אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק הפועלים ואח' נ' ק' ואח'

בנק הפועלים ואח' נ' ק' ואח'

תאריך פרסום : 28/11/2017 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
12329-04-10
13/11/2017
בפני הנשיא:
איתן אורנשטיין

- נגד -
החייב:
צ.ק.
עו"ד עדי מנצור
המשיבה:
מ.ק.
עו"ד גבריאל הנר
החלטה

 

בעניין:פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980

הפקודה

 

ובעניין:עו"ד עופר שפירא – נאמן לנכסי החייב

הנאמן

 

ובעניין:בנק הפועלים לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד גילה כץ

הבנק

 

ובעניין: רשות המיסים בישראל – נציבות מס הכנסה

מס הכנסה

 

ובעניין:עו"ד איתן עדי

הנושה

 

ובעניין:כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד כלנית הרמלין

הכנ"ר

 

 

כללי

  1. מונחת לפניי בקשת עו"ד עופר שפירא הנאמן לנכסי החייב מר צ.ק. (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו-"החייב"), בהסכמת הנושה המובטח רשות המסים בישראל – נציבות מס הכנסה (להלן: "מס הכנסה"), ליתן הוראות בקשר למימוש זכויות החייב בנכס.

     

    רקע

  2. הנכס הוא שטח הגג של הבניין שנמצא ברחוב בוגרשוב 15 בתל אביב, גוש 6906 חלקות 110/9 ו-110/10, שצמוד לדירות שמספרן 9 ו-10 (להלן בהתאמה: "הנכס" או "שטח הגג" ו-"הדירות"). הבניין נמצא בבעלות קרן קיימת לישראל אשר מחכירה אותו לחוכרים שונים. לפי הרישום של קרן קיימת לישראל חוכרי דירות 9 ו-10 הם מר דוד גנור והגב' אביבה ארדיטי (בהתאמה) (להלן: "גנור" ו-"ארדיטי"). הוריו של החייב היו דיירים מוגנים בדירות ולאחר פטירתם, החייב ירש את זכויות הדיירות המוגנת כדייר מוגן ממשיך. במהלך השנים הורי החייב ולאחר מכן החייב ורעייתו ולימים גרושתו הגב' מ.ק. (להלן: "מ'"), ניהלו בנכס מלון בשם "מלון יוסף".

     

  3. החייב רכש את זכויות החכירה לדורות של ארדיטי בדירה 10 לפי הסכם מכר מיום 20.2.91 ואת זכויות החכירה לדורות של גנור בדירה 9 לפי הסכם מכר מיום 13.9.94. לטובת החייב נרשמו הערות אזהרה על הדירות. בהמשך, בעקבות חובות עסקיים ואי-יכולת החייב לפרוע את המשכנתא לטובת בנק אמריקאי ישראלי בע"מ, מכר החייב את זכויותיו בדירות לפי הסכמי מכר מיום 11.11.98 (להלן: "הסכמי המכר") כך שהזכויות בדירה 9 נמכרו לעו"ד איתן עדי (עדאקי) והזכויות בדירה 10 נמכרו לגב' זהבה עדאקי, אמו של איתן עדי (להלן: "עדי", "זהבה" וביחד "הרוכשים"). לטובת הרוכשים נרשמה הערת אזהרה על ההדירות. ביום 13.4.99 הוצאה שומה בגין המכירה על ידי רשות מיסוי מקרקעין.

     

  4. באשר לשטח הגג; בסכמי המכר נקבע ש-40 מ"ר משטח הגג יוצמד לדירה 9 שכאמור נמכרה לעדי, ויתר שטח הגג ירשם על שם החייב. על שטח הגג בנויה דירה ללא היתר שבה מתגוררת מ' עם ילדי בני הזוג (להלן: "דירת הגג"). עיריית תל אביב יפו הוציאה צו הריסה לדירת הגג, שטרם בוצע.

     

  5. נוכח מחלוקות באשר להסכמי המכר שבין החייב לבין הרוכשים, הוגשה נגד החייב תביעה לאכיפת הסכם המכר (ת.א. 2269/99) בפסק הדין נדונה בין היתר השאלה מי חייב בתשלום מס השבח. אציין שבמהלך ההליכים נפטרה זהבה ועדי ירש את זכויותיה בדירה 10. בפסק הדין (כב' השופטת, כתוארה דאז, אסתר חיות) מיום 18.4.02 נקבע שהחייב יישא במס השבח ואילו הרוכשים יישאו בתשלום סכום מקסימלי כהתחייבותם בסך של 1,200,000 ₪, עבור חובות והתחייבויות בקשר עם המכר (להלן: "פסק הדין"). נוכח החוב לרשויות המס עקב הסכמי המכר, לא ניתנו אישורי רשויות המס לרשם המקרקעין להעברת הזכויות על שם הרוכשים.

     

  6. בין לבין נקלע החייב להליכי חדלות פירעון ואציין בקצרה את הפרטים הבאים: ביום 18.10.10 ניתן צו לכינוס נכסיו של החייב ועו"ד עופר שפירא מונה כמנהל מיוחד לנכסי החייב; ביום 6.1.14 הוכרז החייב פושט רגל ועו"ד עופר שפירא מונה נאמן לנכסיו. במסגרת תיק פשיטת הרגל הוגשו נגד החייב 8 תביעות חוב בסכום כולל של 9,380,338 ₪, כאשר תביעת החוב שהוגשה מטעם עדי היא הגדולה ביותר, בסך של 5,740,805 ₪. נכון ליום הבקשה, יצוין כי הנאמן אישר תביעות חוב בסך כולל של 2,227,086 ₪.

     

  7. אציין שגם מ' היתה בהליך פשיטת רגל (פש"ר 18841-06-10) וביום 17.12.14 ניתן לה צו הפטר ועל כך בהמשך הדברים.

  8. הנאמן טיפל בהסדרת החוב למס הכנסה; בהחלטה מיום 6.1.14 נקבע שעדי יפקיד את יתרת התמורה המשוערכת בקופת הנאמן ואכן תמורה זו בסך של 468,000 ₪, הופקדה על ידו; ביום 8.7.14 ניתנה החלטה שבה הורתי לנאמן לפעול להסדרת החובות למס הכנסה; הנאמן בדק את החוב למס הכנסה שבאותה העת עמד על סך של 4,000,000 ₪, ונפגש הנאמן עם נציגי מס הכנסה והכנ"ר; לפי ההחלטה מיום 28.1.15 מונה השמאי עופר עמיאל שיעריך את שווי הנכס לצורך מימושו. בחוות הדעת של השמאי עמיאל מיום 6.7.16 הוערך הנכס בסך של 3,500,000 ₪; בהמשך הצליח הנאמן להגיע להסכמות עם מס הכנסה כך שיינתנו אישורי רשויות המס בגין הסכמי המכר בתמורה לתשלום של 1,800,000 ₪ כפוף לכך שהמס ישולם בתוך 6 חודשים, אחרת יתבקש בית המשפט להורות לנאמן לממש את הנכס על מנת לשלם את המס וכאמור במכתב מיום 29.09.16. ביום 9.10.16 התקיים דיון במעמד הצדדים שבו עדכן הנאמן את בית המשפט בהסכמות עם מס הכנסה. בהחלטה מאותו היום נקבע שהנאמן יפעל למימוש זכויות החייב בנכס ויגיש בקשה בהתאם.

     

    עמדות הצדדים

  9. הנאמן עותר למכירת זכויות החייב בשטח הגג שהן למעשה כל שטח הגג למעט 40 מ"ר ששייכים לעדי (להלן: "הגג") ובכך ישולם הסכום המוסכם למס הכנסה בסך של 1,800,000 ₪ וביתרה מבקש הנאמן לשלם דיבידנד לנושי החייב.

     

    התנגדות מ' והחייב

  10. מ' טוענת שיש לה זכויות בשטח הגג. לעמדתה, חלק ממימון רכישת הזכויות בשטח הגג הוא מכספים שהיא הביאה לקשר הזוגי. לחילופין היא טוענת שזכויותיה בגג מושתתות על הסכם ממון שבינה לבין החייב מיום 26.1.00 (להלן: "הסכם הממון"), שבו הסדירו בני הזוג את רכושם. בהסכם הממון נקבע, בין היתר, שדירת הגג תהייה בבעלותה הבלעדית של מ' ולא תהיה חלק מאיזון הנכסים שבין בני הזוג. לחילופי חילופין טוענת מ' שגם אם ייקבע שהזכויות בדירת הגג הוענקו לה, אין לבטל הענקה זו משום שחלפו 10 שנים מאז הסכם הממון שנחתם בעת שהחייב היה סולבנטי. עוד טוענת מ' שעדי הוא זה שחייב בתשלום המס.

     

  11. הנאמן כופר בזכויות של מ' בגג וטוען שהחובות למס הכנסה נוצרו בטרם שהוענקו למ' זכויות בשטח הגג, ככל שניתנו. משכך החובות למס הכנסה קודמים לזכויותיה הנטענות. לגופו נטען שהסכם הממון הוא הסכם למראית עין ממספר טעמים: החייב חתם על הסכם הממון בעת שהיה שקוע בחובות ומ' ידעה על כך ולכן לא ניתן לייחס לה תום לב; העברת הזכויות היתה ללא תשלום תמורה על ידי מ'; החייב ומ' מתגוררים בדירת הגג יחדיו ולחיזוק טענה זו צירף הנאמן אסמכתאות שונות. נוכח האמור מבקש הנאמן להגדיר את הענקה למ' כהענקה אסורה ולהורות על בטלותה לפי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). עוד טוען הנאמן שהעברת הזכויות למ' חסרת תוקף משלא דווחה לרשויות המס, בניגוד לסעיף 16 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963.

     

    הנאמן מוסיף וטוען שגרסת מ' רלוונטית רק לאופן חלוקת התמורה ממכירת הנכס ולא למכירה עצמה; על הנכס רובצים חובות במיליוני שקלים למס הכנסה שהוא נושה מובטח ולכן מכירת דירת הגג תטיב עם כל הצדדים לרבות מ'; ככל שקיימות זכויות כלשהן למ' בדירת הגג הן נדחות לחוב הנושה המובטח; ובכל אופן טענות מ' לזכויות בדירת הגג נוגדות בין היתר את תצהיריה לבית המשפט בהליכי הפש"ר בעניינה; הנאמן טוען שלצורך סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל לא הוכיחה מ' שהחייב היה סולבנטי בעת שאושר הסכם הממון בשנת 2002, שהוא מועד ההענקה; טענות מ' שמס השבח חל על עדי הוכרעו בפסק הדין.

     

  12. החייב בתגובתו טוען שדירת הגג שייכת למ'. לטענת החייב הוכרו הגירושין בארץ רק בשנת 2010 מאחר שהזוג התחתן בהליך אזרחי. החייב אף טוען שהוא מתגורר בשכירות בדירה אחרת. החייב מתנגד לטענת הנאמן שהיה חדל פירעון בשנת 2000. לסיום טוען החייב שלא ברור מהבקשה אילו זכויות מבוקש למכור, ומוסיף ששטח הגג שייך לדירות או לרכוש המשותף ולכן לא ניתן למכור אותו.

     

    התנגדות עדי

  13. עדי אינו מתנגד למכירת זכויות החייב בגג, אך טוען ששטח הגג של החייב הוא של 128 מ"ר בלבד, בניגוד לטענת הנאמן שלפיה לחייב זכויות בשטח של 140 מ"ר בגג. לחיזוק טענתו מפנה עדי לפסק הדין, לנסחי הרישום ולתשריטים של הדירות המצויים בלשכת רישום המקרקעין, לחוות דעת של השמאי עמיאל ולדיווח המס משנת 1999. הנאמן מתנגד לטענות עדי וטוען שהלה רכש 40 מ"ר משטח הגג המשויך לדירה 9 וטענותיו הן ניסיון להתעשר שלא כדין על חשבון נושי החייב. בהמשך, ולאחר הדיון השאיר הנאמן את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט בפשרה.

     

  14. הכנ"ר מצטרף לבקשת הנאמן במלואה. באשר להתנגדות החייב לגישת הכנ"ר לא ברור מה המעמד של החייב בכל אופן התנגדות זו מעידה על חוסר שיתוף פעולה עם תיק הפש"ר וחוסר תום לב ובכך מסתכן החייב שההליך לא יגמר בהסדר ויחזור להוצאה לפועל. באשר לטענות מ', טוען הכנ"ר שאלו נוגדות את תצהיריה. עוד נטען לאור שזכויות החייב בדירות לרבות שטח הגג הועברו אליו בירושה אלו אינן יכולות להיות של מ'. הכנ"ר מוסיף וטוען שטענותיה של מ' אינן מפחיתות מדרישת מס הכנסה לגבות את החוב המובטח כלפיו. הכנ"ר מדגיש שטענות מ' מהוות עילה לביטול צו ההפטר שניתן לה.

     

  15. ביום 25.10.17 התקיים דיון במעמד הצדדים במהלכו נחקרה מ' והצדדים חזרו על טענותיהם וחידדו אותן.

     

    דיון והכרעה 

    שתי מחלוקות דרושות להכרעה בבקשה זו. האחת זכויותיה של מ' בגג והשנייה החלק של עדי בשטח הגג.

     

    אדון במחלוקות כסדרן.

     

    זכויות מ' בגגהאמנם?

  16. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובחנתי את מכלול הראיות שהוצגו בפניי, סבורני שיש לדחות את התנגדות מ' הן מטעמים דיונים והן מטעמים מהותיים ואפרט;

     

    טעמים דיוניים

  17. במסגרת הליכי הפש"ר של מ' היא הצהירה מספר פעמים שאין לה נכסים לרבות נכסי נדל"ן ומבלי שסייגה הצהרתה בקיום נכסים שבבעלותה אך אינם רשומים על שמה. אפנה בהקשר זה ל-"דין וחשבון על חובות ונכסים" טופס 5, של מ' מיום 14.11.10. בחלק ו' סעיפים 1-2 לדו"ח מצהירה מ' באופן מפורש שהיא אינה בעלת נכסי דלא ניידי ואינה בעלת נכסי דלא ניידי שהועברו לאחרים בתמורה ושלא בתמורה.

     

    עוד אפנה לבקשת מ' למתן צו הפטר בפשיטת רגל (בקשה 28) בתיק הפש"ר שבעניינה. בבקשה ובתצהיר שתומך בה מיום 23.6.14 הוצהר על ידה במפורש בסעיף 2.3:

    "אין לי נכסי מקרקעין, רכב, חסכונות או נכסים מהם ניתן להיפרע.".

    (ההדגשה אינה במקור –א.א.)

     

    לפנינו הצהרות חד משמעיות של מ' שבאופן עקבי ושיטתי מצהירה שאין לה כל נכסים לרבות נדל"ן. והנה בבקשה שלפניי שבה מבקש הנאמן בפש"ר של בעלה לשעבר לממש זכויות בנכס מקרקעין, מ' טוענת שיש לה זכויות באותו הנכס. זכויות שנוצרו לה לפני שנים רבות ועל אלה לא זו בלבד שלא הצהירה בהליך פשיטת הרגל שלה אלא שהצהירה היפוכו של דבר. סבורני שמ' מנועה מלטעון היום מכוח תורת ההשתק השיפוטי שיש לה זכויות בשטח הגג.

     

  18. ההלכה הפסוקה קובעת שהשתק שיפוטי חל על בעל דין שטען טענה בהליך אחד באופן שהוא מושתק מלטעון טענה סותרת בהליך אחר, זאת אף אם הצדדים להליך האחר אינם אותם צדדים. אפנה לע"א 513/89 S/interlego a נ' lines bros. S.a-exin, מח(4) 133, 196 (1994) (להלן: "הלכת אינטרליגו") ולרע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, נט(6) 625, 632-633 (2005); ע"א 4170/14 אילן כהן נ' יהודה (אריק) כהן (פורסם בנבו, 14.01.2016) פסקה 8.

     

    בהלכת אינטרליגו הוסברה התכלית של ההשתק השיפוטי (שם, בעמוד 202):

    "מטרתו של השתק זה היא כפולה: (א) במישור המשפט הציבורי, הוא נועד לשמור על טוהר ההליך המשפטי, ולמנוע מבעל דין לנצל לרעה את בתי המשפט ובכך לפגוע בהשלטת הצדק; (ב) במישור המשפט הפרטי, תכליתו היא למנוע תוצאות בלתי צודקות המתחייבות לכאורה על-פי הדין (בהנחה שהטענה המאוחרת היא הטענה הנכונה), וזאת על-ידי השתקת בעלי הדין מלטעון ומלהוכיח בבית המשפט טענות עובדתיות ומשפטיות גם אם הן נכונות. כאמור, השתק זה, שביסודו גם שיקולים במישור המשפט הציבורי, רחב מן ההשתק מכוח מצג או מכוח הבטחה, שלהקמתו נדרשים הסתמכות בעל הדין על הטענה המקורית שבעטייה ניתן הסעד, ושינוי מצבו לרעה עקב כך."

    (ההדגשות אינן במקור – א.א.)

     

    ביישום לענייננו:

  19. כאמור מ' טענה במפורש בתיק פשיטת הרגל שלה שאין לה כל נכסים לרבות נכסי נדל"ן. לא כל טענה זו הועלתה על ידה מספר פעמים בתיק הפש"ר בעניינה, תוך היותה ערה להשלכה שתהייה לטענה במסגרת הליכי הפש"ר של החייב ורצון הנאמן לממש את הזכויות של החייב בגג. נוכח האמור אין מ' יכולה לבוא מאוחר יותר, בתיק הפש"ר של החייב ולטעון היפוכו של דבר, קרי, שיש לה זכויות בגג. הדבר עומד בניגוד מפורש לעקרון "ההשתק השיפוטי" שעליו עמדתי לעיל. אין מ' יכולה בבית משפט אחד לטעון "שחור" שעה שנוח לה הדבר ובבית משפט אחר לטעון "לבן" שעה שזה מתאים עתה.

     

  20. בדיון נשאלה מ' באשר לסתירה בגרסאותיה. בתחילה טענה מ' שכתבה בתצהיריה שיש לה זכויות בדירה בשטח הגג (עמ' 2 ש' 26 ואילך). בהמשך היא הופנתה לסעיפים בתצהיריה שבהם נטען היפוכו של דבר והתבקשה להסביר את הסתירה בין גרסאותיה (עמ' 3, ש' 15-21):

    "ש:תקריאי את סעיף 2.3?

    ת:"אין לי נכסי מקרקעין...". אמרתי זאת כי זה פשוט לא רשום על שמי אז אני לא יכולה למכור את זה."

     

    ובהמשך (עמ' 3 ש' 20-21):

    "ש: אז למה לא כתבת שזה לא רשום על שמך אבל זה שלך?"

    ת:אני גרה כרגע בדירה שקיימת, אבל לא קיימת."

     

    ובהמשך (עמ' 4 ש' 4-5):

    "ת: יש לי זכויות במשהו שקיים שלא קיים. הדירה קיימת אבל לא קיימת ולא רשום, זה לא נפרע.

    ש:אז למה לא כתבת שיש לך זכויות בדירה שהיא לא רשומה?

    ת:אין לי תשובה. (העדה מסתכלת על עוה"ד שלה)."

    (ההדגשה אינה במקור – א.א.)

     

    מ' לא סיפקה הסבר לסתירה בגרסאותיה. מ' הגישה תצהירים שבהם נכתב באופן מפורש שהיא איננה בעלת זכויות בנכסים, לרבות נכסי מקרקעין. ככל שמ' סברה שיש לה זכויות בנכסים אך אלו אינן רשומות היה עליה לציין דבר זה במפורש במסגרת תצהיריה ולא להמתין להליך פשיטת הרגל של החייב בעלה לשעבר, כדי לטעון שהזכויות שלה.

     

    למעשה די בכך כדי לדחות את ההתנגדות של מ'.

     

  21. לאחר הדיון הפנה ב"כ של מ' לכך שבתיק הפש"ר של מ' התעוררה מחלוקת באשר לקיומן של זכויות מ' בנכס. עם זאת, לא ראיתי בכך לשנות את המסקנה. קיומה של המחלוקת האמורה לא מאיין את תצהירי מ' בתיק הפש"ר בעניינה שאין לה נכסים. זאת ועוד, המחלוקת לא היתה דרושה להכרעה לאור תצהיריה אלו, ומשכך ניתן לה צו הפטר.

     

  22. טעמים מהותיים

    1.  

       

      1. החייב הצהיר גם הוא במסגרת הליך פשיטת הרגל של מ', שהנכס נרכש על ידו בלבד, ללא שהזכיר את מ' כרוכשת ביחד איתו. אפנה לתצהיר החייב מיום 15.11.11 בקשה 2 בהליך הפש"ר של מ', שבסעיף 5 מצהיר החייב:

        "מאחר שאני מי שרכש את זכויות החכירה בהן נרשמה לזכותי הערת אזהרה על שתיהן בלשכת רישום המקרקעין."

        (ההדגשות אינן במקור – א.א.)

         

        ובהמשך בסעיף 6.2:

        "המבקש (הכוונה לעדי – א.א.) עם אימו ז"ל ... רכשו ממני את זכויות החכירה בשתי הדירות הנ"ל עפ"י ההסכמים שיפורטו דלמטה."

        (ההדגשה אינה במקור – א.א.)

        הצהרות דומות הושמעו בסעיפים 6.4, 6.8, 6.9, 7.5, 13 לאותו התצהיר שבהם מתבטא החייב כבעלים היחיד של הנכס. משמע, טענת מ' עומדת גם בניגוד לתצהירי החייב ונוגדת את אופן רכישת הזכויות בגג.

         

        עוד אציין שמ' לא מופיעה כבעלת זכויות בנכס בכל מסמך שהוא, בין בפנקס רישום המקרקעין ובין בהסכמי המכר. בהקשר זה אפנה להערת האזהרה בפנקס רישום המקרקעין, שרשומה לטובת החייב בלבד. באשר לכוחו המחייב של מרשם המקרקעין אפנה לסעיף 125(א) לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969; הסכם המכר שבין ארדיטי לבין החייב מיום 20.2.91 שלפיו רק החייב הוא שרוכש את דירה 10; הסכם המכר שבין גנור לבין החייב מיום 13.9.94 שלפיו רק החייב הוא שרוכש את דירה 9; זיכרון הדברים שבין החייב לבין עדי שלפיו החייב הוא שמוכר את הדירות וחלק משטח הגג, בהמשך הסכם המכר שבין החייב לבין עדי שלפיו מכר החייב את דירה 10 ולהסכם המכר שבין החייב לבין זהבה שלפיו החייב מכר את דירה 9. אין בידי לקבל את טענת החייב שאין העובדה שהוא טיפל בעסקי בני הזוג כדי להוריד מזכויות מ' בנכס. ככל שהיו למ' זכויות בנכס הרי שעליה לשמור עליהן והיה מקום לציין זאת בהסכמים הנ"ל.

         

      2. החייב ומ' נישאו בשנת 1992 ולכן חל עליהם חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"). החייב ומ' אף הסכימו לתחולת חוק יחסי ממון בהסכם הממון מיום 26.1.00 שקיבל תוקף של פסק דין ביום 12.5.02 בתמ"ש 48251/98 (כב' השופטת סיון). החייב ירש את זכויות הדיירות המוגנת בנכס לרבות שטח הגג הכולל את דירת הגג מהוריו, ברי, כי זכויות אלו שייכות לחייב בלבד לפי סעיף 4 לחוק יחסי ממון. מעבר לדרוש אוסיף שלפי סעיף 5(א)(1) לחוק יחסי ממון פקיעת נישואין אינה מקנה לבן הזוג זכויות שקיבל בן הזוג האחר בירושה.

         

        לא נעלם מעיני שלאחר שהחייב ירש את זכויות הדיירות המוגנת של הוריו בדירות, הוא רכש את הדירות, כאשר מ' טוענת שהמימון לרכישה זו נעשה גם באמצעות כספים בסך של 50,000$ שהיא הביאה לקשר. עם זאת, מ' לא הוכיחה את טענותיה שרכישת הנכס לרבות שטח הגג מומן ממקורותיה ולו בחלקו, ולא הציגה אסמכתאות למתן הכספים כמתחייב.

         

      3. לא מצאתי לקבל את טענות מ' שמפנה לאמירות עדי הנכס שייך לה. בהקשר זה אפנה לפרוטוקול הדיון מיום 15.2.10 בה"ט 21676-01-10 עמ' 2, ש' 17-18 ועמ' 3, ש' 2-4; לעדכון הכתובת של החייב על ידי עדי בה"ט 61460-05-16 כ-"גן – גינת ארלוזרוב (אוהל חסרי דיור) לשיטתו של המשיב תל אביב – יפו"; פרוטוקול הדיון מיום 8.6.16 באותו ההליך, עמ' 1, ש' 17. בכל הכבוד עדי אינו בעל סמכות לקבוע למי שייכת דירת הגג והעובדה שהתבטא בלשון שדירת הגג "של" מ' אינה מלמדת על זכויותיה בה.

