אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשת בגירה מאומצת לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ

בקשת בגירה מאומצת לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ

תאריך פרסום : 09/03/2016 | גרסת הדפסה
תיק אימוץ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
15-98
01/03/2016
בפני השופט:
אלון גביזון-סגן נשיאה

- נגד -
המבקשת:
פלונית
המשיב:
ב"כ היועץ המשפטי לממשלה
החלטה

 

 

  1. בפני בקשת המבקשת – בגירה מאומצת, לאתר את אמה הביולוגית ולעיין לשם כך בפנקס האימוץ.

 

  1. המבקשת, כיום אישה נשואה בשנות הארבעים לחייה ובעלת משפחה, נמסרה לאימוץ  בינקותה בשנת 1969, עת אמה הביולוגית היתה קטינה.

 

  1. המבקשת פנתה לראשונה בבקשה לבית המשפט בשנת 1998 לקבלת פרטים אודות אמה הביולוגית ובבקשה לעיון בתיק האימוץ. בטרם הוגשה הבקשה לביהמ"ש, קדמה פניה של המבקשת באמצעות ב"כ דאז עו"ד מלכיאלי, לשירות למען הילד.

 

  1. ביהמ"ש אשר ביקש ליתן מזור לנפשה של המבקשת,  תוך כיבוד רצונה של האם הביולוגית , הורה בהחלטותיו משנת 1998 על קבלת תסקיר מעו"ס לחוק האימוץ אשר יבחן את עמדת האם לבקשה, ואף הורה לעו"ס להפנות לאם הביולוגית מכתב אשר נכתב על ידי המבקשת והכולל מספר שאלות אשר הופנו לאם.

 

  1. נוכח החלטת ביהמ"ש, יצרה העו"ס לחוק האימוץ קשר עם אמה הביולוגית של המבקשת, והקריאה בפניה את מכתבה של המבקשת.

 

בהודעתה מיום 25/5/98 ציינה העו"ס לחוק האימוץ , בין היתר, כי האם הביולוגית השיבה על שאלותיה של המבקשת והן נכתבו על ידה. כמו כן ציינה העו"ס כי האם הביולוגית ביקשה כי המבקשת " תניח לי, ושיהיה לי שקט עד שאמות. אני מאחלת לה בריאות נחת ושקט בחייה...", ובסיום אף חזרה על הפחד שלה מההליך המתקיים.

 

  1. ביום 24/6/98 הודיעה המבקשת כי נוכח הודעת העו"ס לחוק האימוץ, ולאור התנגדותה הנחרצת של האם הביולוגית לפגוש אותה, בשלב זה, היא איננה מעוניינת לכפות את עצמה על האם מלבד רצונה לדעת את שמה הפרטי של האם.

 

  1. בהחלטת ביהמ"ש מיום 15/9/98, ונוכח עמדת המדינה ועו"ס לחוק האימוץ כי אין מניעה למסור למבקשת את שמה הפרטי של האם, הורה ביהמ"ש כי שמה הפרטי של האם הביולוגית ימסר  למבקשת באמצעות באת כוחה דאז- עו"ד מליץ.

 

בהחלטה נוספת מיום 21/10/98 הורה ביהמ"ש על סגירת התיק.

 

  1. ביום  19/10/15 , וכעבור כ 17 שנים, הגישה המבקשת  את הבקשה שבפני- בקשה נוספת לעיין בתיק האימוץ מאחר ולטענתה התיק אבד לה.

 

  1. בהמשך להחלטתי , הודיעה ב"כ המדינה כי ביום 25/11/15 נפגשה העו"ס לחוק האימוץ עם המבקשת במשרדי השירות למען הילד ומסרה לה את המסמכים אשר ביקשה לקבל .

 

  1. ביום 8/12/15 הודיעה המבקשת לביהמ"ש כי קיבלה חלק מהמסמכים אך " עדיין לא יכולה לישון טוב בלילה שחלק מהחיים שלי לא סגורים...", תוך שהיא מבקשת את עזרת ביהמ"ש " לסגור מעגל ולהמשיך".

 

מתגובתה של המבקשת , ומההליכים הקודמים שהתקיימו בעניינה, עלה כי המבקשת מגלה חוסר אימון בשירות למען הילד ובאמיתות האינפורמציה שנמסרה לה ביחס לרצון אמה הביולוגית.

 

  1. בהחלטתי מיום 5/1/16 הורתי על קיום דיון בנוכחות המבקשת וב"כ המשיב, תוך שהורתי לעו"ס לחוק האימוץ להביא לדיון את תיק האימוץ לעיונו של ביהמ"ש בלבד.

 

  1. בדיון שהתקיים בפני ביום 14/1/16 , ולאחר שעיינתי בתיק האימוץ, ואף הסברתי למבקשת כי המידע שנמצא בתיק עולה בקנה אחד עם המידע שנמסר לה ביחס לרצון האם הביולוגית, חזרה המבקשת על כך שהיא אינה מאמינה כי אמה הביולוגית מסרבת למסור לה את פרטיה וכי היא אינה מאמינה כי אמה מסרבת לפגוש אותה .

 

  1. מתוך רצון ליתן שקט לנפשה הכואבת של המבקשת , הצעתי  כי אפגוש את האם הביולוגית  בעצמי וזאת כדי שאקבל את עמדתה  באופן ישיר  ביחס לבקשת המבקשת להיפגש עמה .

 

המבקשת הסכימה להצעת ביהמ"ש ואף הודיעה כי " אם בית המשפט ייפגש עם האמא הביולוגית ויאמר לי שזה רצונה אני אכבד את זה ואכבד את רצונה".

 

  1. נוכח החלטת ביהמ"ש, ולאחר שהעו"ס לחוק האימוץ יצרה קשר עם האם הביולוגית וזו נתנה את הסכמתה להיפגש עמי, נפגשתי ביום  23/2/16 עם האם הביולוגית בלשכתי .

 

  1. ניכר היה כי הפגישה בלשכתי היתה קשה ומורכבת לאם הביולוגית  אשר כיום נמצאת בשנות השישים לחייה.

לאחר שהודיתי לאם הביולוגית על שנאותה להגיע ללשכתי , חרף המרחק הפיזי וחרף הקושי הנפשי הכרוך  בכך, חזרה האם נחרצות על סירובה ליצור קשר עם המבקשת ועל סירובה למסירת פרטים מזהים נוספים אודותיה למבקשת.

 

האם הביולוגית הסבירה כי מסרה עמדתה זו גם לפני שנים רבות עת פנו אליה, וכי גם כיום אין לה את הכוחות הנפשיים להתמודד עם חשיפת הסוד אשר מלווה אותה שנים רבות ואשר מאיים על שלימות משפחתה. האם הביולוגית אף סיפרה כי הינה אשה חולה אשר ההליך פוגע במצבה הבריאותי.

 

 

 

  1. היום ,  1/3/16 , קיימתי דיון בנוכחות המבקשת ובנוכחות עו"ס לחוק האימוץ, גב' אורן, והעברתי למבקשת את עמדת האם הביולוגית כפי שזו נמסרה לי בפגישתי עמה בלשכתי. כמו כן, הצעתי למבקשת קבלת עזרה מקצועית בעיבוד רצון האם על ידי יחידת הסיוע שליד בית המשפט. המבקשת פרצה תחילה בבכי לאחר מכן הודתה לבית המשפט והודיעה כי מבחינתה זה מה שהיא היתה זקוקה לו מבחינה נפשית כדי לישון בשקט בלילה.

 

  1. המקרה האנושי שבפני מחייב דיון  בסעיף 30 (ב) לחוק האימוץ לפיו:

 

" לפי בקשת מאומץ שמלאו לו 18 שנים, רשאי עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ להתיר לו לעיין בפנקס ברישום המתייחס אליו, סירב העובד הסוציאלי לבקשה, רשאי בית המשפט להתיר את העיון לאחר קבלת תסקיר מעובד סוציאלי לפי חוק האימוץ"

 

  1. ע"פ סעיף 30 (ב) לחוק האימוץ, שיקול הדעת ביחס לאפשרות של מאומץ לעיין בפנקס האימוץ מוקנה לעו"ס לחוק האימוץ ולאחר מכן לבית המשפט.

 

אולם הסעיף הנ"ל לא קובע כיצד העו"ס לחוק האימוץ ולאחריו ביהמ"ש  צריכים להפעיל את שיקול דעתם , ואף אינו קובע מהו היקף המידע אשר יש למסור למאומץ שבגר.

 

סבורני כי טוב היה עושה המחוקק אם היה קובע בחוק האימוץ כללים וקריטריונים להבניית שיקול הדעת של העו"ס לחוק האימוץ אשר מתבקש ליתן מענה לבגיר מאומץ מכוח סעיף 30 (ב) לחוק, וכך לא רק שהיה מקל על מלאכת העו"ס אלא גם היה מונע מהמאומץ חשדנות  מיותרת כלפי השירות למען הילד .

 

סעיף 30 (ב) לחוק האימוץ נותן בידי העו"ס לחוק האימוץ כוח רב, אך , לצערי, אינו מבהיר לעו"ס כיצד הוא נדרש להפעיל כוח זה. מתן שיקול הדעת לעו"ס לחוק האימוץ, ללא הנחיית המחוקק כיצד יש להפעיל שיקול דעת זה, אינו מטיב עם המאומץ ואף אינו מטיב עם העו"ס לחוק האימוץ.

 

למען הסר ספק, אבהיר כי במקרה שבפני נהג השירות למען הילד ברגישות  ובמקצועיות עם המבקשת , תוך הבנה למצוקתה ולרצונה המובן לגלות אחר שורשיה.

 

  1. בהעדר קריטריונים ברורים להבניית שיקול הדעת, נדרש בית המשפט ליצוק תוכן לשיקול הדעת הנדרש מהעו"ס לחוק האימוץ ואף מבית המשפט עת נדרשים הם לבקשה מכוח סעיף 30 לחוק האימוץ . אומר כי להפתעתי לא מצאתי פסיקה רבה הדנה בסוגיה החשובה שבפני.

