בקשת מעביד להפחית פיצויי הלנת שכר בגין אי תשלום דמי חופשה

השופט ע' רבינוביץ :

1. המשיבה עבדה אצל המערערת מיום 18.06.1992 ועד ליום 28.08.1994.

2. ביום 26.7.1994 הודיעה המשיבה למערערת על הפסקת עבודתה "בתאריך 26.8.1994 " )נ/
3(.

3. בתגובה להודעה זו כתבה המערערת למשיבה ביום 7.8.1994 את הדברים הבאים)נ/ 4(:

"גמר עבודה

1. מאשר בזאת גמר עבודה בדומוס בתאריך 28.08.94.

2. החל מתאריך 08.8.94 ניצול ימי חופשה שנצברו לזכותך ע"ח דומוס

כמקובל".

4. ביום 26.06.1995 הגישה המשיבה תביעה לבית הדין האזורי בירושלים לתשלומים שונים,
שלטענתה היא זכאית להם מתוקף עבודתה אצל המשיבה ועקב נסיבות הפסקת עבודתה.

בית הדין האזורי בירושלים )תב"ע נה/ 3-626; השופט תיבון ונציגי הציבור שלו ונצר(
דחה את כל תביעותיה של המערערת, למעט התביעה לתשלום הפרשי שכר לחודש אוגוסט 1994,
שלגביה פסק, כי על המערערת לשלם למשיבה סכום של 1,025 ש"ח כאשר "לסכום זה יתוספו
פיצויי הלנת שכר כחוק מיום 1/9/1994 ועד לתשלום בפועל".

יש לציין שמפסק דינו של בית הדין האזורי עולה, כי הסכום שנפסק מהווה דמי חופשה בגין
חופשה שנטלה המשיבה כפי שיפורט להלן.

5. המערערת הגישה בקשה לעיכוב ביצועו של פסק הדין של בית הדין האזורי ובית דין זה