ברגנר נ' לביא ואח'

פסק דין

בפני תביעה כספית, על סך של 2,931 ₪, שעניינה נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

טענות התובע, בקליפת אגוז, הן כי בנסיעה כדרכו בנתיב הימני מתוך 3 הפונים שמאלה (כשמימינו שנים נוספים), השתלב לפניו לפתע הנתבע 1, שסטה בפתאומיות מנתיב נסיעתו, לימין הנתיב המדובר, ונאלץ מייד לבלום לאור התחלפות מופע הרמזור לאדום. התובע בלם אחריו, אולם הנתבע 3 , שלא שמר מרחק ונסע מאחור התובע, פגע בו והדפו אל עבר רכב הנתבע 1.

טענות הנתבע 1, בקליפת אגוז, הן כי נסע כדרכו בנתיב המדובר, ועצר לאור התחלפות מופע הרמזור לאדום. התובע, שלא שמר מרחק, פגע בו, ואילו הנתבע 3, שאף הוא לא שמר מרחק, פגע בתובע, לאחר פגיעת התובע בנתבע 1.

טענות הנתבע 3, בקליפת אגוז, הן כי נסע כדרכו בנתיב המדובר, מאחורי רכב הנתבע 1, כשלפתע השתלב לפניו התובע ובלם נוכח בלימת הנתבע 1, ואילו הנתבע 3, חרף בלימה פתאומית, החליק ופגע בתובע, לאחר פגיעת התובע בנתבע 1.

שלושת הנהגים העידו, כמו גם נוסעת ברכב התובע (שהיא אשתו) ונוסע ברכב הנתבע 1.

לאחר ששמעתי את העדויות, ולאחר שעיינתי במוצגים ובכתבי הטענות, אני מעדיף את גרסת התובע, בין היתר נוכח שינויים בין גרסאות שני הנהגים האחרים במועד מוקדם יותר לבין גרסתם בעת מתן העדות. לאור אימוץ גרסה זו, מצאתי כי גם לנתבע 1 אחריות להתרחשות התאונה, בשיעור מופחת משמעותית ממידת אחריותו של הנתבע 3, נוכח התפרצותו הפתאומית ובלימתו המיידית, שבלעדיהן לא היתה נגרמת התאונה. חלוקת האחריות ביניהם תהא בשיעור 80:20 לחובת הנתבע 3.

את התביעה עצמה אני מקבל באופן חלקי, באשר איני מוצא מקום לפסוק את מלוא הסכום שנתבע בעבור עגמת נפש, אלא את מקצתו בלבד. אשר על כן, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעים 1-2 ואת הנתבעים 3-4, כל צמד ביחד ולחוד, וביחס של 80:20 ביניהם (לחובת הנתבעים 3-4), לשלם לתובע סך של 1,800 ₪, ועוד את אגרת התביעה בסך 365 ₪, שכר העדה בסך 300 ₪, ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

ניתן היום, כ"ט שבט תשע"ד, 30 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.