בקשה לפסילת בית משפט קמא אשר לטענת המערערים מנוגדת לפסק הדין של בית המשפט העליון אשר קיבל ערעור קודם באשר להגדרת "תאונת דרכים

1. המערערים, עזבונו ותלויו של המנוח עמאד מזרעה, הגישו כתב תביעה בבית המשפט
המחוזי בירושלים, בעילה של תאונת דרכים, בה נהרג המנוח בעת שמשאבת בטון המותקנת על
משאית נפלה עליו וגרמה למותו. ביום 11.5.98 נתן בית המשפט את החלטתו וקבע כי התאונה
האמורה אינה "תאונת דרכים" כהגדרתה בחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה1975-.
על החלטה זו הוגש ערעור לבית משפט זה )ע"א 3737/98(. בית המשפט )הנשיא א' ברק,
והשופטים ת' אור וא' ריבלין( קיבל את הערעור, וקבע כי "בית המשפט המחוזי... יתן את
פסק דינו מחדש לאחר שימוע כל ראיות בעלי הדין לעניין האחריות". כמו כן, נקבע כי
ראוי שאם יחזור ויקבע בית המשפט כי אין עסקינן ב"תאונת דרכים", יבחן זה האם קמה
חובה למי מהנתבעים על פי פקודת הנזיקין ]נוסח חדש[. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי.
ביום 9.7.00 קבע בית המשפט כי התיק יקבע להוכחות ביום 13.9.00. כמו כן קבע כי ידון
בשאלות הבאות: "האם לפי הראיות הנוספות מדובר בתאונת דרכים; בהנחה שאין מדובר
בתאונת דרכים, האם חל חוק העבודה הירדני". ביום 18.7.00 הגישו המערערים בקשה לבית
המשפט קמא לשנות החלטתו האמורה, ולקבוע כי בדיון תידונה גם שאלת החבות לפי פקודת
הנזיקין ושאלת גובה הנזק. ביום 20.7.00 קבע בית המשפט כי אינו רואה מקום לשנות
מהחלטתו.