תמ"ש, ת"ע
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
|
38016-07-14,37947-07-14
13/03/2016
|
בפני השופט:
בן שלו
|
| - נגד - |
תובעים (המשיבים):
1. י.ז.
2. נ.ז.
3. ש.ז.
4. א.ג.
5. ש.א.
6. א.א.ז.
עו"ד רענן פלץ
|
נתבעים:
1. האפוטרופוס הכללי במחוז דרום
2. ש.ז.(המבקש)
3. ל.ז. (המנוח)
עו"ד דן מלכיאלי (בשם המבקש)
|
| החלטה |
- בקשה לפסילת המומחית בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר XXXX, נוכח חוות דעתה מיום 11.11.15 (להלן: "המומחית" ו"חוות הדעת", לפי העניין).
- ביום 20.5.15 מונתה המומחית ליתן חוות דעתה בשאלות מתחום כשרות המנוח לצוות. ההחלטה נשענה על החלטה קודמת מיום 8.3.15, לאחר שמונו מומחים קודמים שלא יכולים היו ליטול על עצמם את המינוי.
- המבקש (הוא המבקש את קיום הצוואה בת"ע 37949-07-14) טוען בתמצית, כי המומחית קבעה בחוות דעתה ממצאים עובדתיים של ממש בסוגיות שחרגו מגדרי המינוי שלה, בשאלות שטרם נידונו והוכרעו בדרך של שמיעת ראיות ועל יסוד תיעוד שלא היה אמור להיות מונח בפניה, לרבות כתב ההתנגדות עצמו. בכך, לשיטת המבקש, ניתנה חוות דעתה באופן מוטה שאיננו מאפשר להסתמך עליה.
- המשיבים (המתנגדים לקיום הצוואה בת"ע 38016-07-14) טוענים בין היתר כי מכלול התיעוד שהועבר למומחית הוא תיעוד רלוונטי וככל שלמבקש השגות על חוות הדעת, יש מקום לאפשר חקירת המומחית על חוות דעתה. לגופם של דברים עותרים המשיבים להסתמך על חוות דעתה של המומחית לפיה צוואת המנוח נערכה תחת לחץ בשל התרשמותה ממצבו הרפואי, וכי לא נתקיימו נסיבות חריגות המצדיקות את פסילת המומחית.
- לאחר שהוגשה תשובת המבקש, הועברו כתבי הטענות לקבלת עמדתה של המומחית עצמה. המומחית הבהירה כי לחוות הדעת שני נדבכים, האחד מצבו הנפשי של המנוח והשני "נוגע לנסיבות החתימה כפי שהן עולות מכלל החומר שהועבר אליי או כפי שנטען על ידי מי מהצדדים" (פסקה 4 לתגובת המומחית). בחוות הדעת, טוענת המומחית, כי חיוותה את עמדתה המקצועית – הרפואית, ולא המשפטית, ביחס לשני הרבדים דלעיל, וזאת "... בהינתן הקביעה העובדתית שהמנוח הובא למשרד נוטריון XXX על ידי הנהנה בצוואה, לרבות אם נכח שם בשעת החתימה גרמה לכך שהמנוח חתם תחת לחץ..." (פסקה 6 לתגובה). עוד הבהירה המומחית את מסקנותיה הרפואיות בהרחבה ועמדה על האמור בחוות דעתה.
- לאחר שעיינתי במכלול כתבי הטענות, לרבות התייחסות הצדדים עצמם לתגובת המומחית שוכנעתי, כי יש ממש בטענות המבקש.
- סעיף 8 (ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה - 1995 ותקנה 258 יב לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, קבעו הסדר ייחודי בכל הקשור עם הגשת חוות דעת מומחים בבית המשפט לענייני משפחה. במובנים רבים הסדר זה דומה להסדר שנקבע מכח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 [השוו, למשל: בע"מ 8412/14 פלונים נ' פלונית (18.1.15) והאסמכתאות שם), תמ"ש (ב"ש) 17368-11-12 י.א נ' ר. ב. א (29.12.15)].
ברוח זו אבחן גם את המחלוקת שלפני.
- הכלל הוא, כי בית המשפט לא יטה לפסול חוות דעת מומחה שכן ההנחה היא כי המומחה, לו קנויה חזקת המקצועיות, מפעיל שיקול דעת עצמאי בתום לב [השוו, למשל: רע"א 11147/03 ביטון נ' אלעזרה (14.3.04)].
יחד עם זאת, אין משמעות הדברים כי אין לכלל שנקבע, יוצאים מן הכלל (והשוו גם עניין ביטון לעיל).
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד
יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת