בנק לאומי לישראל בע"מ נ' ללוש ואח'

החלטה

בפני בקשתו של המבקש כי אורה על מחיקת המילים "בסדר דין מקוצר" מכותרת כתב התביעה בתיק זה וזאת עקב העובדה שהמשיב לא צירף לכתב התביעה את הסכמי ההלוואה שנחתמו בין הצדדים, אלא את הסכם פתיחת חשבון העו"ש בלבד, וכן דפי חשבון ובהם יתרה סופית.

אין בדעתי להיעתר לבקשה.

הלכה פסוקה היא, כי הדרישה לראשית ראייה בכתב הקבועה בתקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, משמעותה כי המסמכים הדרושים אמורים להיות ראשית ראיה בכתב בלבד, ןאינם חייבים לשמש ראיה למלוא עילת התביעה.

בע"א 886/89 הילולים (אריזה ושיווק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פ"ד מה(3) 188, נקבע כי:

"הגישה העולה מפסיקה זו בכל הנוגע להיקף המסמכים הדרושים הינה מקילה ומכוח מטרת הדרישה לצירוף המסמך, כמפורט לעיל, עמדת בית משפט זה היא, כי מדובר בדרישה מינימלית" (ההדגשה שלי – י.ב).

עוד נקבע בפסק הדין, לעניין היקף המסמכים הדרושים בתביעת בנק כנגד לקוחו, כי:

"דעתי היא כדעתו של השופט ש. לוין: לצורך התקנות 202(1)(א) ו – 203 די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית, ואין חובה על התובע לצרף את כל ספריו, שיפרטו כיצד חושב הסכום אותו הוא תובע. זהו שלב מקדמי לדיון, שאינו מצריך כניסה לכל פרטי הראיות ובחינה מדוקדקת של התשתית הראייתית המקפת שמצויה בידי התובע להוכחת תביעתו על כל פרטיה. כמובן, עדיף שיצורפו כל המסמכים הדרושים כדי לסייע לנתבע להתגונן הגנה ראויה, אך במידה ואלו לא צורפו, אין מניעה מהנתבע לפנות לתובע ולבקש את מסירת פירוט החשבונות והמסמכים לידיו" (ההדגשה שלי – י.ב.).

ההלוואות אשר נטל המבקש, על פי הנטען בכתב התביעה, מן המשיב, היו כולן תחת חסותה של המסגרת ההסכמית הכוללת שבין הצדדים, קרי ההסכם הקרוי: "חוברת תנאים כלליים לניהול חשבון חוזר דביטורי (חח"ד)", שהרי בהסכם זה נאמר, בין היתר, כי הבנק-המשיב יקבל מן המבקש הוראות באמצעי תקשורת שונים, כפי שיסוכם בין הצדדים.

לפי הגיונו של המבקש, הרי שאם נתן הוראה (כגון נטילת הלוואה נוספת) למשיב, למשל, באמצעות הטלבנק או באמצעי תקשורת מתקדם אחר (באינטרנט), הרי שלא יוכל המשיב לתבוע בגין פעולות אלה בסדר דין מקוצר.

בכל הכבוד, זו אינה פרשנות מתקבלת על הדעת לדרישה המקלה של "ראשית ראייה בכתב" ומי שטוען, כגון המבקש, כי פעולה שנעשתה בחשבון, על פי דפי החשבון שצירף המשיב, לא נעשתה על ידו כלל, יתכבד ויטען טענה זו בתצהיר במסגרת בקשת הרשות להתגונן.

לעניין הבקשה לגילוי מסמכים, המדובר בבקשת גילוי נרחבת, סתמית ובלתי מנומקת.

המבקש אינו מבהיר אילו מסמכים הוא דורש; בגין אילו תקופות; ובהקשר לאילו טענות הגנה. עוד לא ברור מן הבקשה האם אין בידיו של המבקש ולו מסמך אחד מכל תקופת חייו של החשבון (וטענה זו צריך שתבוא בתצהיר, כשהיא מפורטת ומנומקת – קרי, מלווה בהסבר הכיצד זהו מצב הדברים).

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את בקשתו של המבקש למחיקת הכותרת בתיק זה.

המבקש ישלם למשיב את הוצאות הדיון בבקשה ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪.

לעניין הבקשה לגילוי מסמכים, יוכל המבקש להגיש בקשה ערוכה כדבעי בתוך 14 ימים מיום קבלת החלטתי זו או, לחילופין, בקשת רשות להתגונן בתוך 20 ימים מיום קבלת החלטתי זו.

ניתנה היום, ב' כסלו תשע"ב, 28 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.