אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה להכריז כי הקטינה בת אימוץ ביחס להוריה

בקשה להכריז כי הקטינה בת אימוץ ביחס להוריה

תאריך פרסום : 19/09/2017 | גרסת הדפסה
תיק אימוץ
בית משפט לעניני משפחה באר שבע
13-16
17/08/2017
בפני סגן הנשיאה:
אלון גביזון

- נגד -
עותרים:
היועץ המשפטי לממשלה
עו"ד נועה שר
המשיבים:
1. מ' - נוכחת
2. ח' - בהעדר
3. אב לא ידוע

עו"ד שיינפלד
עו"ד אלוש
פסק דין

 

 בעניין:             הקטינה  XXXילידת 2009
                       (להלן - הקטינה)

בפני בקשה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי לממשלה מכוח חוק האימוץ, התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק האימוץ") להכריז כי הקטינה   בת אימוץ ביחס להוריה  – משיבים 1-2 וכן ביחס למשיב 3- אב לא ידוע ( ככל שמשיב 2 אינו אביה הביולוגי של הקטינה ).

הרקע העובדתי:

 

  1. הרקע העובדתי פורט בהרחבה בבקשת ב"כ היועמ"ש מיום 29.06.16 , ולמעשה לא הוכחש ולא נסתר על ידי המשיבה , ולהלן תמציתו.

 

            אדגיש כי הגם שבהתאם להחלטתי מיום 04.07.16 עת קבעתי את הבקשה לדיון ראשון נתבקשה המשיבה להגיש עמדתה באמצעות תצהיר,  והגם שבהתאם להחלטתי מיום 11/8/16 עת נקבעה הבקשה לשמיעת ראיות נתבקשה המשיבה להגיש ראיותיה בתצהירים, הרי שהמשיבה לא  הכחישה ולא סתרה את העובדות המפורטות בבקשה.

 

  1. הקטינה, ילידת 2009, הוצאה מבית אימה ביום 6.2014.X בעקבות חשד לפגיעה מינית ופיזית על ידי בן זוג של המשיבה.

            לאחר הוצאתה מבית אמה, שהתה  הקטינה בתחילה ובמשך מספר חודשים בבית הסבים- הוריה של המשיבה .

החל מיום 14/9/14 עברה  הקטינה  לבית המעבר " .......", וביום 18/8/16 עברה להתגורר במשפחה המבקשת לאמצה וזאת מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ ובהמשך לפסק דיני מיום  18/7/16 בתיק אמ"צ 14/16.

 

  1. המשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), רשומה כאם הקטינה, ילידת 1975, ... ואם לשתי בנות מתגוררת ב....

 

  1. למשיבה בת נוספת – א' (להלן: "א'"), ילידת 1999 . גם היא הוצאה בצו חירום מרשות המשיבה למרכז חירום. בתחילה התגוררה בפנימיית  ... ב...., לאחר מכן הועברה לפנימייה פוסט אשפוזית .... ב .... כיום שוהה א' בפנימית  "...." ב... , על רקע מצבה הקוגניטיבי והנפשי.

 

  1. באבחון שנערך למשיבה בילדותה (בשנת 1982) נקבע כי היא מתפקדת ברמה של פיגור קל.

ראה לעניין זה חוות הדעת הפסיכולוגית שצורפה לבקשה וסומנה באות א.

 

  1. בתאריך 2009 ילדה המשיבה את הקטינה , נשוא בקשה זו.

 

  1. בחודש ינואר 2010 נערך ביקור בית בבית המשיבה ע"י עו"ס המשפחה מ.מ . בביקור סירבה המשיבה למסור את פרטי זהות בן זוגה, אבי הקטינה.

 

  1. בתאריך 01.12.11 פנה אב המשיבה דרך עו"ס קשישים והביע דאגה רבה ממצבה של המשיבה, סיפר כי אין לה כסף לשלם שכר דירה ולצרכי הקטינה, עוד מסר כי אשתו, מטפלת בקטינה אך הם מתקשים בכך כי גם מצבם לא טוב.

 

  1. ביום 02.04.14 התקבל דיווח ראשון מ"מוקד ילדים בסיכון" ומהגן. מהדיווח עלה כי יש חשש שהקטינה נפגעה מינית ופיזית בבית המשיבה על ידי בן זוגה.

ראה לעניין זה דיווח מ"מוקד ילדים בסיכון" מיום 2.4.2014  צורף לבקשה וסומן באות ב.

 

  1. ביום 23.04.2012 נתקבלה פניה נוספת, הפעם מטעם אחיה של המשיבה, בה ביקשו כי גורמי הרווחה יסייעו למשיבה והביעו דאגה מכך שגברים נכנסים ויוצאים מביתה.

 

  1. ביום 29.04.2014 נתקבל דיווח נוסף ב"מוקד ילדים בסיכון" באשר לפגיעות נוספות בקטינה בביתה. מן הדיווח עלה, כי הקטינה סיפרה לגננת כי גבר בשם ר' נישק אותה בישבן וכי היא צופה עם אחותה בסרטים עם תכנים מיניים. עוד היא סיפרה כי ר' משתמש במילים כמו: "כוס, זין ומילה לא יפה ברוסית (סוכה)". לאורך כל השיחה חזרה הקטינה ואמרה שאסור לה לספר את הפרטים הללו.

ראה לעניין זה דיווח מ"מוקד ילדים בסיכון" מיום 29.4.2014 אשר צורף לבקשה וסומן באות ג.

 

  1. בתאריך 01.05.2014 הוגשה תלונה במשטרת באר שבע על ידי עו"ס לחוק הנוער, הגב' ט.ג אליה צורפו הדיווחים שהתקבלו. עוד התברר כי במקביל הגננת הגישה תלונה בה נאמר כי הקטינה מספרת שהמשיבה מאויימת על ידי החבר שירצח אותה. 

 

  1. ביום 14.05.2014 נערכה לקטינה חקירת ילדים בגן הילדים. מ"טופס עדות הילד" עולה כי הקטינה סיפרה כי חבר של המשיבה פגע בה מינית וכי אמה - המשיבה אסרה עליה לדבר כי "ייקחו אותה מהבית".

ראה לעניין זה "טופס עדות ילד" מיום 15.5.2014  אשר צורף לבקשה וסומן  באות ד.

 

  1. ביום 25.05.2014 שבה הקטינה לגן לאחר שחזרה מחופשה באילת עם המשיבה ובן זוגה, היא דיווחה שוב לגננת כי בן הזוג של המשיבה פגע בה מינית ופיזית. נמסר דיווח מידי למשטרה.

 

  1. ביום 26.05.2014, הוגשה בבית המשפט לנוער בבאר שבע, בקשה למתן החלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה) על ידי העו"ס לחוק הנוער.

העו"ס ביקשה בין היתר כי יקבע דיון דחוף וזאת מאחר והקטינה נפגעה פיסית ומינית על ידי החבר של אמה וייתכן כי היא ממשיכה להיפגע וכי אם הקטינה אינה מספקת לקטינה מוגנות.  

ראה לעניין זה בקשה למתן החלטת ביניים מיום 26.5.2014 אשר צורפה לבקשה וסומנה באות ה.

 

  1. בו ביום, ניתנה החלטה על ידי כבוד השופט בוקר הקובעת דיון דחוף בבקשה ליום 01.06.2014.

ראה לעניין זה החלטת בית המשפט מיום 26.5.2014  אשר צורפה לבקשה וסומנה באות ו.

 

  1. ביום 01.06.2014 נתקבל דיווח נוסף מהקטינה על פגיעה שעברה בבית. הקטינה מסרה לסייעת כי יש לה פיפי אדום. כשהמשיבה נשאלה על כך היא הכחישה. עוד נמסר, כי הקטינה נוגעת בילדים בגן בצורה שונה ומוחצנת.

 

  1. באותו יום, 01.06.14, התקיים דיון בבית משפט לנוער בבאר שבע בפני כב' השופט יניב בוקר. לדיון הגיעה המשיבה עם בא כוחה.

בדיון טענה המשיבה כי היא לא בקשר עם הפוגע וכי הקטינה מוגנת בביתה, אך ביחס לטענה כי הקטינה נפגעה מינית על ידי בן זוגה טענה כי "הם ממציאים דברים שלא היה ולא נברא. אני הייתי נוכחת".

המשיבה התבקשה לשתף פעולה ולהביא את הקטינה למרכז הטיפולי "ענבל" המתמחה בטיפול בילדים שנפגעו מינית. המשיבה התחייבה לעשות כן ואף להגיע לשיחה עם עו"ס חוק הנוער ביום 10.6.2014.

בשל ההסכמות שנתקבלו בדיון לא ניתן צו ביניים אך כב' בית המשפט ביקש עדכון אודות מידת המשך שיתוף הפעולה בנוגע לטיפול בקטינה.

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט לנוער אשר צורפו לבקשה וסומנו באות ז.

 

  1. ביום 02.06.2014 נחקרה שוב הקטינה על ידי חוקרת ילדים ודיווחה על אירועים שקרו באילת. מהחקירה עלה כי אכן בן זוגה של המשיבה- ר' היה אתה ועם המשיבה באילת. הקטינה אמרה שר' סטר לה, סגר אותה בשירותים והכה את המשיבה.

ראה לעניין זה "טופס עדות ילד"  אשר צורף לבקשה וסומן באות ח.

 

  1. בערב יום 08.06.2014 הובאה המשיבה לתחנת המשטרה לחקירה והביאה עמה גם את הקטינה. המשיבה הכחישה את דבר העבירות שלכאורה בוצעו בבתה ואף טענה כי אינה יודעת כל פרט על בן זוגה למרות שהיא בקשר מתמשך אתו. עוד באותו ערב היא נעצרה על ידי חוקרי משטרה בשל אי דיווח על התעללות פיזית ומינית בבתה מצד בן זוגה. במשטרה היא טענה שהיא כבר לא בקשר עם בן זוגה.

 

  1. בתאריך 09.06.14 נערכה ישיבה מקצועית דחופה והומלץ להוציא צו חירום לפיו, מרגע שהמשיבה תשתחרר ממעצר, הקטינה תישאר בבית סבתה, וזאת על מנת להגן עליה. עו"ס לחוק הנוער ביקרה בבית הסבים ומסרה לידיהם את הצו, היא התרשמה כי הקטינה רגועה ושמחה וכן ביקשה מהסבתא לקחת את הקטינה לבדיקות במרכז ההגנה בית לין למחרת.

 

  1. ביום 09.06.2014 הוציאה עו"ס לחוק הנוער הודעה בדבר נקיטת אמצעי חירום לפי סעיף 11ב לחוק הנוער.

ראה לעניין זה הודעה מיום 09.06.2014 בדבר נקיטת אמצעי חירום  צורפה לבקשה

וסומנה באות ט.

 

  1. ביום 6.2014.X התקיים דיון הארכת מעצר בבית משפט השלום בבאר שבע בפני כבוד השופט אמיר דורון בו הוחלט על הארכת מעצרה של המשיבה עד ליום 06.2014X., תוך שכבוד השופט אמיר דורון ציין בהחלטתו כי "שוכנעתי כי קיים חשוד סביר כי המשיבה עברה את העבירות המיוחסות לה בבקשה" וכי "מתקיימת עילת מעצר כנגד המשיבה בשל יסוד סביר לחשש ששחרורה בשלב זה של ההליך, יביא לשיבוש הליכי חקירה או משפט ומשקיים אף יסוד סביר לחשש שהמשיבה תסכן את ביטחון הקטינה המעורבת".

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט  אשר צורפו לבקשה וסומנו באות י.

 

  1. ביום 10.06.2014 הוגשה לבית משפט לנוער בבאר שבע בקשה למתן החלטת ביניים לפי סעיף 12 לחוק הנוער (טיפול והשגחה). בבקשה התבקש בית המשפט להוציא את הקטינה ולהעבירה למשמורת רשות הסעד. עוד התבקש בית המשפט להורות כי כל קשר בין הקטינה לבין המשיבה לאחר שחרורה מהמעצר יהיה בתיאום עם עו"ס לחוק הנוער.

 

ראה לעניין זה הבקשה למתן החלטת ביניים  צורפה לבקשה וסומנה באות יא.

 

  1. ביום 11.06.2014, התקיים דיון בהליך הפלילי ובסופו שוחררה המשיבה ממעצרה למעצר בית מלא עד ליום 15.06.14 בשעה 24:00, כאשר אחד מתנאי השחרור היה איסור יצירת קשר ישיר או עקיף עם המעורבים ובמיוחד עם הקטינה.

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט  צורפו לבקשה וסומנו  באות יב.

 

  1. ביום 12.06.2014 ניתנה החלטת בית המשפט לנוער בבקשה למתן החלטת ביניים מיום 10.06.2014, לפיה: "לאור הנסיבות החמורות המתוארות בה והחשש הממשי לשלומה של הקטינה, אני מורה על הוצאתה של הקטינה מרשות המשיבה והעברתה לבית סבתה .... תוקף הצו למשך 30 ימים מיום 10.06.14". עוד נקבע באותה החלטה כי אין להוציא את הקטינה ממקום השמתה ללא אישור עו"ס לחוק הנוער או מי מטעמה וכי כל קשר בין המשיבה ובין הקטינה יהא בתיאום ובאישור עו"ס לחוק הנוער.

 

ראה לעניין זה החלטת בית המשפט  צורפה לבקשה וסומנה באות יג.

 

  1. ביום 15.06.2014 התקיימה ועדת תכנון טיפול והערכה בה נכחו המשיבה, אימה ואחותה. בוועדה סירבה המשיבה לדבר, לענות על שאלות או למסור את פרטי האב הביולוגי של הקטינה. הועדה התרשמה כי יש צורך לשלב את הקטינה באומנה טיפולית קבועה, כי במידה והסבתא לא תצליח להתמודד עם הקטינה עד למציאת מסגרת אומנה יש להעביר את הקטינה לקלט חירום, עו"ס המשפחה יפנה למרכז קשר לצורך ביקורים של המשיבה עם הקטינה בפיקוח. עוד ציינה הועדה כי עד לסידור הביקורים במרכז קשר ייפגשו המשיבה והקטינה במחלקה בנוכחות ופיקוח עו"ס לחוק נוער ועו"ס המשפחה. עוד הוחלט כי עו"ס לחוק הנוער תפנה לבימ"ש ותעגן המלצות אלו. הוועדה התרשמה כי יש צורך לערוך למשיבה אבחון מסוגלות הורית.

 

ראה לעניין זה פרוטוקול ועדת תכנון טיפול והערכה  צורפה לבקשה וסומנה  באות יד.

 

  1. ביום 15.06.2014 הגישה עו"ס לחוק הנוער עדכון לבית המשפט לנוער אודות מצב הקטינה והמשיבה. מהעדכון עלה כי בוועדת תכנון טיפול והערכה שהתקיימה בעניינה של הקטינה נוצר הרושם אצל חברי הועדה כי המשיבה אינה מודעת לסכנות שבקשר עם בן זוגה ואינה מסוגלת להגן אפילו על עצמה ולא רק על הקטינה. כמו כן, ציינה העו"ס בדיווח הנ"ל כי הסבתא מסרה שאיננה יכולה להחזיק אצלה את הקטינה לטווח ארוך בשל הקושי בטיפול בקטינה והן בשל החשש שהמשיבה תחבל בסידור והיא תתקשה לעמוד מולה.

 

ראה לעניין זה עדכון העו"ס לחוק נוער צורף לבקשה וסומן באות טו.

 

  1. ביום 17.06.2014 הגישה העו"ס לחוק הנוער בקשה לבית משפט השלום בבאר שבע במסגרת תיק מ"י ... בה ביקשה לאפשר למשיבה להיפגש עם הקטינה בפיקוח, זאת מאחר והקטינה לא ראתה את המשיבה מיום מעצרה ומתגעגעת אליה , וכי גורמי הטיפול סבורים כי איסור ליצירת קשר בין המשיבה לקטינה עלול לפגוע בקטינה ולגרום לה נזק נפשי.

 

ראה לעניין זה בקשת עו"ס חוק נוער  צורפה לבקשה וסומנה באות טז.

 

  1. נוכח בקשת הסבתא ובהמלצת גורמי הטיפול, ביום 24.06.2014 הגישה העו"ס לחוק הנוער לבית המשפט לנוער בקשה לשינוי מקום החסות של הקטינה מבית הסבתא לבית המעבר "....." ולהאריך את צו הביניים בשלושה חודשים.

 

ראה לעניין זה בקשת עו"ס לחוק נוער לשינוי מקום החסות של הקטינה  צורפה לבקשה וסומנה באות יז.

 

  1. ביום 24.06.2014 הורה כבוד השופט יניב בוקר כי "לאור 'היעלמותה' של המשיבה,  והעובדה שהסבתא אינה יכולה לטפל בקטינה "  מקום החסות של הקטינה בשלב זה של יהיה "בבית המעבר".

 

ביום 29.06.2014 הורה כבוד השופט יניב בוקר כי "לאור היעדר מקום פנוי בבית המעבר, תמשיך הקטינה לשהות בבית סבתה עד למועד בו תוכל להיכנס לבית המעבר".

 

ראה לעניין זה החלטות בית המשפט לנוער מיום 24.6.2014 ומיום 29.6.2014 שצורפו לבקשה ומסומנות באות יח.

 

  1. ביום 01.07.2014 ונוכח בקשת ב"כ המשיבה לשינוי תנאי שחרורה במסגרת תיק מ"י ..., ונוכח הסכמת העו"ס לחוק הנוער, התיר בית המשפט למשיבה להיפגש עם הקטינה בפיקוח מלא של שירותי הרווחה.

 

ראה לעניין זה החלטת בית המשפט מיום 01.07.2014 מסומנת באות יט.

 

  1. ביום 07.07.2014 התייצבה המשיבה בלשכת הרווחה וביקשה שלא להעביר את הקטינה לבית המעבר. באותה שיחה אמרה שהיא מתנגדת לקיים ביקורים בפיקוח עו"ס.

 

  1. ביום 09.07.2014 התקשרה אחות המשיבה וביקשה לאשר מפגש בין המשיבה והקטינה, בפיקוח עו"ס וכי המשיבה מסכימה לכך. ביום למחרת התקיים ביקור בלשכה.

 

  1. ביום 15.07.2014 נערך ביקור נוסף בלשכת הרווחה.

 

  1. ביום 22.07.2014 נערכה פגישה עם המשיבה ואחיותיה. במסגרת המפגש הוחלט על התחלת טיפול במרכז אור באופן אקסטרני.

 

  1. ביום 03.08.2014 התקיים ביקור נוסף בין המשיבה, בתה א' והקטינה.

 

  1. ביום 17.08.2014 התקיים ביקור במרכז קשר. במהלך הביקור נוצר עימות בין המשיבה לקטינה שהסתיים בצעקות ובכי של הקטינה. לבסוף נרגעה בעזרת עובדת המרכז.

 

  1. ביום 19.08.2014 קיבלה העו"ס לחוק הנוער דיווח אנונימי מאישה שסירבה להזדהות שדיווחה, כי לביתה של המשיבה מגיעים גברים שונים בעת שנמצאת שם הקטינה.

 

  1. ביום 03.09.2014 הוגשה לבית המשפט לנוער בקשה להכריז על הקטינה "כקטינה נזקקת" ובקשה להורות על דרכי הטיפול וההשגחה. לבקשה זו צורף תסקיר עובדות משלים.

 

ראה לעניין זה תסקיר עובדות משלים ובקשה להכריז על הקטינה נזקקת שצורפו לבקש ומסומנים באות כ.

 

  1. ביום 04.09.2014 קבע בית המשפט את הבקשה לדיון ליום 27.10.2014, וכן הוארך צו הביניים שניתן בעניינה של הקטינה עד למועד הדיון.

 

ראה לעניין זה החלטות בית המשפט מיום 4.9.2014 שצורפה לבקשה ומסומנות באות כא.

 

  1. ביום 14.09.2014, לאחר שהתפנה מקום עבורה בבית המעבר, ובהמשך להחלטה קודמת של בית המשפט לנוער, הועברה הקטינה מבית סבתה לבית המעבר "...".

 

  1. ביום 15.09.2014 פנתה המשיבה בבקשה לבית המשפט לנוער להיפגש עם הקטינה. בתגובתה מיום 16.09.14 ציינה העו"ס לחוק הנוער כי בנסיבות העניין טובת הקטינה בשלב זה לעבור לבית המעבר וכי בבית המעבר יתבצע תהליך אבחון מסודר של היכולות ההוריות של המשיבה.

 

ראה לעניין זה תגובת העו"ס לחוק הנוער שצורפה לבקשה ומסומנת באות כב.

 

  1. עוד עולה מהעובדות שפורטו בבקשת ב"כ היועמ"ש, שכאמור לא נסתרה, כי ביום 15/9/16  מנהלת בית המעבר התקשרה למשיבה על מנת לקבוע מועד לפגישה וביקור עם הקטינה      ( ראה לעניין זה גם סעיף 36 תצהירה עדותה של גב' א.ח ). המשיבה דיברה בתוקפנות וסירבה בתוקף לקבוע פגישה או ביקור. המשיבה  איימה להחליף טלפון ושתתלונן שמטרידים אותה. היא אמרה שלא ינהלו אותה, לא יקבעו לה מה לעשות וכי היא לא רוצה לדבר עם הקטינה, לא תבוא לביקורים ומבחינתה שייקחו את הקטינה למשפחה אומנת.

 

  1. ביום 16.09.2014 ניתנה החלטת בית המשפט לנוער בה נתבקשה המשיבה להבהיר האם בדעתה לשתף פעולה עם תהליך האבחון המוצע על ידי העו"ס לחוק הנוער ומה עמדתה לגבי התהליך הטיפולי בקטינה לאור מצבה הרגשי.

 

ראה לעניין זה החלטת בית המשפט מיום 16.9.2014 שצורפה לתיק ומסומנת באות כג.

 

  1. בחודש אוקטובר 2014 נתקבלה הערכה ראשונית מבית המעבר.

בדו"ח זה דיווחה עו"ס בית המעבר כי בביקור היחיד אליו הגיעה המשיבה  ביום 30.09.14 הפרידה היתה קשה מאוד לקטינה, וכי המשיבה הפחידה את הקטינה , אמרה לה שיותר היא לא תבוא לביקורים, שהיא עוזבת את ... והיא לא תראה אותה.

עם זאת, ביחס לביקורים עם הסבתא דיווחה עו"ס בית המעבר  כי מתחיל להיווצר ריטואל קבוע והפרידות יותר קלות לקטינה.

המלצות עו"ס בית המעבר בדוח הנ"ל היו המשך הארכת צו ההוצאה ממשמורת לארבעה חודשים נוספים, ניסיון לקיים קשר עם המשיבה בתנאים שיכולים להגן על הקטינה וחיזוק הקשר עם הסבים וא'.

 

ראה לעניין זה דו"ח עו"ס בית המעבר מחודש אוקטובר שצורף לבקשה ומסומן באות כד.

 

  1. ביום 27.10.2014 התקיים דיון בבית משפט לנוער בבאר שבע. בדיון נכחו המשיבה, אימה ואחותה. במהלך הדיון הקטינה הוכרה כקטינה נזקקת ובסופו התקבלה החלטת בית המשפט לנוער לפיה הוצאה הקטינה ממשמורת המשיבה ונקבע כי מקום חסות הקטינה יהיה בית המעבר "...". עוד החליט בית המשפט לנוער כי על המשיבה לשתף פעולה עם הגורמים המטפלים בקטינה, אחרת לא תוכל לראות אותה במסגרת הביקורים. כבוד השופט בוקר אסר על המשיבה להעביר במהלך הביקורים מסרים פוגעניים או שליליים בין אם על הקטינה ובין אם על גורמי הטיפול. עוד נקבע, כי הסדרי הביקור יקבעו בהתאם לכללי המסגרת בה שוהה הקטינה , בהתאם לטובתה של הקטינה ובאישור עו"ס לחוק הנוער או מי מטעמה.

 

            יוער כי בדיון הנ"ל אישרה המשיבה, בין היתר, כי שהתה עם בן זוגה ועם הקטינה באילת אם כי לטענתה בן זוגה לא פגע בקטינה.  עוד ציינה המשיבה כי למרות פרק הזמן הארוך בו היה לה קשר עם אותו בן זוג בשם ר' הרי שהיא לא ידעה את שם משפחתו ורק לאחר שהמשטרה ביקשה לדעת  את שם המשפחה שלו, ביררה זאת.

 

            עוד טענה המשיבה באותו דיון כי "אמרתי לך שלפעמים הילדה אומרת דברים סתם ללא שום סיבה מוצדקת. היא עושה את זה כי היא לא אהבה אף פעם את ר', אני לא יודעת למה" וכי    "זה לא נכון שר' היה נועל את הילדה בחדר... הוא סגר את הדלת כדי שנהיה ביחד... זה היה פעם אחת. זה לא היה שהיא היתה ערה, פעם אחת היא היתה ערה. הוא אמר לי תשבי בחדר ותשחקי, אני ואמא עושים אהבה, אז היא ישבה בחדר ושיחקה".

 

            בהחלטתו ציין כבוד השופט בוקר כי   "עולה מדבריה של המשיבה עצמה כי הקטינה היתה חשופה למערכת יחסים אלימה בין המשיבה ובין בן זוגה לשעבר. עולה כי בן הזוג היה אלים גם כלפי הקטינה עצמה. עולה כי בן הזוג העלה תכנים שאינם מותאמים כלל לגילה ולהבנתה של הקטינה וגם נטל לעצמו חירות, שהמשיבה עצמה אפשרה לו, לעשות פעולות כלפי הקטינה ולומר לה דברים שעלולים לגרום לפגיעה נפשית".

 

            נוכח החלטת כבוד השופט בוקר הגיבה המשיבה כמפורט בפרוטוקול כי  "אני יותר למשפטים לא יבוא. תזמינו אותי לדיונים אני לא יבוא...אני לא רוצה לראות אותה. אתם פוגעים בה... ... הולכת איתי שחור על שחור. אני הוכחתי את עצמי מעל ומעבר... יש לה עוד הרבה ללמוד ולהגיע לרמה שלי וזה שהיא מנהלת ועובדת עם ילדים, יש לה עוד הרבה להגיע לרמה שלי".

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט מיום 27.10.2014 שצורפו לבקשה ומסומנים באות כה.

 

  1. ביום 05.11.2014 התקיימה ועדת תכנון טיפול והערכה בעניינה של הקטינה. המשיבה לא הגיעה לוועדה אולם הוריה - סבי הקטינה נכחו בוועדה. הועדה החליטה כי יש צורך להמשיך הערכה התערבותית בבית המעבר, כי יש צורך בהמשך חיזוק הקשר עם המשפחה המורחבת וכי יש לערוך דיון נוסף בנושא בוועדה עוד חודשיים.

 

ראה לעניין זה פרוטוקול ועדת תכנון טיפול והערכה מיום 5.11.2014 שצורף לבקשה ומסומן באות כו.

 

  1. ביום 18.12.2014 נשלח עדכון מבית המעבר לעו"ס לחוק נוער. מהעדכון עלה כי מיום קליטתה של הקטינה בבית הילדים, מלבד פעם אחת, המשיבה לא הגיעה לביקורים ואין תקשורת עמה. כמו כן, עלה מהדיווח כי הקטינה זקוקה לבדיקה ולטיפול שיניים ונתבקשה החלטת בית המשפט בנושא.

 

ראה לעניין  זה עדכון עו"ס בית המעבר אשר צורף לבקשה ומסומן באות כז.

 

  1. ביום 29.12.2016 הוגשה על ידי עו"ס לחוק הנוער בקשה לבית משפט לאשר טיפולי שיניים לקטינה.

 

ראה לעניין זה בקשה לאישור טיפולי שיניים לקטינה שצורפה לבקשה מסומנת באות כח.

 

  1. ביום 29.12.2014 לאחר קבלת תגובת המשיבה, אשר מסרה לעו"ס לחוק הנוער כי לדעתה הקטינה לא זקוקה לטיפולי שיניים וביקשה לא לפנות אליה יותר כי "את לא נותנת לי לראות את הילדה", הוחלט לאשר טיפולי שיניים לקטינה אף ללא הסכמת המשיבה.

 

            יוער כי כבוד השופט בוקר העביר ביקורת בהחלטתו הנ"ל על "נימוקי הסירוב התמוהים מצד האם" למתן הטיפול הרפואי.

 

ראה לעניין זה החלטת בית המשפט מיום 29.12.2014 אשר צורפה לבקשה מסומנת

באות  כט.

 

  1. בחודש ינואר 2015 נתקבל דיווח מ"...".

בדו"ח  תיארה עו"ס בית הילדים כיצד הקטינה מרבה להעלות את הסיפור האישי שלה ואת הטראומה שחוותה, הן דרך מילים והן דרך התנהגותה.  ע"פ הדו"ח הנ"ל הקטינה ספרה שראתה את המשיבה ואת ר' ערומים, שהיא קיבלה מכה חזקה אחרי שר' זרק אותה, שהוא היה ערום לידה ונגע לה בבטן ובעוד מקומות, שהיה מרביץ לה ועוד.

עו"ס בית המעבר תיארה בדו"ח הנ"ל כיצד הסיפור של הקטינה בא לידי ביטוי גם בהתנהגותה. התגובות של הקטינה כלפי אנשי צוות גברים שונות מהתגובות שלה כלפי נשים. בהתחלה, הייתה רתיעה ראשונית ממטפלים שבמהרה הפכה להתנהגות בלתי מובחנת וחודרנית. עוד ציינה עו"ס בית המעבר כי לאחרונה רואים כי ההתנהגות המינית גולשת גם לגן ותארה מקרה בו אחד הילדים בגן ביקש מהקטינה להוריד את המכנסיים והיא עשתה זאת.

בסיכום הדיווח הנ"ל הומלץ כי הקטינה תמשיך לשהות בבית הילדים ולהכינה ליציאה לבית קבועה, הומלץ על השמתה באומנה טיפולית חסויה לא באזור הדרום (על מנת למנוע הפרעות של המשיבה), המשך קיום קשר עם הסבתא ובני המשפחה (תדירות וסוג הקשר יקבעו במסגרת ועדת תכנון טיפול) וכן הומלץ לעשות ניסיון נוסף לקיים שיחה עם המשיבה ולקבוע את כ המפגשים.

עוד צויין בדו"ח, כי מאז חודש ספטמבר לא נערכו ביקורים בין המשיבה לקטינה, וזאת לאור סירוב המשיבה להגיע לפגישה להבהרת הכללים במרכז אור.

 

 

ראה לעניין זה דו"ח עו"ס בית המעבר מחודש ינואר 2015 אשר צורף לבקשה ומסומן

באות ל.

 

  1. ביום 13.01.2015 נערך מפגש בין המשיבה לעו"ס שמלווה את התיק במטרה להבהיר את כללי "מרכז ..." והכללים לפגישות עם הקטינה. לאחר שיחה זו הוחלט לאפשר חידוש המפגשים.

 

  1. ביום 16.01.2015 נערך ביקור בין הקטינה, סבתה וא'. במהלך הביקור התקשרה המשיבה לא' וביקשה לדבר עם הקטינה, זאת על אף שיומיים קודם לכן הובהרו לה הכללים. א' אמרה לקטינה שהמשיבה בוכה בטלפון ולא הסכימה לנתק את השיחה. האירוע טלטל מאוד את הקטינה וגורמי הטיפול התרשמו שוב שאי אפשר לסמוך על המשיבה ושהיא לא באמת מוכנה להפנים את הכללים ולשתף פעולה.

 

  1. ביום 28.01.2015 התקיימה ועדת תכנון טיפול והערכה בעניינה של הקטינה בה נכחו אחות המשיבה – גב' ואם המשיבה .  המשיבה לא הגיעה לוועדה למרות שהוזמנה.

החלטות הועדה היו: לפנות לשירות למען הילד במטרה לפתוח תיק אימוץ עבור הקטינה, לשלב את הקטינה באומנה עם אופק לאימוץ, המשך ביקורים של הקטינה אצל הסבתא ללא לינה (בהסדר הקיים), המשך שהותה של הקטינה בבית המעבר עד למציאת משפחה,   וניסיון לגייס את המשיבה לביקורים עם הקטינה ושמירה על כ הביקור והמסגרת.

 

ראה לעניין זה פרוטוקול ועדת תכנון טיפול והערכה מיום 28.1.2015 אשר צורף לבקשה וסומן באות לא.

 

  1. עוד עולה מבקשת ב"כ היועמ"ש כי ביום 24.03.15 התקיים אירוע חריג בביקור המשיבה את הקטינה בבית המעבר. המשיבה איחרה בכעשרים דקות למפגש. כרבע שעה לפני סיום הביקור התחילה בפעילות גבס עם הקטינה. כאשר עו"ס בית המעבר העירה לה שלא נשאר מספיק זמן לפעילות היא החלה להתווכח אתה בנוכחות הקטינה אשר החלה לבכות. בין היתר אמרה המשיבה לעו"ס " שהעבודה יותר חשובה לי מלהיות כאן".  המשיבה התנגדה לצאת לבקשת העו"ס  ואמרה לקטינה שזה לא בסדר שלא נותנים לה עוד זמן.

 

  1. לאחר האירוע הנ"ל מיום 24.03.15 התרשם צוות בית המעבר, שאירוע זה עורר חרדה ובלבול אצל הקטינה. נוכח התרשמות זו, ביקש הצוות בבית המעבר להפסיק לקיים את הביקורים במרכז אור ולהעבירם למרכז קשר. גורמי הטיפול סברו כי לא יוכלו לקחת אחריות על הביקורים ולהגן על הקטינה מפני תגובות המשיבה.

 

עוד הומלץ, כי על מנת לקיים את הביקורים במרכז קשר על המשיבה לחתום על הסכם עם המרכז ולהכיר את כללי המקום.

 

אולם המשיבה לא הסכימה להגיע לשיחה להבנת הכללים ולכן הביקורים לא חודשו.  

 

ראה לעניין זה דיווח עו"ס בית המעבר מיום 25.3.2015 אשר צורף לבקשה וסומן

באות לב.

 

  1. בחודש אפריל 2015 נתקבל דיווח נוסף מ"...". בדו"ח נמסר, כי לאחר שחזרה הקטינה להיפגש עם המשיבה (ועד לביקור האחרון ב- 24.03.2015) היתה חוזרת באופן קבוע בהתנגדות גדולה לבית הילדים. היא היתה אומרת "אני אקלף את הקירות" או "אני אשבור את בית הילדים", הייתה נסערת מאוד וסיפרה שוב על ר'.

 

גורמי הטיפול התרשמו כי המשיבה מציבה את הקטינה ב"קונפליקט נאמנות" מכיוון שמתנגדת לבית הילדים ולא מצליחה לשתף פעולה, גורמי הטיפול סברו כי מצב דברים זה ימנע מהקטינה להרגיש נאמנות למקום.

בדו"ח הומלץ כי בנסיבות העניין יש להמשיך את שהותה של הקטינה בבית הילדים, עד למציאת בית קבוע עבורה, בהתאם להחלטת ועדת  תכנון טיפול והערכה. עוד הומלצה השמה באומנה טיפולית חסויה עם אופק אימוץ, המשך קשר עם סבתה ובני המשפחה, והמשך ניסיון נוסף לשמר את הקשר עם המשיבה תוך כדי שמירה על הקטינה.  כן הומלץ כי במידה שגם במרכז קשר הפגיעה תמשך יש לשקול הפסקת ביקורים והמשך ביקורים עם הסבים בלבד.

 

ראה לעניין זה דו"ח עו"ס בית המעבר מחודש אפריל 2015 אשר צורף לבקשה וסומן באות לג.        

 

  1. ביום 19.04.2015 הוגשה בקשה להאריך צו הוצאה ממשמורת למשך שנה נוספת ממועד סיום הצו.

 

ראה לעניין זה בקשה מיום 19.4.2015 אשר צורפה לבקשה וסומנה באות לד.

 

 

  1. עוד עולה מהבקשה שבפני, כי ביום 10.05.2015 ערכו עו"ס לחוק הנוער ועו"ס המשפחה ביקור בביתה של המשיבה. המשיבה סירבה לקיים מפגשים במרכז הקשר. לדבריה, במידה והקטינה לא תובא אליה היא איננה מתכוונת לפנות למרכז הקשר. עוד מסרה המשיבה  כי אם הדיון הקבוע הוא בנוגע למשפחה אומנת היא איננה מתכוונת להגיע אליו. כשנשאלה לגבי פרטים על אביה של הקטינה מסרה כי הוא גר עם אימו ב... וכי מסר לה שאישרו לו לראות את הקטינה.

 

  1. ביום 14.05.2015 פנתה עו"ס לחוק הנוער לסבתא על מנת לברר האם בנה, דוד הקטינה, הלומד ב... יכול לקחת אליו את הקטינה. ביום 17.05.2015 מסרה לה הסבתא- אם המשיבה כי הוא אינו מעונין לקחת את הקטינה לטיפולו. 

 

  1. ביום 17.05.2015 נעשה ניסיון לאתר את אביה של הקטינה באמצעות הפרטים שנמסרו על ידי המשיבה. עו"ס לחוק נוער נסעה לכתובת אמו הרשומה במרשם האוכלוסין, דפקה על הדלת פעמים רבות אך לא היה מענה. לבסוף השאירה מכתב ובו הזמנה לפגישה בלשכת הרווחה.

 

 

  1. בערב אותו היום נסעה שוב העו"ס לחוק הנוער לאותה כתובת אך שוב לא היה מענה.

 

  1. ביום הדיון, 21.05.2015, הזכירה עו"ס לחוק הנוער למשיבה אודות הדיון הקבוע. המשיבה הודיעה כי אינה מתכוונת להגיע לדיון וכי איננה מסכימה להעברת הקטינה למשפחה אומנת. עוד מסרה המשיבה כי גם אבי הקטינה לא מסכים. הניסיונות החוזרים לקבל את מספר הטלפון של אבי הקטינה לא צלחו והמשיבה סירבה למוסרו.

 

  1. במעמד הדיון מיום 21.05.15 בפני כבוד השופט בוקר, אליו לא התייצבה המשיבה, התברר לעו"ס לחוק הנוער כי המשיבה פנתה לאחר שיחתן למזכירות בית המשפט וביקשה לדחות את הדיון בטענה שאביה של הקטינה איננו מסכים ואיננו רוצה לבוא. בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, הדיון נדחה ליום 08.06.2015.

            יצוין כי כבוד השופט בוקר בהחלטתו מיום 21.05.15 קבע כי "לכאורה היה מקום לדון ולהכריע בבקשה בהעדר המשיבה שזומנה כדין ובהעדר אותו אב נטען, אבל לפני משורת הדין אני קובע את הבקשה לדיון נוסף ליום 08.06.15 בשעה 11:00".

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט מיום 21.5.2015 אשר צורפו לבקשה וסומנו באות לה.

 

  1. ביום 08.06.2015 התקיים דיון בבית משפט לנוער בפני כבוד השופט בוקר.

 

בדיון טענה המשיבה בין היתר כי "לא חתמתי על הכללים של '...'. הייתי כמה פעמים במרכז קשר ולא מתאים לי להיות שם, לא מבחינת העו"ס שנמצאות סביב, אין לי מצב כלכלי אפשרי להגיע לשם... אין לי זמן להגיע למרכז קשר, אני עובדת בבוקר ובערב ואני עסוקה. לא היה שום ביקור במרכז קשר. עם אנשים שהם אוייבים שלך תשתף פעולה? לא אשתף פעולה ככה אצלי, אין מה לעשות, זה בתת מודע שלי. לא מתאים לי להגיע למרכז קשר, גם ככה שנה לא ראיתי אותה ואי אפשר לתקן את זה. בשביל חצי שעה עשרים דקות אתה מבזבז מונית בשביל עשר דקות מפגש. אני אהיה עם אגו והוא ימשיך ואני עולה לבית משפט עליון... כל אחד יקבל את המכה שלו". 

 

 לאחר שמיעת טענות הצדדים החליט בית המשפט לנוער , בין היתר, כי :

 

"למרבה הצער, למרות החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט ולמרות הצהרה בכתב שכתבה לבית המשפט ביום 30.3.2015 לפיו היא מוכנה לעשות כל מה שיאמרו לה ולהקשיב לבית המשפט, הרי שבפועל ממשיכה המשיבה בחוסר שיתוף פעולה מוחלט עם גורמי הטיפול ואינה מוכנה להגיע למפגשים עם הקטינה במרכז קשר"

"כאן המקום לציין כי המפגשים שנקבעו מלכתחילה במרכז הקשר עקב מסרים פוגעניים שהועברו על ידה לקטינה ולאחר מכן נעשה ניסיון נוסף לאפשר קשר במרכז ..., שהוא שלוחה של ..., אך המשיבה לא עמדה בכם אשר נקבעו שם"

..."במצב דברים זה כאשר עולה כי דרך הטיפול מיטיבה עם הקטינה וכי כאשר היתה במשמורתה של המשיבה לא יכלה המשיבה לספק לה מוגנות ולו בסיסית מפני פגיעה, מפני חשיפה לתכנים לא מותאמים, ובהיעדר כל שיתוף פעולה של המשיבה עם גורמי הטיפול אני מקבל את הבקשה ומורה על הארכת צו הוצאתה של הקטינה  ממשמורת המשיבה למשך שנה מהיום".

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט מיום 8.6.2015  אשר צורפו לבקשה וסומנו באות לו.

 

  1. ביום 11.06.2014 נשלחה הזמנה נוספת לאב להגיע לפגישה בלשכת הרווחה.

 

  1. ביום 04.08.2015 הוגשה לבית המשפט בקשה למתן חיסונים ובדיקות לקטינה ללא אישור המשיבה היות והיא אינה משתפת פעולה עם גורמי הטיפול ואינה עונה לטלפונים. בשיחה שנערכה עם המשיבה ענתה כי "הילדה לא צריכה שום חיסונים היא כבר עשתה אותם". ובמענה לבקשה להעביר את פנקס החיסונים ענתה שאין לה. לעניין ביקורים, הציעה העו"ס לחוק נוער למשיבה לקבל את התנאים של מרכז הקשר בכדי שתוכל לפגוש את הקטינה. התשובה שקיבלה היתה שזה לא מספיק ושהיא רוצה שיביאו לה את הקטינה  הביתה.

 

  1. על פי דיווח שנתקבל מבית המעבר, ביום 25.08.2015 התקיימה שיחה בין מנהלת בית המעבר למשיבה, בעקבות בקשה שהוגשה לבית המשפט לחסן את הקטינה. המשיבה הודיעה שלא מוכנה לתת אישור לחיסון או לתת את פנקס טיפת החלב עד שלא יתנו לה לראות את הקטינה. בשיחה זו הזכירה לה מנהלת בית המעבר כי עליה לחתום על התנאים של מרכז הקשר.

 

            ראה לעניין זה בקשת עו"ס לחוק הנוער מיום 25.8.2015 והחלטת בית המשפט מיום 26.8.2015 אשר צורפו לבקשה וסמנו באות לז.

 

  1. כמפורט בבקשת ב"כ היועמ"ש, ביום 18.09.2015, ביקשה המשיבה לראות את הקטינה ושוב הוזכר לה כי עליה לשתף פעולה ולחתום על תנאי מרכז הקשר.

 

  1. ביום 27.03.16 הוגשה תגובת העו"ס לחוק הנוער לבית המשפט לנוער, וזאת בעקבות פניה של המשיבה לחדש הביקורים בינה לבין הקטינה. בתגובתה הפנתה העו"ס לחוק הנוער להמלצות "..." כמפורט בדו"ח מיום 10.03.16.

 

בדו"ח מיום 10.03.16 ציינה העו"ס גב' מ.ג כי המשיבה לא פגשה את הקטינה כמעט שנה, וכי מאז הביקור מיום  24.03.2015 שאחריו הוחלט כי הביקורים יעברו למרכז הקשר לא פגשה האם את הקטינה.

עוד ציינה עו"ס  "..." כי למרות שהמלצתם בעבר היתה קיום ביקורים במרכז קשר הרי שבנקודת הזמן הנוכחית המצב הוא שונה  . חזרה של המשיבה  לחייה של הקטינה לאחר נתק של כשנה, ללא ביטחון ליציבות, וללא ידיעה כי נוצר שינוי בהתנהגותה וביכולת שלה להבין איך התנהגות זו משפיעה על בתה, תיצור טלטלה בחייה של  ותביא יותר נזק  מאשר תועלת.

על כן, המליצה עו"ס "..." כי מ' תוכיח יציבות על ידי פגישות טיפוליות, או מעקב פסיכיאטרי, טרם חידוש הביקורים עם  שכן רק כך ייתכן סיכוי גבוה יותר לקיום קשר רציף שלא מחבל בתהליך אותו  עוברת בשנה וחצי האחרונות.

 

ראה לעניין זה תגובת עו"ס לחוק הנוער לבקשה לחידוש הביקורים ותגובת עו"ס בית המעבר מחודש מרץ 2015 אשר הוגשו לתיק וסומנו באות לח.

 

  1. ביום 03.05.2016 נערכה פגישה משותפת עם אם המשיבה- סבתא ... ועם אחות המשיבה . בפגישה זו שתיהן חזרו ואמרו כי אינן סבורות כי המשיבה תוכל לחזור ולגדל את הקטינה ושיתפו בקושי של המשפחה מולה לאור סירובה לקבל עזרה. במהלך השיחה הסכימו כי הפתרון הטוב ביותר עבור הקטינה הוא בית קבוע ויציב. הן הביעו תמיכתן בפתיחת הליך אימוץ ובתנאי שישמר הקשר שלהן עם הקטינה.

 

  1. ביום 02.06.2016 הוגשה בקשה לבית המשפט לנוער להאריך צו ההוצאה ממשמורת בעניינה של הקטינה.

 

ראה לעניין זה בקשה להארכת צו ההוצאה ממשמורת שצורפה לבקשה ומסומנת באות  לט.

 

  1. ביום 08.06.2016 התקיים דיון בבית משפט לנוער. בו ביום, ניתנה החלטת בית המשפט לנוער לפיה "במצב דברים זה, וכאשר לא היתה התקדמות מהותית, טיפולית, בכל הקשור למשיבה עצמה, מאז החלטתי מיום 8.6.2015 שיש לראות אותה כחלק בלתי נפרד מהחלטה זו" , ועל כן  הורה בית המשפט על הארכת צו ההוצאה ממשמורת בעניינה של הקטינה בשישה חודשים. עוד ביקש בית המשפט מגורמי הטיפול לזרז מציאת משפחה לקטינה, לאור העובדה שמשך שהייתה בבית המעבר ארוך מדי.

 

כן ציין בית המשפט לנוער בהחלטתו לעיל כי "מזה תקופה ארוכה שאין קשר בין הקטינה ובין המשיבה. זאת בין היתר, לאור אירועים חריגים חמורים שהתרחשו בביקורים שכן התקיימו, כולל מסרים שהעבירה לה המשיבה שהיא לא תראה אותה יותר ושהיא עוזבת את ... ושהיא לא תשוב. גם בתקופה שהושהו הביקורים, היו הפרות חוזרות ונשנות של הכללים של מרכז ... והמשיבה סירבה לקבל את הכללים של המקום ושוב נפגעה הקטינה בשל כך".

 

  1. עוד קבע כבוד השופט בוקר בהחלטתו הנ"ל מיום 08.06.16, כי "לעניין המפגשים בין הקטינה למשיבה, על המשיבה להגיש לבית המשפט התייחסות מפורטת של גורם טיפולי אליו תפנה, אם באמצעות קופת החולים ואם באופן פרטי, הן בנוגע לשליטה בהתפרצויות זעם והן בנוגע למידת התובנה לגבי צרכיה של הקטינה וטובתה, והן לגבי מצבה הנפשי הכולל של המשיבה". נקבע, כי לאחר קבלת ההתייחסות האמורה, ובהתאם לה, יישקל אופן חידוש המפגשים.

 

ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון והחלטת בית המשפט מיום 8.6.2016 שצורפו לבקשה וסומנו באות מ.

 

ההליכים שבפניי:

 

  1. ביום 29/6/16 הוגשה הבקשה שבתיק זה, ובמקביל הגיש ב"כ היועמ"ש במסגרת תיק אמ"צ 14/16 בקשה לפי סעיף 12 ( ג) לחוק האימוץ.

 

  1. בהחלטתי מיום 4/7/16 קבעתי הן את הבקשה שבתיק זה והן את הבקשה מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ , לדיון ביום 14/7/16. כמו כן מיניתי למשיבים 1-2 עורכי דין מטעם לשכת הסיוע המשפטי, והמשיבים נתבקשו להגיש עמדתם ביחס לשתי הבקשות וזאת עד יום טרם הדיון שנקבע.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 14/7/16 , הודיעה בא כוחו של המשיב 2 כי לא הצליחה לאתר את המשיב, וב"כ המשיבה ביקשה אורכה להגיש את תשובת המשיבה ביחס לשתי הבקשות . עוד באותו דיון מסרה המשיבה פרטים אודות האב- המשיב 1.

            בהחלטתי מיום 14/7/16 קבעתי דיון  נוסף ביחס לשתי הבקשות ליום 18/7/16, תוך שהמשיבה נתבקשה להגיש תשובתה עד למועד הדיון.

            כמו כן , נתבקשה בא כוחו של המשיב  1 לזמנו לדיון שנקבע.

 

  1. לדיון שהתקיים ביום 18/7/16 הגישה ב"כ המשיבה את תגובתה ביחס לשתי הבקשות, תוך שלתגובה זו צורף תצהירה של המשיבה מיום 17/7/16 , תצהיר בין 5 סעיפים ( התצהיר נמצא תיק אמ"צ 14/16 ), בו המשיבה נתנה  את הסכמתה להעברתה של הקטינה למשפחה מכוח סעיף 12 0ג) לחוק האימוץ , וכן ציינה כי " אני מבינה את הטעויות שעשיתי בעבר, את הקשרים עם בני הזוג- ניתקתי והיום אני ממוקדת בהליך השיקום ....חשוב לי מאוד שנחזור להיות משפחה..." .

 

            במהלך הדיון חזרה ב"כ המשיבה על הסכמת המשיבה למסירת הקטינה למשפחה המבקשת לאמצה מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ, תוך שציינה כי המשיבה מתנגדת להכריז על הקטינה כבת אימוץ , ובקשה למנות בהסכמת הצדדים את מכון XXX לצורך בחינת המסוגלות ההורית של המשיבה.

 

            עוד בדיון הנ"ל, הודיעה ב"כ המשיב כי יצרה קשר טלפוני עם המשיב , אשר הודיע לה כי אינו מתכוון להגיע לדיונים וכי אין לו קשר עם הקטינה ואף אינו מעוניין בקשר כזה.

 

  1. בפסק דיני מיום 18/7/17 בתיק אמ"צ 14/16 אישרתי לעו"ס לחוק האימוץ להעביר את הקטינה למשפחה המבקשת לאמצה וזאת מכוח סעיף 12 (ג) לחוק האימוץ.

 

  1. ביום 9/8/16 הגישה ב"כ המשיבה בקשה לחידוש הביקורים של המשיבה עם הקטינה תוך שציינה בסעיף 1 לבקשה כי " המשיבה לא ראתה את הקטינה כ-4 שנים". לבקשה צורף תצהירה של המשיבה, תצהיר בין 6 סעיפים, בו ציינה , בין היתר, כי " עשיתי טעויות- ואני מוכנה לכל שיקום שיוצע, לא הציעו לי עזרה טיפולית או אחרת " .

