אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בנק אוצר החייל בעמ נ' תקוע

בנק אוצר החייל בעמ נ' תקוע

תאריך פרסום : 04/08/2011 | גרסת הדפסה
ת"ת
בית משפט השלום אשקלון
28776-05-11
04/08/2011
בפני השופט:
עפרה גיא

- נגד -
התובע:

הנתבע:
בנק אוצר החייל בע"מ

החלטה

1.בפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב, אשר הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל התשכ"ז-1967 (להלן: "החוק").

2.התביעה מבוססת על כתב ערבות עליו חתם המבקש ביום 9.8.07 להבטחת הלוואה על סך 30,000 ₪ שניתנה לגברת כהן שיפרה (להלן: "הלווה"). לימים הפרה הלווה את ההתחייבות וחדלה מתשלום מלא וסדיר של החזרי ההלוואה, כך שנותרה חייבת למשיב סך של 17,164 ₪, בצרוף ריבית, נכון לתאריך 12.3.10. התביעה הוגשה לאחר שניתנה ביום 1.2.11 החלטה בתיק ההוצל"פ שנפתח כנגד הלווה בדבר מיצוי הליכים.

3.המבקש הגיש התנגדותו ובה טען כי התביעה שהוגשה על סכום קצוב אינה ראויה להתברר במסלול זה, וטען, שיש למחוק כותרת התביעה מאחר והמסמכים שצורפו לכתב התביעה אינם מהווים ראשית ראיה בכתב ואין בהם לשמש כראייה באשר לגובה החוב, או הוכחה כיצד נוצר החוב. כמו כן המבקש מכחיש את סכום החוב הנטען ולטענתו מדובר בסכום אשר הוערך באופן שרירותי על ידי המשיב.

במסגרת התנגדותו ותר המבקש ליתן לו רשות להתגונן בטענה כי בעת החתימה על כתב הערבות פקיד הבנק מטעם המשיב לא טרח לגלות לו לשם מה ניתנה ההלוואה ומה מצבה הכלכלי של החייבת העיקרית. כך גם טוען המבקש כי המשיב הפר את חובת הגילוי כלפיו כערב מוגן, בכך שלא מסר לו הודעות בדבר היווצרות של פיגור כלשהו מצד הלווה בתקופה הרלוונטית, ומשכך שלל את זכותו היסודית של המבקש, להתייחס במועד הרלבנטי, ליכולתה הכלכלית , להקטין נזקו הצפוי ולמעשה, להגן על זכויותיו. לטענתו, בנסיבות המקרה, יש להחיל את הוראות סעיף 26 לתיקון תשנ"ח לחוק הערבות, התשכ"ז- 1967 (להלן: "חוק הערבות") לפיו היה והמשיב לא הודיע למבקש, תוך 90 יום, יופטר המבקש, בכדי הנזק שנגרם לו בשל כך. לטענתו, לו היה מקבל, בזמן אמת, פנייה מהבנק על כך שהלווה אינה פורעת את החוב, היה יכול להצטרף לתביעת הבנק ו/או לפעול כנגדה ולהגן על זכויותיו.

כן טוען המבקש כי התביעה הוגשה מבלי שמוצו ההליכים כנגד הלווה, שכן היא עומדת בהסדרי התשלומים החודשיים. לגרסתו, החלטה שניתנה בדבר מיצוי הליכים על ידי רשם ההוצאה לפועל, מקורה בטעות שיפוטית שנפלה בשוגג, שכן בדיון בבקשה להכרזה על מיצוי הליכים לא נכחו הוא והלווה וזאת בניגוד להלכת רודניק.

4.מנגד, טען המשיב, שיש לדחות הבקשה אף ללא חקירת המבקש, לאור העדר טענות הגנה ראויות לגופו של עניין, בהתאם להוראות תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984.

לטענתו, הטענות בעניין גובה החוב וכשרות התביעה להתדיין בהליך של סדר דין מקוצר, נטענו באופן סתמי וללא כל הסבר מדוע חישוב החוב אינו נכון, כאשר לכתב התביעה צורף דף חשבון על גובה החוב המהווה ראיה מוסדית המבססת עילת תביעה בסדר דין מקוצר.

כמו כן המשיב מכחיש את טענות המבקש בדבר אי גילוי מידע בעת החתימה על כתב הערבות, לטענתו הובהר למבקש מהי מטרת ההלוואה שכן בכתב הערבות תחת סעיף מטרת ההלוואה נכתב "תשלום שכירות", כך גם בטופס גילוי מידע לערב צוין כי מדובר ב"חוב חדש", והמבקש חתם בצד שני סעיפים אלו.

בכל הנוגע לטענות המבקש לגבי אי משלוח הודעות לערב הרי שלטענת המשיב יידע הוא את המבקש במועד על היווצרות החוב, ואף מצרף הוא מכתבי התראה שנשלחו בתוך מסגרת הזמן שנקבעה בחוק הערבות. כך, לאור יידוע המבקש בדבר החוב ומועד היווצרותו הרי שאין לו להלין אלא על עצמו בכל הנוגע לתפיחת החוב, בייחוד לאור העובדה שהמבקש והלווה הינם קרובי משפחה מדרגה ראשונה.

כן טוען המשיב כי התביעה הוגשה כדין לאחר שניתנה החלטה בדבר מיצוי הליכים, כאשר המבקש קיבל זכות טיעון אך החליט שלא להגיב לבקשת מיצוי ההליכים. לגרסתו, המבקש ניסה להשיג על ההחלטה בדבר מיצוי ההליכים אך רשם ההוצאה לפועל הבהיר עמדתו כי ההחלטה במקומה עומדת ואף צרף ההחלטה שניתנה על ידי כבוד הרשם ציזיק מיום 22/3/2011 לעיוני.

5.דיון והכרעה

תחילה אדרש לבקשה למחיקת כותרת התביעה.

המשיב צרף לבקשת הביצוע את הסכם כתב ההתחייבות והערבות להחזרת ההלוואה עליו חתם המבקש והלווה. כן צרף לכתב התביעה טופס גילוי מידע לערב יחיד או מוגן ותדפיס פירוט בבנק יתרת גובה ההלוואה.

משכך ובהתאם להלכה הפסוקה והתקנות לפיה דרישת הוראות תקנות 202-203 לתקנות סדר הדין האזרחי, הינה לראשית ראייה בכתב ולנוכח הלכת הילולים (ע"א 688/89 הילולים (אריזה ושיווק בע"מ ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ) לפיה לצורך עמידה בהוראות התקנות לעיל, די בצירוף ההסכמים ופירוט היתרה הסופית ואין חובה על התובע לפרט את כל ספריו לשם פירוט אופן חישוב סכום החוב, די במסמכים שצורפו בכדי לקבוע שהתביעה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר. אשר על כן, דין הטענה לפיה יש להורות על מחיקת הכותרת להידחות וכך הינני מורה.

6.בכל הנוגע להתנגדות לגופה, הלכה פסוקה היא כי התנגדות לביצוע שטר וכך גם התנגדות לביצוע תובענה כמוה כבקשת רשות להתגונן. בעת שמוגשת התנגדות, ההליך לבירורה, הינו כהליך בסדר דין מקוצר. קיומו של הליך מסוג זה נועד על מנת למנוע דיון מיותר בתובענה כאשר נעלה מכל ספק כי אין לנתבע כל זיכוי להצליח בהגנתו.

כידוע בעת דיון בבקשת רשות להתגונן מקום שמועלית הגנה אפשרית ולו משתמעת בדוחק,

יש ליתן למבקש רשות להתגונן. לעניין זה נקבע כי בשלב זה אין על בית המשפט לשקול מהימנות המבקש אלא אך ורק לבחון אם מתצהירו של הנתבע בצירוף חקירתו הנגדית, קיימת עילה חוקית לכאורית שאם תוכח תוכל לשמש הגנה ראויה בפני טענות התביעה (ע"א 478/75 אנגלרד נ' אשכנזי, פ"ד ל(3) 437, 443). בית המשפט רשאי לדחות הבקשה אך ורק כאשר השתכנע שאין לנתבע הגנה כלשהי ושלא נתעוררה כל נקודה הגיונית אשר ניתן להיאחז בה לטובתו (ע"א 518/87 פטלז'אן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ (טרם פורסם)). יחד עם זאת, אין המבקש הרשות להתגונן רשאי להסתפק בהעלאת טענות סתמיות וכלליות בתצהירו, אלא חייב הוא להיכבד ולהיכנס לפרטי העובדות שלעניין ושעליהן הוא מבסס את טענות הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עיריית חולון, פ"ד נ"ב(1) 390,400).

7.המבקש כאמור טען שסכום החוב מוכחש, גבוה וטעון בדיקה. לעניין זה, שורה ארוכה של הלכות קבעה, שעל המבקש רשות להתגונן להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו ואין הוא רשאי להסתפק בטענות סתמיות. כך נקבע שתצהיר המנוסח בצורה כוללנית אין בו בכדי לבסס רשות להתגונן (ראה ע"א 431/86 424/86 נאות מרינה בת ים בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ פ"ד מ"ג (2) 362. משכך, ובהיעדר כל פירוט עודתי כיצד הגיע המבקש למסקנה זו, דין הטענה לפיה החוב מוכחש, מופרז וטעון בדיקה להידחות לאלתר.

8.אף טענת המבקש באשר לאי גילוי מידע רלוונטי ומהותי לערבות מצד נציג המשיב אין בה בכדי להואיל למבקש לנוכח העובדה כי על גבי כתב הערבות ומסמך גילוי המידע מתנוססת חתימתו במקומות שונים, הן בראשי תיבות והן בחתימתו המלאה. מדובר במסמכים מפורטים המתייחסים לאספקטים שונים של הערבות ומשמעותה. הלכה פסוקה היא, כי אדם החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוכנו, והמבקש לסתור חזקה זו צריך לפרוט טענתו לפרוטות ולהבהיר את מלוא הנסיבות שהביאו אותו לחתימה על המסמך בהעדר הבנה (ע”א 1513/99 דטיאשוילי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד נד (3) 591).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