אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בקשה לביטול אימוץ מלפני 15 שנים

בקשה לביטול אימוץ מלפני 15 שנים

תאריך פרסום : 09/05/2018 | גרסת הדפסה
תיק אימוץ
בית משפט לעניני משפחה נצרת
05-2016
02/05/2018
בפני סגן הנשיא:
אסף זגורי

- נגד -
המבקשים:
1. פלוני
2. אלמוני ע"י מערך ייצוג קטינים של הלשכה לסיוע משפטי

המשיבים:
1. פלמונית
2. פלמוני
3. השרות למען הילד
4. יועץ המשפטי לממשלה

פסק דין

 

 

 

פרטי רקע:

 

  1. המבקשים הינם אחים ילידי *** אשר הגישו הבקשה בפניי באמצעות אפוטרופוס לדין ואפוטרופא מעמותת "ילדים בסיכוי" עוד בהיותם קטינים, לפני כשנתיים.

 

  1. לא שפר עליהם מזלם של המבקשים והם הוצאו ממשמורת הוריהם הביולוגיים בהיותם בגיל 5 חודשים וחצי בלבד בשל הזנחה רגשית ופיזית קשה. הם הועברו למשפחת קלט חירום אך גם שם סבלו מהזנחה והיעדר טיפול ועברו לאחר שנה למסגרת מוסדית "***" ושם שהו עד הגיעם לגיל 23 חודשים. השהות במוסד זה לא היטיבה עמהם ובשל התדרדרות במצבם הנפשי והרגשי, הורה בית המשפט על הוצאתם והעברתם למשפחת אומנה למטרת אימוץ וכך ביום 5/1/2003 הוכרזו כברי אימוץ ובספטמבר 2003 נמסרו לאימוץ למשיבים (העיכוב בצו האימוץ נבע מהתארכות הזמן בשל הליכי ערעור של המשפחה הביולוגית בשעתו).

 

  1. תסקיר סעד שהוגש לתיק מתאר, כי במהלך השנה הראשונה בקרב המשפחה המאמצת חלו שיפור והתקדמות במצבם של המבקשים, אך עד מהרה חלה נסיגה. המשפחה המאמצת התקשתה להכיל להתמודד עם המבקשים וצרכיהם ולא הגיעה בעקביות לטיפולים שנדרשו. כעבור 5 שנים עלו קשיים משמעותיים בין ההורים המאמצים לבין המבקש 1 על רקע קשייו הרגשיים וההתנהגותיים ובמאי 2006 הוא הוצא לפנימייה, השתלב שם טוב אך המשיבים המשיכו לדווח על השפעה לרעה שלו על אחיו במהלך שיחות טלפון וביקורים. בנובמבר 2008 ביקשו המשיבים (ההורים המאמצים) במסגרת ועדת תכנון טיפול לנתק הקשר לצמיתות עם המבקש 1 ומאותה שנה לא היו עמו בקשר. לא חלף זמן רב והנתק בין ההורים לבין המבקש 1 השפיע על אחיו (המבקש 2) וחלה הידרדרות בתפקודו, דבר שהשליך גם על מערכת היחסים עם המשיבים. בתסקיר מתוארות השפעות דרמטיות של ההפרדה בין האחים והניתוק שנכפה עליהם על מצבו של המבקש 2.

בתחילת 03/2008 לאחר קיום ועדות בעניים המבקש 2, הודיעו המשיבים כי הם אינם מעוניינים בקשר עמו וכי יש להוציאו מהבית.

המבקש 2 הביע בפני המחנכת בביה"ס בעודו בן 9 שנים, כי הוריו מבקשים ממנו להפסיק להתייחס אליהם כהורים בעודו ממשיך להתגורר עמם.

ביום 04/03/2008 הוצא גם המבקש 2 לפנימיית ***.

הקטינים הוכרזו כקטינים נזקקים והוצאו צוו הוצאה ממשמורת על ידי בית המשפט לנוער.

 

  1. לאור ניתוק היחסים בין המבקשים להורים המאמצים הוחלט על מינוי אפוטרופוס לגופם ורכושם, בדמות העמותה "לילדים בסיכוי".