      4. עוד לא ראיתי לקבל את הכללת החייב ברשימת דרי הרחוב במסגרת עת"מ 18790-10-14 כאסמכתה לכך שהחייב אינו בעל זכויות בשטח הגג. העתירה כוללת מגוון תנאים שדרי הרחוב נדרשים לעמוד בהם על מנת לקבל סיוע לרבות סיוע בשכר דירה וזכאות לדיור מוגן. כלומר, לא הוכח בעתירה שכל מי שמופיע ברשימת דרי הרחוב אינו בעל זכויות במקרקעין אלא רק שדר ברחוב.

         

        נוכח האמור אני קובע שלמ' אין זכויות בנכס לרבות דירת הגג.

         

  23. הענקת זכויות בדירת הגג למ' 

    ככל שיש למ' זכויות בשטח הגג בניגוד למסקנתי, אזי דינן להתבטל שכן עסקינן בהענקה אסורה וכעמדת הנאמן ולכן היא בטלה מכוח סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל ואבאר:

     

    סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל קובע:

    "(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.

    (ב) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.

    (ג)"הענקה", לענין סעיף זהלרבות כל העברה, אך למעט הענקה

    (1)בשל נישואין ולפניהם;

    (2)לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;

    (3)לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו."

     

    הסעיף מבחין בין הענקה שנעשתה על ידי החייב לפני שעברו שנתיים ממועד הכרזתו פושט רגל כקבוע בסעיף 96(א) לפקודת פשיטת הרגל, לבין הענקה שבוצעה על ידי החייב אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו 10 השנים לאחר שהוכרז החייב פושט רגל וכקבוע בסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל. עוד יש להתחשב בחריגים להענקה שקבועים בסעיף 96(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

     

    באשר למטרתו של סעיף 96 אפנה לדברי בית המשפט העליון (כב' השופטת פרוקצ'יה) בע"א 5709/99 זיוה לוין נ' גד שילר עו"ד, נה(4) 925, 938-939 (2001) (להלן: "עניין שילר"):

    "מטרתו של סעיף 96 הינה לבטל בתנאים מסוימים הענקות נכסים שנעשו על-ידי חייב ללא תמורה נאותה לפני תחילת פשיטת הרגל, אשר תוצאתן הינה הקטנת מאסת הנכסים שלו, תוך סיכון כי כאשר ייכנס לפשיטת רגל תעמוד יתרה קטנה יותר לחלוקה בין נושיו. הרעיון ביסוד הוראה זו הוא, בתמצית, כי בגדר התקופה הקובעת הקודמת לתחילת פשיטת הרגל הענקת נכס על-ידי חייב ללא תמורה או בתמורה מופחתת פוגעת בכושר הפירעון שלו כלפי נושיו ומצדיקה את ביטולה כדי לקדם את אינטרס הציבור בהגנה על הנושים בכפוף לנסיבות מיוחדות..."

    עוד אפנה לע"א 8147/13 גרנות ונצ'ורס בע"מ נ' ארנון גיצלטר (פורסם בנבו, 08.11.2015) בעמוד 16; פש"ר (מחוזי ת"א) 42784-07-11 דן ורנר נ' בלסי אחזקות ונכסים בע"מ (פורסם בנבו, 07.05.2017) בעמוד 3; שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 317-332 (מהדורה שלישית, 2010).

     

    הטעם הערכי לפעולת ביטול הענקה נקבע בע"א 3853/98 סדן נ' רוזנטל ואח', פ"ד נז(4) 699, 706 (2003):

    "הטעם הערכי העומד ביסוד פעולת הביטול הוא כי כאשר אדם מודע למצבו הכלכלי הרעוע, דרישת ההגינות היא כי יעמיד את מלוא מצבת נכסיו לפירעון חובותיו לנושיו, ולא יגרע מהם על דרך הענקה ללא תמורה לאחרים"

    ראו גם עניין שילר בפסקה 11.

     

    מן הכלל אל הפרט;

  24. משחל על הזוג חוק יחסי ממון, מועד ההענקה של זכויות החייב בדירת הגג למ' היה בעת אישור הסכם הממון, קרי, ביום 12.5.02, וכזכור ניתן צו כינוס נכסים לחייב ביום 18.10.10. משכך אנו נכנסים בגדר גבולות הזמן שבסעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל.

     

  25. סולבנטיות החייב 

    מבחן כושר הפירעון של החייב הוא מבחן שבעובדה שעל מ' להוכיחו ואין עניינו ידיעתו של המקבל מכוח ההענקה. אפנה לע"א 4619/15 עו"ד יניב אינסל - נאמן על נכסי החייב שמואל ינקוביץ נ' שמואל ינקוביץ (פורסם בנבו, 14.08.2017) (להלן: "עניין ינקוביץ"). מארג הראיות והאסמכתאות מלמד שהחייב היה חדל פירעון עוד בטרם הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון. החייב הגיש ללשכת ההוצאה לפועל בקשה להכרזתו כמוגבל אמצעים ביום 15.5.02, שלושה ימים בלבד לאחר שהסכם הממון אושר. בסעיף 3 לתצהיר שצורף לבקשה טען החייב:

    "הנני להצהיר כי אנוכי שקוע בחובות רבים עצומים וכבדים אשר מסתכמים בסך של 456,887.67  נכון ליום 21.03.02, וחוץ מהתיקים שמתנהלים כנגדי בלשכות ה-הוצל"פ עומדים ותלויים כנגדי הליכים משפטיים שונים אשר במסגרתם הוטלו עיקולים והליכים שונים אחרים."

