בקשה לקיום צוואה והתנגדות לה

1.         בפני בקשה לקיום צוואת המנוח מ. ש' ז"ל, ת.ז. ---- אשר נערכה על ידו ביום 25.12.2002.

המנוח נפטר ביום 10.7.07. הצוואה הוגשה לביצוע לכב' הרשם לענייני ירושה בת"א ביום 29.8.2007.

הוגשה התנגדות לבקשה לצו קיום הצוואה והתיק הועבר להכרעת בית המשפט.

2.         הצוואה בה עסקינן הינה צוואה שנערכה בהתאם להוראות סעיף 22 לחוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן: " חוק הירושה") כצוואה בפני רשות, נוטריון (סעיף 22(ז) לחוק הירושה).

3.         בהוראות האופרטיביות שבצוואה קבע המנוח כדלקמן:

            "...3. הנני נותן ומצווה בזה, מהיום ולאחר מותי, את רכושי מכל סוג שהוא לקרובי כדלקמן:

            א. לבת אחותי - ס. ג - ת.ז. ------ - 1/2 (חצי).

            ב. לנכד אחותי - ק. כ - ת.ז. ------ - 1/2 (חצי).

            4. להלן פירוט רכושי ונכסי ליום כתיבת צוואה זו:

            א. דירה בת 2 חדרים, ברח' ------ תל אביב (גוש --- חלקה---).

            ב. כספים, ניירות ערך ותכניות חסכון בבנק לאומי לישראל בע"מ סניף מגדל דוד (אורי 12) תל אביב."

            דהיינו, את כל עזבונו ציווה המנוח לתובעים, ס.ג וק. ר בחלקים שווים.

4.         א.         המנוח נולד בשנת 1933 בברנוביץ, בלרוסיה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה,

בשנת 1939 ברחה אחותו מלכה, אימה של המתנגדת 1 עם המנוח שהיה אז ילד קטן ליערות והצילה אותו ממוות בטוח. לטענת המתנגדת 1 משך כל שנות המלחמה הגנה אימה על המנוח מתלאות המלחמה.

עם בגירתו של המנוח הוא תיאר את תלאותיו ופועלה של אחותו המנוחה בספר שכתב " --------- " אשר פרסם בשנת 1990. (הוצאת עקד).

לטעמי ותחושותיי, כל אימת שמגיעה לדיון התנגדות לקיום צוואת מנוח/ה או דיון באשר לעיזבון אשר הותיר מנוח/ה אחריו יש לראות כמטרה גם  להיזכר ולדבר על המנוח/ה עצמו, מורשת חייו עברו ופועלו, במיוחד כאשר עסקינן במנוח/ה אשר לא הותיר/ה אחריו ילדים.

מנוח זה שאנו דנים בו היום, תיאר בספרו האמור, אשר לאכזבתו המרה של המנוח ,לא זכה לפרסום רב,  את קורות משפחתו בתקופת השואה.

התיאור מצמרר ומטלטל עד אימה ויחד עם זאת מלמד על היאחזותו של המנוח בתקווה בחיים, ובמולדתו של העם היהודי. המנוח מתאר כי למרות ניסיונותיו העזים לשכוח את העבר המחריד ואת קורות משפחתו בשואה , לא אחת "שולח" אותו זכרונו לאותם זיכרונות מחרידים.