לאחר כ-5 שנים של נתק מוחלט, עשה המבקש 1 מעשה ובשנת 2013 ניסה ליצור קשר עם האם המאמצת אך נדחה שעה שזו השיבה לו שלא יתקשר אליה שוב ושאם יעשה כן תדווח לפנימייה. מאז לא היה ניסיון נוסף לחידוש הקשר בין המבקשים לבין הוריהם המאמצים ובשנת 2016 הגישו הבקשה הנוכחית.

 

  1. הקשר של המבקשים עם ההורים המאמצים או מי מבני המשפחה לא קיים כיום בכלל, והם חשים מזה מספר שנים תסכול רב מכך שהם רשומים במשרד הפנים תחת זהותם של ההורים המאמצים שעה שהם רואים בהם כמי שפגעו בהם, הזיקו להם, נטשו אותם והם אינם מעוניינים לעולם בכל זיקה וקשר עמהם.

 

  1. אציין כי ההורים המאמצים הוזמנו לדיונים והיה נדרש צו הבאה להתייצבות האב, בעוד האם לא יכולה הייתה להתייצב מטעמים בריאותיים. בדיון שנערך במעמד האב המאמץ בלבד, הוא השיב שהוא מודע להליך, מבין את בקשת המבקשים ומאשר שאינו בקשר עמהם מזה כעשור. עוד מסר כי בינתיים התגרש מהאם המאמצת ואיננו בקשר עמה כשמונה שנים והוא רואה בתהליך כולו כטרגדיה עבור כל המעורבים בו ובעיקר ביחס למבקשים. הוא הביע צער רב על כך שהליך האימוץ לא צלח וחשוב שגם דברים אלה שאין לי ספק כי הם אותנטיים, יירשמו ויובאו לידיעת המבקשים. הוא מסר, כי אינו סבור שיהיה עמם בקשר בעתיד והוא אינו מעוניין בכך או חושב שיהיה מסוגל לכך בעתיד ועל כן תומך בבקשת המבקשים או לכל הפחות לא מתנגד לה. האם הביולוגית שהינה אשה חולה ונכה כיום (לפי המתואר בתסקיר) לא התייצבה לאף אחד מהדיונים ובחרה שלא להגיש כל עמדה בכתב הגם שניתנו לה כל ההזדמנויות והאפשרויות לעשות כן ובית המשפט למד מכך על אדישות והיעדר התנגדות לבקשה.

 

טענות המבקשים (המאומצים):

 

  1. המבקשים טוענים, כי נסיבות חייהם המיוחדות והעדר הקשר עם המאמצים מעל לעשור מאפשר ביטול צו האימוץ בהתאם לס' 19 לחוק אימוץ ילדים.

 

  1. לדבריהם, אין טעם בהותרת קשר האימוץ על כנו בהיותו ריק מתוכן ובניגוד לרצונם של כל הצדדים.

 

  1. ההורים המאמצים הביעו הסכמתם המלאה לבקשה, ועמדתם כי נכון וראוי לעשות כן.

 

  1. במהלך ההליכים, בסיוע פקידות הסעד והעו"ס לחוק האימוץ, אף נוצר קשר בין המבקשים לאמם הביולוגית וכן למשפחת אביהם הביולוגי ז"ל שנפטר במהלך השנים. לאחר מפגשים מועטים עם המשפחה (משני הצדדים) הגיעו המבקשים למסקנה, כי קשר זה אינו מיטיב בעבורם וביקשו לנתק כל קשר עם שני הצדדים (האם הביולוגית ומשפחת האב). לאחר הגעתם לתובנות אלו (לאחר מספר אירועים שקרו שלא היו מעוניינים לפרטם) עותרים המבקשים מלפני ביהמ"ש, כי ישתמש בסמכותו לפי סעיף 20 לחוק אימוץ ילדים ויבטל את החזרת החובות והזכויות להורים הביולוגיים.

 

 

 

עמדת העו"ס לחוק האימוץ והניסיון לקשר עם המשפחה הביולוגית:

 

  1. במהלך ההליכים הוגשו מספר תסקירים, גם מהפנימייה בהם שהו הקטינים, וגם העו"ס לחוק האימוץ. התסקירים תומכים באופן מלא בבקשת המבקשים וממליצים לקבלה.

 

  1. בתסקירים מתואר המבקש 1 כגורם המניע והפעיל יותר (מבין שני האחים) של העתירה הנחרצת לנתק כל קשר רשמי עם המשפחה המאמצת.

 

  1. לגישת השירות למען הילד, האימוץ נועד בראש ובראשונה לתת מענה לילדים אשר אינם יכולים לגדול בבית הוריהם: המשמעות היא כי זכות הילד לבית קבוע אשר יבטיח מתן מענה לצרכיו הבסיסיים כולל הגנה ומענה לצרכיו הנפשיים, הפיזיים וההתפתחותיים היא הבריח התיכון לקבלת החלטות בעניין ילדים המועמדים לאימוץ. מתוך תפיסה זו מתנגד עקרונית, השירות למען הילד לביטול אימוץ ומצפה מההורים המאמצים, ברגיל, לעשות כל המאמץ הנדרש ולראות בילדים המאומצים כילדיהם לכל דבר ועניין ולעשות כל המאמצים הנדרשים כדי להתמודד עם קשייהם וליתן המענה הראוי. אך בנסיבות המקרה הנוכחי סבור גם השירות למען הילד, כי יש לסטות מקו עקרוני זה בשל רצונם המוחלט של הילדים בשים לב לגילאיהם, לאור הנתק הממושך עם ההורים המאמצים, נוכח היותם מלווים מזה שנים על ידי אפוטרופוס אחר מההורים המאמצים ומצויים במסגרת מכילה ועוטפת מבחינה טיפולית ובשעה שההורים המאמצים עצמם מסרו הסכמתם.

 

ניסיון קימום קשר עם המשפחה הביולוגית ועמדת הצדדים בעניין זה:

 

  1. העו"ס סברה כי יש לבצע הליך מבוקר של גילוי פרטים מתיק האימוץ וכן הליך טיפולי מדורג בכל הנוגע לאפשרות יצירת קשר עם המשפחה הביולוגית שמא יהיה בכך לסייע למבקשים למצוא מזור לסיפור הקשה של כשלון אימוצם ופתיחת דף חדש בחייהם (פנטזיה שיש לילדים מאומצים רבים). כבר עם הגשת התסקיר הראשוני הביעה העו"ס סקפטיות רבה עד כמה ההורים הביולוגיים ככל שהם בין החיים יכולים ליתן המענה הנדרש למבקשים, לאור העובדה שנמצאו בעבר חסרי מסוגלות הורית וכל ערכאות השיפוט תמכו בהכרזתם כברי אימוץ כלפיהם.

 

  1. בית המשפט אישר מתווה מוסכם בכל הנוגע להליך מדורג ומבוקר של חשיפת פרטי המשפחה הביולוגית של המבקשים ויצירת קשר עמה. התקיים מפגש מרגש בין האם הביולוגית לבין המבקשים לאחר הכנה טיפולית ומקצועית והתקיים קשר משך מספר שבועות ואף חודשים, ברם בסופו של יום הוגש עדכון לתיק בית המשפט ממנו עלה כי המבקשים אינם חשים כל הזדהות עם המשפחות הביולוגיות, מהם נותקו מאז ינקות ואורח חייהם שונה בתכלית מאורח החיים של בני אותן משפחות ולכן הם הסתייגו ולמעשה לא חפצו לשינוי המרשם במשרד הפנים כך שההורים הביולוגיים יירשמו כהוריהם. בסופו של יום ולאחר פגישות המבקשים עם גורמי מקצוע הם ביקשו לנתק הקשר המשפטי עם המשפחה המאמצת, לא לחדש קשר זה עם ההורים הביולוגיים ולמעשה ליצור מצב שאני מכנה אותו "רִיק בזהות הורים".

 

  1. העו"ס לחוק האימוץ, ב"כ היועמ"ש, האפוט' לדין – הכל ביקשו לתמוך ברצון מוחלט זה של המבקשים וליתן לו עיגון משפטי ושיפוטי.

 

  1. גם בדיון שבה העו"ס ותמכה בעתירותיהם של המבקשים.

 

דיון והכרעה בשאלות המשפטיות הקשורות להליך:

שאלת המעמד של המאומץ (הבגיר והקטין) לעתור לביטול צו אימוץ,  וההליך המתאים:

 

  1. הבקשה שבפניי היא מכוח סעיף 19 לחוק האימוץ, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק"), הקובע:

 

"רשאי בית המשפט לבטל צו אימוץ על סמך נסיבות שלא היו ידועות או לא היו קיימות בשעת מתן הצו, אם נוכח שמן הראוי לעשות כן ושטובת המאומץ מחייבת זאת".

 

  1. בעמ' 394 לספרה של נילי מימון, דיני אימוץ ילדים, (תשנ"ד – 1994), היא כותבת, כי בקשות ביטול צו אימוץ מכוח סעיף 19 לחוק נדירות הן ועוד יותר נדיר הוא מופען בבית המשפט העליון. הבקשות המעטות שהוגשו מכוח סעיף זה היו בדרך כלל בקשות שמוגשות על ידי הורים ביולוגיים שביקשו לבטל אימוץ ילדיהם או בקשות של הורים מאמצים שביקשו לבטל האימוץ שנעשה על ידם, במקרה שקיבלו ילד פגוע וחשו חוסר יכולת להתמודד עם קשיי גידולו. אין כל אזכור ו/או תיאור של מקרה בו ילדים מאומצים עתרו לביטול צו אימוץ ואין ספק כי ההליך שבפניי הוא הליך נדיר ביותר ועולה שאלה אם למבקשים יש מעמד משפטי לעתור כפי שעתרו ומכוח איזה סעיף חיקוק?
  2. בית המשפט תהה בינו לבין המייצגים המשפטיים בהליך, אם לא היה נכון יותר לנקוט בהליך של הכרזה על המבקשים כברי אימוץ "פעם שניה" כלפי ההורים המאמצים מכוח סעיף 13(א) לחוק האימוץ שנראה לכאורה "טבעי" ומתאים יותר לנסיבות העניין, שכן הן נוכח ההורים המאמצים לביטול האימוץ והן נוכח טענותיהם הקשות והמוסכמות של המבקשים הרי שהתקיימו עילות הכרזה עליהם כברי אימוץ כלפי המשפחה המאמצת עצמה (נטישה והפקרת הילדים, היעדר מסוגלות, היעדר קשר, היעדר נכונות למלא חובות הוריות – סעיפים 13(א)(4) עד 13(א)(7) לחוק). אלא שיש קושי בכך מקום שלא ב"כ היועמ"ש הגיש התובענה אלא האפוט' לדין של הילדים ולפי סעיף 13(א) סיפה, בקשה שכזו יכולה להיות מוגשת על ידי ב"כ היועמ"ש או נציגו בלבד! (ויש בכך היגיון רב משום שראוי להקנות כוח אדיר שכזה לפתיחת הליך העלול להביא לניתוק יחסי ילדים מהוריהם הביולוגיים – אך ורק למדינה).

 

  1. יצוין בהקשר זה, כי מימון מציינת בספרה קושי אחר בניהול הליך "בר אימוץ" לפי סעיף 13 לחוק כלפי הורים מאמצים הואיל ומעמדם אינו מושווה לחלוטין למעמד הורים ביולוגיים מבחינת החלת הוראת סעיף זה (ראה סעיף 35 לחוק המעמיד בספק את האפשרות להגיש בנסיבות האמורות בקשה לפי סעיף 13 כיוון שהסעיף מגדיר "ילד" גם "כילד מאומץ" בכל חיקוק ומסמך אך כאשר מדובר בהורה הכוונה ל"הורה מאמץ" רק בכל מסמך אך לא בכל חיקוק).

 

  1. ועדיין סבורני כי גם בנקיטת הליך לפי סעיף 19 לחוק, קיים קושי משפטי ולשוני, בייחוד מקום שהבקשה מוגשת על ידי המאומצים ולא על ידי ההורים המאמצים, או ב"כ היועמ"ש או המשפחה הביולוגית. שכן סעיף החיקוק עליו נשענת הבקשה מדבר על נסיבות שלא ידועות או קיימות בשעת מתן הצו – אך חובה לשאול: ידועות למי? להורים המאמצים? לבית המשפט? לילדים המאומצים? כאשר עסקינן בילדים מאומצים בגיל ינקות, ברור שלא ידועות להן כלל נסיבות כלשהן הנוגעות לאימוצם. הניסיון להחיל הסעיף על הילדים המאומצים שבגיל שנה ו-11 חודשים נמסרים לאימוץ ומספר שנים לאחר מכן הליך האימוץ נכשל וגורם להם נזקים נוספים, עלול לפתוח פתח מסוכן של פניות כאמור מטעם ילדים או מי מטעמם ולערער את מוסד האימוץ שהוא מוסד חשוב המציל חיי מאות ילדים בשנה.

 

  1. זאת ועוד, גם עיון בתקנות 291 ו-292 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 מלמד לכאורה כי מי שיכול להגיש בקשה לביטול צו אימוץ הוא "המאמץ" בלבד (תקנה 291 לתקסד"א קובע : "בית המשפט רשאי להרשות "למאמץ" לחזור בו מבקשתו לצו אימוץ כל עוד לא ניתן הצו..."). אך גם כאן יש קושי, משום שההליך שלפנינו הוא הליך של ביטול צו אימוץ לאחר שניתן ולא לפני כן.

 

  1. נ. מימון בספרה דיני אימוץ ילדים, (תשנ"ד – 1994) בעמ' 400 גורסת, כי המחוקק לא פירש למי הסמכות להגיש בקשת ביטול צו אימוץ וייתכן כי לא ידחה מאומץ, המבקש ביטול אימוץ, למרות שלא היה צד פורמלי לבקשת האימוץ.

 

  1. מאז נחקק החוק חלה התקדמות רבה במשפט הישראלי בכל הנוגע לשיתוף הילד בהליכים משפטיים הנוגעים לו, התחשבות בעמדתו ודעתו ודבריו והעלאת זכויותיו לראש פירמידת הזכויות והשיקולים (קל וחומר בהליכי אימוץ).

 

  1. בנסיבות העניין, מכוח ההכרה באמנה לזכויות הילד, מעמדו של הילד במשפט כסובייקט והחשיבות העצומה של הליך האימוץ עבורו, מוצא בית המשפט לקבוע, כי מעתה קיים מעמד לילד המאומץ לעתור לביטול צו אימוץ, אך עם זאת, על הנסיבות הקבועות בסעיף 19 להיות תמיד נסיבות חריגות ויוצאות דופן באופן מיוחד. כמו-כן, הנכון והראוי הוא כי על פי רוב ב"כ היועמ"ש יהיה זה שינקוט בהליך ולא המאומץ. אך מקום שב"כ היועמ"ש לא עשה כן אין לחסום דרכו של הילד.

 

  1. הנסיבות "שלא היו ידועות" או "לא היו קיימות" בעת מתן הצו צריכות להיות נסיבות חריגות ביותר, יוצאות דופן וכאלה שבהתקיימן אכן תחייב טובת המאומץ את ביטול הצו. המחשה למקרה כאמור נמצאה בהליך שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב בתיק אימוץ (ת"א) 126/88 (לא פורסם) שם אב מאמץ הרג את אמו המאמצת כשהילד היה בגיל 6 שנים וב"כ היועמ"ש עתר לפעול לפי אחת משתי חלופות – ביטול צו אימוץ לפי סעיף 19 לחוק או הכרזה על הקטין כבר אימוץ לפי סעיף 13 לחוק. ובית המשפט קבע כי מעשה ההרג של האם ואשפוז האב במחלקה פסיכיאטרית בכלא לתקופה ארוכה מהווים "נסיבות חדשות" כבסיס להליך לפי סעיף 19 וטובת הילד מחייבת ביטול צו האימוץ (ספרה של מימון בעמ' 405). אוסף משלי כי בהחלט ייתכן שאותן נסיבות "שלא היו קיימות" יכולות להיות מהסוג שמפורט בסעיף 13(א)(4) עד 13(א)(7) לחוק, קרי הפקרה, אי מילוי חובות הוריות, נטישה ואי יצירת קשר והיעדר מסוגלות הורית. אלה בדיוק גם נסיבות המקרה שבפניי.

 

  1. אציין עוד, כי מבחינת המועד עד אליו ניתן להגיש בקשת ביטול צו אימוץ או הכרזת בר אימוץ כלפי ההורים המאמצים, הרי כאשר מדובר בהכרזת בר אימוץ הדבר אפשרי רק כל עוד הילד קטין ומתחת לגיל 18 שנים, בעוד שבקשת ביטול צו אימוץ יכול להגיש גם ילד מאומץ בגיר (שכן כפי שיש אפשרות לאמץ מבוגר לפי סעיף 25(1) לחוק ללא הגבלת גיל כך ניתן גם לבקש ביטול צו אימוץ ביחס למבוגר – ראו מימון בעמ' 405).

 

  1. ואם בכל אלה לא סגי, הרי שיש גם ליתן משקל לעמדת ב"כ היועמ"ש שסברה כי ההליך הנוכחי הוא המתאים והנכון מטעם אחר המתמקד בשוני בין ההליכים (ביטול צו אימוץ לעומת הכרזה כבר אימוץ כלפי הורים מאמצים) : לדבריה, בעוד שבדרך כלל הכרזה על ילדים כברי אימוץ, היא שלב מקדים לנקיטת הליך מאוחר של מתן צו אימוץ על ידי משפחה מאמצת, הרי בנסיבות העניין הפרטני אין כוונה שהילדים יאומצו על ידי הורים אחרים ועל כן הליך זה אינו מתאים אלא דווקא הליך של ביטול צו האימוץ.

 

  1. לאור כל האמור לעיל, סבור בית המשפט כי מבחינה משפטית והגם שהילדים בגרו, היה ויש מקום לאפשר להם לנקוט בהליך של ביטול צו האימוץ מכוח סעיף 19 לחוק.

 

דיון פרטני:

 

  1. נסיבות העניין שבפניי הן עגומות ביותר ויוצאות דופן בחריגותן. המבקשים נמסרו לאימוץ למשפחה שלא הייתה מסוגלת, יכולה או מעוניינת לאמצם (והדבר לא היה ידוע בעת מתן צו האימוץ). המשפחה המאמצת ניתקה כל קשר עם המבקשים. ההורים המאמצים לא רוצים בקשר בעתיד. ההורים למעשה נטשו את הילדים, העבירו אותם לחסות רשויות הרווחה מלפני עשור ולא התמודדו עם קשיי הילדים.

 

  1. יש הרבה משפחות שלא שפר עליהן גורלן וילדים מצאו עצמם חבוטים נפשית ומצולקים רגשית ואישיותית בשל התנהגות הוריהם. עדיין הקשר ההורי נשמר, עדיין קיימת הזהות וההשתייכות המשפחתית של הילדים להוריהם, גם להורים קשים, מתעללים ופוגעניים. אך לילד ככלל ובפרט הילדים שבפניי יש את הזכות בנסיבותיו החריגות והיוצאות דופן של המקרה לרִיק בזהות, ולאי השתייכות. הם לא מזדהים עם ההורים המאמצים או בני משפחתם ולמעשה ננטשו על ידם בגיל צעיר מאוד. הם לא מצאו קרבה, השתייכות והזדהות גם עם המשפחות הביולוגיות. הם רוצים להתנתק מאלה (המאמצים) ולא לחבור לאלה (הביולוגיים). הילדים כבר בוגרים כיום.

 

  1. כפי שבית המשפט מתחשב ברצון הילדים ועמדתם בעניין השתייכות וזהות, כאשר יש בחירה פוזיטיבית בזהות (שם, שם משפחה, הליכי אפוט', הליכי אבהות והורות וכו') כך גם בהחלט ייתכן שצריכה להיות התחשבות כאשר הבחירה היא שלילית (כלומר התנתקות ומחיקת שם הורים – רצון לאי הזדהות ואי השתייכות). ברגיל, במחשבה על זכות הזהות וההזדהות של הילד, אנו מעלים על נס את אפשרות העיון בתיק האימוץ כאשר הילד בגיר כדי להתחקות אחר שורשיו הביולוגיים ולהשלים לעצמו את סיפור חייו (ראה זפרן ופלג "שם האב – בעקבות בע"מ 5082/05 היועמ"ש נ' פלוני" הארת דין(2) 196 בעמ' 209 (התשס"ו)). ככלל, סבורני כי זכות הילד להשתייכות כנובעת מזיקה רגשית למשפחתו או לסביבתו היא זכות שצריך להכיר בה כזכות מוגנת של ילד שנטוע בהקשר ומחובר לשורשיו, בין אם כזכות הנובעת מכבוד האדם והילד ובין אם כזכות עצמאית (ראה יאיר רונן, "זכות הילד כזכות להשתייכות", עיוני משפט כו(3) (מרץ 2003), 935)). זכות זו מנחה את בתי המשפט בדיונים הנוגעים לשינוי שם ושם משפחה (ראו: בג"צ 693/91 אפרת נ' הממונה על מרשם האוכלוסין במשרד הפנים, פ"ד מז(1) 749, 770 (1993) וכן ש"ש (ת"א) 31165-11-13 ס' ואח' נ' א' ואח', ניתן ביום 30/8/16 (כב' השופטת ז'יסטניקצי רקובר) ופורסם במאגרים)). אותם רציונלים ועיקרים הרלבנטיים להצדקת זכות ההשתייכות והזהות של הילד יפים בנסיבות העניין שלפניי כאשר הילדים (שכבר בגרו בינתיים) מבקשים שלא להזדהות עם הוריהם המאמצים ולא להשתייך אליהם בשל הפגיעה הנפשית שחוו מהם ומהליך האימוץ.

הגנה על הזכות להשתייכות וזהות קשורה בטבורה לידע המחקרי בדבר הזיקה והקשר בין חשיבות המשפחה להתפתחות רגשית ונפשית תקינה של הילד. לכן, הגנה על זכות ההשתייכות, משמעותה הגנה על הקשר אנושי מוגן ונקודת התחלה, הקשר שנותן משמעות לחיים. בהגנה על אינטרס ההשתייכות אנו גם מכבדים את רצונו של הילד כחלק מטובתו הכללית (יאיר רונן במאמרו לעיל בעמ 957). ואוסיף משלי, כי מקום שאין ולא יהיה לילד הקשר משפחתי, יש להגן על רצונו שלא להשתייך ולא להזדהות, בין השאר, באמצעות ביטול צו האימוץ הקושר אותו למשפחה המאמצת.

 

 

  1. הילדים שבפניי מעוניינים בבניית זהות חדשה ולא יכולים לחיות עם עצמם תחת זהות ההורים המאמצים. הם לא רוצים להשלים סיפור חייהם מהעבר. הם רוצים למחוק אותו. גם לרצון זה יש מקום, ערך ומשקל במשפט.

 

  1. במקרה הנוכחי, הקשר המועט שהיה בין המבקשים למאמצים לא היה משמעותי ולמעשה לא התפתח כלל להורות משמעותית בוודאי לא הורות שהיטיבה עם המבקשים. במבט לאחור כיום, הרי שמשך הקשר בין המבקשים להורים המאמצים היה אף קצר יותר מהזמן בו אין כל קשר ביניהם (כשלוש-ארבע שנות קשר לעומת עשור של היעדרו).

 

  1. לפיכך ושעה שכל הצדדים, וגם העו"ס תומכים בבקשה, ובנסיבות המפורטות במהלך חייהם של המבקשים במסגרת המשפחה המאמצת, הנני סבור כי המבקשים מקיימים את התנאים הנדרשים בסעיף 19 לחוק, והיענות לבקשה בחיוב תהווה אחד הכלים או המכשירים ולו הסימבוליים שיאפשר להם להתנתק מעברם (אימוצם) ולפחות לא יידרשו להיתקל בו פנים מול פנים באופן יומיומי בכל עת שיעלה צורך בשימוש במרשם האוכלוסין (ת.זהות, דרכון וכיו"ב תעודות), הגם שבטוחני, כי הליך האימוץ והילדות בקרב המאמצים הם הליכים ושלבי חיים ששום צו משפטי לא יכול להתיימר למחוק (ראה אינדיקציה קטנה בכל הנוגע לבקשת המבקשים לשמר שם משפחתם הנוכחי הוא שם משפחתם המאמצת).

 

  1. בנסיבות המתוארות, שעה שמעולם ההורים המאמצים לא שימשו הורים אמיתיים למבקשים, ובהתחשב שהמבקשים היום כבר בגירים ואיתנים בדעתם, וכל הגורמים מסביב תומכים בבקשה, וברי כפי שאף עלה במהלך ההליכים כי ההורים המאמצים מעוניינים בקבלת הבקשה לפחות כמו המבקשים אם לא מעבר לכך, ורצון המבקשים הינו ממניעים כנים וראויים מביאים כולם יחד למסקנה, כי יש להיעתר לתובענה ולהורות על ביטול צו האימוץ.

 

  1. בכך טרם הסתיים מסענו, שכן לא זו בלבד שמעוניינים המבקשים בביטול צו האימוץ, הם לא רוצים בכינון כל קשר משפטי של זכויות וחובות עם ההורים הביולוגיים. הם מעגנים עתירתם וסמכות בית המשפט ליתן צו מתאים בהוראת סעיף 20 לחוק שקובע:

 

"מן היום שנקבע לכך בצו הביטול מנתק ביטולו של צו האימוץ את החובות והזכויות שבן המאמץ לבין המאומץ ואת סמכויות המאמץ ביחס למאומץ ומחזיר את החובות והזכויות שבין המאומץ לבין הוריו ושאר קרוביו ואת סמכויותיהם ביחס אליו. ואולם רשאי ביהמ"ש, בצו ביטול, להורות הוראה אחרת, אם בדרך כלל ואם לעניין זכות, חובה או סמכות פלונית, ולצוות מה ייעשה במאומץ לאחר ביטול האימוץ".

 

  1. סעיף זה בא להשלים את סעיף 19 ולקבוע את עתיד / גורל המאומץ לאחר ביטול הצו. בא המחוקק וקובע כי הכלל הוא שעם ביטול הצו מבוטל הקשר עם המאמצים וחוזר הקשר המשפטי עם ההורים הביולוגיים. זהו אומנם הכלל אך לביהמ"ש סמכות להורות אחרת וייתכן שביהמ"ש לא יחזיר הקשר בין המאומץ להוריו הטבעיים (ראה עוד: נילי מימון, דיני אימוץ ילדים, עמ' 394-408). במקרה הנוכחי עוד קודם פסק הדין נערך הליך מבוקר של בחינת האפשרות לכינון קשר מחדש של הילדים עם משפחתם הביולוגית אך בסופו של יום, הם ביקשו שלא להשתייך לאותה משפחה.

 

  1. נוכח סיפור חייהם המורכב והעצוב של המבקשים, ונסיונות התמודדותם בחיים וחרף האמור, ההצלחות שהם מצליחים לקצור בדרכם כיום, אני נעתר לבקשתם, במטרה ליתן להם אפשרות לעתיד טוב יותר תוך צמצום או הימנעות ממפגש פרונטלי סימבולי ואחר של המבקשים עם אינדקציות להשתייכות מהעבר (הן לא מהמשפחה המאמצת והן לא מההורים הביולוגיים).

 

  1. לאור כל המפורט והמבואר לעיל, אני נעתר לבקשה, עושה שימוש בסעיפים 19 ו-20 לחוק ומורה על ביטול צו האימוץ שניתן ביחס למבקשים ללא כינון קשרי הורות של המבקשים עם הוריהם הביולוגיים

 

לאור הסוגיות המשפטיות העולות מההליך הנוכחי ושקילת הצורך בהתאמת חקיקה ו/או חקיקת משנה, אני מורה על העברת פסק הדין להנהלת בתי המשפט.

 

ניתן לפרסום ללא כל פרט מזהה של הצדדים.

ניתנה ב‏יום רביעי ,יז' באייר תשע"ח, 2 במאי 2018 , בהיעדר הצדדים.

 

      אסף זגורי, שופט

             סגן הנשיא לענייני משפחה       

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