה

בפני בקשה להורות על הארכת המועד לתשלום הוצאות משפט.

ב-9.3.14 פסק בית המשפט כי על המבקשת לשלם סך 1,500 ₪ עד ליום 8.4.14, כתנאי לביטול פסק הדין שניתן ביום 10.2.14 לאחר שהמבקשת לא התייצבה לדיון.

בהחלטתו זו של בית המשפט, מיום 9.3.14, מפי כב' הרשמת הבכירה אייזדורפר (כתוארה אז) נקבע כי מתצהיר ב"כ המבקשת עולה כי המבקשת וב"כ היו מצויים בהיכל המשפט, אך לא באולם בית המשפט. עוד נקבע כי על אף שמחובתו של בעל דין להתייצב לדיון בשעה היעודה, אין מדובר "בזלזול רבתי" בהליכי בית המשפט – ועל כן, ובכפוף להפקדה, נקבע כי יבוטל פסק הדין.

בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהמגמה הרווחת בפסיקה היא להעדיף בירור סכסוכים לגופם על פני מתן פסקי דין במעמד צד אחד, כחלק מן ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית.

המבקשת נימקה את הבקשה להארכת המועד בכך שבשל טעות אנוש במשרדו של בא-כוחה, לא נשלחה ההמחאה במועד על אף שהיתה מוכנה.

בתגובתה לבקשה להארכת מועד לתשלום הוצאות משפט מצביעה המשיבה על כך ההשתלשלות שלהלן –

בחודש מאי 2013 הוגשה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה, לאחר שלא הוגשה כל בקשה מטעם המבקשת לתיק. רק לאחר מכן, ולאחר שחלף המועד להגשת בקשת הרשות להתגונן, הוגשה בקשה מטעם המבקשת (בהסכמת המשיבה) להארכת המועד להגשת הבר"ל.

משחלף המועד המוסכם והמוארך להגשת הבר"ל, הוגשה על ידי המשיבה בקשה נוספת למתן פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן ביום 4.6.13, אך משהסתבר כי עוד באותו יום הוגשה הבר"ל, ביטל בית המשפט את פסק דינו.

לאחר מכן, נקבע מועד לדיון בבר"ל ובנסיבות שתוארו לעיל ניתן שוב פסק דין כנגד המבקשת.

לעמדת המשיבה, הבקשה עתה נועדה רק "לדחות את הקץ" ולמנוע את גביית החוב אותו תובעת המשיבה.

לכאורה, יש ממש בטענות המשיבה בדבר דרך התנהלותה של המבקשת.

יחד עם זאת, רשמתי לפני גם את הנטען בכתב התשובה של המבקשת ולפיו סכום ההוצאות שנפסקו נשלח בינתיים לב"כ המשיבה ונפרע, וכן כי בין הצדדים מתנהלים הליכים בתיק אחר (אף שמהפרוטוקול שצורף לבקשה משתמע כי הצדדים לאותו הליך הם המבקש וחברה בשם "י. ברום ביח"ר לאריגים בע"מ", ולא חברה ששמה כשם המשיבה).

הנימוק שהנחה את בית המשפט בבואו לפסוק כפי שפסק ביום 9.3.14, דהיינו, כי המגמה הרווחת בפסיקה היא להעדיף בירור סכסוכים לגופם על פני מתן פסקי דין במעמד צד אחד, כחלק מן ההכרה בזכות הגישה לערכאות כזכות חוקתית – כוחו יפה גם עתה.

אשר על כן, ולא בלי היסוס, מצאתי להיענות לבקשה ולהורות כי המועד שנקבע בהחלטת בית המשפט מיום 9.3.14 יוארך כמבוקש.

במידת הצורך, תיבחן שאלת ההוצאות בגין התנהלות המבקשת, כפי שהיא עולה לכאורה מהמתואר בתגובת המשיבה, עם סיום ההליכים בתיק.

ניתנה היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים.