בנק אוצר החייל בע"מ -סניף מרכזי 357 נ' דיקשטין ואח'

החלטה

לפני בקשת הבנק ליתן פסק דין ע"ס 39,690 ₪ כנגד הנתבעים, בצרוף הפרשי הצמדה מיום 1.9.12 ועד למועד התשלום בפועל.

בפתח הדברים יובהר כי ביום 4.6.13 ניתנה החלטתי בהעדר הצדדים, המעניקה תוקף של החלטה להסדר הדיוני עליו סיכמו הצדדים, לפיו ישלחו הודעות לצדדי ג' כמפורט בהסדר וככל וימצאו כספים יועברו לידי הבנק בגין תשלום חוב העומד למנוח ובניכוי מקדים של סך 17,226 ₪ בגין הוצאות פטירה.

הבנק הגיש הודעה ובקשה לפיה בהתאם לצו אשר ניתן על ידי מיום 3.7.13 השיב צד ג' – צה"ל מופ"ת (להלן:"צד ג'1 ") כי העביר ליורשי המנוח (הנתבעים 2-6) את הסכומים הבאים:

א. בחודש 4/12 סך של 4,734 ₪ - בגין הפרשי שכר.

ב. בחודש 8/12 סך של 52,182 ₪ - בגין שינוי שיטת ההצמדה בשכר הגמלאים.

לאור האמור, הסביר הבנק כי עומד חובם של המשיבים ע"ס 56,916 ₪, ובהתאם להסדר הדיוני על הבנק להפחית סך 17,226 ₪ בגין הוצאות הפטירה ועל כן עומד הסכום לתשלום ע"ס 39,690 ₪.

נוסף על טענה זו הסביר הבנק כי צד ג'- צה"ל מופ"ת הבהיר בתגובתו כי הפריש כספים לידי צד ג'-איילון חברה לביטוח בע"מ בגין ביטוח חיים, משכך מתבקש בית המשפט להורות לצד ג'- איילון חברה לביטוח בע"מ (להלן:"צד ג' 2") ליתן תשובה מפורטת ביחס לכספי המנוח.

בתגובה לבקשת הבנק, טענו המשיבים כי הינם מתנגדים למתן פסק דין מאחר ובהתאם להוראות ההסדר הדיוני ובהתאם לתשובת צדדי ג'-המחזיקים, הבנק אינו זכאי לקבל את הכספים שהוחזקו ע"י צד ג' 1 בסכומים האמורים מעלה.

לטענת המשיבים, סעיף 1(ג)(2) קובע כי בין הבנק למשיבים הוסכם שהבנק יהיה זכאי לכספים המוחזקים אצל צדדי ג' בהתאם לשני תנאים מצטברים:

א. הכספים מהווים חלק מעיזבון המנוח.

ב. הכספים הוחזקו בידי מי מצדדי ג' במועד פטירת המנוח בתאריך 27.6.11.

לפיכך, המשיבים הסבירו כי הכספים בסך 52,182 ₪ הינם כספים שלא היו בידי צד ג' 1 במועד פטירת המנוח, אלא מדובר בכספים שנוצרו רק ביום 18.6.12, קרי חודשים רבים לאחר פטירת המנוח בעקבות שינוי שיטת ההצמדה של שכר הגמלאים ובהתאם לתיקון 27 לחוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות) [נוסח משולב], התשמ"ה -1985 ותיקון זה נכנס לתוקף ביום 1.6.12 עובר לפטירת המנוח.

המשיבים ציינו כי ככל ולא תתקבל טענתם, הם שומרים על זכותם לזמן נציג מטעם מחלקת הפרישה והתשלומים בצה"ל לצורך מיצוי הבירור במסגרת ניהול התיק העיקרי.

נוסף על האמור, טענו המשיבים כי בכל הנוגע לסך 4,734 ₪ פועל הבנק בחוסר תום לב כאשר עושה ניסיון להתעשר על חשבון המשיבים. בהתאם להסדר הדיוני בין הצדדים נקבע כי ככל ויהיה זכאי הבנק לקבל כספים, ינוכו תחילה הוצאות הפטירה בסך 17,226 ₪. סכום זה נקבע ע"י הצדדים על סמך עדותם של המשיבים בתצהיר מטעמם אשר צורף לבקשת הרשות להתגונן ועל סמך המסמכים והראיות שהוגשו על ידם ולמעשה הוכיחו כי הוצאות הקבורה עמדו ע"ס 23,960 ₪ ומסכום זה קיזזו הצדדים סך של 3,000 ₪ בגין מכירת רכבו של המנוח וכן קוזז הסך 4,734 ₪ שהתקבל ממחלקת הפרישה והתשלומים בצה"ל.

המשיבים התייחסו לבקשה הנוספת של הבנק לפיה מבוקש ליתן צו לצד ג' 2 בנוגע לכספי ביטוח החיים המוחזקים על ידו. הם אינם מתנגדים לבקשה למתן הצו, אך מבהירים כי בהתאם לסעיף 147 לחוק הירושה כספים אלה אינם בכלל העיזבון והבנק לא יוכל ליטול כספים אלו.

מנגד לאמור, הגיש הבנק תגובתו לטענות המשיבים וציין כי המשיבים ציינו במסגרת בקשת הרשות להתגונן כי קיבלו כספים בסך 4,734 ₪ וכן סך 3,000 ₪ בגין מכירת רכבו של המנוח ומלבד כספים אלו אשר שימשו להוצאות הקבורה לא קיבלו לידם כספים נוספים, בכך יש לראות משום חוסר תום לב כאשר לא ציינו כי קיבלו הסך 52,182 ₪ אשר התקבל לידם בחודש 8/12.

הוסיף הבנק לטעון כי צד ג' 1 מציין בתשובתו כי הכספים בסך 52,183 ₪ עברו למשיבים מכח צו הירושה, ולמעשה ניתן לקבוע כי כספים אלה הינם כספי עיזבון ומשכך ניתן לקזז מסכום זה את הוצאות הקבורה כאמור בהסכם בסך 17,226 ₪ והיתרה תועבר לידי הבנק לצורך כיסוי חובו של המנוח.

הבנק טען כי הכספים האמורים היו לזכותו של המנוח אילו נשאר בחיים כזכויות אותן צבר במהלך חייו ולהבדיל מזכויות שארים בעקבות פטירה, ובמילים אחרות: דובר בכספים שהיו כספי העיזבון והזכות בגינם הוחזקה אצל צד ג' כבר מיום פטירתו.

כמו כן, הדגיש הבנק כי לא ברור מדוע טרחו דווקא המשיבים להזכיר את הסך 4,734 ₪ שאף אותו קיבלו עובר למועד פטירת המנוח.