אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור בנוגע לזכויות במקרקעין-התקבלה חלקית

בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור בנוגע לזכויות במקרקעין-התקבלה חלקית

תאריך פרסום : 25/12/2007 | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט העליון
10052-07
23/12/2007
בפני השופט:
הנשיאה ד' ביניש

- נגד -
התובע:
בן יעיש אהרן סולומון
עו"ד אליהו קדמי
הנתבע:
1. כפר גדעון-אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
2. מינהל מקרקעי ישראל

עו"ד איקו פרי
עו"ד רות גורדין
החלטה

           בפניי בקשה למתן סעד זמני לתקופת הערעור, שהוגשה מטעם המבקש על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (סגן הנשיא א' אמינוף) מיום 7.10.2007. בפסק הדין נדחתה תביעתו של המבקש למתן פסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי הוא בעל הזכויות הבלעדי בחלקה במקרקעין שגודלה 1,800 מ"ר הידועה כגוש חלקה 16770 חלקה 9/1 (להלן: החלקה) בכפר גדעון - אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, הוא המשיב 1 (להלן: האגודה או הכפר).

1.       המבקש הינו תושב כפר גדעון. האגודה היא בעלת זכויות בחלקה מתוקף הסכם שכירות שנחתם בינה לבין מינהל מקרקעי ישראל, הוא המשיב 2 (להלן: המינהל). בשנת 1981 נחתם הסכם בין המבקש לבין מי שהיה באותה העת בעל הזכויות בבית מגורים שהיה בנוי על חלק מהחלקה. לפי ההסכם רכש המבקש את הזכויות במבנה המגורים. לאחר ששילם המבקש את מלוא התמורה עבור המבנה, הודיעה האגודה למינהל, כי המבקש התקבל כתושב בכפר. במסגרת אותו מכתב, ביקשה האגודה את עזרתו של המינהל במציאת פרטים באשר לזהות הבעלים של החלקה. בשנת 1983 ניתנו למבקש שני היתרי בניה על-ידי הוועדה לתכנון ולבניה יזרעלים - היתר לבניית בית מגורים על החלקה והיתר לבניה נוספת של קומת עמודים. בשתי בקשות ההיתר, שעליהן היתה חתומה גם האגודה, צוין, כי שטח החלקה הינו 1,800 מ"ר. בשנת 1985 פנה המבקש למינהל בבקשה לרכוש ממנו את החלקה. עקב היעדרותו מן הארץ למספר שנים לא השלים המבקש את ההליכים לרכישת החלקה. בשנת 2002 שלח המבקש למינהל בקשה לחכירה שעליה חתומים ראש הוועד של האגודה ושני חברים נוספים, ללא חותמת של האגודה. אולם בעקבות המחלוקת שנתגלעה בין המבקש לבין האגודה ביחס לזכויותיו של המבקש בחלקה, פנה הכפר למינהל והודיע לו כי אין ולא היתה למבקש המלצה לחכירה מטעם הכפר. הכפר ביקש, כי המינהל יימנע מלטפל בבקשת החכירה של המבקש, עד שיקבל המבקש המלצה מוועד הכפר, חתומה על-ידי שני מורשי חתימה וחותמת האגודה, כפי שדורש תקנון האגודה. זאת ועוד; במכתב ששלח מזכיר הכפר אל המינהל צוין, כי האגודה אינה מאשרת כי המבקש הוא הבעלים, או כי הוא זכאי להירשם כבעלים, של שטח בגודל 1,800 מ"ר או בכל גודל אחר. משכשלו מאמציו של המבקש לרשום את החלקה על שמו, הגיש לבית המשפט המחוזי את תביעתו לפסק דין הצהרתי, שבו יוצהר כי הוא בעל הזכויות הבלעדי בחלקה שגודלה 1,800 מ"ר, וכן עתר לסעד של צו מניעה זמני, שימנע מהכפר לעשות כל פעולה בחלקה.

