בראזי נ' מדינת ישראל

החלטה

המבקש עתר בבקשה זו להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות תנועה.

דוח מיום 22.3.07 בגין אי ציות לרמזור אדום ודוח מיום 2.9.09 בגין נהיגה בלא חגורת בטיחות.

המבקש טען כי לאחר קבלת הדוחות הגיש בקשות להישפט אשר לא טופלו.

לאחר ששקלתי טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר שהתקבל ממשרד הרישוי ומהמרכז לגביית קנסות, מצאתי כי מדובר בבקשת סרק, אשר דינה להידחות תוך חיוב המבקש בהוצאות.

באשר לדוח מיום 22.3.07, מתברר כי דוח זה שולם בידי המבקש כבר ביום 17.6.07. מובן כי טענתו שהגיש בקשה להישפט בגין דוח זה אינה יכולה להתקבל. יתרה מכך, מתברר כי בגין דוח זה נזקפו לחובתו נקודות לפי שיטת הניקוד במשרד הרישוי. המבקש קיבל זימון לקורס נהיגה נכונה, הכולל פירוט של הדוחות נגדו, בחודש מרץ 2008 ובשנת 2009 סיים את ההדרכה.

באשר לדוח מיום 2.9.09, הרי ראשית מעיון בדוח עולה כי תגובתו הראשונית של המבקש לשוטרת שרשמה אתה דוח הייתה "את צודקת, רק בגלל שאני ערבי את רושמת, אני מבקש סליחה". אין המדובר בתגובה של מי שסבור שלא ביצע כלל עבירה, ומתכוון להגיש בקשה להישפט.

בהתעלם מעובדה זו מתברר כי לאחר שהמבקש לא שילם במועד דוח זה נשלחו אליו דרישות תשלום מהמרכז לגביית קנסות בחודש מאי ויולי 2010, ולאחר שגם אלה לא נענו, הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו בחודש אוקטובר 2010. עוד מתברר כי כבר בחודש מאי 2010 נשלחה למבקש הודעה ממשרד הרישוי על פסילת רשיונו עקב צבירת ניקוד בגין דוחות שונים, לרבות הדוח דנן.

מכאן כי טענת המבקש כאילו נודע לו על אי הטיפול בדוח זה רק בסמוך להגשת בקשתו אינה יכולה להתקבל, והבקשה הוגשה באיחור ניכר בלא סיבה מוצדקת.

אשר על כן, הבקשה נדחית באשר לשני הדוחות, וכאשר מסתבר שהטענות שהועלו לגבי הדוח הראשון בוודאי אינן נכונות, ראיתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות בסך 400 ₪, אשר ישולמו בתוך 60 יום.

ניתנה היום, ט"ו אדר ב תשע"א, 21 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.