 

  1. בהחלטתי מיום 11/8/16 , ועל יסוד הסכמת הצדדים , מניתי את מכון XXX כמומחה מטעם בית המשפט אשר יבחן את מסוגלותם ההורית של משיבים 1-2. כמו כן קבעתי את התיק לקדם משפט נוסף ליום 13/10/16 וכן לשמיעת ראיות ליום 16/1/17.

            עוד באותה החלטתה נתבקשו הצדדים להגיש תצהיריהם וראיותיהם .

 

  1. בהחלטתי מיום 5/10/16, נעתרתי באופן חלקי לבקשת ב"כ המשיבה למתן הוראות למומחה.

ביחס לבקשת ב"כ המשיבה כי המומחה יבחן את האינטראקציה שבין המשיבה לבין בתה הנוספת א' וכן את האינטראקציה שבין א' לבין הקטינה , לא מצאתי כי יש מקום להתערב כבר בשלב המוקדם במלאכתו של המומחה ולתן לו הנחיות, תוך שציינתי כי           " ככל שהמומחה יהא סבור כי לצורך השלמת חוות דעתו....עליו לבחון את האינטראקציה שבין האחיות וכן את האינטראקציה שבין המבקשת לבין הבת א' , יוכל כמובן לעשות כן".

ביחס לבקשת ב"כ המשיבה כי המומחה יבצע את הבדיקה לאחר שתי פגישות לפחות בין המשיבה לבין הקטינה, סברתי כי " מדובר בהוראה המתייחסת ללב חוות הדעת ... ויש הגיון רב כי המומחה יבחן את האינטראקציה שבין המבקשת לבין הקטינה לאחר שני מפגשים וזאת בשים לב לנתק הממושך...כמובן שאין בכך כדי למנוע מהמומחה להתחיל במלאכתו....".

 

  1. בהחלטתי הנוספת מיום 5/10/16 , וחרף התנגדות ב"כ היועמ"ש, נעתרתי לבקשת ב"כ המשיבה לחידוש ביקוריה עם הקטינה , וזאת לאחר שהמפגש האחרון בין השתיים התקיים ביום 24/3/15.

            עוד ציינתי בהחלטתי כי המפגשים יתקיימו רק לאחר שהמשיבה תחתום על קבלת תנאי מרכז הקשר , וכן הבהרתי למשיבה כי ככל שלא תשמע להוראות והנחיות מרכז הקשר, בסמכות העו"ס להפסיק את המפגשים.           

 

  1. ביום 1/11/16 הגיש ב"כ היועמ"ש בקשה דחופה בעניין חידוש המפגשים שבין המשיבה לבין הקטינה, תוך שב"כ היועמ"ש הפנתה לתסקיר עו"ס לחוק האימוץ מיום 13/10/16 , ואשר לא עמד בפני עת נתתי החלטתי ביום 5/10/16 .

            בתסקיר הנ"ל דיווחה העו"ס לחוק האימוץ כי ביום 18/8/16 עברה הקטינה להתגורר בבית המשפחה המבקשת לאמצה , וכי נוכח ניסיון העבר, קיים חשש כי חידוש המפגשים בשלב זה יגרום לקטינה לרגרסיה ויפגע בתהליך הקליטה של הקטינה בביתה החדש.

 

  1. בדיון שהתקיים ביום 14/11/16 , ונוכח המפורט בתסקיר מיום 13/10/16 ולאחר ששמעתי את הצדדים , הורתי על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 5/10/16 באשר לחידוש המפגשים שבין המשיבה לבין הקטינה.

אציין כי בהחלטתי זו ביקרתי את התנהלות העו"ס לחוק האימוץ שלא צירפה תסקיר , כדוגמת תסקירה מיום 13/10/16, טרם מתן החלטתי בדבר חידוש המפגשים. כן מיניתי לקטינה עורכת דין מייצגת ביחס לבקשת המשיבה לחידוש המפגשים.

 

  1. בתגובה מיום 21/11/16 ציינה ב"כ הקטינה כי תהליך קליטתה של הקטינה אצל המשפחה המבקשת לאמצה הינו מורכב וקשה , והקטינה אף נהגה באלימות כלפי אם המשפחה . חרף המורכבות  וקשיי קליטתה של הקטינה , ונוכח רצון הקטינה לפגוש את אימה, המליצה ב"כ הקטינה על חידוש המפגשים.

 

  1. ביום 6/12/16 הגיש ב"כ היועמ"ש הודעה מעדכנית בדבר מצב הקטינה אליה צורף דוח העו"ס מיום 5/12/16.

מדוח העו"ס עלה כי ביום 24/11/16 התקבל דיווח מבית הספר בו לומדת הקטינה ובו מתוארים מקרים שאירעו עם הקטינה בתקופה האחרונה. בין היתר, צויין כי ביום 21/11/16 בעת שיעור פרטני של הקטינה עם הסייעת המלווה אותה , ולמקרא השיר                " מיכאל" אמרה הקטינה כי אינה רוצה לאהוב כי " אז הוא יכניס לי את הבולבול לפות וזה יכאב לי".         

 

  1. בהחלטתי מיום 7/12/16 ציינתי כי " רצון האם לחדש את המפגשים עם בתה , וכן רצון הקטינה לפגוש את אמה עומדים לנגד עיני . אך איני יכול להתעלם מקשיי קליטתה של הקטינה...." . וכן סברתי כי  " מצבה של הקטינה כפי שמשתקף מדיווחי העו"ס האחרונים ( 13/10/16,23/11/16,5/12/16 ) אשר הוגשו לאחר החלטתי מיום 5/10/16, מחייב משנה זהירות בכל הקשור לחידוש המפגשים שמא הדבר חלילה יביא לזעזוע נוסף בעולמה של הקטינה ולהחמרת קשיי קליטתה ...." . ועל כן הורתי  כי "  יתייחס המומחה בחוות דעתו גם לבקשת האם לחידוש המפגשים עם הקטינה . ככל שהמומחה יהא סבור כי לצורך השלמת חוות דעתו , עליו לקיים מפגש אינטראקציה בין האם לבין הקטינה, יגיש המומחה בקשה מתאימה " .

 

  1. ביום 25/12/16 הגיש ב"כ היועמ"ש הודעה מעדכנת , בין היתר, בדבר החלטת בית המשפט לנוער מיום 13/12/16 ביחס לבתה הנוספת של המשיבה – א'. בהחלטתו ציין בית המשפט לנוער כי " לא ניתן להשיב את א' לבית המשיבה ..., אין למשיבה את היכולת להציב לקטינה גבולות ולשמור על מוגנותה, לא אחת נחשפה הקטינה למצבי סיכון מיניים ואחרים. יש קושי בשמירת טיפול תרופתי יציב ורציף....מצבה של א' מעורר דאגה לגבי המשך חייה לאחר גיל 18 ...אולם בשלב זה של חייה בוודאי שלא ניתן להשיבה למשמורת המשיבה"

 

  1. ביום 15/1/17 הוגש לתיק חוות דעתו של מכון XXX . בחוות הדעת המשתרעת על 34 עמודים הומלץ כי הקטינה תוכרז כבת אימוץ , אימוץ סגור ביחס למשיבה , ואימוץ פתוח ביחס לדודה ולסבים.

 

  1. ביום 16/1/17 התקיים דיון הוכחות ראשון בו נחקר דר' ע' מטעם מכון XXX .

 

            ביום 6/2/17 התקיים דיון הוכחות שני בו נחקרו עו"ס ומנהלת " ..." הגב' מ.ג ( בהמשך לתצהירה מיום 7/6/16 ) , עו"ס לחוק האימוץ הגב'  ד.א ( בהמשך לתסקירה מיום 23/6/16 ) , עו"ס  לחוק הנוער הגב' ט.ג ( בהמשך לתצהירה  מיום 14/6/16 ) .

 

            ביום 26/2/17 התקיים דיון הוכחות שלישי בו נחקרה דר' ל' מטעם מכון XXX.

 

            ביום 15/3/17 התקיים דיון נוסף בו נדונה האפשרות כי בית המשפט יורה על מינוי מומחה נוסף . עוד ציינה ב"כ המשיבה באותו דיון כי נוצר קשר  ושיתוף פעולה בין המשיבה לבין עו"ס המשפחה .

 

            ביום 29/3/17 התקיים דיון הוכחות נוסף בו העידו העו"ס גב' א.ח  ( בהמשך לתצהירה מיום 29/3/17 ) . עוד בדיון זה , הורתי  מיוזמתי על זימונם  לעדות של  בני משפחתה של המשיבה.

 

            ביום 6/4/17 התקיים דיון הוכחות נוסף בו נחקרו אמה של המשיבה , אחיה של המשיבה.  אחות המשיבה והמשיבה.

 

            בדיון שהתקיים ביום 25/4/17 נתנו באי כוח הצדדים את הסכמתם למינויה של הגב' ג' כמומחית מטעם בית המשפט וזאת כדי שתבחן את מסוגלותה ההורית של המשיבה.  יוער כי בתגובתה מיום 20/4/17 ציינה באת כוח המשיבה כי "מ' מסכימה לעריכת חוות דעת נוספת " ואף צירפה תצהיר של המשיבה. בהתאם להסכמת הצדדים ובהחלטתי מיום 25/4/17 מניתי את דר' ג' כמומחית לצורך הגשת חוות דעתה ביחס למסוגלותה ההורית של המשיבה וביחס לבקשה שבפני.

 

            ביום 15/6/17 הגישה המומחית הגב'  ג' את חוות דעתה , תוך שהמליצה להכריז על הקטינה כבת אימץ,  וכן המליצה על אימוץ סגור ביחס למשיבה ולאחות א'.

 

            ביום 29/6/17 נחקרה המומחית הגב' ג' על חוות דעתה, והצדדים התבקשו להגיש את סיכומיהם.

 

  1. ביום 13/7/17 הגישה ב"כ היועמ"ש את סיכומיה, וביום  8/8/17 הגישה ב"כ המשיבה את סיכומיה.

 

המסגרת הנורמטיבית:

  1. כידוע חוק אימוץ ילדים יצר הסדר של חלוקת האימוץ לשני שלבים נפרדים:

א.         בשלב הראשון נבחנת השאלה האם יש להכריז על הקטין כבר אימוץ. עניינו של שלב זה הוא בניתוק הזיקה המשפטית שבין הקטין ובין הוריו הביולוגיים. הנורמה המשפטית התוחמת את המצבים בהן ניתן להכריז על קטין כבר אימוץ , מצויה בדלת אמותיו של סעיף 13 לחוק האימוץ. הסעיף פותח בהוראה כת ומונה מספר אפשרויות. בין אפשרויות אלו בולט סעיף 13 (א) (7), שעניינו הורה שאינו מסוגל לגדל את ילדו-חרף רצונו בכך. זאת בניגוד לתת הסעיפים האחרים, המשקפים מצב של "אין הורות בפועל" ( לדוגמא: נטישה, מוות, אי ידיעת זהות ההורה).

ב.         השלב השני מתחיל לאחר שהקטין הוכרז כבר אימוץ. עניינו הוא יצירת הזיקה המשפטית בין הקטין ובין הוריו המאמצים, וסופו במתן צו אימוץ.

 

  1. ההפרדה בין השלבים הנ"ל של הליך האימוץ (שלב ההכרזה כבר אימוץ ושלב מתן צו האימוץ) הנו הכרחי כדי להבטיח הגנה מרבית לזכויות הטבעיות של ההורים על ילדיהם. הדבר אף עומד בקנה אחד עם הרף הגבוה שהציב המחוקק בהליך האימוץ הנשען על שלושה אדנים. האחד הוא רצונה של המדינה שלא להתערב בקשר הטבע שבין ההורה הביולוגי ובן ילדו, והחשש מפני מדרון חלקלק, ועל כן תעשה ההתערבות רק במצב של מעין " אין ברירה". האדן השני הוא הזכות להורות והאדן השלישי הוא טובת הקטין.

המשפחה הטבעית היא התא הקיומי הבסיסי ביותר. היא מוכרת על ידי המשפט, וזוכה לאוטונומיה וחסינות ומוגנת מפני חדירת המדינה, אלא בנסיבות חריגות ויוצאות דופן (ראו לעניין זה, דנ"א 6041/02 פלונית נ' פלוני פ"ד נח (6) 246 ,257).

 

  1. הליכי האימוץ הם הצורה הקשה של חדירת המדינה לתוך האוטונומיה של התא המשפחתי. נטילת ילד ממשפחתו הטבעית ומסירתו לאימוץ למשפחה אחרת מהווה חדירה עמוקה לתוך מרקם המשפחתי. ניתן לעשות זאת רק אם מתקיימת אחת מהעילות הקבועות בסעיף 13 לחוק האימוץ. מבלי שהתקיימה אחת מעילות הסעיף, בית משפט אינו קונה סמכות להכריז על הקטין כבר אימוץ ( בש"א 370/09 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלוני (טרם פורסם, [פורסם בנבו], 29/11/2009 ) . עילת האימוץ, היא המקנה סמכות לפגוע באוטונומיה ובזכויות הטבעיות של ההורים.

 

  1. אולם גם אם מתקיימת עילת אימוץ, לא די בכך, ובשלב הבא נבחנת השאלה האם יש מקום לעשות שימוש בשיקול הדעת השיפוטי, להכריז על הקטין כבר אימוץ. סעיף 13 (א) לחוק האימוץ פותח בלשון " רשאי בית המשפט ". קיומה של עילת אימוץ כשלעצמה אינה מספיקה למתן ההכרזה. קיומה של עילה יוצרת את הסמכות. השלב השני עניינו הפעלת שיקול הדעת במסגרת הסמכות. כך לדוגמא, בית המשפט עשוי להגיע למסקנה, במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, כי למרות שמתקיימת עילת אימוץ הרי שטובתו של הקטין מחייבת כי הזיקה המשפטית בינו לבין הוריו הביולוגיים לא תנותק.

 

  1. סעיף 13 לחוק האימוץ קובע כאמור רשימה סגורה של מצבים, בהם רשאי בית המשפט להכריז על קטין כבר אימוץ ללא הסכמת הוריו. העילה הרלוונטית לענייננו ביחס למשיבה היא זו הקבועה בס"ק 13 (א)(7) , אשר זו לשונה:

" באין הסכמת הורה, רשאי בית משפט, לפי בקשת היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, להכריז על ילד כבר אימוץ, אם נוכח כי נקים אחד מאלה:

(7) ההורה אינו מסוגל לדאוג לילדו כראוי בשל התנהגותו או מצבו, ואין סיכוי שהתנהגותו או מצבו ישתנו בעתיד הנראה לעין על אף עזרה כלכלית וטיפולית סבירה כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו".

 

סעיף 13 (א) (7) לחוק האימוץ מציב מספר תנאים להוכחת קיומו:

 

ראשית-אי מסוגלותו של ההורה לדאוג לילדו כראוי, הנובעת מהתנהגותו או ממצבו.

 

שנית- העדר סיכוי שהתנהגותו או שמצבו של ההורה ישתנו בעתיד הנראה לעין.

 

שלישית- כל זאת למרות עזרה כלכלית וטיפולית סבירה, כמקובל ברשויות הסעד לשיקומו.

 

  1. בחינת המסוגלות ההורית הינה מנקודת מבט אובייקטיבית, דהיינו האם ההורה מסוגל לדאוג לילדו ולא האם הוא מעוניין בכך. הפרשנות שניתנה לעילה זו היא כי מדובר בחוסר מסוגלות אשר אין סיכוי לשינוי בעתיד הקרוב, וכי אין בעזרה כלכלית וטיפולית סבירה כדי להביא לשינוי המצב בעתיד הקרוב (בע"מ 6593/06 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה ( לא פורסם, [פורסם בנבו], 22.3.07).

 

  1. בחינת המסוגלות ההורית אינה עוסקת ביכולת ערטילאית של הורה לתפקד כהורה. לעולם מדובר בילד הספציפי נשוא ההליך לו חייב ההורה לדאוג. הוראת החוק מדברת במסוגלות "לדאוג לילדו כראוי", על כל המשתמע מכך, תוך לקיחת בחשבון של כלל הגורמים והשיקולים הצריכים לעניין בדאגה לאותו ילד ספציפי ( דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ (1) 48, 110-111, וכן מימון דיני אימוץ ילדים 321 (1994 ) ). בבחינת המסוגלות ההורית יש לקחת בחשבון את מצבו הקונקרטי של הילד, מגבלותיו ובעיותיו והצרכים המיוחדים להם הוא נזקק. באשר לאותו ילד, על נתוניו הספציפיים, יש לברר את יכולתו של ההורה לשמש הורה ראוי. אין מניעה עקרונית שהורה לא יהיה מסוגל לדאוג לילד ספציפי אחד, בעוד שכלפי ילד אחר, עם צרכים שונים ונסיבות שונות, יהיה ההורה בעל מסוגלות הורית (דנ"א 7015/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פ"ד נ (1) 48, 123, וכן ע"א 604/89 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מה (1) 156).