2.       ביום 23.12.2004 נעתר בית המשפט המחוזי (השופט ב' ארבל) לבקשה למתן צו המניעה הזמני. החלטתו הושתתה על שיקולי מאזן הנוחות בין הצדדים. נקבע, כי אלמלא צו המניעה הזמני, צפוי הכפר להשלים את פיצול החלקה ולהעניק זכויות בחלקה לאחרים, וכי עקב כך, ייפגעו זכויותיו של המבקש פגיעה בלתי הפיכה. עוד נקבע, כי הכפר לא הצביע על נזק בלתי הפיך שייגרם לו בעקבות הצו. לפיכך, ניתן צו מניעה זמני, שאסר על הכפר לעשות כל מעשה וכל דיספוזיציה בחלקה או בחלק ממנה עד להכרעה בתביעה.

ביום 7.10.2007 נדחתה תביעתו של המבקש. בית המשפט המחוזי בחן את הראיות שהובאו בפניו, ובכללן ההסכם שנחתם בשנת 1981 בין המבקש לבין מי שהיה בעל הזכויות במבנה המגורים שעל החלקה. נקבע, כי אין זה ברור מהן הזכויות שרכש המבקש במסגרתו של אותו הסכם, וכי טענתו לפיה רכש את כל הזכויות בחלקה "תלויה על בלימה". עוד הודגש, כי התמורה ששילם המבקש היתה בעבור מבנה המגורים בלבד, וכי המבקש כלל לא שילם עבור הזכויות במקרקעין. בית המשפט קבע, כי הואיל והבעלים הקודם, שעמו נחתם ההסכם, החזיק אך ורק בזכויות של בר רשות במבנה המגורים ובמכולת, הרי שממילא לא יכול היה להעביר למבקש, אם בדרך של מתנה או בכל דרך אחרת, יותר מהזכויות שהיו לו. נוכח כל הראיות שהובאו בפניו, פסק בית המשפט המחוזי, כי לא עלה בידיו של המבקש להוכיח ברמת ההוכחה הנדרשת, כי הוא רכש בשנת 1981 את הזכויות בחלקה שגודלה 1,800 מ"ר. לפיכך, דחה בית המשפט המחוזי את תביעת המבקש, וביטל את צו המניעה הזמני שניתן במסגרת ההליך.

3.       על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הוגש ערעור מטעם המבקש לבית משפט זה, ובמסגרתו הוגשה הבקשה שלפניי למתן סעד זמני לתקופת הערעור. בבקשתו טוען המבקש, כי שיקולי מאזן הנוחות מצדיקים היענות לבקשתו, וכי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים. אשר למאזן הנוחות, טוען המבקש, כי הכף נוטה בבירור לטובתו. טענתו נשענת, בין היתר, על הטעמים שבעטיים ניתן צו המניעה הזמני על-ידי בית המשפט המחוזי. לשיטתו, טעמים אלה עומדים בתוקפם גם כיום - בתקופה שעד להכרעה בערעור. כפי שהובהר בבקשה לסעד זמני שהגיש לבית המשפט המחוזי, האגודה החלה כבר בשנת 2004 בהליכים לפיצול החלקה, על פי תוכנית שהוכנה לצורך כך. לטענתו, אם תשלים האגודה את פיצול החלקה ותעניק זכויות בחלק מהחלקה לאחרים, ייפגעו זכויותיו באופן בלתי הפיך. מן הטעם הזה החליט בית המשפט המחוזי ליתן צו מניעה זמני, ולטענת המבקש טעם זה עודנו מתקיים בעת הזאת. עוד מדגיש המבקש, כי אם ייעשו פעולות בחלקה, לא זו בלבד שיסוכל ערעורו ויאבדו זכויותיו בחלקה, אלא שאף גורלו של בית המגורים שלו ייחרץ. אשר לסיכויי הערעור, המערער טוען כי סיכוייו לזכות בערעור גבוהים. טענתו נסמכת על ראיות, אשר, לטענתו, מחייבות מתן פרשנות אחרת להסכם שנחתם בשנת 1982. המבקש טוען, בין היתר, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה לא עלה בידו להוכיח כי הוא בעל הזכויות בחלקה, עומדת בניגוד למכתב של האגודה משנת 1982; בניגוד לאישור שנתנה האגודה במסגרת בקשותיו להיתרי בניה משנת 1983; וכן בניגוד להסכם פשרה בין המבקש לבין האגודה משנת 2002. לשיטתו של המבקש, המסמכים האמורים וראיות נוספות, וכן האירועים שהתרחשו על פני שנים רבות ממועד חתימת ההסכם בשנת 1981, מלמדים על זכויותיו בחלקה. לשיטתו, מכלול הנסיבות האמור, מחייב לפרש את ההסכם שנחתם בשנת 1981 ככזה שהקנה לו את הבעלות בחלקה כולה, על כל הבנוי והנטוע עליה. לפיכך, טוען המבקש, כי סיכויי ערעורו גבוהים.    

