בראא נ' אבו סאלח ואח'

פסק דין

שתי תובענות כספיות, בגין נזקי פח, שנגרמו לשני רכבים, בתאונת דרכים שהיתה ביום 17/5/09.

בתיק אזרחי 5244-03-10 תבע הבעלים של אחד הרכבים – אבו סאלח עלי (להלן: "התובע") סכום של 28,400 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו מסוג מזדה, כאשר צירף לכתב התביעה דו"ח שמאי וכן מסמכים נוספים.

התובענה בתיק אזרחי 38323-01-11 היא התובענה הנגדית בגין אותה תאונת דרכים, כאשר התובע בה הוא שלעאטה בראאה, אשר תבע סכום של 15,698 ₪ בגין נזקים שנגרמו לרכבו, מסוג מזדה.

שתי התובענות הוגשו נגד הנהגים אשר היו בכלי הרכב, לרבות חברות הביטוח אשר ביטחו אותם בביטוח צד ג', רכוש.

אין חולקין לגבי תוקף הביטוחים של חברות הביטוח.

לעניין עצם אירוע התאונה כמעט שאין חולקין, כאשר כל אחד מהנהגים מתאר את התאונה בצורה אחרת וכן כל אחד מהם הביא עד אחד מטעמו, על מנת שיתמוך בגירסתו.

גירסת התובע – אבו סאלח עלי – היא שהוא נהג בכביש הראשי של העיר סכנין, כאשר בכיוון נסיעתו היה כביש פנימי, המשתלב בכביש הראשי, כאשר לפתע פתאום הנהג השני – שלעאטה אברהים – הפתיע אותו, נכנס למסלול נסיעתו, לא ציית לתמרור עצור, כך שארעה תאונת דרכים, אשר בה רכבו נפגע בחזית הקדמית ואילו הרכב האחר של אותו שלעאטה נפגע בצידו השמאלי אמצעי קדמי.

גירסת הנתבע – שלעאטה אברהים – היא שהוא הגיע אכן מכביש פנימי אשר בעיר סכנין, עצר על מנת לוודא כי מסלול נסיעתו מאפשר לו השתלבות בכביש הראשי ופנייה שמאלה, שני רכבים שהיו בצידו השמאלי עצרו, נתנו לו אף סימן שהוא יכול לעבור, כך שהוא המשיך בנסיעתו, חלף על פני מסלול הנסיעה הימני באותו כביש ראשי ואז הופתע על ידי הנהג אבו סלאח עלי, אשר עקף אותם שני רכבים שעצרו, עבר אף למסלול הנגדי ופגע ברכבו בעוצמה.

בעקבות התאונה הוזעקה המשטרה למקום, הואיל והיו פצועים בתאונה לרבות אותו שלעאטה אברהים וכן הגיע למקום גם אמבולנס.

העד מטעם התובע אבו סאלח עלי – מר גנאים שאדי – העיד כי נסע באותו כביש ראשי, כאשר לפניו היה רכב אחר ולפני הרכב האחר היה רכבו של התובע והוא הבחין כי הנהג שלעאטה אברהים לא ציית לתמרור עצור, התפרץ לכביש, כך שארעה תאונת הדרכים.

התובע אבו סאלח עלי והעד מטעמו גנאים שאדי, העידו כי במסלול נסיעתו של הנהג האחר, שלעאטה אברהים היה תמרור עצור.

העד מטעם הנתבע העיד כי נכח במסעדה במקום, הבחין בשני רכבים אשר עצרו בכביש הראשי, זאת על מנת לאפשר לנהג אברהים שלעאטה להשתלב בכביש הראשי ולפנות שמאלה, כאשר רכב התובע הגיע במהירות, מכיוון מזרח, ופגע ברכב הנתבע, כאשר אותו רכב כבר היה במסלול הנסיעה.

בשוקלי את עדויות שני הצדדים, נראה לי שיש להעדיף את גירסת התובע ועדו, במסגרת ההסתברות הנדרשת בהליך אזרחי ולהלן טעמיי:

התובע העיד כי נסע בכביש הראשי, כי לא היו לפניו רכבים וכאשר לפתע פתאום הפתיעו הנתבע בעצם כניסתו לכביש הראשי, כך שארעה תאונת הדרכים.

הבוחן של המשטרה שהגיע למקום יש בו כדי לתמוך בגירסתו זו של התובע ולו מהבחינה הזו שהתאונה ארעה באמצע הכביש, דבר שיכול להשתלב עם גירסת התובע וגירסת העד מטעמו, יותר מאשר גירסת הנתבע והעד מטעמו, אשר העידו כי התאונה היתה בנתיב הנסיעה האחר, הנגדי.

העד מטעם התובע מסר עדות לשוטר שהגיע למקום, כך שאין מקום לטעון כי מדובר בעד שלא היה במקום.

לעומת זאת, העד מטעם הנתבע, שגם הוא אליבא גירסתו היה במקום כשהמשטרה הגיעה, לא מצא לנכון למסור גירסה לשוטר.

כן עפ"י עדותו של הנתבע, שנמסרה לשוטר וגם לחב' הביטוח, היה אך רכב אחד שעצר ולא שני רכבים, כפי שהעיד בתצהיר העדות הראשית שלו וכן גם בחקירה הנגדית.

כן הינני לוקח בחשבון כי אותו רכב אחד או שני רכבים שעצרו על מנת לתת לנתבע לעבור לא מסרו כל הודעה במשטרה, גם לא הובאו למתן עדות, זאת אף כי המשטרה הגיעה די מהר למקום התאונה – כ- 7 דקות לאחר אירועה.