ברדיצ'בסקי ואח' נ' ליפקין

החלטה

בפניי בקשת רשות על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשמת מירב קלמפנר – נבון) בתיק מספר 02-99893-07-7 מיום 17/3/09, לפיה החליטה לחייב את המשיבה בצו תשלומים חודשי בשיעור 3,000 ₪.

נגד המשיבה מתנהל תיק איחוד בהוצאה לפועל (להלן: "תיק האיחוד") אשר כולל גם את חובה של המשיבה למבקשות. במסגרת תיק האיחוד התבקש זימונם של המשיבה ובעלה לחקירת יכולת בפני כב' הרשמת וזאת לנוכח ממצאיה של חקירה פרטית שערך חוקר פרטי מטעם המבקשות שלטענתן מעידים על רמת חיים גבוהה שמנהלים המשיבה ובעלה.

לאחר התקיימותן של חקירות יכולת כאמור, הגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם וביום 17/3/09 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור שבפניי.

עיקר טענות המבקשות, כי צו התשלומים אינו תואם את הנתונים שהוצגו בפני כב' הרשמת וכי במסגרת הליכי ההוצאה לפועל נפלו פגמים מהותיים אשר מנעו מהמבקשות את מיצוי ההליך עד תום ובירור יכולתה הכלכלית האמיתית של המשיבה. כך למשל, טוענות המבקשות, כי המשיבה נמנעה מלהציג מסמכים מהותיים שנדרשו ממנה וכי לא ניתנה להן האפשרות לחקור את נציג מעבידתו של בעלה חרף נוכחותו באולם בית המשפט.

במסגרת הדיון שהתקיים בפניי, ציין ב"כ המבקשות, בין היתר, כי בקשה לפשיטת רגל שהגישו בעבר המשיבה ובעלה, נדחתה ע"י כב' השופטת דיאנה סלע, מבית המשפט המחוזי בחיפה. כמו כן, צורף דף חשבון מתיק האיחוד, ממנו עולה, כי חרף החלטת הרשמת משלמת המשיבה סך של 600 ₪ בלבד.

דיון והכרעה

כלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת בהחלטות ראש ההוצאה לפועל בעניין גובה צו תשלומים, למעט במקרים נדירים (ראה ספרו של דוד בר אופיר, הוצאה לפועל הליכים והליכות, כרך א', מהדורה שישית, עמ' 316). הטעם לכך פשוט, שכן ראש ההוצאה לפועל הוא המופקד, על פי חוק, על עריכת חקירת יכולת לחייבים, הוא אשר רואה את החייבים והעדים והוא זה אשר פרושה בפניו התמונה המלאה של תיק ההוצאה לפועל [ראה, בר"ע (תל-אביב) 2184/01 אלי ברקול נ. נעקב לוי ואח' (מאגרים משפטיים)].

במקרה דנן, לא מצאתי לחרוג מהכלל האמור. כב' הרשמת קבעה צו תשלומים בסך 3,000 ₪ ובקביעתה זו, הלכה למעשה, הגדילה את גובה התשלום שהוטל על המשיבה קודם לכן. בנסיבות העניין ולאחר שנתתי את דעתי לטענות המבקשות, לא מצאתי כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות.

בקביעתי זו לא התעלמתי מהנתונים השונים והטענות של שני הצדדים לעניין הכנסות המשיבה והוצאותיה, כפי שאלה קיבלו ביטוי בדיונים ובכתבי הטענות בפני הרשמת. הסכום שנקבע בצו התשלומים אינו חורג ממתחם הסבירות גם בשים לב לסכומים שנכללו במסמכי המבקשות עצמן.

טענות המבקשות לעניין רכב היגואר שנרכש ע"י בעלה של המשיבה בשנת 2007, ההוצאות החודשיות הגבוהות נוכח הדירה היקרה שאינה תואמת את צרכיהם ("דירה צמודת קרקע גדולה בשטח 140 מ"ר") ולעניין אי המצאת מסמכים מהותיים ע"י המשיבה, יש בהן לכאורה כדי להצביע על התנהלות שאינה עולה בקנה אחד עם מעמדה של המשיבה כחייבת בהוצאה לפועל אשר תלוי ועומד נגדה תיק איחוד. אולם, נראה, כי טענות אלה לא נעלמו מעיניה של הרשמת בבואה ליתן החלטתה באשר לגובה צו התשלומים ומכל מקום אין בהן כדי להצדיק התערבות בהחלטה.

גם בשאר טענות המבקשות לא מצאתי הצדקה להתערב בהחלטת כב' הרשמת.

אשר על כן, אני מחליט לדחות את הבקשה.

בנסיבות העניין, איני עושה צו להוצאות, בין היתר, בשל אי הופעת המשיבה לדיון בפניי.

בשולי הדברים אציין, כי החלטה זו ניתנת באיחור מסויים נוכח שביתת הקלדניות שנמשכה זמן רב ובשל תקלה בהופעת התיק בתוכנת נט-המשפט.

המזכירות תשלח עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט טבת תש"ע, 05 ינואר 2010, בהעדר הצדדים.