מנגד, טוענת האגודה, כי אין מקום ליתן במקרה דנן את הסעד הזמני המבוקש. בתגובה נטען, כי סיכויי הערעור הינם קלושים, וכי מאזן הנוחות תומך בהימנעות ממתן צו המניעה הזמני. טענת האגודה בדבר סיכויי הערעור הנמוכים, מתבססת בעיקרה על כך שהמבקש מערער על עובדות וממצאי מהימנות שנקבעו בבית המשפט המחוזי, לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות. לשיטת האגודה, אין מקום להניח שערכאת הערעור תתערב בממצאי המהימנות, ותגיע למסקנות אחרות. אשר למאזן הנוחות, טוענת האגודה, כי אין בכוונתה לפעול לשיווקו של החלק שעליו בנוי בית המגורים שהמבקש טוען לזכויות בו, אשר גודלו 500 מ"ר. לפיכך, לשיטתה, לא ייגרם למבקש כל נזק בהעדר צו המניעה, שכן גם אם יתקבל ערעורו, הוראות המינהל ממילא אינן מאפשרות להקצות מגרש למגורים הגדול מ- 500 מ"ר. ביחס ליתרת השטח של החלקה, טוענת האגודה, כי אם יינתן הצו כאמור, ייגרמו לה נזקים גדולים. הטעם לכך הוא שהאגודה פועלת בימים אלה לשיווק מגרשים בתחומיה, שכן ביום 31.12.2007 צפויות להשתנות הוראות המינהל, כך שדמי ההיוון יעלו משיעור של 51% לשיעור של 91%, ולכן מחירי המגרשים יאמירו באופן משמעותי. משכך, טוענת האגודה, כי הצו האמור ימנע ממנה את ההזדמנות לשווק את המגרשים לרוכשים פוטנציאליים המעוניינים לרכוש את המגרשים מהאגודה לפני שהשינוי בהוראות המינהל ייכנס לתוקף. האגודה ציינה, כי מצויות בידיה פניות כאמור של רוכשים פוטנציאלים, המתייחסות למגרשים שבתחומו של צו המניעה המבוקש, וכי הרוכשים הפוטנציאליים התנו את הרכישה בכך שיוכלו ליהנות מהטבות המינהל שצפויות להסתיים ביום 31.12.2007. נוכח כל האמור, טוענת האגודה, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובתה. 

4.       לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת האגודה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. אכן, בית המשפט המחוזי החליט ליתן צו מניעה זמני שאסר על האגודה לעשות כל פעולה בחלקה כולה או בכל חלק ממנה, כל עוד עמדה התביעה לפניו. אולם סעד זמני בערעור איננו ניתן כדבר שבשגרה. בשלב הערעור, לאחר שניתן פסק-דין שקבע את מצב הזכויות בין הצדדים ואף יצר מעשה בית דין, השיקולים למתן סעד זמני שונים. לפיכך, נקבע כי סעד זמני בערעור יינתן למערער אשר מלבד סיכוייו הגבוהים לזכות בערעורו, עלול הוא להינזק בנזק בלתי הפיך עד להכרעה בערעור. בענייננו, מבחינת סיכויי הערעור, הרי שרוב טענותיו של המבקש מופנות כנגד קביעות שקבע בית המשפט המחוזי על יסוד העובדות שהוכחו בפניו. ככלל, אין נוהגת ערכאת ערעור להתערב בממצאיה העובדתיים של הערכאה הדיונית. פסק הדין של בית המשפט קמא קבע, כי המבקש לא הרים את הנטל, ולא הצליח להוכיח ברמת ההוכחה של מאזן ההסתברויות, כי הוא רכש בשנת 1981 את הזכויות בחלקה שגודלה 1,800 מ"ר. יתרה מזאת, נפסק, כי המבקש כלל לא יכול היה, מבחינת מצב הזכויות בחלקה, לרכוש את הזכויות להן הוא טוען. על כן, על פני הדברים נראה כי אין ניתן לקבוע כי סיכויי הערעור גבוהים.

באשר לשיקול בדבר מאזן הנוחות, נראה, כי לשני הצדדים טענות טובות. מחד גיסא, חששו של המבקש כי ייעשו פעולות בחלקה אשר יסכלו את ערעורו הינו חשש מוצדק. אכן, אם תמכור האגודה את הזכויות בחלקה, הרי שלא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו. נזקו של המבקש במצב כזה, ובפרט אם ייערך שינוי כלשהו ביחס לחלק שעליו בנוי בית המגורים, יהיה משמעותי. מאידך גיסא, האגודה תינזק אף היא, אם יינתן צו המניעה המבוקש, שכן היא צפויה לאבד את ההזדמנות למכור את המגרשים המצויים על החלקה לפני יום 31.12.2007, שבו צפויות הוראות המינהל ביחס לדמי ההיוון להשתנות. יתרה מכך, האגודה הצהירה בתגובתה לבקשה, כי אין בכוונתה לשווק את החלק שגודלו 500 מ"ר, שעליו בנוי בית המגורים שהמבקש טוען לזכויות זו, כך שלכאורה יש בכך כדי לצמצם את הנזק הצפוי למבקש.

נמצא, כי בחינת מאזן הנוחות מחייבת הפרדה בין החלק שעליו בנוי בית המגורים של המבקש לבין המגרשים הנוספים שמצויים בתחומי החלקה נשוא בקשה זו. אשר למגרשים הנוספים - מאזן הנוחות בענייננו מביאנו למצב שבו כפות המאזניים מעוינות, או קרובות לכך. כבר נפסק, כי במצב כזה תוכרע הכף ככלל לטובת הזוכה בפסק הדין (ראו ע"א 1564/06 בן זאב נ' בן עמי (לא פורסם, 20.7.2006)). מסקנה זו מתחזקת נוכח האפשרות העומדת למבקש לתבוע את נזקיו, אם יזכה בערעור. אשר למגרש שגודלו 500 מ"ר, ושעליו בנוי בית המגורים - מאזן הנוחות נוטה לטובתו של המבקש. ביחס לחלק זה, ברור כי אם תבצע בו האגודה פעולות, בניגוד למוצהר בתגובתה, ייגרם למבקש נזק כבד ובלתי הפיך, הנוגע לבית מגורים, שלגביו השיקולים, בנסיבות העניין, הינם שונים. משכך, חרף האמור ביחס לסיכויי הערעור, שוכנעתי כי יש הצדקה למנוע מהאגודה לעשות פעולות בחלק שעליו בנוי בית המגורים.

           אשר על כן, הבקשה מתקבלת חלקית, וניתן בזאת צו מניעה זמני האוסר על המשיב 1 לעשות כל פעולה וכל דיספוזיציה בחלק בן 500 מ"ר שעליו בנוי בית המגורים בשטח החלקה הידועה כחלקה 9/1 בגוש 16770 בתחומי המשיב 1. הבטוחות שניתנו לסעד הזמני בבית המשפט המחוזי יעמדו בתוקפן עד לאחר פסק הדין בערעור.

           ניתנה היום, י"ד בטבת התשס"ח (23.12.07).

ה נ ש י א ה


העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    שי

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