אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק דיסקונט ישלם לרו"ח שפוטר מעבודתו פיצויים בסך 350,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע

בנק דיסקונט ישלם לרו"ח שפוטר מעבודתו פיצויים בסך 350,000 ש"ח בגין פרסום לשון הרע

תאריך פרסום : 10/10/2007 | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו
2667-00
09/10/2007
בפני השופט:
ד"ר עמירם בנימיני

- נגד -
התובע:
ששון מרון
עו"ד ש' טמיר
הנתבע:
1. גלובס פבלישר עתונות (1983) בע"מ
2. חגי גולן
3. ג'ודי מלץ
4. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

עו"ד י' מושקט וא' אשכולי
עו"ד ז' שרף וש' בן-חיים
פסק-דין

א.        רקע הדברים

1.         התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, עקב פרסום ידיעה בעיתון "גלובס" ביום 21.2.00, בה נאמר כי הוא פוטר מעבודתו אצל הנתבע 4 על רקע "דו"ח ביקורת חריף בו הואשם באי-סדרים כספיים".

2.         התובע הינו רואה-חשבון, אשר עבד בבנק דיסקונט לישראל בע"מ (הנתבע 4 - להלן: "הבנק") במשך כ- 30 שנה, עד לחודש אפריל 2000. בין יתר תפקידיו בבנק שימש כמבקר הפנימי הראשי של הבנק, סגן מנכ"ל, חבר הנהלת הבנק ומי שהיה ממונה על אגף משאבי אנוש, אגף הנכסים ובטחון, אגף הדרכה ואגף יחסי עבודה. בשנים 1994-1999 שימש התובע בתפקידו הרלבנטי לתובענה זו, קרי: סמנכ"ל הממונה על תחום משאבי האנוש בבנק. לאחר מכן כיהן התובע כמשנה למנהל השלוחה של הבנק בלונדון, מחודש יולי 1999 ועד חודש אפריל 2000, עת הגיעו יחסי העבודה בין התובע לבין בנק לקצם.

3.         ביום 8.10.99 הוגש להנהלת הבנק דו"ח ביקורת שנערך באגף הביקורת הפנימית של הבנק (דו"ח ביקורת מס' 144/99 - להלן: "דו"ח הביקורת" - נספח יז' לתצהיר התובע). הדו"ח מוגדר כ"סודי", והוא עוסק באופן קליטתם בבנק של עובדים מן המניין,  עובדים ארעיים ועובדים אשר להם קרובי משפחה בבנק, בתקופה שבין חודש ינואר 1997 ועד חודש יוני 1999. זו התקופה בה היה התובע סמנכ"ל הממונה על אגף משאבי אנוש, אף שבעת הגשת הדו"ח כבר עבד התובע בשלוחת הבנק בלונדון. על דו"ח הביקורת חתום המבקר הפנימי של הבנק, מר שלמה פיטשון (להלן: "פיטשון").

להלן ממצאי הביקורת העיקריים המופיעים בדו"ח:

