אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בן זוג לצורך חוק הירושה

בן זוג לצורך חוק הירושה

תאריך פרסום : 12/03/2017 | גרסת הדפסה
ת"ע
בית משפט לעניני משפחה חיפה
27239-07-13
19/02/2017
בפני השופטת:
שלי אייזנברג

- נגד -
המבקש:
מ' ק'
עו"ד רן עוזרי
המשיבים:
1. נ' ס'
2. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון

פסק דין
 

 בעניין: עיזבון המנוחה ש' ק' ז"ל 

 

  1. התובענה שבפניי עוסקת בבקשת המבקש למתן צו ירושה אחר אמו המנוחה ש' ק' ז"ל (להלן: "המנוחה"), אשר הלכה לעולמה ביום ---2013. המבקש שהינו אחד משלושת ילדיה של המנוחה, עתר בבקשתו לקבוע, כי הוא ואחיו יורשים את האם המנוחה בחלקים שווים תוך הדרת המשיב 1 הרשום כבן זוגה (להלן: "המשיב").

 

המנוחה נפטרה כנשואה למשיב. בני הזוג נישאו ביום 27.12.2002 בנישואין אזרחיים בקפריסין.  בשים לב לפטירת המנוחה בהיותה נשואה למשיב, התנגד ב"כ היועמ"ש לחלוקת העיזבון שהוצעה בבקשת המבקש והדיון הועבר לבית המשפט לענייני משפחה.

 

  1. אין מחלוקת כי המשיב עזב את הארץ בחודש 7/12, מענו אינו ידוע, ולכן נחשב כ"יורש נעדר".

יש לציין כי בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.7.2014 בוצע למשיב תחליף המצאה  בהמצאה מחוץ לתחום השיפוט של הבקשה ברומניה.

בהעדר תגובה של המשיב, עתר המבקש למתן פסק דין בהעדר הגנה. ב"כ היועמ"ש התנגד לבקשה בהעדר תצהיר הסתלקות מטעם המשיב. נוכח טענת המבקש לפיה אין צורך בתצהיר הסתלקות בהיות נישואי המנוחה והמשיב פיקטיביים, נקבעה הבקשה לשמיעת ראיות.

 

  1. טרם שמיעת הראיות נעתר בית המשפט לבקשת המבקש לקבלת מסמכים ממשרד הפנים, הנוגעים להליך המדורג של המשיב במשרד הפנים. המסמכים הונחו בפני ביהמ"ש ולאחר חקירת העדים וסיכומי הצדדים הגיעה העת למתן פסק דין.

 

עמדת המבקש:

  1. המבקש ואחיו טוענים כי נישואי המנוחה למשיב היו נישואים פיקטיביים, שנערכו לצורך הסדרת מעמדו של המשיב כתושב ישראל. לטענת המבקש, המשיב הינו אזרח רומני, שהיה עובד זר בישראל ונישואיו למנוחה לא היו נישואי אמת. המבקש ציין כי המשיב  עזב את הארץ ללא הודעה למנוחה ו/או למי מבני משפחתה בתקופה, שהמנוחה היתה חולה מאוד. מאז לא יצר המשיב קשר עם המנוחה או בני משפחתה משך כשנה וחצי לאחר עזיבתו.

בחודש 9/13 יצר לראשונה קשר ומסר כי אין לו עניין ברכושה של המנוחה וסירב למסור כתובת להמצאת מסמכים ומספר טלפון. מאחר והמשיב לא התעניין בגורלה של המנוחה משך כשנה וחצי וכלל לא ידע אודות פטירתה, ומשלא הגיש כל בקשה ו/או תובענה בעניין רכושה של המנוחה, עותר המבקש להכריע בבקשה למתן צו ירושה בהעדר תגובה של המשיב, ולקבוע כי הוא אינו נמנה על יורשיה.

 

המבקש טען בסיכומיו כי, ב"כ היועמ"ש לא שלל או סתר את הטענה לפיה המשיב הינו בגדר "יורש ידוע ואין לו עניין בירושה" לכן יש לקבל הטענה כי המשיב אינו מעוניין בהליכים ו/או בירושת המנוחה. בנסיבות אלו של היעדר שיתוף פעולה מודע, טענת המדינה לפיה על המבקש להציג תצהיר הסתלקות הינה מנותקת מהמציאות ובלתי הגיונית.

 

  1. המבקש טוען כי היותו של המשיב כצד "ידוע" להבדיל מ"נעדר" ובלתי מעוניין בירושה ו/או בהליכים משפיעה על פסק הדין בתיק בשני מישורים:

ראשית, די בהוכחת עובדה זו כשלעצמה כדי לאפשר מתן פסק דין בהיעדר הגנה. שנית, הוכחת עובדה זו מחייבת את המסקנה לפיה ב"כ היועמ"ש אינו מוסמך לייצג את המשיב בהליך, לטעון טענות בשמו ו/או להתערב כלל בהליך.  לטענת המבקש, סמכותו של ב"כ היועמ"ש להתערב בהליך מוגבלת להגנה על האינטרס הציבורי ולא מעבר לכך. 

משמעות "האינטרס הציבורי" בהקשר של בקשה למתן צו ירושה הינה לוודא שכלל היורשים נכללים בבקשה. לטענת המבקש, שעה שהמשיב חי ברומניה, מודע לפטירת המנוחה ולהליך המשפטי הן מפי המבקש והן מתחליף המצאה שבוצע, ומסרב למסור כתובת לקבלת כתבי בית דין, אין עילה להתערבות ב"כ היועמ"ש.

עמדת ב"כ היועמ"ש:

  1. לעמדת ב"כ היועמ"ש ככל ולא תוקן סטטוס המנוחה כ"נשואה" בתעודת הפטירה, יש ליתן צו ירושה לפיו העזבון יחולק מחצית למשיב כבן זוגה של המנוחה ומחצית לשלושת ילדיה. עוד טען ב"כ היועמ"ש, כי ככל שהמבקש עומד על טענתו לפיה, אין למשיב שהינו יורש על פי דין של המנוחה עניין בירושה, יש לקבל תצהיר הסתלקות מטעמו.

            בסיכומיו הבהיר ב"כ היועמ"ש כי הצטרף להליך מכוח תפקידו ובהתאם להוראות סעיף 67א(א)(4) לחוק הירושה נוכח טענת המבקש בבקשתו לצו ירושה. לדידו, שעה שהמבקש עותר להדיר אדם מזכויותיו לפי חוק הירושה ואדם זה לא אותר לצורך הגשת עמדתו, אזי מחובתו של ב"כ היועמ"ש להיכנס בנעליו ולדאוג לשמירת חלקו עד לאיתורו.

 

דיון:

  1. הפרק השני לחוק הירושה קובע את היורשים על פי דין ואת חלקם בעזבון המוריש.

סעיף 10 לחוק הירושה קובע כי היורשים על פי דין הם:

"1. מי שהיה במות המוריש בן-זוגו;

  1. ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו וצאצאיהם, הורי-הוריו וצאצאיהם (בחוק זה- קרובי המוריש);"

סעיף 11 לחוק הירושה ממשיך וקובע את היקף הזכויות של היורשים על פי דין: בענייננו מחצית העיזבון לבן הזוג ומחצית לילדיו.

 

  1. ההלכה הנוהגת לעניין פרשנות המונח "בן זוג" כאמור בסעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה, היא כי "בן זוג" הינו מי שנשוי בקשר נישואין פורמלי בעת פטירתו של המוריש. מדובר בקביעה שבסטטוס וזיקה של קשר נישואין בין המוריש לבין בן הזוג. (ראה ספרם של המלומדים ש' שוחט נ' גולדברג וי' פלומין "דיני ירושה ועיזבון, עמ' 51, 63). בן זוג לעניין חוק הירושה הוא מי שהיה נשוי כדין למוריש בשעת מותו. לעניין הירושה אין חשיבות לשאלה מה היתה מערכת היחסים בין בני הזוג, ואף לא לעובדה שחיו בנפרד בעת מותו של המוריש.

 

לעניין פרשנות המונח "בן הזוג", ראה פסק דינו של כבוד השופט שנלר בעמ"ש (ת"א) 38845 -10-12 פלונית נ' ל.א., ניתן ביום 7.1.2015 (פורסם בנבו) (להלן: "פס"ד פלונית").

בפס"ד פלונית ניתח כבוד השופט שנלר את פסיקת בית המשפט העליון העוסקת במבחן הפורמלי: "דהיינו, אם אכן קיימת זיקה של קשר נישואין בין המוריש לבין בן הזוג".

(ראה עמ' 14 לפסק הדין).

כבוד השופט שנלר אף הפנה להצעת חוק דיני ממונות אשר מצאה לנכון לשנות מהחוק הקיים ולקבוע כי תקופת פירוד תנתק את הזיקה בין המוריש לבת הזוג. ראה בעמוד 15 לפסק הדין:

"בדברי ההסבר צויין מפורשות, כי המעמד של בן הזוג כיורש, מעוגן אכן בסעיפים 11 ו-55 לחוק הירושה, תוך הדגשה כי הוראות החוק הקיים הן פורמליות במהותן וכי...'ככל שני הזוג נחשבים נשואים,לא נבדק אופי הקשר ביניהם, ולעולם ירש את המוריש בן זוגו הנשוי לו, גם אם מדובר בנישואין 'פורמלים' בלבד...בהמשך צויין שאכן, ההצעה מבקשת לתקן את המעוות בעניין זה".

כלומר, אף מדברי ההסבר להצעת חוק דיני ממונות נמצא כי בדין הקיים הפרשנות הנה פורמלית בלבד ולא מהותית.

ממשיך וכותב כבוד השופט שנלר בעמוד 19 לפסק הדין:

"לדעתי, לא בכדי לא מצאנו בפסיקה בבית המשפט העליון, עד היום, מקרה ובו אכן יושמה פרשנות מהותית בפועל. פתיחת האפשרות להיזקק לשאלת הנישואין דה פקטו, להבדיל מעצם הנישואין דה יורה, עלולה לגרום לסחף בפניות לבית המשפט במסגרת בקשה של צו ירושה, תוך טיעון כי הגם שמדובר באלמן או אלמנה, עדיין לאור מערכת היחסים, יש לראותם כמי שאינם ממלאים אחר הדרישה של בן-זוג..."

 

  1. השאלה הטעונה הכרעה בנסיבות המקרה דנן היא האם המשיב הינו בבחינת "בן זוג" לעניין סעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה.

אקדים אחרית לראשית ואומר, נוכח ההלכה העקבית והחד משמעית המחילה את המבחן הפורמלי, דין התביעה להידחות.

ראה דבריו של כב' השופט ברנר בפס"ד פלונית "קביעה זו נכונה גם באותם מקרים קיצוניים, כמו בעניננו, בהם מדובר בקשר נישואין פורמלי בלבד שאין לו כל תוכן ממשי מזה עשרות בשנים". כפי שנטען בענייננו אף אם יוכח כי מדובר בנישואים פיקטיביים ללא כל תוכן ממשי, גם אז היה מקום לדחות התובענה, שכן אחד הרציונלים עליהם הורחב רבות בפסיקה הינו כי מצב בו בית משפט  בוחן כל מקרה לגופו עלול להוביל להחלטות סותרות ואי וודאות משפטית ול"חקיקה שיפוטית" בעניין בו החקיקה מוסדרת וברורה.

נוכח ההלכה הפסוקה, אין צורך להידרש לבחינת מהות הקשר בין בני הזוג בשאלה האם מדובר בנישואים פיקטיביים או לאו, מאחר והמנוחה נפטרה בסטטוס של "נשואה" למשיב.

 

  1. למעלה מן הצורך, אומר כי קיים קושי מובנה בבחינת שאלת תוקף נישואי הצדדים שעה שהעדים העיקריים לבחינת שאלת אופי הנישואין הינם בני הזוג עצמם, ובענייננו הבעל הינו בגדר "נעדר" והאישה נפטרה. עדויותיהם של ילדי המנוחה אינם ראיה מספקת כדי להסיק כי אכן מדובר בנישואין פיקטיביים ובידי המבקש אף לא עלה להוכיח טענות הפיקטיביות במידת ההוכחה הנדרשת, ואבאר:

 

  1. המבקש עומד על מספר אינדיקציות המבססות טענתו כי מדובר בנישואים פיקטיביים:

היות המשיב לא יהודי וצעיר מהמנוחה. העובדה כי תוקף כרטיס העובד של המשיב עתיד היה להסתיים בסמוך למועד נישואיהם. העובדה כי מעולם לא ערכו מסיבת נישואים, כאשר לילדי המנוחה נודע אודות הנישואים רק בדיעבד. העובדה כי המשיב חדל לעבוד והחל לטפל במנוחה כעובד סיעוד בשכר. "העסקה הכלכלית" אשר נרקמה בין המנוחה למשיב- בתמורה לקבלת האזרחות, השתתף המשיב בהוצאות שונות של המנוחה שכן מצבה הכלכלי היה ירוד לאחר גירושיה. לאחר שבקשתו להסדרת מעמד נדחתה, נטש המשיב את המנוחה ללא הודעה מוקדמת ונסע לרומניה.

 

מטעם שני ילדיה הנוספים של המנוחה הוגשו תצהירי עדות ראשית אשר תמכו בטיעוני המבקש, ושלושת הילדים נחקרו על תצהיריהם בבית המשפט.