    (ההדגשה אינה במקור – א.א.)

    כלומר החייב היה שקוע בחובות כבר מיום 21.3.02, טרם אישור הסכם הממון שכאמור אושר ביום 12.5.02, ואף טרם הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון על ידי בני הזוג שהוגשה ביום 9.4.02.

     

    בשולי הדברים; יוער שמטענותיה של מ' עולה שהחייב היה חדל פירעון גם לאחר כריתת הסכמי המכר עם עדי. לטענת מ' ככל שעדי היה משלם לחייב סך של 247,721 ₪ בגין עסקת המכר, היה יכול החייב לפרוע את חובותיו לבנק ולא להיכנס להליך פשיטת הרגל (ראו פסקאות 135-136 לתגובת מ'). טענה זו מחזקת את המסקנה שהחייב היה חדל פירעון עוד בטרם הצהרותיו ללשכת ההוצאה לפועל, אך לאור הצהרות החייב איני נדרש להכרעה בכך.

     

  26. החריגים בסעיף 96(ג) לפקודת פשיטת הרגל

    הסעיף קובע 3 חריגים להענקה אסורה: הענקה שנעשתה בשל נישואין; הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך; הענקת לאשת המעניק של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו. בענייננו רלוונטי החריג הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת ערך.

     

  27. הענקה לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בעלת ערך

    בעניין ינקוביץ נדרש בית המשפט העליון לשאלה האם הענקה של דירת מגורים לאישה במסגרת הסכם גירושין היא הענקה פסולה לצורך סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל כאשר זו נעשתה 5 שנים טרם הכרזת החייב פושט רגל. באותו העניין בית המשפט העליון התמקד בשאלת קיומו של החריג השני שבסעיף 96(ג)(2) שלפיו הענקה תהא כדין ככל שיוכחו הרכיבים: קונה או בעל שיעבוד, תום לב ותמורה בת ערך. בפסק הדין נקבע גם שהנטל הראשוני להוכיח שמקבל הענקה לא עומד בחריגים מוטל על התובע לביטולה, ובענייננו זהו הנאמן (שם, בעמוד 14). סבורני שהנאמן עמד בנטל זה כמפורט לעיל. באשר לטענות מ' לגבי זכויותיה בשטח הגג מכוח הסכם הממון; הסכם הממון אמנם נושא את התאריך 26.1.00 אך כאמור ניתן לו תוקף של פסק דין רק ביום 12.5.02 ולפי סעיף 2 לחוק יחסי ממון הסכם ממון מקבל תוקף רק מרגע אישורו על ידי בית המשפט לענייני משפחה. גם אם הייתי רוצה לבוא לקראת מ', הבקשה לאישור הסכם הממון הוגשה רק ביום 9.4.02, קרי, ההליך כולו התנהל בשנת 2002. יתרה מזאת, טענת מ' שהסכם הממון נחתם בשנת 2000 סותרת הצהרות שונות של החייב ומ'; בהקשר זה אפנה לתצהיר החייב בהליך הפש"ר של מ' 18841-06-10 בו הצהיר בסעיפים 3 ו-4:

    "3. בשנת 2002 עלו נישואינו על שרטון ונפרדו דרכינו.

    4. הסכם הממון אשר נחתם בנינו בשנת 2002 קיבל תוקף של פסק דין ע"י בית המשפט לעניני משפחה."

    (ההדגשה אינה במקור – א.א.)

     

    עוד אפנה לסעיף 4 לתגובת מ' לבקשה 8 במסגרת הליך זה טענה היא: "הזכויות בדירה הוקנו למשיבה (הכוונה למ' – א.א.) עוד בשנת 2002 בפסק דין אשר חילק את נכסי המשפחה בין המשיבה לבין הגרוש שלה."

     

    כן אפנה להחלטתי במסגרת ההליך מיום 6.1.14 שם ציינתי בעמוד 7 שורות 4-5: "זה המקום לציין כי החייב העביר את הזכויות בגג לחייבת עוד בשנת 2002, לטענתו. לעמדת החייבת, היא מתגוררת ביחידה על הגג." קביעה שלא נסתרה על ידי מי מהצדדים לרבות החייב ומ'.

     

    עוד יש לתהות על סמיכות הזמנים שבין הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון מיום 9.4.02, אישורה על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 12.5.02 והתצהיר שתומך בבקשה להתרת הנישואין מיום 1.5.02, לבין הגשת בקשת החייב להכרזתו כמוגבל באמצעים מיום 15.5.02. מ' כמי שקיבלה זכויות בדירת הגג לא פעלה כדי לרשום זכויות אלו על שמה. לא נעלם מעיני שנוכח החוב למס הכנסה מ' וכן יתר הצדדים לא יכלו לשנות את רישום הזכויות בנכס, עם זאת מ' לא עשתה דבר כדי להגן על זכויותיה ככל שסברה שאלו קיימות בדירת הגג ומחדל זה עומד לחובתה. בהקשר זה אפנה לת"א (מחוזי חיפה) 595/02 כהן דבי נ' כהן יוסף (פורסם בנבו, 09.04.2008) אציין ששם דובר בהסכם גירושין אך הדברים יפים גם לענייננו.

