ברבי ואח' נ' רחמני ואח'

פסק דין

1.במהלך חודש יוני 2013 , בעקבות פרסום בעיתון, פנה התובע אל הנתבע שהינו קבלן שיפוצים והשניים סיכמו ביניהם כי התובע ישפץ את ביתו.

2.הצדדים אינם חלוקים ביניהם בשאלת עלות השיפוץ עליה הם סיכמו מראש - 27,900 ₪ כולל מע"מ ואולם קיימות ביניהם מחלוקות הן בכל הנוגע למהות העבודות והיקפן והן בקשר למשך ואופן ביצוען.

3.לגרסת התובע, במהלך ביצוע העבודות עליהן הוסכם כמפורט במסמך הנושא את הכותרת "הצעת מחיר" בעד צביעת פנים וחוץ הבית, גדר, סככות, פרגולות והוספת נקודות חשמל (ר' מסמך הצעת המחיר המצורף לכתב התביעה), ביקש ממנו הנתבע לבצע עבודות נוספות שלא נכללו בהצעת המחיר הנ"ל. לטענתו, על אף שביצוע העבודות כולן הושלם על ידו, שילם לו הנתבע עד כה סך של 26,500 ₪ בלבד והוא מסרב לשלם לו הן את היתרה בסך 1,400 ₪ והן את עלות העבודות הנוספות בסך של 9,735 ₪.

4.הנתבע טוען להגנתו טענות שונות ואלו הן:

מסמך הצעת המחיר המצורף לכתב התביעה, אשר אינו נושא תאריך כלשהו, כלל לא הועבר אליו על ידי התובע.

המסמך שהועבר אל התובע עוד בטרם סוכם על ביצוע השיפוץ על ידו (כמו גם אל בעלי מקצוע אחרים) הינו מסמך אחר המצורף לכתב ההגנה ונושא את הכותרת "שיפוצים" והוא מהווה הזמנת עבודה וכולל את כל העבודות שהתובע התחייב לבצע, לרבות אלה שהלה טוען כי הוספו בשלב מאוחר יותר. לטענת הנתבע הוא לא ביקש מהתובע לבצע עבודות נוספות כלשהן מעבר לאלה עליהן הוסכם מראש.

התובע לא עמד בלוח הזמנים עליו הוסכם לביצוע העבודות (7.8.13-17.8.13) אשר ארכו בסופו של דבר כחודש וחצי, גלשו לחגים "והותירו את ביתו כמי שזקוק לשיפוץ לאחר שיפוץ".

הסכום של 26,500 ₪ אכן שולם על ידו לתובע, לפנים משורת הדין ועל אף שעבודות השיפוץ לא נסתיימו וזאת בשל "טוב הלב של אשתו" ומכיוון שהוא "לא רצה בעיות כי התובע אמר לו שאביו שוטר". לטענת הנתבע, עד כה לא הוציא התובע בגין סכום זה חשבונית ו/או קבלה (קבלה ע"ס 26,500 הנושאת את התאריך 18.9.13 צורפה לכתב ההגנה של התובע במסגרת התביעה שכנגד אשר הוגשה נגדו על ידי הנתבע, כפי שיובהר להלן).

כתוצאה ממעשיו ומחדליו של התובע נגרמו לו נזקים (ר' התצלומים נ/1 – נ/11) שבגין תיקונם הוא ייאלץ לשלם לבעלי מקצוע אחרים סכומי כסף נוספים.

5.בגין טענותיו הנ"ל כלפי התובע, הגיש נגדו הנתבע תביעה שכנגד, בה הוא עותר לחיובו של הלה בתשלום סך של 32,086 ₪ בגין עלות תיקוני הנזקים שנגרמו כתוצאה מעבודתו הלקויה של התובע, דיור חלופי, טרחה ועוגמת נפש ושכ"ט עורך דין.

6.במהלך הדיון בבית המשפט אישרו הצדדים כי לא נערך ביניהם הסכם עבודה כלשהו לסיכום מועדי ביצוע העבודה וסך עלותה. התובע טען כי הנתבע "השתלט עליו ועל העבודה ורצה להיות מנהל עבודה שלו" ואילו הנתבע אמר:

"אני נעשיתי מנהל עבודה שלו כי הוא לא הספיק. יש כאן תרמית וגזל.

אני חשבתי שהוא שיפוצניק ברמה והוא התגלה כתחמן. הוא מירר לנו

את החיים בזה שהוא 40 יום עשה עבודה במקום 10 ימים. הוא לא הביא

אנשים לעבודה. הוא היה מגיע בשעה 8 בבוקר והולך בשעה שלוש. התובע

היה נוסע לאילת שישי שבת וראשון ולא היה מגיע לעבודה".

7.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בראיות שהוצגו בפני מטעמם, לרבות שיחה מוקלטת שהושמעה על ידי התובע, בה הוא נשמע דורש מהנתבע את יתרת התשלום וזה מביע כלפיו כעס ומתפרץ לעברו בצעקות, דעתי היא כי דין התביעה העיקרית להידחות ואילו דין התביעה שכנגד להתקבל, בחלקה.

לטעמי, התובע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו, שכן הוא לא הציג בפני ראיות משכנעות