בקשת התובעת להצהיר כי המקרקעין שייכים לה, ולהורות לממ"י לעשות את הדרוש לשם ביצוע הקצאת מקרקעין

ביום 5.6.98 הסתיימה שמיעת הראיות בתיק זה. בתום הדיון הודיעו ב"כ הצדדים כי עדיין
יש סיכוי לסיים את התיק בפשרה, ולכן ביקשו אורכה להגשת סיכומים. ביום 16.11.98
אמורה הייתה התובעת להגיש את סיכומיה, אך ביקשה דחייה בהסכמה עד יום 20.1.99.

ביום 16.12.98 ביקש ב"כ הנתבע לאפשר לתובעת להגיש את סיכומיה עד יום 15.3.99, וממרס
התבקשה דחייה לאפריל 99'. ומאפריל - למאי 99', עד שלבסוף נשלחה הודעה לפי תקנה 156
לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד1984- )להלן - התקנות(, לפיה התבקשה התובעת לנמק מדוע
לא תימחק התובענה מחוסר מעש.

ביום 11.11.99 שוב ביקשו הצדדים אורכה להגיש סיכומים, וזו ניתנה עד יום 1.1.2000.

משלא הוגשו הסיכומים, נשלחה ביום 29.3.2000 הודעת חוסר מעש )מס' 2(. גם הפעם חזרו
הצדדים וביקשו אורכה, ומשלא הוגשו הסיכומים במועד, נמחקה התובענה ביום 21.6.00.

ביום 27.7.00 בהסכמת הצדדים בוטלה החלטת מחיקת התביעה, והתקבלו סיכומי התובעת.
לנתבע ניתנה אורכה להגיש את סיכומיו עד יום 31.12.00, אך אלה לא הוגשו עד היום.

לאור תקנה 160 לתקנות זכאית התובעת לסעד המבוקש.

למעלה מן הדרוש אוסיף כי התובעת פירטה בסיכומיה את השתלשלות העניינים ואת תלאותיה
בהקשר למתחם הידוע כגוש 6984 חלקות 18 ,17 באזור אבו כביר, קרית שלום )להלן -
המקרקעין(, מיום 31.1.1950 - מועד בו הוקצו המקרקעין לתובעת על ידי הקק"ל לשם בניית
250 יחידות דיור, ולאחר מכן לפי החלטת הקק"ל מיום 25.6.50 מספרן הופחת ל208- יחידות
דיור, ושילמה את התמורה שנדרשה עבור המקרקעין.