     

  28. באשר לתום הלב;

    קיים העדר איזון בחלוקת הנכסים בין בני הזוג. לפי הסכם הממון, קיבלה מ' את הנכס היחיד ולמצער המשמעותי ביותר של בני הזוג בנוסף לדמי מזונות שישולמו לה על ידי החייב, תוך שהחייב לא קיבל דבר למרות היותו מצוי בקשיים כלכליים. מ' אף לא טענה ששילמה תמורה כלשהי לחייב עבור זכויותיו בדירת הגג.

     

    גם אם היתה מוכחת תמורה כלשהי שניתנה על ידי מ' לחייב עבור הזכויות בדירת הגג, ברי, שהענקה זו לא בוצעה בתום לב. חזקה על מ' שידעה על קשייו הכלכליים מהיותה רעייתו ואפנה לעניין שילר בעמ' 935 ולעניין ינקוביץ בעמ' 14. יתרה מזאת, מכלול הראיות מלמד שמ' ידעה על קשייו הכלכליים של החייב ואציין בין היתר: מ' ידעה שהחייב נאלץ למכור את הדירות בגלל חובותיו לבנק; עוד ידעה מ' על כך שהחייב נותר בעל חובות למרות שמכר את הדירות לעדי, שכן טענתה שככל שעדי היה משלם את התמורה המלאה שהתחייב אליה כביכול בהתאם להסכמי המכר החייב היה יכול לפרוע את חובותיו.

     

    נוכח האמור אני קובע שהענקת הזכויות בשטח הגג למ' לפי הסכם הממון היא הענקה אסורה לפי סעיף 96(ב) לפקודת פשיטת הרגל ולכן בטלה.

  29. הנטל בתשלום מס השבח

    אין בכוונתי להידרש לטענות מ' שעדי נטל על עצמו לשלם את מס השבח במסגרת הסכמי המכר, שכן עניין זה הוכרע במסגרת פסק הדין. ככל שמ' סברה שנפלה שגגה בפסק הדין שומה היה עליה להשיג לפני ערכאת ערעור במועד הקבוע לכך בדין ולא במסגרת הליך זה, כ-18 שנה אחרי. לא נעלם מעיני שמ' לא היתה צד בהליך הנ"ל, אך ההליך התנהל בתקופה שבה בני הזוג היו נשואים לכן החייב יכול היה לערער בשם בני הזוג. יתרה מכך, העובדה שמ' לא היתה צד להליך של פסק הדין, מחזקת את מסקנתי שלמ' אין זכויות בנכס לרבות דירת הגג, שכן אם סברה שיש לה זכויות בנכס היתה צריכה להיות צד להליך.

     

    מעל ומעבר; גם לאחר שבחנתי את המסכת העובדתית והראיות שהוצגו על ידי מ' בהתנגדותה, נראה שכל אלו עמדו לרשות בית המשפט בהליך של פסק הדין, כלומר מ' לא חידשה בעובדה או ראיה חדשה שלא עמדה לנגד בית המשפט של פסק הדין וזהו טעם נוסף לדחיית בקשתה.

     

  30. לאור התוצאה שהגעתי אליה, לא מצאתי לטענה להתייחס לטענת הנאמן שההעברה חסרת תוקף משלא דווחה לרשויות המס.

     

  31. חלוקת זכויות החייב ועדי בנכס

    בדיון הסכימו הנאמן ועדי ששטח הגג הוא 168 מ"ר והותירו את ההכרעה במחלוקת בניהם לשיקול דעת בית המשפט.

     

    מרישומי הלשכה לרישום מקרקעין ברור ששטח הגג הכולל הוא 168 מ"ר. שטח הגג המוצמד לדירה 9 הוא 87 מ"ר והשטח שמוצמד לדירה 10 הוא 81, ובסך הכול שטח הגג המשויך לדירות הוא 168 מ"ר. מעיון בהסכמי המכר עולה בבירור שלעדי נמכר שטח בגג של 40 מ"ר במסגרת רכישת דירה מספר 9. קביעה זו מקבלת חיזוק נוסף מפסק הדין שקובע במפורש שלעדי נמכר שטח גג בגודל של 40 מ"ר.

     

    נוכח זאת, הנאמן יוכל למכור את שטח הגג ששייך לחייב למעט 40 מ"ר ששייכים לעדי, קרי שטח הגג שהנאמן יוכל למכור הוא 128 מ"ר.

     

     

    סוף דבר;

    הנאמן ימכור את השטח גג למעט 40 מ"ר ששייכים לעדי. התמורה תשמש לתשלום המס ולחלוקת דיבידנד לנושי החייב.

     

    מ' תישא בהוצאות מופחתות של הנאמן, לפנים משורת הדין, בסך של 5,000 ₪.

     

    המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

     

    ניתנה היום, כ"ד חשוון תשע"ח, 13 נובמבר 2017, בהעדר הצדדים.

     

    תמונה 2

     

    איתן אורנשטיין, שופט

    נשיא

     

     

     


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