בקשה למתן צו ירושה, התנגדות למתן הצו, בקשה למתן צו קיום צוואה, התנגדות לקיומה ועוד

בפניי בקשה למתן צו ירושה, התנגדות למתן הצו, בקשה למתן צו קיום צוואה, התנגדות לקיומה ותביעת יורשי המנוח X הלא הוא המבקש את צו קיום הצוואה, המבקשים להיכנס לנעליו ולרשת את המנוח כיורשים על פי הצוואה. 

השתלשלות העניינים:

1.         מר Z הלך לבית עולמו ביום 13.7.06 (להלן: " המנוח" ז"ל).

2.         ביום 29.10.06  פנה  Y (להלן: " Y"), בנו היחיד של המנוח לרשם לענייני ירושה להוצאת צו ירושה אחר אביו (ת"ע 4450/08).         

3.         ביום 23.7.2013 הודיע עו"ד הוכמן ב"כ מר X (להלן: " X") הנהנה על פי הצוואה למבקש כי אביו המנוח הותיר אחריו צוואה לפיה ציוה את כל רכושו לאחיו X.

4.         ביום 13.8.07 פנה Y בשנית לרשם לענייני ירושה והגיש בקשה חוזרת למתן צו ירושה (ת"ע 4451/08). בבקשה החוזרת טען כי על אף שבמכתב מיום 23.7.06 צוין כי תוגש בקשה לקיום הצוואה בימים הקרובים, טרם הוגשה בקשה כאמור.

5.        ביום 16.2.09 הגישו המבקשים, אחייניו של המנוח שהם יורשיו של X ז"ל) בקשה לרשם לענייני ירושה לקיום צוואת המנוח Z ז"ל (ת"ע 4454/08). בד בבד הגישו ביום 16.2.09 התנגדות למתן צו הירושה כפי שביקש מהרשם לענייני ירושה הבן Y (ת"ע 4452/08).

טענות  בנו של המנוח- Y:

6.         נפלו מספר פגמים צורניים בצוואה ובשל כך על הטוען לקיומה חל נטל השכנוע להוכחת אמיתות הצוואה. המבקש לא הציג כל ראיה המוכיחה שהצוואה אמיתית ושניתן להתגבר על הפגמים הצורניים שנפלו בה.

הפגמים שנפלו בצוואה, לטענתו, הם כדלקמן:

א.         לא נאמר בצוואה כי המצווה הצהיר בפני שני העדים שזו צוואתו.

ב.         לא נאמר בצוואה שהמצווה חתם על הצוואה לאחר שהצהיר בפני שני העדים שזו צוואתו.

ג.          העדים לא אישרו כלל בחתימת ידם על פני הצוואה שהמצווה הצהיר בפניהם שזו צוואתו ואף לא אישרו שהמצווה חתם על הצוואה לאחר שהצהיר בפניהם כאמור.

7.         בהתאם לאישור העדים המופיע בסיפה לצוואה, המצווה חתם בפני כל אחד מהם בנפרד  ולא יחדיו  פגם זה אינו ניתן לריפוי בהיותו מרכיב יסוד בצוואה בעדים, ומשכך לא ניתן לעשות בנדון שימוש בסעיף 25(א) לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: " החוק").

8.        לא התקיים התנאי הנדרש בסעיף 25(א) לחוק, לפיו על בית המשפט  להשתכנע כי  הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה. זאת לאור דברי  העדים לצוואה  שמצבו של המנוח  לא היה שפיר שלא קרא כלל את הצוואה ורק חתם עליה וכי X ז"ל ניצל את מצבו הרפואי הלקוי.

9.         הצוואה בטלה בהתאם לסעיף 26 לחוק היות ונערכה בשעה שהמצווה לא ידע להבחין מהי טיבה של צוואה. המנוח  אובחן לפני מועד עריכת הצוואה כחולה כרוני וסבל מהזיות, מניתוק מסביבתו ומליקוי קשה באישיותו.

10.        המומחה מטעם בית המשפט ד"ר דרנל קבע כי המנוח היה כשיר במועד עריכת הצוואה לערוך צוואה בהתבסס על מסמכים רפואיים מיום 1.5.95 ומיום 2.7.95 מבלי שהיה בפניו תיעוד אודות מצבו של המנוח במועד המדויק בו נערכה הצוואה.

11.        הצוואה לא הייתה מעשה אישי של המנוח  ולפיכך בטלה בהתאם לסעיף 28(א) לחוק.