 

  1. רבות נכתב בפסיקה אודות זכותו של אדם לדעת מי הם הוריו מולידיו בבחינת :

 

"  מצווה הוא אדם שיידע מניין בא.... כבוד האדם באשר הוא- בליבתו- מזכה אדם בהליך המיועד לידעו מי הוא אביו מולידו" ( ראה לעניין זה דברי כבוד השופט חשין בע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני , פ"ד מט (2) 578 ).

 

אולם נראה כי דברים אלו נכתבו עת דן בית המשפט בסוג אחר של בקשות- תביעות לאבהות , בהן לא נותק הקשר המשפטי בין ההורה הביולוגי לבין ילדו ( כפי המקרה שבפני ).

 

סעיף 16 לחוק האימוץ  המתייחס לתוצאות האימוץ מורה כי :

 

" ...הוא מפסיק את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו...."

 

ועל כן, נשאלת השאלה, האם אותה  זכות של אדם לדעת מיהו מולידו קיימת גם כאשר אותו אדם הוכרז כבר אימוץ ונמסר לאימוץ ובאופן שמשפטית נותק הקשר בינו לבין ההורה הביולוגי נוכח סעיף 16 לחוק האימוץ?

 

סבורני כי התשובה לשאלה זו הינה חיובית, דהינו כבודו של אדם לדעת מיהו מולידו קיים  ונשמר גם לאחר שהוא הוכרז כבר אימוץ ונמסר לאימוץ, תוך שחוק האימוץ רק דוחה את מימוש הזכות לאחר הגיעו לבגרות.  להבנתי סעיף 30 לחוק האימוץ  מבקש לשמור על זכותו הבסיסית של מאומץ לדעת מי הם הוריו הביולוגיים חרף סעיף 16 לחוק.

 

אולם, זכות זו אינה זכות מוחלטת, ויש לאזנה למול זכויות  מוגנות אחרות, שלעיתים מתנגשות בזכות זו. למול זכותו של המאומץ הבגיר לדעת מיהו מולידו , עומדת זכותו של ההורה הביולוגי שפרטיו לא יחשפו בפני ילדו.

 

לדידי חוק האימוץ מבקש להגן לא רק על המאומץ הבגיר אלא גם על ההורה הביולוגי, ולעניין זה ראה לדוגמה סעיף 34 לחוק אשר קובע איסור גילוי  גורף ואף קובע עונש של מאסר בגין הפרת איסור הגילוי.

 

כדי שבית המשפט ימסור למאומץ הבגיר את פרטיו המלאים של ההורה הביולוגי  באופן שיאפשרו את איתורו, צריך שיתקיים מפגש רצונות- רצונו של ההורה הביולוגי והסכמתו לכך.  אינני רואה  תכלית במסירת פרטיו המלאים של ההורה הביולוגי למאומץ הבגיר שעה שההורה אינו חפץ בכך, ושעה שהדבר אף עלול להזיק לשני הצדדים-  המאומץ ירגיש נדחה וההורה הביולוגי יחשוש שמא החיים שבנה יהרסו ככל שיתגלה הסוד אותו ביקש לשמור במשך רבות.

 

כמובן שרצונו של ההורה הביולוגי שלא לפגוש את  ילדו ושלא למסור לו פרטים מזהים אשר יאפשרו את איתורו, אין בו כדי למנוע מהשירות למען הילד למסור למאומץ הבוגר, המעוניין בכך, כמה שיותר פרטים ( שאינם מזהים ) על הוריו הביולוגיים ועל נסיבות מסירתו לאימוץ ובאופן   " שפאזל חייו" של המאומץ יושלם עד כמה שניתן.

 

  1. משאמה הביולוגית של המבקשת מסרבת לקשר עם המבקשת ומשהיא מסרבת כי פרטיה האישיים המלאים ימסרו למבקשת באופן שיאפשרו את איתורה על ידי המבקשת , אין לי אלא לכבד את רצונה.

 

כולי תקווה כי פגישתי החריגה  עם אמה הביולוגית של המבקשת בלשכתי לאחר עשרות שנים שהאם מסרה את בתה לאימוץ, ובעיקר המשפחה אשר הקימה המבקשת,  יסייעו לה   ויתנו לה את הכוחות " לסגור מעגל" כדבריה ולהמשיך בחייה.

 

כמובן, שיכול היה להיות סוף אחר ושמח יותר למקרה שבפני עת האם הביולוגית היתה נאותה לקשר עם המבקשת והקשר אכן היה נוצר, אולם לדאבוני מציאות החיים , ואף המציאות המשפטית , מורכבת  יותר.

 

  1. אני מתיר פרסום החלטתי זו ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

                    

ניתנה היום,  ‏יום שלישי 01 מרץ 2016 ,‏כ"א אדר א תשע"ו, במעמד הנ"ל.

 

 

 

 

   אלון גביזון, שופט

       סגן נשיאה

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