 

  1. עילת האימוץ שבסעיף 13 (א ) (7) לחוק האימוץ בנויה על שני צירים מרכזיים- תפקוד ההורה וצרכי הקטין. היא מתמקדת בשני מוקדי זמן: הווה ועתיד. היא מחייבת הן בחינה של השאלה האם ההורה אינו מסוגל עתה לדאוג כראוי לקטין, והן לשאלה האם אין סיכוי של שינוי בעתיד. רק אם מתקיימת בחינה כפולה זו, בשני מוקדי הזמן, ניתן להכריז על הקטין כבר אימוץ. " השאלה אינה רק אם בעבר ההורים לא היו מסוגלים לדאוג כראוי לילדים. השאלה היא גם מה צפון בחיק העתיד . כמובן, ניסיון העבר שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד. עם זאת, יתכן וקיימות ראיות שיש בהם להצביע על שינוי, באופן שחרף חוסר היכולת בעבר, קיים סיכוי ליכולת בעתיד" ( ע"א 232/85 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מ (1) , 13 ).

 

  1. העילה הקבועה בסעיף 13 (א) (7) לחוק האימוץ מיוחדת בכך שהיא עוסקת לא רק במצב נתון ביום ההכרעה, אלא היא צופה גם פני העתיד. הקביעה השיפוטית בדבר מצב ההווה בעת מתן פסק הדין כרוכה לעיתים קרובות בהתלבטויות, אולם ההערכה בדבר הסיכוי לעתיד טומנת בחובה קשיים גדולים יותר, וזאת בשל המגבלות האנושיות בדבר ניבוי העתיד אשר נשענת על נתונים מהעבר מהווה (ע"א 604/89 פלונים נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד מה (1) , 156).

ע"פ הפסיקה, שאלת המסוגלות ההורית נבחנת בראש ובראשונה ע"פ מצבו והתנהגותו של ההורה בעבר, שכן ניסיון העבר שופך אור לא רק על ההווה אלא גם על העתיד ( ע"א 232/85 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד מ (1) , 4-13 ). יחד עם זאת, סבורני כי שומה על בית המשפט לבחון את התנהגות ההורה בעבר בזהירות ולא לנקוט בגישה פסימית לפיה "מה שהיה הוא שיהיה ...ואין כל חדש תחת השמש" (קהלת א' 9 ) ולבחון , ואף לחפש בין עובדות העבר והווה, אחר אפשרות כי בעתיד הנראה לעין המצב ישתנה לטובה ותתחזק המסוגלות של ההורה לגדל את ילדו כראוי.

"כלי עבודה" נוסף הנתון לבית המשפט כדי לבחון אחר האפשרות בעתיד מעבר למצב בעבר ובהווה , הינו חוות דעת מומחה בעל הכישורים הנדרשים אשר יבחן את המסוגלות ההורית.

 

יישום הדין ביחס למשיבה- הכרזת הקטינה כבת אימוץ כלפי המשיבה

 

  1. לאחר שקראתי את החומר שהובא לפניי ושמעתי את העדים השונים, באתי לכלל מסקנה כי אין מנוס מקבלת הבקשה ביחס למשיבה, וכי יש להכריז על הקטינה כבת אימוץ כלפי המשיבה .

 

  1. ממכלול הראיות שבאו כפניי, סבורני כי אין מנוס מהמסקנה כי המשיבה לא יכולה לדאוג לקטינה כראוי , וזאת אף לא בעתיד הנראה לעין ועל אף עזרה מרשויות הרווחה, וכי מתקיים בעניינה התנאים הקבועים בעילת האימוץ המפורטת בסעיף 13 (א) ( 7) לחוק האימוץ.

 

            התנהלות המשיבה בעבר ובהווה:

 

  1. מסקנתי כי המשיבה לא יכולה לדאוג לקטינה כראוי וזאת אף בעתיד הנראה לעין , מבוססת , בין היתר, על התנהלותה של המשיבה בעבר ובהווה, אשר יש בהם כדי להקיש וללמד על העדר מסוגלותה גם בעתיד הנראה לעין.

 

  1. לדאבון הלב, המשיבה לא רק שלא הצליחה לשמור על הקטינה מפני פגיעה מינית ופיזית של בן זוגה ולספק לה מוגנות , אלא גם שהיא לא הכירה באחריותה למצב הקטינה , ואף התכחשה בתחילה לתלונות הקטינה.

 

ראה לעניין זה דברי המשיבה בדיון שהתקיים בבית המשפט לנוער ביום 27/10/14 כמפורט בסעיף 47 לעיל כי " אמרתי לך שלפעמים הילדה אומרת דברים סתם ללא שום סיבה מוצדקת. היא עושה את זה כי היא לא אהבה אף פעם את ר'..." .

 

התכחשותה של המשיבה לתלונה הראשונה של הקטינה  וחוסר יכולתה להקשיב לקטינה חרף נורות האזהרה שדלקו, חשפה למעשה את הקטינה לפגיעה נוספת , עת בחרה המשיבה לנסוע עם הקטינה ועם בן זוגה לאילת .

 

ראה לעניין זה  גם עדותה של גב' א.ח בעמ' 6-7 לפרוטוקול מיום 29/3/17  כי                        " התרשמתי באותה פגישה כי האמא לא מסוגלת לנסות ולעצור שניה ולהבין רגע למה הבת שלה פנתה לגננת והתלוננה על פגיעה מינית....היא האשימה את כולם, את הגננת, את השכנה ...התגובות של האמא היו , לא שמעתי ולא מאמינה, אין מצב שהוא פגע בילדה , הוא אהב אותה..."

 

ראה לעניין זה גם עדותה של העו"ס גב' ט.ג בעמ' 28 שורות 13-25.

 

  1. יתרה מזאת, המשיבה עצמה אפשרה לבן זוגה לחשוף את הקטינה לאלימות ולתכנים מיניים שאינם תאומים את גיל הקטינה.

 

            ראה לעניין זה החלטת כבוד השופט בוקר מיום 27/10/14 כמפורט בסעיף 47  לעיל  כי   "עולה מדבריה של המשיבה עצמה כי הקטינה היתה חשופה למערכת יחסים אלימה בין המשיבה ובין בן זוגה לשעבר. עולה כי בן הזוג היה אלים גם כלפי הקטינה עצמה. עולה כי בן הזוג העלה תכנים שאינם מותאמים כלל לגילה ולהבנתה של הקטינה וגם נטל לעצמו חירות, שהמשיבה עצמה אפשרה לו, לעשות פעולות כלפי הקטינה ולומר לה דברים שעלולים לגרום לפגיעה נפשית".

 

  1. התנהלות חסרת שיקול דעת של המשיבה  אף עלתה  מדברי המשיבה עצמה עת התברר כי  ניהלה מערכת זוגית  ממושכת עם אדם , ואף הלינה אותו בביתה, מבלי שידעה כלל את שם משפחתוולמעשה פרטיו המלאים  נודעו לה רק בעקבות ההליך הפלילי  שננקט נגדה . ראה לעניין זה פרוטוקול הדיון בבית המשפט לנוער מיום 27/10/14 שצורף לבקשה וסומן כנספח כה.

 

  1. חרף ההליך הממושך שהתנהל בבית המשפט לנוער , שתחילתו ביום 26/5/14 וסופו עת נפתח ההליך שבפני ביום  29/6/16 , לא השכילה המשיבה לשנות את התנהלותה , כפי שיובהר להלן:

 

א.         המשיבה לא שיתפה פעולה עם גורמי הרווחה, ולעניין זה ראה החלטתו  המסכמת של כבוד השופט בוקר מיום 8/6/15 כמפורט בסעיף 66 לעיל  כי " "למרבה הצער, למרות החלטות חוזרות ונשנות של בית המשפט ולמרות הצהרה בכתב שכתבה לבית המשפט ביום 30.3.2015 לפיו היא מוכנה לעשות כל מה שיאמרו לה ולהקשיב לבית המשפט, הרי שבפועל ממשיכה המשיבה בחוסר שיתוף פעולה מוחלט עם גורמי הטיפול ואינה מוכנה להגיע למפגשים עם הקטינה במרכז קשר"

 

 

ראה לעניין זה גם עדותה של גב' ח' בעמ' 8 לפרוטוקול מיום 29/3/17  כי " לשאלת בית המשפט לא היו מפגשים טיפוליים עם האמא שכן האמא לא הגיעה. לא הצלחנו לגייס את האמא....היא גם אמרה לי שתשלחו אותה למשפחת אומנת והיא גם אמרה לי שארשום שהיא לא משתפת פעולה ..."

 

 

ב.         כאשר המשיבה הגיעה לפגישה עם הקטינה  ביום 30/9/14 , לא ידעה המשיבה לכבוש את כעסה, הפחידה את הקטינה  כאשר אמרה לה שלא תבוא יותר לבקרה , והעבירה לה מסרים שיש בהם כדי לפגוע בטובת הקטינה . 

            המשיבה שבה על התנהגותה זו גם בביקור שהתקיים ביום 24/3/15.

התנהגות זו של המשיבה היה בה לא רק  משום פגיעה בקטינה בשלב קשה בחייה בו היא זקוקה לתמיכה , אלא גם משום העדפה של צרכיה של האם על פני צרכי הקטינה.

 

ג.          המשיבה בחרה שלא לקחת חלק בדיוני ועדת תכנון טיפול והערכה שהתקיימו בעניינה של הקטינה ביום 5/11/14 וביום  28/1/15.

 

ד.         במקום להישמע להחלטות בית המשפט לנוער , ולשתף פעולה עם שירותי הרווחה , בחרה המשיבה שלא להיפגש עם הקטינה ולנתק עמה קשר מספר פעמים.

ראה לעניין זה  לדוגמה, דברי העו"ס גב' א.ד בעמ' 19 שורות 8-10  לפרוטוקול מיום 6/2/17 כי כבר ביום 6/7/14 אושר למשיבה לפגוש את הקטינה במרכז הקשר, אולם המשיבה סירבה להגיע.

אדגיש כי ניתוק קשר בין הורה לקטין , יש בו משום פגיעה בקטין וחוסר הבנה לצרכיו הבסיסיים ביותר.  מצופה היה כי המשיבה תמשיך להיפגש עם הקטינה חרף המגבלות שהוטלו עליה ,  תוך בחירת טובת הקטינה על פני טובתה ורצונה שלה .

בחירתה של המשיבה להפסיק את מפגשיה עם הקטינה בתנאים שנקבעו, מלמדת לצערי הרב , כי המשיבה לא הצליחה לספק לקטינה מוגנות  רגשית אף בעיצומו של הליך המשפטי הארוך שהתקיים בבית המשפט לנוער.

 

ה.      סירובה של המשיבה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה בכל הקשור לטיפולים רפואיים לקטינה    (  מתן הסכמה לטיפולי שיניים,  המצאת פנקס חיסונים ) , אף הוא מלמד כי המשיבה מתקשה בהבנת צרכי הקטינה,  ובנקודות הזמן בהן יש התנגשות בין צרכי הקטינה לבין " עקרונות" המשיבה, טובת הקטינה הינה על התחתונה.

 

  1. אף ההליך שהתקיים בפני, שתחילתו כאמור ביום 29/6/16  וסיומו במועד מתן פסק הדין, אין בו  ,לצערי , כדי ללמד על שינוי בהתנהלותה של המשיבה , ואבהיר:

 

א.         המשיבה , לא הציגה בפני ראיה, ולו ראשית ראיה , בדבר שינוי בגישתה ובתפיסתה.

 

ב.         המשיבה  כאמור לא הגישה תצהיר עדות מטעמה , ובא כוחה הפנתה לתצהירה מיום 17/7/16 . בתצהירה  בין 5 הסעיפים ,  ציינה המשיבה  באופן כ  ולקוני כי היא    " מבינה את הטעויות " שעשתה בעבר ,  ואף בדיון מיום 6/4/17  חזרה על דבריה כי טעתה בעבר בכל הקשור לבין זוגה.     

יחד עם זאת, לא התרשמתי כי אכן מדובר  בהבנה של טעויות  העבר, ואשר יכול ותלמד  על  התנהלות שונה בעתיד , ובאופן שאוכל להגיע למסקנה כי       " מה שהיה שהיה , לא יהיה". 

כך לדוגמה, לשאלה מדוע לדעתה העבירו את הקטינה לבית אמה , ענתה המשיבה " כי המשפחה נגדי ..." ( עמ' 6 שורות 1-2 לפרוטוקול מיום 6/4/17 ) .

כך לדוגמה, ולמרות שהמשיבה עומתה עם פרוטוקול הדיון מיום 1/7/14  מבית המשפט לנוער לפיו התחייבה לפנות למרכז ענבל , בחרה להשיב  לשאלה מדוע לא עשתה כן ,  כי        " לא הפנו ולא אמרו לי שום דבר..." ( עמ' 7 שורות 4-7 לפרוטוקול מיום 6/4/17 ).

יתרה מכך, כאשר המשיבה הופנתה לדברי הקטינה  אודות הפגיעות שחוותה  כפי שספרה  הקטינה לעו"ס , בחרה המשיבה שוב שלא לאמין לדברים אלו כשלטענתה " קודם כל יש פה דברים שהם לא נכונים . הם אוהבים להוסיף...אני לא יודעת שהילדה אמרה או שהרווחה אמרה לילדה להגיד דברים לא נכונים כי זה לא היה ולא נברא כי הגנתי על הילדה שלי"        ( עמ' 8 שורות 1-7 לפרוטוקול מיום 6/4/17 ).

חרטה על " טעויות " העבר , ללא הבנה מהן בדיוק הטעויות, איננה חרטה  המבטיחה שטעויות העבר לא תחזורנה על עצמן.

לא תרתי אחר חרטה  , אלא  חיפשתי  אצל המשיבה הבנה כי טעתה בהתנהלותה  ( באי שיתוף הפעולה עם הרווחה, בניתוקי הקשר עם הקטינה, באי הקשבה לתלונות הקטינה ) , וכי הסיקה מסקנות לעתיד, אולם לדאבוני לא מצאתי הבנה כזו. 

           

ג.          במהלך ניהול התיק שבפני,  המשיבה למעשה לא גילתה כל  הבנה  כי בחירתה שלא להיפגש עם הקטינה בתנאים שנקבעו אכן פגעה בקטינה , ונראה  כי גם בהליך שבפני המשיכה  המשיבה  להיות עסוקה בעצמה ובגורמי הרווחה ( לא בקטינה ).

           

ד.         חרף דבריה של באת כוחה של המשיבה בדיון שהתקיים ביום  15/3/17  כי המשיבה התחילה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, הרי שלא הוצגה בפני כל ראיה כי אכן כך הדבר, ולמעשה התברר שהמשיבה המשיכה בחוסר שיתוף הפעולה עם גורמי הרווחה . ראה לעניין זה עדות המשיבה בעמ' 5 שורות 1-20 ושורות 25-29  לפרוטוקול מיום 6/4/17.

 

ה.         המשיבה לא השכילה, אף לא במהלך ההליך שבפני ,לרתום את בני משפחתה כדי שיסיעו לה.  כך לדוגמה , ובמקום להושיט יד לבני משפחתה כדי שתזכה בתמיכה משפחתית ,  בחרה המשיבה  בסעיף 45 לסיכומיה להשחיר את פניהם בטענה כי בעדותם בקשו  " להשקיט את מצפונם שמסרו נכדם לאימוץ ולא הצליחו לסייע לבתם".

 

  1. חוסר מסוגלותה של המשיבה לדאוג לקטינה ולספק את צרכיה ,  בולט גם נוכח העובדה כי עסקינן בקטינה אשר נפגעה בעברה , ועל כן  היא זקוקה להורה אשר ידע , לא רק לספק לה מוגנות פיזית , אלא גם ידע להכילה ולספק את צרכיה  הרגשיים והמיוחדים נוכח הפגיעה שחוותה.

            בסיכומיה מתייחסת אומנם ב"כ המשיבה לרצון הקטינה , אך אין בסיכומיה כל התייחסות לצרכיה של הקטינה שבפני , וליכולתה של המשיבה לספק את צרכיה.

 

            לדדי, ניסיון העבר וההווה מלמדים כי  המשיבה אינה מסוגלת לספק לקטינה את צרכיה המיוחדים,  וזאת כפי שהוכח שהיא לא מסוגלת  לספק את צרכיה המיוחדים של בתה  א' נוכח אי ההבנה למצבה (  ראה לעניין זה דברי המשיבה בעמ' 13-14 לפרוטוקול מיום 6/4/17  וכן ראה סעיף 90 לעיל לעניין החלטת בית המשפט לנוער מיום 13/2/16 ) , וכפי שהמשיבה לא הבינה את מידת הפגיעה בקטינה עת בחרה להעביר לה מסרים פוגעניים כאשר פגשה אותה ביום 30/9/14, וכפי שלא גילתה רגישות לנזק שגרמה לקטינה כאשר החליטה שלא לפגוש אותה בתנאים שנקבעו.

 

  1. העדר מסוגלותה של המשיבה לדאוג כראוי לקטינה , בולט גם על רקע העדר תמיכה משפחתית למשיבה.

            אבקש להבהיר כי העדר התמיכה המשפחתית , במקרה שבפני, מקורו במשיבה עצמה , אשר בחרה שלא לשתף פעולה עם בני משפחתה  ולנתק עמם קשר, הגם שהתרשמתי כי מדובר במשפחה אוהבת ותומכת אשר ניסתה לסייע למשיבה , אך נתקלה בחוסר שיתוף פעולה.

            אותה חשדנות שגילתה המשיבה בהתנהלותה עם גורמי הרווחה, ליוותה  ועודנה מלווה אותה גם מול בני משפחתה , כאשר אלו ביקשו לסייע לה ודעתן היתה שונה מדעתה.  כאמור, חרף ההליך שהתנהל בפני , לא השכילה המשיבה לגייס את משפחתה לעזרתה ולמעשה המשיכה בניתוק הקשר עימם.

 

            אמה של המשיבה העידה מתוך ניסיונה, אודות חוסר מסוגלותה של המשיבה לטפל בקטינה, ואף הוסיפה כי המשיבה עוררה מהומה בנוכחות הקטינה כאשר ביקשה לקחת ממנה את הקטינה בכוח ( ראה לעניין זה עמ' 2 שורות 17-22 ). לדברי האם, המשיבה סירבה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה ולא רצתה  בקשר עם בני משפחתה.

 

            אחיה של  המשיבה אף הוא העיד כי מזה תקופה ארוכה אינו בקשר עם המשיבה , וכי  ה " היסטוריה של מ' קשה לה מאוד בחיים הבסיסיים, בהתמודדות עם הדברים הכי בסיסיים בחיים...או אם לקבל החלטות של אחד מאתנו יכול לעשות ..."  (ראה עמ' 4 שורות 16-19 לפרוטוקול מיום 6/4/17 ).

 

            אחות המשיבה, העידה כי המשיבה ניתקה עמה קשר , ואף סירבה לבקשות בני המשפחה לשתף פעולה עם הרווחה . יתרה מזאת, לשאלת בית המשפט בדבר האפשרות כי יסייעו למשיבה בגידול הקטינה , השיבה כי " שזה בלתי אפשרי  כי קודם היא לא מתנהלת איתנו והיא לא בקשר איתנו, היא נגדנו בכל דבר. בכל סיטואציה היא לא אתנו...מ' לא תוכל לשתף איתי פעולה בגידול הילדה וזו הבעיה שלי, היא פשוט נגדי...לנו לצערי היא לא מקשיבה . היא לא מבינה שאנו עושים הכל לטובתה ולטובת הבנות שלה אבל היא לא רואה וזה כואב"       ( עמ' 7 שורות 20-27 לפרוטוקול מיום 6/4/17 ).

 

  1. קראתי בעיון את סיכומיה של ב"כ המשיבה , אולם מלבד טענות כלפי שירותי הרווחה ( ואולי אף כלפי בית המשפט לנוער ) אין בהם התייחסות אמיתית לעובדות שפורטו בהרחבה בראשית פסק הדין ,  לא להתנהלות המשיבה במהלך ניהול ההליך בבית המשפט לנוער  , ואף לא לאחר מכן.

            ב"כ המשיבה הרחיבה בסיכומיה אודות טענתה בדבר הטיפול הכושל לה " זכתה" המשיבה משירותי הרווחה ואף מבני משפחתה, אך בחרה להתעלם מהעובדות שבאו בפני לפיהן המשיבה  לאורך כל הדרך פשוט סירבה לכל עזרה , דחתה כל מענה טיפולי והתעלמה ממצבה של הקטינה . 

            " חליפה טיפולית" התואמת את מידותיה של המשיבה , ניתן היה " לתפור" למשיבה באם היא היתה מביעה רצון, ולו ראשיתו, לשתף פעולה עם גורמי הרווחה והיתה מתרגמת רצון זה למעשים.  אולם לצערי, המשיבה , לא הצליחה לגייס כוחות כדי לשתף פעולה עם שירותי הרווחה, וכאמור לעיל דחתה כל ניסיון כזה .

            להבנתי , ונוכח ניסיון העבר, המשיבה לא מסוגלת לשתף פעולה עם רשויות הרווחה גם בעתיד הנראה לעין.

בעניין סירובה של המשיבה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה והתעלמותה ממצבה של הקטינה עד כדי פגיעה בה ,  מצאתי להפנות לתצהיר עדותה  המפורט של  מנהלת בית המעבר הגב' ח' מיום 29/3/17 שלא נסתר . ביחס לתצהיר זה , אבקש להוסיף כי טוב היתה עושה ב"כ המשיבה באם היתה מגישה תצהיר זה כבר עם הגשת הבקשה ולא  בשלב מאוחר יותר , שכן תצהיר זה פרש בפני בית המשפט תמונה מלאה ומדויקת יותר.

             

            חוות הדעת בדבר מסוגלותה ההורית של המשיבה:

 

  1. מסקנתי כי המשיבה לא יכולה לטפל בקטינה כראוי וזאת אף בעתיד הנראה לעין ובסיוע רשויות הרווחה, מבוססת גם על חוות דעתה של דר' ג' ממרכז YYY אשר הוגשה לתיק זה.

 

            בטרם אפנה לחוות דעתה של דר' ג', ונוכח חשיבות הדברים, מצאתי תחילה להתייחס  לחוות דעת מכון  XXX .

 

  1. חוות דעת מכון XXX:

 

            הגם שלתיק הוגשה בתחילה חוות דעת מטעם מכון XXX , בחרתי שלא לתן להמלצות חוות דעת זו כל משקל בפסק דיני , ואבהיר.

 

            חוות הדעת מטעם מכון XXX שמשתרעת על פני 34 עמודים , מחולקת ל- 6 חלקים כמפורט להלן:

 

א.         אבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנערך למשיבה על ידי הפסיכולוגית דר' ל'.

ב.         אבחון פסיכו-דיאגנוסטי שנערך לקטינה על ידי הפסיכולוגית י'.

ג.          תצפית על המפגש שבין הקטינה לבין דודתה וסביה  שנערך על ידי הפסיכולוגית ד'.

ד.         ראיון עם סביה ודודתה של הקטינה שנערך על ידי הפסיכולוגית ד'.

ה.         ראיון עם המשיבה שנערך על ידי הפסיכולוגית ד'.

ו.          סיכום הממצאים והמלצה  ( עמ' 28-34 ) שנערך על ידי דר' ע'.

 

במהלך חקירתה הסבירה  דר' ל' מטעם מכון XXX את חשיבות תפקידו של מסכם חוות הדעת וכן את חלוקת התפקידים שבין אנשי המקצוע המעורבים בחוות הדעת לבין עורך חוות הדעת, שכן " האחריות המקצועית של כל מי שמעורב בחוות הדעת זה להגיד מה ההמלצות שלו אבל המסכם של חוות הדעת הוא מספיק איש מקצוע מנוסה והוא עצמאי  בחשיבה ...." ( עמ' 17 שורות 13-14 לפרוטוקול מיום 26/2/17 ) , וכי                 " העורך של חוות הדעת יכול להסכים או לא אבל הכל תהליך של עבודה"  ( עמ' 18 שורה 6 לפרוטוקול מיום 26/2/17 ).

 

בהמשך  דבריה הנ"ל , ולשאלת בית המשפט  השיבה דר' ל' כי " לשאלת בית המשפט האם יש לנו מפגש עבודה מסודר שבסופו של דבר כולם יושבים , משיבה, שבד"כ לא ולשאלת  בית המשפט במקרה זה לא היה " ( עמ' 20 שורות 4-6 לפרוטוקול מיום 26/2/17 ).

כמו כן, השיבה דר' ל' כי " כל הנחה שלי לניבוי נבחנת  על ידי המסכם. לשאלת בית המשפט המסכם שסיכם את התיק לא פגש את האמא. לשאלת בית המשפט המסכם שסיכם את התיק גם לא פגש את הילדה. לשאלת בית המשפט המסכם שסיכם את התיק גם לא ישב איתנו אנחנו שערכנו את חוות הדעת, היו שאלות והוא שולח שאלות ולשאלת בית המשפט במקרה זה הוא שלח שאלות.. אין לי כאן את השאלות אלא הן במיל....אתה רוצה את דעתי האישית בוודאי שהייתי מעדיפה שהמסכם יראה את הגורמים האלה...לשאלת בית המשפט אני אכן שמשתי כמסכמת בהרבה תיקים ...אני בוחרת להיות מסכמת רק בתיקים שפגשתי את הצדדים" ( עמ' 22 שורות 6-28 לפרוטוקול מיום 26/2/17 ).

 

  1. לטעמי אין מניעה כי מומחה המסכם חוות הדעת יסתייע באנשי מקצוע נוספים מטעם המכון בו הוא עובד כדי שיערכו בדיקות ומבחנים ככלי עזר משלימים , ובלבד שבסופו של יום חוות הדעת עליו חתום המומחה המסכם תבטא את שיקול דעתו העצמאי. ראה לעניין זה גם החלטה מיום 26/2/17 רמ"ש ( מחוזי באר שבע ) 5658/02/17.

            כדי שחוות דעתו של המומחה המסכם  אכן תשקף את שיקול דעתו המקצועי , על אותו מומחה לפגוש את הצדדים הקשורים לחוות דעתו, ולכל הפחות לקיים פגישת עבודה מסודרת עם אנשי המקצוע  שפגשו את הצדדים ועליהם הוא מבקש להישען בחוות דעתו.

 

אינני מוכן להסתמך בפסק דין שעניינו אימוץ , על חוות דעת בעניין מסוגלות הורית , כאשר המומחה המסכם והממליץ , כלל לא פגש את אותו הורה מושא חוות דעתו .

 

            במקרה דנן, ומשהובהר כי המומחה המסכם- דר' ע' לא פגש את המשיבה ואף לא את הקטינה  , ואף לא קיים פגישת עבודה מסודרת עם אותם אנשי מקצוע מהמכון, לא מצאתי לתן לחוות דעתו ולהמלצתו  המסכמת כל משקל.

 

            בסיכומיה מפנה ב"כ היועמ"ש לפסק דינו של סגן הנשיא, כבוד השופט משה דרורי מיום 3/3/17 ברמ"ש ( ירושלים ) 9081/11/16  לפיו לא מצא כבוד השופט דרורי כל פגם בכך שהמומחית המסכמת בחרה בדרך של " מידור" כל אחד מן המומחים שסייעו בהכנת חוות הדעת, וזאת כדי שכל אחד מהם יהיה אובייקטיבי ולא ייחשף להתרשמות של מומחה אחר.  יודגש כי בפסק דינו מציין כבוד השופט דרורי כי למרות אותו " מידור"  המומחית המסכמת " היא עצמה פעלה כגורם מתאם, מתווך ומכריע".

מאשר הובא בפני וביחס לחוות דעת מכון XXX, לטעמי המומחה המסכם הלך צעד אחד קדימה מהמקרה המתואר בפסק דינו של כבוד השופט דרורי.

           

  1. חוות הדעת מטעם הפסיכולוגית דר' ג':

 

            חוות דעתה של המומחית דר' ג' , כוללת 17 עמודים , תוך שהמומחית נשענת בחוות דעתה, בין היתר, על מספר פגישות עם המשיבה לרבות בביתה, פגישה עם הקטינה ושיחה עם המטפלת הרגשית של הקטינה .

 

            קריאת חוות דעתה של דר' ג' , מלמדת כי מדובר בחוות דעת מקיפה , יסודית ומעמיקה , שבסופו ממליצה המומחית כי " כאמור, ממצאי הבדיקה עולה כי גב' מ' אינה מסוגלת לדאוג לקטינה ובשל קשיי ההבנה בשילוב סירובה לקבל עזרה מקצועית ולשתף פעולה עם רשויות הרווחה, אין סיכוי שהתנהגותה ומצבה ישתנו בעתיד הנראה לעין. על כן אני סבורה כי ראוי להכריז על הקטינה כבת אימוץ ....לא התרשמתי כי ניתן לשקם את המסוגלות החסרה כדי להעלותה לרמה של יכולת דאגה סבירה. לדעתי הליקוי שבגב' מ' לא ניתן לשיקום, כאמור, בשל מוגבלויותיה, חוסר הבשלות, חוסר התובנה וחוסר הרצון לשנות התנהגות ולקבל עזרה".

 

            עוד אציין כי חוות דעתה של המומחית דר' ג' הינה הגיונית ומשכנעת, ומסקנותיה מוצאות תימוכין ומשתלבות עם כלל התשתית הראייתית שהונחה בפני.

 

            מסקנות חוות דעתה של דר' ג' בדבר המסוגלות ההורית של המשיבה , לא נסתרו במהלך חקירתה הנגדית , ואף השתלבו  עם עדויות העו"ס שהעידו בפני.

 

  1. כידוע וע"פ הפסיקה הקיימת הרי שבשאלת המסוגלות ההורית ראוי שבית המשפט יסתמך בהכרעתו גם על חוות דעת של מומחה בעל הכישורים הנדרשים ראה לעניין זה בע"מ 6593/06 פלונית נ' היועמ"ש, [פורסם בנבו]. כמו כן, וע"פ הפסיקה הקיימת ההכרעה בסוגיה משפטית היא תמיד בידי בית המשפט ואין הוא מחויב לפסוק ע"פ חוות דעת המומחים שניתנו בתיק, אולם כאשר מדובר במומחה מטעם בית המשפט סביר להניח שבית המשפט יאמץ את ממצאי המומחה, ויסטה מחוות הדעת רק במקרה של סיבה הבולטת לעין ובקיומם של נימוקים כבדי משקל. ראה לעניין זה ע"א 293/88 חברת יצחק ממן נ' רבי, [פורסם בנבו] דינים עליון, טו,560 וע"א 3798/94 פלוני נ' פלונית  נ(3)133 , 145).

 

  1. במקרה דנן לא מצאתי שלא לקבל את המלצות המומחית ג' בכל הקשור להכרזתה של הקטינה כבת אימוץ , ולא היה בחקירתה בבית המשפט על ידי באת כוחה של המשיבה כדי לקעקע את המלצותיה:

 

א.         בין היתר, העידה המומחית על המורכבות של הקטינה שכן " היא ילדה שמחד אינטליגנטית ,עירנית וסקרנית ומאידך היא ילדה אימפולסיבית עם עוצמות חזקות ורמה של תובענות גדולה ...כבר בבית הילדים הופיעו התנהגויות מיניות שיכולות להתפתח להתנהגות מינית פוגעת....". עמ' 7 שורות 2-10 לפרוטוקול מיום 29/6/17.

 

ב.         כמו כן , ידעה המומחית לספר אודות נקודות חיוביות ביחס למשיבה שכן,  " אני גם חייבת להגיד שמ' עוררה בי רגשות חיוביים והיא אשה טובת לב, היא אשה נעימה, היא אשה ששיתפה פעולה לאורך כל התהליך וראיתי את המאמצים שלה. עמ' 8 שורות 15-17 לפרוטוקול מיום 29/6/17.  אולם אין די בכך כדי לגדל את הקטינה.

 

ג.          המומחית תארה  את יחסיה של המשיבה עם בתה הנוספת א' כיחסים סימביוטיים, כאשר המשיבה, חרף אהבתה לא', לא משתפת פעולה עם גורמי הרווחה ומתקשה להבין את מצבה של א'. עמ' 12 שורות 10-17 לפרוטוקול מיום 29/6/17.

 

ד.         המומחית אף הבהירה את הקושי של המשיבה לספק כיום את צרכיה של הקטינה לעומת שנותיה הראשונות , שכן " אני חושבת שבתקופות מסויימות היא יכלה להיות נוכחת ולעזור יותר אבל שילד גדל והצרכים נהיים מורכבים יותר למ' יותר קשה ...." עמ' 12 שורות 25-29 לפרוטוקול מיום 29/6/17.

 

ה.         כמו כן העידה המומחית על הקושי של המשיבה לשתף פעולה עם רשויות הרווחה, על הקושי שלה להבין שהעדר הקשר שלה כיום עם הקטינה מושפע מחוסר שיתוף הפעולה, וכן על הקושי שלה ללמוד מטעויות העבר וערוך שינויים. עמ' 15 שורות 16-25 לפרוטוקול מיום 29/6/17.

 

  1. בחוות דעתה ציינה המומחית כי לדעתה המקצועית המשיבה נעדרת מסוגלות הורית שכן " מהבדיקות עולה כי לגב' מ' מגבלה קוגניטיבית ברורה בשל שילוב של מיומנויות בסיסיות חסרות....בנוסף בולט פירוש מוטעה במצבים מורכבים וקושי להבין סיטואציות חברתיות...כאשר הגירוי מעורר רגשית עולה חרדה מציפה ותגובות אימפולסיביות בולטות , במהלכם לא מפעילה המשיבה שיקול דעת תקין...לגב' מ' מורכבות פסיכולוגית נמוכה לצד כוחות נמוכים בהתמודדות עם קשיי היומיום...קיים עיסוק יתר בעצמי מתוך רגישות ופגיעות למצב בו מרגישה דחויה וחלשה...למרות שמצהירה כי למדה מטעויות העבר, בפועל חוזרת על אותן הטעויות, כפי שעולה בפרק פגישת המשוב, באשר לקשר עם בנותיה, נראה כי היא מתקשה לחשוב על צרכי הבנות ומתמקדת יותר בבדידותה וצרכיה שלה...לקשיי ההבנה של מצבים מורכבים מתווספות אצל גב' מ' הגנות אינטנסיביות בעקבותיהן היא עלולה לדחוק מהמודעות מה שלא מתאים לה...אין סיכוי שהתנהגותה ומצבה ישתנו בעתיד הנראה לעין".

 

  1. אינני מקבל את טענת ב"כ המשיבה בדבר כשלים בחוות דעתה של המומחית דר ג'. ביחס לבדיקת האינטראקציה שלא נעשתה בין הקטינה לבין המשיבה , הרי שטוב עשתה המומחית שלא קיימה מפגש כזה , שכן עולה מחוות דעתה של המומחית כי גם בשלב פגישת המשוב איימה המשיבה לחבל בתהליך קליטתה של הקטינה.

ברי,  כי היה חשש ממשי כי המשיבה תנצל את מפגש האינטגרציה כדי להעביר לקטינה מסרים מטעים ופוגעים       ( כפי שעשתה בפועל  בפגישתה עם הקטינה ביום 30/9/14 ). 

 

  1. כאמור לעיל , מצאתי לקבל את המלצות המומחית בכל הקשור למסקנתה כי המשיבה לא מסוגלת לטפל כראוי בקטינה בעתיד הנראה לעין, וכאמור מסקנה זו עולה בקנה אחד עם התנהלותה של המשיבה בעבר ובהווה כפי שפרטתי בהרחבה לעיל.

 

טובת הקטינה:

  1. כאמור לעיל, לא די בכך שמתקיימת עילת אימוץ, ובשלב הבא נבחנת השאלה האם יש מקום להפעיל את שיקול הדעת השיפוטי והכריז על הקטין כבר אימוץ תוך בחינת טובת הקטין.

 

  1. נפסק לא אחת כי: "מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה היא ששום מוסד ושום משפחה אומנת, אינם יכולים למלא מקומם של אב ואם, ומשלא זכה הקטין לאהבת אמו ולדאגת אביו הטבעיים, זכאי הוא לאימוצם של הורים שנפשם תהא קשורה בנפשו, שיגדלוהו כילדם ויטפחוהו כבר בטנם" (ראה לעניין זה ע"א 316/86 , פ"ד מ"א (3)552).

 

  1. משהגעתי למסקנה כי המשיבה איננה מסוגלת לדאוג כראוי לקטינה אף בעתיד הנראה לעין על אך עזרה שתקבל, ונוכח מורכבותה של הקטינה והמעברים שחוותה ( מבית אמה לבית סבתה, ומשם לבית הילדים ואח"כ למשפחה המבקשת לאמצה ) , הגיעה העת כי הקטינה שבפני תזכה לבית יציב וקבוע.   ולעניין זה ראה דברי המומחית דר' ג'  כאשר נשאלה לגבי האפשרות לאומנה לטווח ארוך בעמ' 11 שורות 26-29 לפרוטוקול מיום 29/6/17.

 

  1. טובת הקטינה שבפני כי תוכרז כבת אימוץ , תאומץ כבת למשפחה אשר תדע להעניק לה מוגנות ולספק את צרכיה הרגשיים וההתפתחותיים, ותעניק לה בית יציב וקבוע.

            אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיבה בסעיף 156 לסיכומיה כי נוכח גילה  של הקטינה ומאחר וטרם נקלטה במשפחה בה היא נמצאת, טובתה שלא תאומץ.  ובעניין זה  העידה המומחית כי " כרגע התרשמתי שמדובר בקשר בניצני קשר משמעותי וטוב" ( עמ' 6 שורה 26 לפרוטוקול מיום 29/6/17 ). גילה של הקטינה , אין בו כדי שלא תאומץ, אך מהווה שיקול ביחס לאופי האימוץ כמוסבר בהמשך פסק הדין.

 

  1. בסעיף 163 לסיכומיה מבקשת ב"כ המשיבה כי " בית המשפט מתבקש שוב ושוב , לתת מקום לרצונה/קולה של קטינה שאת גורלו הוא קבוע "

" קולה" של הקטינה  אכן נשמע ( כמו גם קולה של המשיבה ) , ובעניין זה מצאתי  להפנות גם לדברי המומחית כי הקטינה "...דיברה גם על המשפחה שלה, על כמה היה קשה לצאת מהבית, כמה לא פשוט והיא אפילו סיפרה באומץ לב והצורה מאוד יפה את האמביוולנטיות שלה שמצד אחד היא אמרה שהיא מתגעגעת לאמה שלה והיא רוצה לפגוש אותה ומצד שני היא מפחדת להתבלבל " (  עמ' 5 שורות 1-4 לפרוטוקול מיום 29/6/17  ).

            מאחר וב"כ משיבה מבקשת  בסיכומיה לתת משקל לקולה של הקטינה , הרי שאותו קול  בדיוק כולל  גם דברים שאמרה הקטינה למומחית כי " היא גם סיפרה שהיא נאלצה להסתכל על אמא שלה ועל ר' מקיימים יחסי מין "        ( עמ' 6 שורות 2-3 לפרוטוקול מיום 29/6/17 ) , ואותו קול בדיוק  כולל דברים שסיפרה  הקטינה  בדבר הפגיעות שחוותה  אשר המשיבה סירבה לקבלן כמפורט בתצהירה המפורט של גב' חזן .

            " קולה " של הקטינה , אליו מפנה ב"כ המשיבה בסעיף 163 לסיכומיה , כולל גם את זעקתה להורה אשר ידע להקשיב לה ולספק לה מוגנות פיזית ורגשית. 

 

  1. אינני מקבל את טענת ב"כ המשיבה בסעיפים 165-168 לסיכומיה כי טובת הקטינה כי תישאר במשפחה הנוכחית בה היא נמצאת תחת חסותו של חוק הנוער ( טיפול והשגחה ) ובמקביל יבנה למשיבה תוכנית טיפולית מתאימה אליה תתחייב המשיבה, ובהעדר שיתוף פעולה ניתן יהיה לחזור ולהשלים את הליך האימוץ. 

הקטינה כיום כבת 8 שנים , וכאמור הוצאה ממשמורת אמה כבר ב 9/6/14, ובחלוף הזמן הרב זכאית היא סוף סוף לבית קבוע. ילד אינו בבחינת " שפן ניסיונות" , ואינני מוצא כל סיבה לעכב את הכרעתי עד לבחינת האפשרות כי המשיבה תשתלב בתוכנית טיפולית ותצליח בו.  יתרה מזו, ניסיון העבר ( הן בהליך שהתקיים בבית המשפט לנוער והן בהליך שהתקיים בפני ) אינו מבשר טובות באשר ליכולתה של המשיבה לשתף פעולה עם שירותי הרווחה.

 

יישום הדין ביחס למשיבים 2-3- הכרזת הקטינה כבת אימוץ כלפי משיבים 2-3:

 

  1. משיב 2 אינו אביה הרשום של הקטינה, והבקשה הומצאה לו על סמך דברי המשיבה כי הוא אביה של הקטינה ובהמשך לפרטים שמסרה אודותיו.

 

  1. אין מחלוקת עובדתית כי משיב 2 לא פגש את הקטינה לפחות מאז הוצאתה ממשמורת המשיבה ביום 9/6/14, ולא הביע בה כל עניין.

 

  1. חרף הדיונים שהתקיימו בתיק זה, וחרף דברי באת כוחה של משיב 2 אשר מונתה מטעם לשכת הסיוע המשפטי בהתאם להחלטתי ,  כי משיב 2 מודע להליך המשפטי, בחר משיב 2 שלא לקחת כל חלק בהליך,  ולמעשה מסר באמצעות באת כוחו כי הוא אינו מעוניין לקחת חלק בהליך.

 

  1. אשר על כן מצאתי כי בעניינו של משיב 2 מתקיימים התנאים המפורטים בסעיפים 13 (א)(4), 13 (א)(5) ו 13 (א)(7 ) לחוק האימוץ.

 

  1. מאחר ולקטינה אין אב רשום, ובשים לב לכך שמשיב 2 סירב לקחת חלק בהליך המשפטי ומשכך גם לא אומתה טענת המשיבה כי הוא אכן אביה של הקטינה, הוגשה הבקשה שבתיק זה, ולמען הזהירות, גם ביחס למשיב 3- אב לא ידוע.

 

  1. מאשר הוגש בפני עולה כי מעבר לפרטים שמסרה המשיבה ואשר אפשרו את איתורו של משיב 2, לא קיימים פרטים נוספים אשר יאפשרו את איתור אביה של הקטינה ( ככל שמשיב 2 אינו אביה הביולוגי של הקטינה ).

בהתאם למפורט בסעיף 211 לסיכומי ב"כ היועמ"ש לא נעשתה כל פניה מצד אדם הטוען כי הוא אביה של הקטינה.

            לאור האמור לעיל, מצאתי כי מתקיימים התנאים המפורטים בסעיף 13 (א)(1) לחוק האימוץ ביחס למשיב 3- אב לא ידוע.

 

 

 

 

 

 

אופי האימוץ:

 

  1. ב"כ היועמ"ש וב"כ המשיבה חלוקים גם ביחס לאופי האימוץ.

            לשיטת ב"כ היועמ"ש יש להורות על אימוץ סגור ביחס לאם- המשיבה ולאחות הקטינה- א'. עוד מבקש ב"כ היועמ"ש כי בית המשפט יצמצם את תוצאות האימוץ , ויורה על אימוץ פתוח, ביחס להוריה של המשיבה ( סבה וסבתה של הקטינה ) ולאחות המשיבה      ( דודתה של הקטינה  ).

            לטענת ב"כ המשיבה , אין להכריז על הקטינה כבת אימוץ, אולם ככל שעמדה זו לא תתקבל, יש להורות על אימוץ פתוח גם ביחס למשיבה ולאחות א'. ב"כ המשיבה מפנה בסיכומיה גם למגמה החדשה ולפסיקה בדבר אימוץ פתוח.

 

  1. בפסק דיני מיום 11/8/16 שבאמ"צ 49/15 ( פורסם במאגרים ) , הרחבתי אודות ההלכה הקיימת ועמדתי באשר לשאלת האימוץ הסגור/פתוח, ובשל חשיבות הדברים נוכח התיק שבפני, מצאתי לחזור עליה , ואף להרחיב בעניין.

 

  1. כפי שציינתי באמ"צ 49/15 אמת המידה המנחה את בית המשפט שעה שעליו להכריע בין אימוץ סגור לבין אימוץ פתוח, היא זו של טובת המאומץ וטובתו בלבד.

מסקנה זו נובעת מהוראת סעיף 1 ( ב) לחוק האימוץ הקובעת כי " צו אימוץ וכל החלטה אחרת לפי חוק זה יינתנו אם נוכח בית המשפט שהם לטובת המאומץ".

גם תקנה 280 א (א) לתקנות סד"א  ( בהמשך לסעיף 16 לחוק האימוץ ) קובעת כי " ...ידון בית המשפט בשאלה אם טובת הקטין , בנסיבות המקרה, מצדיקה צמצום של תוצאות האימוץ ויקבע בצו להכרזתו של הקטין כבר אימוץ אם טובת הקטין מצדיקה צמצום של תוצאי האימוץ, אם לאו, ואם כן- באילו דרכים".

            כפי שהתגבשה ההלכה בפסיקה, דרך המלך הינה האימוץ הסגור ואילו האימוץ הפתוח הינו חריג. ראה לעניין זה פסק דינה של כבוד השופטת דברת מיום 9/7/17 בעמ"צ (ב"ש ) 46861/05/17, אם כי גם לדברי כבוד השופטת דברת " אכן, ההעדפה הנתונה לאימוץ סגור אינה נקיה ממחלוקות".

 

  1. בין יתר השיקולים המופיעים בפסיקה בהעדפת כלל הניתוק וסגירת האימוץ מפני קשר עם ההורים הביולוגיים נמנים השיקולים הבאים:

 

א.         גישת המחוקק כפי שבאה לידי ביטוי בסעיף 16 לחוק האימוץ ותקנה 280 א (א) לתקנות סד"א.

ב.         ראיית טובתו הנפשית של הילד המאומץ ומניעת סיבוכים שהם תוצאה של "כפל הורות": בלבול בין הדמויות, חוסר ודאות, קרע בנאמנות בין זוגות ההורים, מניעת השתייכות מלאה להורים המאמצים.

ג.          חוסר יכולת של ההורים הביולוגיים לשתף פעולה ולהשלים עם האימוץ, באופן שאימוץ " פתוח" יסכל את עצם האימוץ.

ד.         הצבת המשפחה המאמצת בפני קושי נוסף הכרוך בקשר של הילד המאומץ עם הוריו הביולוגיים, במיוחד כשאלו חסרי מסוגלות הורית.

 

  1. בין יתר השיקולים בדבר יתרונות "האימוץ הפתוח", נמנים השיקולים הבאים:

 

א.         מתן מידע על מוצא הילד המאומץ ועל זהותו, ובאופן שייתן לילד תחושה חזקה יותר של המשכיות בחיים, היסטוריה אישית וזהות עצמית מגובשת.

ב.         שמירת קשר של הקטין עם ממשפחתו הביולוגית (הוריו, אחיו), שכן טובת הקטין כוללת גם את זכותו לשמר קשר זה.

ג.          ייתור פתיחת תיק האימוץ עת מגיע הילד המאומץ לגיל 18 שנים, נוכח הקושי הנפשי הכרוך בכך.

ד.         מניעת אשליה אצל הילד המאומץ סביב הוריו הביולוגיים עד לשלב פתיחת תיק האימוץ "והתנפצות" החלום והפנטזיה אודות הוריו הביולוגיים.

ה.         בעבור ההורים הביולוגיים – אמצעי להקטנת תסכולם מלקיחת הילד לאימוץ.

ו.          בעבור ההורים המאמצים- אמצעי להפחתת מתח וחשש מפני היום עת יגיע הקטין לגיל 18 שנים ויפתח את תיק האימוץ ואז אולי יבקש לחדש קשר עם משפחתו הביולוגית.

 

  1. בפסק דיני שבאמ"צ 49/15 סברתי כי הגיעה העת לבחינה מחודשת של סוגיית האימוץ הפתוח נוכח המציאות המשתנה, ואף הפניתי קריאה למחוקק תוך שאני מפנה לדבריו של כבוד השופט רובינשטיין בבע"מ 10791/05 [פורסם בנבו] "כי יתכן שנושא האימוץ ה"פתוח" טעון חשיבה "פתוחה" בעולם משתנה".

            ראה לעניין האימוץ הפתוח לרבות משפט השוואתי מאמר מרכז אנגלברג לילדים ולנוער "מאימוץ ילדים לקהילת האימוץ" חקר מקרים: אימוץ עם קשר ואימוץ על ידי משפחות אומנות וכן למאמרה של ד"ר רות זפרן "זכות המאומץ להתחקות אחר זהות הוריו הביולוגיים – התבוננות ביקורתית מנוקדת מבט השוואתית".

 

  1. חוק האימוץ אשר נחקק לפני שנים רבות, מחייב בחינה מחודשת תוך התאמתו למציאות בה אנו חיים כיום בעידן האינטרנט והמידע הזמין. שכן, לא מן הנמנע כי ילד מאומץ יאתר את פרטי הוריו הביולוגיים חרף היות האימוץ סגור, ואז יכול ויותר ללא תמיכה וליווי של שירותי הרווחה.  

באלטרנטיבה שבין קשר לא מטיב אך מפוקח לבין קשר פרוץ ולא מפוקח , יתכן כי במקרים מתאימים, תהא לאלטרנטיבה הראשונה את העדיפות מנקודת המבט של טובת הילד.

            אציין כי בעניין הנ"ל השיבה המומחית  דר' ג' לשאלת בית המשפט כי " האם בגיל 15 היא מתחילה לשוטט בפייס בוק ובאינטרנט והיא מאתרת את אמא שלה, משיבה , שזה לא יקרה בגיל 15 אלא זה יקרה בגיל 11" , ובהמשך השיבה לשאלת בית המשפט כי " שאין ספק שקשר מטיב מפוקח ומלווה על ידי אנשי מקצוע עדיף לכל קשר פרוץ. כאשר בית המשפט שואל אותי בשנית באלטרנטיבה שבין קשר לא מטיב מפוקח ( להבדיל מקשר מטיב) למול קשר פרוץ לא מפוקח, משיבה, שהייתי רוצה להציע אופציה נוספת והיא לאפשר תהליך טיפולי לאמא ולהכין אותה לקשר מטיב כמה שניתן"  ( עמ' 10 שורות 20-28 לפרוטוקול מיום 29/6/17 ).

           

 

  1. אין להתעלם אף מההתפתחות החקיקתית בכל הקשור לזכויות הילד, שיתכן ויש בה כדי להביא לשינוי חקיקתי ביחס לעמדת המחוקק בכל הקשור לאימוץ הסגור. העמדה הקיימת כיום בחוק לפיה האימוץ הסגור הינו הכלל והאימוץ הפתוח הינו החריג, תוך קביעה גורפת ומראש כי הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד המאומץ, יכול ויש בה משום גישה פטרונית בכל הקשור לטובת הילד. לא מן הנמנע כי טובת הקטין היא דווקא שמירה על זיקתו למשפחת המוצא ולא ניתוקו המוחלט ממנה.

            הזיקה של הילד המאומץ לקשר היחוסי שלו הנו צורך קיומי, ושימורה של זיקה זו, הינו מימוש ההכרה בילד כאישיות עצמאית, שהיא תכליתו של עקרון טובת הילד (ראה לעניין זה מאמרה של ד"ר מירי מאסס, הכרה בילד כאישיות עצמאית: הצעה לתיקון חוק האימוץ, התשמ"א – 1981).

 

  1. עוד ציינתי בפסק דיני הנ"ל כי יתכן והגיעה השעה כי לא תינתן עדיפות מראש לאימוץ הסגור על פני האימוץ הפתוח, וכל מקרה יבחן לגופו ולפי נסיבותיו מבלי לקבוע מראש "כלל וחריג לכלל". כמובן, שינוי כזה, צריך להיעשות בתיקוני חקיקה מתאימים נוכח סעיף 16 לחוק האימוץ ותקנה 280 א (א) לתקנות סד"א.

            הדבר אף מחייב עיבוי כ"א בשירות למען הילד אשר יסייעו להורה הביולוגי, למשפחה המאמצת ולילד המאומץ בקיום המפגשים.

 

  1. אינני מתעלם מהקשיים שיכול ויהיו באימוץ הפתוח הן למשפחה המאמצת והן לילד המאומץ בטווח הקרוב, אולם יתכן והיתרונות בטווח הרחוק יש בהם כדי לגבור על קשיים אלו.

            הקושי המידי בישום האימוץ הפתוח, אין פרושו שיש לוותר מראש על אפשרות זו, שכן שמירת קשר באופן מבוקר המלווה על ידי הגורמים המקצועיים,  בין הילד המאומץ לבין משפחת המוצא שלו, יכול ותמנע מהילד קשיים ונזקים נפשיים בטווח הרחוק עת יגיע לבגרותו ויבקש לפתוח את תיק האימוץ ואף לאתר את משפחתו הביולוגית.

  1. אוסיף, כי גם אם מתברר שהמפגשים שהתקיימו בין הילד לבין ההורה הביולוגי טרם הכרזתו בר אימוץ, אינם מפגשים מיטיבים, אין הדבר מחייב פסיקה אוטומטית של אימוץ סגור, ויש לבחון כל מקרה לגופו תוך איזון בין כלל השיקולים .

מבחן איכות המפגשים טרם ההכרזה כבר אימוץ  אינו המבחן היחיד, שכן הוא מכוון לטווח הקצר והוא מתעלם מהיתרונות שבאימוץ הפתוח לטווח הרחוק.

            יתרה מזו, לא מן הנמנע כי מפגשים לא מיטיבים שהתקיימו טרם הכרזת הילד בר אימוץ, יהפכו למפגשים מיטיבים במרוצת השנים , נוכח התבגרותו של ההורה הביולוגי והשלמתו עם הליך האימוץ.

            במקרים מתאימים,  המענה למפגשים לא מיטיבים לא צריך להיות הפסקתם ואימוץ סגור, אלא צמצום תדירותם.

 

  1. שבתי וחזרתי על דברי שבאמ"צ 49/15 , שכן אבקש במסגרת פסק דין זה להתקדם צעד נוסף בכל הקשור לסוגיית האימוץ הסגור/פתוח , שעד כה נעה בין שתי        " חלופות בינאריות" – אימוץ סגור או אימוץ פתוח.

            סבורני כי במקרים מתאימים, אפשר לשקול , לטובת הקטין, שילוב בין שתי החלופות הקיימות , דהיינו אימוץ סגור שיכול ובהתקיים תנאים מסוימים יהפוך  לאימוץ פתוח, ואימוץ פתוח שיכול ובהתקיים תנאים מסוימים יהפוך  לאימוץ סגור.

            להבנתי , שילוב בין החלופות במקרים המתאימים , יטיב עם הקטין  המאומץ ויאפשר מענה לצרכיו המתפתחים והמשתנים של הקטין המאומץ.

            שילוב בין  שתי החלופות ( אימוץ סגור ואימוץ פתוח ) , אף יאפשר לילד המאומץ, ליהנות מיתרונותיו של כל אפיק אימוץ.

            כך לדוגמה, וככל ובית המשפט  יהא סבור כי במועד מתן פסק הדין טובת הקטין מחייבת אימוץ סגור נוכח מצב הקטין ומצב ההורה  , אך בהליך טיפולי מתאים ובחלוף הזמן  , יתכן וטובת הקטין תשתנה  לכיוון אימוץ פתוח, יוכל בית המשפט לשלב בין שני המסלולים.

 

  1. כידוע פסק דין בסוגיית משמורת והסדרי שהייה נתון לשינוי נוכח עיקרון   " טובת הקטין"  והוא בבחינת חריג לכלל בדבר סופיות הדיון . יתכן והגיע העת  לבחון את האפשרות כי   פסק דין בעניין אופי האימוץ אף הוא יהא חריג לכלל בדבר סופיות הדיון ויכול וישתנה עם קיום שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של טובת הקטין.

            אכן בחוק האימוץ לא קיים סעיף כדוגמת סעיף 74 לחוק הכשרות המשפטית המאפשר שינוי החלטות נוכח שינוי נסיבות , אולם כדברי כבוד השופט חיים כהן בע"א 217/75  " גם בלעדי ההוראה המפורשת שבסעיף 74 היתה ההלכה הפסוקה מימים ימימה שענייני משמורת והמזונות של קטינים לעולם אינם בגדר מעשי בית דין, אלא עם שינוי בנסיבות צומחת להם עילת תביעה לשינוי הפסיקה הקודמת " .

            כאמור לעיל , " חשיבה  פתוחה בעולם משתנה "   יתכן ויש בה כדי  שנבחן  את דבריו  של כבוד השופט חיים כהן לעיל גם ביחס לאופי האימוץ.

            אינני מתעלם מהקושי בניתוח המשפטי שבסעיף זה נוכח תקנה 294 ( ב) לתקנות סד"א            (  המאפשרת כי אימוץ פתוח  שנקבע בשלב  הכרזת בר האימוץ יהפוך בשלב צו האימוץ לאימוץ סגור ) , שכן ויתכן ותקנה זו קובעת הסדר שלילי ביחס לאפשרויות האחרות.

 

  1. שאלת אופי האימוץ ( סגור או פתוח ) נבחנת דרך טובת הקטין.  משטובת הקטין יכול ותשתנה עם שינוי הנסיבות ובחלוף הזמן, הרי שיש לאפשר דינמיות גם באופי האימוץ.

            כך לדוגמה, פסק דין שקבע אימוץ פתוח בהתבסס על העובדות נכון למועד מתן פסק הדין, יכול וישתנה ויהפוך לאימוץ סגור במועד מאוחר יותר ( מאוחר  אף למועד הקבוע בתקנה 294 (ב) לתקנות סד"א  ) נוכח שינוי נסיבות וטובת הקטין.

 

  1. במקרה שבפני, מתנגדת ב"כ המבקש לקיום מפגשים בין המשיבה  והאחות א' לבין הקטינה , בין היתר, מהנימוקים הבאים:

 

א.         מסקנתה של המומחית דר' ג' כמפורט בחוות דעתה בדבר אימוץ סגור.

ב.         העובדה כי המשיבה לא שתפה פעולה עם שירותי הרווחה.

ג.          העובדה כי המשיבה הפסיקה על דעת עצמה לבקר את הקטינה.

ד.         חשש שמא המשיבה תחבל בתהליך קליטתה של הקטינה במשפחה המאמצת נוכח ניסיון העבר.  

ה.         הנזק שעלול להיגרם לקטינה במפגשים גדול מהתועלת שתצמח לה, אם בכלל.

 

לשיטת המבקשת, אין מתקיימים במקרה דנן הפרמטרים התומכים באימוץ פתוח בשים לב לטובתה של הקטינה.

 

  1. אומר ואדגיש כי טענות ב"כ המבקש נגד אימוץ פתוח במקרה דנן, הינן טענות כבדות משקל , מבוססות שנשענות על מבנה אישיותה של המשיבה וכן על ניסיון העבר.

יחד עם זאת,  לדדי  יתכן וניתן לאיין את חששותיה  המוצדקים של ב"כ המשיבה בהליך טיפולי מתאים שהמשיבה תעבור כתנאי מעבר מאימוץ סגור לאימוץ פתוח.

            נראה כי הן המבקשת והן המומחית בחוות דעתה, התעלמו מיתרונות האימוץ הפתוח לטווח הרחוק והתמקדו רק בקשיים שבישומו בטווח הקרוב, תוך שלא בחנו אפשרות לשלב בין שני המסלולים הקיימים. 

נכון שעל בית המשפט ליתן משקל  ראוי להמלצות המומחה שהוא עצמו מינה , אך יפים בעניין זה דברי חברתי כבוד השופטת עיאש באמ"צ 784/03/16 כי " גם אם ככלל יאמץ בית המשפט את המלצתם של המומחים שמינה, אין הוא פטור מהפעלת שיקול דעת עצמאי עת הוא נדרש להכריע בעניינו של קטין" .

 

  1. כפי שלא ניתן להתעלם מטענות ב"כ המשיבה התומכות באימוץ סגור והשוללות אימוץ פתוח כמפורט לעיל, אין לדעתי להתעלם מהנקודות הבאות ואשר תומכות באימוץ פתוח והשוללות אימוץ סגור:    

 

א.         הקטינה  שכיום כבת 8 שנים , מכירה את המשיבה והיא חלק מזהותה ומעולמה,  שכן המשיבה גידלה אותה מאז לידתה ועד ליום  6.2014.X  עת הוצאה ממשמורת האם.

ב.         גם לאחר הוצאתה של הקטינה ממשמורת אמה- המשיבה, הקשר בין השתיים התקיים ( אם כי לא בצורה רציפה ) עד למפגש האחרון שהתקיים ביום 24/3/15.

ג.          הקטינה  לא התנתקה  ולא תתנתק ממשפחתה  שכן היא נמצאת בקשר עם סביה- הוריה של המשיבה ועם דודתה- אחות המשיבה, ולשיטת ב"כ המבקשת יש להמשיך בקשר זה  ולהורות על אימוץ פתוח ביחס אליהם. 

ד.         כיבוד רצונה של הקטינה, בשים לב לגילה,  לקשר עם אמה .  ראה לעניין עמ' 13 שורות 29-30 לפרוטוקול מיום 29/6/17. 

ה.         חשיבות  הבטחת קשר בין הקטינה  לבין אחותה א'  בבחינת תרומה לתחושת השתייכותה ועיצוב זהותה. לעניין צמצום תוצאות האימוץ בין האחים, מפנה ב"כ המשיבה לפסק דינה של כבוד השופטת גאולה לוין מיום  7/10/14 באמ"צ 35/13.

 

  1. לאחר שקלול היתרונות והחסרונות שבכל אפיק אימוץ, ולאחר שבחנתי את טענות ב"כ המבקש וב"כ המשיבה ביחס למקרה הקונקרטי שבפני, ונוכח קביעתי  לעיל כי ניתן לשלב בין  מסלולי האימוץ,  סבורני כי טובת הקטינה  שבפני  ביחס למשיבה ולא'  כי:

 

א.         בשלב הראשון תוצאות האימוץ  לא יצומצמו   - דהיינו אימוץ סגור , כאשר  פרק זמן זה יסייע להמשך תהליך קליטתה של הקטינה במשפחה המאמצת ובפרק זמן זה  תעבור המשיבה  וא' הליך טיפולי מתאים לצורך הכנתם למפגשים עם הקטינה .

ב.         ובשלב השני תוצאות האימוץ יצומצמו - דהיינו אימוץ פתוח    ובאופן שבו הקטינה  תפגוש את המשיבה   ואת אחותה א' וזאת בפיקוח עו"ס לחוק האימוץ והשירות למען הילד.

 

  1. למרות שבחוות דעתה המליצה המומחית דר' ג' על אימוץ סגור ביחס למשיבה ולא' , תוך שביססה באופן הגיוני המלצתה זו , נראה כי במהלך עדותה בבית המשפט  ולשאלות בית המשפט לא שללה אפשרות אחרת באופן גורף.

            הגם שהמומחית הסבירה כי בנקודת הזמן הנוכחית המשיבה לא מסוגלת להשלים עם האימוץ, ואינה מסוגלת לתת את ברכת הדרך לקטינה ולשתף פעולה עם רשויות הרווחה, השיבה כי " אני חושבת שהדברים צריכים להיבדק בהמשך. אם בית המשפט יחליט לעשות ניסיון אשמח לבדוק את התגובות של מ' האם מ' יכולה להבין את השינוי ולקבל למרות הכאב הגדול שלה..." ( עמ' 9 שורות 17-19 לפרוטוקול מיום 29/6/17 ).

            עוד השיבה המומחית לשאלת בית המשפט כי " שבית המשפט מפנה אותי לתפיסת העולם לפיה הורה כדי שיהיה אימוץ פתוח צריך ליתן את ברכת הדרך לאימוץ אני מסכימה עם בית המשפט שמדובר בתפיסה בעייתית ( עמ' 9 שורות 28-30 לפרוטוקול מיום 29/6/17 ).

            המומחית דר' ג' , ולשאלות בית המשפט, לא שללה  גם את האפשרות כי המשיבה               " תתחבר" לדמות טיפולית שתוכל ללוות אותה בתהליך ההכנה לאימוץ פתוח . ראה לעניין זה עמ' 11 שורות 16-17, עמ' 17-18 לפרוטוקול מיום 29/6/17.  כמו כן ראה תשובת המומחית לשאלות ביהמ"ש כמפורט בסעיף 141 לעיל.

            אוסיף כי  מתפקידו של השירות למען הילד לפעול לטובתו של הילד גם לאחר הכרזתו כבר אימוץ וגם לאחר מסירתו לאימוץ. ומשכך,  מצופה מהשירות למען הילד לפעול לכיוון אימוץ פתוח  ככל שהדבר עולה בקנה אחד עם טובת הילד המאומץ , וזאת גם אם הדבר מחייב הליך טיפולי ממושך , וכל עוד קיימת האפשרות כי הליך כזה יצליח .

 

  1. אשר על כן:

 

ביחס לסבים- הורי המשיבה והדודה  , הנני נעתר לבקשת ב"כ היועמ"ש ומורה על צמצום תוצאות האימוץ כלפיהם, באופן שיתקיימו ביניהם לבין הקטינה 4 מפגשים בשנה בפיקוח העו"ס לחוק האימוץ ובמועדים שיקבעו על ידי העו"ס.

 

 וכלפי המשיבה וא' הנני מורה  כדלקמן:

 

א.         החל ממועד מתן פסק הדין ובמשך 8 החודשים הבאים תוצאות האימוץ לא יצמצמו (  דהיינו, אימוץ סגור ).

ב.         החל ממועד מתן פסק הדין ובמהלך 8 החודשים הבאים , המשיבה  וא' תשתפנה פעולה עם גורמי הרווחה- עו"ס לחוק האימוץ  ותיקחנה חלק בהליך טיפולי אשר יותווה על ידי העו"ס לחוק האימוץ ויכין אותן  למפגשים עם הקטינה.

            לאור הקשר החיובי שנבנה בין המומחית לבין המשיבה, תודיע המומחית- דר ג' תוך 7 ימים, האם היא מוכנה לקחת חלק בהליך הטיפולי הנ"ל, והחלטה מתאימה תינתן בנפרד.

            תוך 14 ימים תודיע המשיבה  לתיק ביהמ"ש האם היא מוכנה לשתף פעולה בהליך הטיפולי הנ"ל.

            אוסיף כי אני מודע למצבה המורכב של  האחות א', אולם לדידי , ונוכח התלות של א' במשיבה והיחסים הסימביוטיים , הצלחת ההליך הנ"ל אצל המשיבה יכול וישפיע לטובה גם על א'.

ג.          כפוף לכך שהמשיבה תיתן הסכמתה לקחת חלק בהליך טיפולי כמפורט לעיל ובחלוף 8 חודשים ממועד מתן פסק הדין, ובכפוף להודעת העו"ס לחוק האימוץ לתיק ביהמ"ש בדבר הצלחת ההליך הטיפולי , יצומצמו תוצאות האימוץ באופן שהקטינה תפגוש את  אמה-המשיבה ואת אחותה א'  פעמיים  בשנה בפיקוח עו"ס לחוק האימוץ והשירות למען הילד ובמועדים אשר יקבעו על ידי העו"ס לחוק האימוץ. מובהר בזאת כי לעו"ס לחוק האימוץ הסמכות להפסיק המפגשים ככל שהמשיבה ו/או א' לא תשמענה  להוראות ולהנחיות העו"ס.

סיכום:

 

  1. אשר על כן , וכמפורט לעיל הנני מכריז על הקטינה בת אימוץ ביחס למשיבים 1-3.

 

  1. תוצאות האימוץ ביחס למשיבים 2-3 לא יצומצמו.

 

  1. תוצאות האימוץ ביחס לסבים ( הורי המשיבה ) והדודה ( אחות המשיבה ) יצומצמו ויתקיימו בהתאם לאמור בסעיף 154 לעיל.

 

  1. תוצאות האימוץ ביחס למשיבה והאחות א' יתקיימו בהתאם לאמור בסעיף 154 לעיל.

 

  1. הנני מתיר את פרסומו של פסק הדין ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים.

 

ניתן והודע היום כ" ה אב תשע"ז, 17/08/2017 במעמד הנוכחים.

 

 

אלון גביזון, שופט

סגן נשיאה לענייני משפחה

במחוז דרום.


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