א.         בסעיף 1.1 - 1.2 לדו"ח נאמר כי 17 עובדים נקלטו בבנק אף שאינם בעלי השכלה אקדמאית, ולעשרה מהם אין תעודת בגרות - כל זאת בניגוד לנוהלי אגף משאבי אנוש, שעליו היה מופקד התובע. 11 מעובדים אלה היו כדורגלנים שאינם אקדמאיים, ו- 5 מהם התקבלו לעבודה עוד בטרם הוגשה בעניינם חוות-דעת של מכוני אבחון אליהם נשלחו. 6 מהם התקבלו לעבודה למרות שניתנו לגביהם חוות-דעת שליליות של הרפרנטים באגף משאבי אנוש, ולגבי 4 מתוכם היתה חוות-דעת שלילית של מכון האבחון. 11 שחקני הכדורגל הנ"ל הופנו לעבודה על ידי יו"ר ועד העובדים, מר ריקי בכר (להלן: "בכר"), וקבלתם אושרה על ידי התובע. מסתבר כי לבנק נבחרת כדורגל, שקידומה חשוב ביותר לבנק ולעובדיו. עוד נאמר בדו"ח בהקשר זה, כי התובע היה חייב ליידע את המנכ"ל לגבי עובדים שניתנו לגביהם חוות-דעת שליליות, כאשר ביקש את אישור המנכ"ל, במקום לסמוך על התרשמות אישית שלו מהם, או על חוות-דעת חיובית שנתקבלה, לטענתו, מהממונים על העובדים (סעיף 3.6 לדו"ח). התובע טען כי לא ידע שמדובר בכדורגלנים, וכי תפקידם איננו מחייב השכלה אקדמאית. הוא גם טען שהם התקבלו לעבודה באישור המנכ"לים שכיהנו אותה עת, אך אלו טענו כי לא ידעו שמדובר בעובדים שאינם עומדים בתנאי הסף.

ב.         8 כדורגלנים שהתקבלו לבנק קיבלו בשנת 1999 "תיקון שכר", שאושר על ידי התובע, ללא אישור המנכ"ל. התובע טען כי מדובר בעובדים שהוצאו מחוץ לדירוג, אך בדו"ח נמצא כי רק חלקם הוצאו מחוץ לדירוג (סעיף 1.3 לדו"ח). בסעיף 3.7 לדו"ח נאמר כי המנכ"ל אישר את העלאת השכר לגבי 31 עובדים, בעוד שהתובע אישר להעלות את שכרם של 41 עובדים, מהם 8 הנמנים עם קבוצת הכדורגל של הבנק. בדו"ח נקבע כי 8 הכדורגלנים הנ"ל קיבלו העלאת שכר ללא אישור המנכ"ל. התובע טען כי הדבר היה בסמכותו, כיוון שמדובר בסכום פעוט.

ג.         שני עובדים נתקבלו כעובדים מן המניין בבנק, אף שבעבר עבדו בבנק ופרשו בתנאים מועדפים, וזאת בניגוד לנהלי הבנק. המנכ"ל ויו"ר הבנק מסרו כי אישרו את קבלתם של השניים לעבודה, אך לא נאמר להם שהדבר הוא בניגוד לנהלים (סעיף 1.4 לדו"ח).

ד.         בסעיף 2 לדו"ח מפורטים ממצאים לגבי קליטת עובדים שלהם קרובי משפחה בבנק. על פי הוראת מנכ"ל הבנק הקודם, מר א' אשרי, ובעקבות דו"ח ביקורת משנת 1994, נקבע כי קבלת עובד מסוג זה לעבודה בבנק דורשת אישור מנכ"ל. מסתבר כי בתקופה בה עסק הדו"ח נקלטו 62 עובדים שיש להם קרובי משפחה בבנק, בלא שנמצא לכך אישור בכתב מהמנכ"ל, והמנכ"ל דוד גרנות אף הודיע שהעניין לא הובא לאישורו. התובע טען שסבר כי עם חילופי המנכ"לים אין עוד תוקף להוראה של המנכ"ל הקודם, מר אשרי, טענה שנדחתה בדו"ח.

4.         לדו"ח הביקורת הנ"ל שהוגש בחודש אוקטובר 1999, קדם דו"ח ביקורת נוסף שהוגש ביום 14.5.99 (דו"ח ביקורת מס' 153/99 - להלן: "דו"ח הביקורת הראשון", שצורף כנספח א' למוצגי הבנק). בדו"ח זה נבחן הליך מינוי פקידים למנהלים וקידום מנהלים בבנק בשנים 1993-1999, שהיא בעיקרה התקופה בה כיהן התובע כסמנכ"ל האחראי על אגף משאבי אנוש. גם על דו"ח זה חתום המבקר הפנימי מר פיטשון. בדו"ח נאמר כי בשנת 1998 מונו 18 עובדים לדרג ניהולי, בלא שנמצאו מכתבי המלצה מהדרג הניהולי הממונה עליהם (סמנכ"ל), אף שהתובע טען שהמינוי נעשה על דעת הסמנכ"לים הממונים על העובדים. שתי מנהלות נוספות מונו בשנת 1998 בלא שנמצאה המלצת הממונים בכתב. בשנת 1994 קודמו עשרות עובדים בלא שנמצאו המלצות בכתב לגבי קידומם (לכל אלה ראה סעיפים 4-7 לדו"ח).

מן הסיכום לדו"ח נראה כי עיקר הביקורת מופנית כנגד כך שלא נמצא תיעוד להמלצות הממונים, ופרוטוקולים הנוגעים לדיונים שהתנהלו לגבי המינוי. הדו"ח איננו כולל ביקורת אישית, לפחות לא ישירה, המופנית אל התובע. בדיון ועדת הביקורת של הבנק שהתקיים ביום 12.8.99 (נספח ב' למוצגי הבנק), אמר יו"ר הדירקטוריון של הבנק, מר אריה מינטקביץ (להלן: "מינטקביץ"): "חשוב לציין כי מר מרון אינו האחראי היחיד לדברים. במובן מסויים, הוא אחראי לדברים פחות מאחרים שכן היתה מערכת שלמה שאיפשרה את הדברים". מינטקביץ אף ציין כי איננו רואה עוד צורך לעסוק בדו"ח, כאשר מרון כבר שימש באותה עת בתפקידו החדש בלונדון (עמ' 6 לדו"ח). מכל מקום, לא הדו"ח הראשון הנ"ל הביא לפרסום הידיעה שהיא נושא תביעה זו, וניסיונם של הנתבעים להאחז בו נראה מלאכותי.

5.         בעקבות ממצאי דו"ח הביקורת נשוא התביעה, התקיים ביום 24.10.99 דיון בועדת הביקורת של הבנק, בה נדון הדו"ח וממצאיו (פרוטוקול הישיבה צורף כנספח ד' למוצגי הבנק). כמה מן הדוברים בישיבה ציינו כי מדובר "בפגם בטוהר המידות", והציעו לנקוט אמצעי משמעת כלפי התובע, אשר חתום על חוזה אישי. מנכ"ל הבנק, דוד גרנות (להלן: "גרנות"), אמר באותה ישיבה כי הסתבר שלתובע אין הכישורים והיכולת להיות אחראי על משאבי האנוש בבנק, וכי למעשה הוחלט להעבירו לתפקיד אחר עוד קודם להגשת דו"ח הביקורת הנ"ל, ואכן התובע עבר לכהן כסגן המנהל בסניף בלונדון. המנכ"ל ציין כי הוא רואה את הדו"ח בחומרה, וכי יש להתחיל בתהליך סיום עבודתו של מרון בבנק, אם כי לוח הזמנים לכך צריך להתחשב בגורם האנושי. יו"ר הדירקטוריון, מינטקביץ, הצטרף לדעת המנכ"ל כי "חומרת המעשים מחייבת תגובה חמורה... יש להסיק מסקנות אישיות לגבי מר מרון". מינטקביץ ציין כי הוא רואה את התנהגות התובע כ"מעילה באמון" שנתנו בו היו"ר והמנכ"ל של הבנק, ויש לפעול לסיום עבודתו. בסיום אותה ישיבה הוחלט: "ועדת הביקורת סומכת ידיה על המלצת המנכ"ל להביא לסיום עבודתו של מר ששון מרון".

6.         עבודתו של התובע בבנק אכן הגיעה לקצה ביום 1.5.00, בעקבות הסכם פרישה שהושג בינו לבין הבנק (נספח יז' למוצגי הבנק). הבנק שילם לתובע תשלומי פרישה בסכום של 4,620,143 ש"ח, והתובע חתם לבנק על "כתב קבלה ושחרור" לפיו לא תהיינה לו טענות נוספות כנגד הבנק (נספח יז' הנ"ל), ונפקותו תידון בהמשך. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם התובע פוטר מן הבנק, בנסיבות שתוארו לעיל, או שמא פרש מעבודתו, וגם עניין זה יידון בהמשך.

7.         עוד בטרם סיים התובע את עבודתו בבנק, פורסמה ביום 21.2.00 בעתון "גלובס", המוצא לאור על ידי הנתבעת 1 (להלן: "גלובס" או "העיתון"), ידיעה על ידי כתבת העתון הגב' ג'ודי מלץ (הנתבעת 3 - להלן: "מלץ"). עורך הגלובס באותה עת היה מר חגי גולן (הנתבע 2). באותה עת כיהן התובע בתפקידו כמשנה למנהל שלוחת הבנק בלונדון. כותרת הידיעה היתה: "מנכ"ל בנק דיסקונט קטע חופשתו בחו"ל בשל העיצומים", ונושא הידיעה היה העיצומים החריפים בהם פתחו עובדי הבנק ביום שקדם לפרסום הידיעה (הידיעה צורפה כנספח "יד" לתצהיר התובע, להלן: "הידיעה"). בידיעה הקצרה (14 שורות) נאמר בין היתר בהקשר הנ"ל:

"הסיבה הרשמית לעיצומים היא הסחבת המתמשכת במעבר לשבוע עבודה בן 5 ימים, אבל בהנהלת הבנק טוענים, כי הסיבה היא פיטורי מנהל בכיר לשעבר, ששון מרון, שהיה סמנכ"ל כח אדם בבנק עד לפני שנה.

מרון פוטר בימים אלה על רקע דו"ח ביקורת חריף, שבו הואשם באי סדרים כספיים.

דוברת הבנק סירבה להגיב על הידיעה".

8.         ב"כ התובע פנה אל הנתבעים 1-3 ביום 24.7.00 בדרישה לפרסם הכחשה לאמור בידיעה, לפיה התובע פוטר על רקע דו"ח ביקורת חריף שבו הואשם באי-סדרים כספיים (נספח טו' לתצהיר התובע). במכתב ב"כ התובע נאמר כי אין אמת בידיעה, וכי היא גרמה להשפלתו וביזויו של התובע בעיני בני משפחתו, מכריו והציבור הרחב - כל זאת בלא שהתבקשה תגובת התובע לפני הפרסום. ב"כ הנתבעים 1-3 השיב למכתב ביום 30.7.00 (נספח טז' לתצהיר התובע), וטען כי הפרסום היה אמת, ויש בו עניין ציבורי. בעקבות כך נפגשו באי-כח הצדדים, וב"כ התובע הציג בפני ב"כ הנתבעים 1-3  את דו"ח הביקורת על מנת להוכיח כי אין מדובר שם ב "אי סדרים כספיים", כנטען בידיעה, ואף מסר להם חלקים מן הדו"ח.

הגב' מלץ טוענת בתצהירה כי התובע בא בטענות על פרסום הידיעה, אך לא היה מוכן לפרט מה בידיעה לא היה נכון (נספחים ב(1-2) לתצהירה). בכך היא מתעלמת ממכתב התובע אל הנתבעים 1-3 מיום 21.9.00, שנשלח בעקבות פגישה בין ב"כ הצדדים שבה הוצג דו"ח הביקורת. באותו מכתב (נספח יח' לתצהיר התובע) נדרש העיתון במפורש לפרסם תיקון והכחשה, שבו ייאמר כי "לאחר בדיקת דו"ח הביקורת הפנימית התברר כי היתה טעות בפרסום הכתבה הואיל ומר ששון מרום לא פוטר מהבנק ואין בדו"ח הביקורת הפנימית ממצאים כלשהם שלפיהם הואשם באי סדרים כספיים". במכתב אף נאמר כי בפגישת ב"כ הצדדים הודגש כי אין בדו"ח אשמה של "אי סדרים כספיים".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