החלטה
בפני בקשתם של המבקשים כי אורה על ביטולם של צווי העיקול הזמניים שהוטלו על ידי, לבקשת המשיב, במעמד צד אחד, במסגרת תביעתו בתיק זה, שהוגשה כתביעה בסדר דין מקוצר, על הסך של 496,359 ₪, בגין הפרת הסכם בין הצדדים לקבלת שירותים משפטיים מאת המשיב ו/או בשל עילות אחרות, וביניהן עשיית עושר ולא במשפט.
לאחר שעיינתי בבקשה בכתב התביעה על נספחיו, בבקשה להטלת העיקולים ובתצהיר התומך בה, בבקשה לביטול העיקולים, בדיון ובחקירות שהתקיימו בפני ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל.
כידוע, "מוטלת על המבקש חובה לגלות את כל העובדות העשויות להשפיע על שיקול דעתו של בית המשפט. הפונה לבית המשפט בבקשה לסעד זמני חייב לגלות את כל העובדות העשויות להיות רלוונטיות לבקשתו. במקרה של ספק עליו להשאיר את שאלת הרלוונטיות להחלטת בית המשפט ולא לקבוע בעצמו, מתוך ראיית האינטרס הצר שלו, מה יש לגלות לבית המשפט".
(מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 525 – ההדגשה שלי – י.ב.).
עוד נקבע לא אחת כי "בדונו סעד זמני מכהן בית המשפט כבית משפט של יושר. עליו לבדוק אם קיימים שיקולים שלא להיעתר לתובע, דהיינו, אם בא התובע לבית המשפט ביושר ובניקיון כפיים, או שמא מעלים הוא עובדות חשובות מידיעתו של בית המשפט".
(מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 524 – ההדגשה שלי – י.ב.).
בית המשפט הדן בבקשה לסעד זמני, במעמד צד אחד, תלוי לחלוטין בתום ליבו של מגיש הבקשה ובמידת הגילוי העולה מן הבקשה.
המשיב, לטעמי, לא עמד בנטל כבד זה המוטל עליו.
המשיב לא הפנה את תשומת ליבו של בית המשפט לעובדה ששימש ומילא, בפועל ובתואר, כ"בעל תפקיד" (שלא לומר בעל מספר תפקידים שונים) במבקשת מס' 1 (להלן: "המבקשת"), ולפיכך, מכוח עובדה זו ייתכן שחובה עליו לברר את ריבו מול המבקשת בבוררות בלבד וכמו כן, תיתכן הטענה כי חוזהו לקבלת תשלומים חודשיים ממנה, שהינם תשלומים "דמויי-שכר", מתונה בתנאי מתלה שלא התמלא.
אמנם, טענות הגנה אלה של המבקשת הן טענות הגנה אפשריות בלבד, אך המשיב ידע את העובדות המבססות אותן והוא בחר שלא להביאן בפני בית המשפט.
יפים לעניין זה הדברים הבאים מתוך ספרו של א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 8: "הסתרת פרטים מבית המשפט אפילו לא הייתה במתכוון , עלולה להתפרש כהיעדר תום־לב . המבחן לתום לבו של בעל־דין בתחום סדרי הדין הוא אובייקטיבי, ועניינו אמת מידה של סבירות והגינות.".
במה דברים אמורים?
המשיב לא ציין בבקשתו כי מלבד שירותים משפטיים שנתן למבקשת, הרי שפעל ושימש, בתואר ובפועל, כמנהל כספים ו/או כחבר הנהלה של המבקשת.
אין זכר בבקשתו לעובדות אלה, קרי – כי הסכים להירשם בספרי ההתאחדות לכדורגל בתואר "מנהל הכספים" או "חבר ההנהלה" במבקשת ו/או לעובדה כי הסכים, במודע, לכאורה, שלא להגיש את חוזהו עם המבקשים לבקרה התקציבית, כדי שלא יוחמרו הבטוחות הנדרשות מאת המבקשת ו/או להשלכות המשפטיות שעלולות להיות להחלטה זו.
"מנהל כספים" או "חבר הנהלה" יכולים לבוא, לכאורה, תחת ההגדרה של "בעל תפקיד אחר בקבוצה", כהגדרתו של מונח זה בתקנון בקרת התקציבים של ההתאחדות לכדורגל (להלן: "התקנון").
על פי סע' 3(ד) לתקנון: "כל בעל תפקיד אחר בקבוצה, המקבל שכר תמורת עבודתו, חייב להיות קשור בהסכם בכתב עם קבוצתו, על פי האמור בתקנון זה".
בהמשך, על פי סע' 5(יג)-(יד) לתקנון נקבע כי: "כל קבוצה חייבת להפקיד בידי יו"ר הרשות, לא יאוחר מ- 21 יום לפני תחילת כל עונת משחקים, את ההסכמים שבינה לבין שחקניה, מאמניה ובעלי התפקידים בקבוצה.
הסכם כפי שהוגש לרשות ואושר על ידה, יהיה ההסכם היחידי המחייב בין הצדדים. כל הסכם אחר, אם ועד כמה שנחתם בין הצדדים ולא אושר כנ"ל, יהיה בטל ומבוטל, חסר תוקף ונפקות ולא ינהגו על פיו, בין אם נחתם לפני הסכם שאושר על ידי הרשות ובין אם נחתם אחריו, לרבות בתקופה שמיום חתימת ההסכם ועד למועד אישורו על ידי הרשות". (ההדגשות שלי- י.ב.).
המונח "בעל תפקיד" היה מוגדר בתקנון בעבר במסגרת סע' 1(ו) לתקנון כהאי לישנא: