ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
|
32028-99,34204-99
27/06/2010
|
בפני השופט:
דליה אבי - גיא
|
- נגד - |
התובע:
1. בנק לאומי לישראל בע"מ ע"י ב"כ עוה"ד י. שפלר 2. א. שטמר וש. זסלבסקי
|
הנתבע:
1. טיראן רפאל 2. טיראן
|
פסק-דין |
פסק דין
בפניי שתי תביעות שאוחדו יחדיו (ת.א. 32028/99 ות.א. 34204/99), ועילתן יתרת חוב בשני חשבונות שהתנהלו אצל התובע (להלן- "הבנק") בסניף "מגדלי אביב" (להלן גם- "הסניף התובע").
רקע כללי ועובדות שאינן שנויות במחלוקת
בני הזוג רפאל ומוניקה טיראן (להלן- "הנתבעים"), היו בתקופה הרלבנטית בעלי המניות בחברת רפאל טיראן בע"מ (להלן- "החברה"), שעסקה במתן שירותי גרפיקה.
נתבע 1 כיהן כמנהל החברה.
הנתבעים ניהלו בבנק שני חשבונות: האחד "עסקי" של החברה (ח-ן 73600/04) (להלן- "החשבון העסקי"), והשני "פרטי" של הנתבעים (ח-ן 52561/85) (להלן- "החשבון הפרטי").
ביום 8.8.1993 חתמו הנתבעים על כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום, לפיו ערבו כלפי הבנק לפירעון כל חובות החברה (להלן- "כתב הערבות" או "הערבות").
ביום 29.11.1994 חתמו החברה והנתבע 1 על הסכם עם הבנק באשר לפירעון חוב החברה לבנק, כפי שהיה באותה עת בחשבון העסקי (להלן- "ההסכם").
כנגד החברה ניתן צו פירוק ביום 28.3.1996.
טענות הצדדים
הבנק טוען, כי נתן לחברה ולנתבעים אשראי בסכומים שונים, אך הנ"ל לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפיו.
לטענת הבנק, קיים לנתבעים חוב כלפיו, הן בחשבון העסקי והן בחשבון הפרטי, כמפורט להלן:
יתרת החוב בחשבון העסקי, נשוא ת.א. 32028/99, עומדת על סך של 209,485 ₪. הבנק טוען, כי הנתבעים חייבים לשלם את החוב נשוא תביעה זו מכוח מסמכי פתיחת החשבון וניהולו ו/או מכוח ההסכם ו/או מכוח כתב הערבות. כן טוען הבנק, כי הנתבעים מושתקים מלהשיג על החוב הקיים בחשבון העסקי, לאור חתימתם על ההסכם (שכביכול הופר על-ידם).
יתרת החוב בחשבון הפרטי, נשוא ת.א. 34204/99, עומדת על סך של 17,851 ₪. הבנק טוען, כי הנתבעים חייבים לשלם את החוב נשוא תביעה זו מכוח היותם בעלי החשבון.
לטענת הבנק, החברה והנתבעים נדרשו לשלם את חובותיהם לבנק, אך הם לא שילמו את החובות או כל חלק מהם.
הנתבעים טוענים להגנתם, כי הם אינם מושתקים מלהעלות טענותיהם כלפי הבנק, באשר האחרון נהג בחוסר תום לב, תוך ניצול מצוקתם, שעה שהחתים את הנתבע 1 על ההסכם. בסיכומיהם, הוסיפו הנתבעים וטענו, כי ככל שיש בהסכם כדי למנוע מהם להשיג על נכונות החשבון, הרי שהדבר אמור לגבי החשבון העסקי בלבד ואין בו כדי להשליך על החשבון הפרטי. כמו כן, נטען כי הנתבעת 2 כלל לא חתמה על ההסכם, ועל כן הוא אינו מחייב אותה ואין בו כדי למנוע ממנה להעלות את הטענות כנגד הבנק.
עוד טוענים הנתבעים, כי חתימתם על כתב הערבות בחשבון העסקי נעשתה בניגוד לחוק ובניגוד לחובות הבנק כלפי לקוח ו/או ערב, שכן הם לא קיבלו כל הסבר ביחס למהות, טיב או היקף כתב הערבות, ואף לא ביחס למצב החשבון באותה עת.
כן טוענים הנתבעים שיש לדחות את תביעת הבנק, מאחר והוא הפר את חובות הנאמנות ותום הלב המוגברות שיש לבנק כלפי לקוח על-ידי התניית שירות בשירות פסולה, פגמים שונים באופן ניהול החשבון הבנקאי והליכי גבייה בלתי ראויים, אשר גרמו להם לנזקים כספיים וכן לנזקים לא ממוניים, שעל הבנק לפצותם בגינם.
הנתבעים טוענים, כי יש לקזז את סכום הנזקים שנגרמו להם עקב מעשי ו/או מחדלי התובע, כפי שהם באים לידי ביטוי בחוות דעת המומחה מטעמם.
ההליכים המשפטיים ומסכת הראיות