מעדויותיהם נמצא כי המנוחה מעולם לא הצהירה בפניהם על פיקטיביות הנישואים, ראה לעניין זה חקירת המבקש:

"לשאלת ביהמ"ש, אם זה פיקטיבי למה היא רוצה שאפרגן לה? היא לא באה ואמרה לי שזה פיקטיבי. הם ניסו להציג מצג שהתחתנו, גם בפניי. אנחנו מדברים כרגע על השיחה הזו ומה שהתברר לאורך הזמן, וכמובן המשכנו לשאול אני ואחיי "למה התחתנת איתו?". בשיחות אחרות היא אמרה "אל תדאגו, תסמכו עלי, לא עשו אותי באצבע". זו היתה התשובה.

לשאלת ביהמ"ש, אמא שלי לא אמרה לי מעולם שהנישואים האלה פיקטיביים..

ת.         היה ביניהם כנראה איזה שהוא הסכם שהיא עוזרת לו לקבל אזרחות והוא עוזר לה כלכלית, היא היתה במצב לא טוב. זה היה סידור טוב לשניהם.

לשאלת ביהמ"ש, אני מסיק את זה זה לא היה ידוע לי."

            (עמ' 7, 10 לפרוטוקול).

 

ראה גם חקירת הבן ע' ק':

"ש.      האם שאלת אותה למה נ' כל כך חשוב?

ת.         לא שאלתי, זה עניין טכני. לשאלת ביהמ"ש, זאת לא היתה הפעם הראשונה ששמעתי על נ'. ידעתי שלאמא שלי יש קשר עם נ' והתפלאנו על טיבו של הקשר, מה לו ולה ומה לה ולו, היא בעיקר אמרה לסמוך עליה והיא יודעת מה היא עושה. היא אמרה את זה בתחילת הקשר וסיפרה על זה.

            לשאלת ביהמ"ש, ידעתי שלאמא שלי יש קשר זוגי עם נ' לפני החתונה, אך אני לא זוכר כמה זמן לפני...

ת.         אני לא יודע מה נ' הצהיר ואם היה מצג שווא, אני לא יודע איזה משק בית משותף הם ניהלו, אני יודע שהם חיו באותו בית, מבחינת ההכנסות, ההוצאות אני לא יודע אם הוא ישן שם כל יום...

היא פשוט העדיפה לא להיכנס למקום הזה, של מה היא עושה איתו ומה הוא עושה איתה. היא לא אמרה את זה שהקשר פקטיבי. היא גם לא אמרה שהיא אוהבת אותו."

                        (עמ' 19-20 לפרוטוקול).

 

ראה גם חקירת הבת ו' א':

"ש.      מדוע היא לא שיתפה אותך בזוגיות, בנישואין?

ת.         לדעתי, לא היתה שם זוגיות או נישואין כמערכת בין בעל ואשה. זה העלה תהיות אצלי. שיתפתי את אמי בתהיות. אמרתי לה שזה נראה קצת תמוה, היא לא נתנה לאף אחד להתערב לה, היא אמרה שהיא מסתדרת והכל בסדר.

ש.        האם הם ניהלו אורח חיים של בני זוג ומשק בית משותף?

ת.         משק בית משותף כן."

(עמ' 23 לפרוטוקול).

 

            כעולה מעדויות שלושת ילדי המנוחה, המנוחה לא אמרה למי מהם כי נישואיה למשיב פיקטיביים, כאשר ברור כי מדובר בהנחה של הילדים.

 

  1. ממסמכי תיק משרד הפנים שהונחו בפני התבררה תמונה עובדתית העומדת בסתירה מוחלטת לגרסת המבקש ואחיו באשר לאופי הנישואין. מעיון במכתבים שכתבו המבקש ואחיו למשרד הפנים ניכרת תמיכתם בזוגיות שהתקיימה בין אימם המנוחה למשיב. כן צורפו מכתבים נוספים מטעם מקורביה של המנוחה (מר ב' צ' ק', ע' ע' נ', י' ע', י' ב' ה') אשר תמכו אף הם באמיתות קשר הנישואין. כך גם  קיימים מכתבים רבים שנכתבו ע"י המנוחה והמשיב, המתארים את זוגיותם ואת האהבה אשר שוררת ביניהם לרבות תמונות ממסיבת האירוסין, מטקס הנישואין ואירועים נוספים. מכתביהם של המנוחה והמשיב למשרד הפנים החלו עוד טרם מחלתה של המנוחה, בשנת 2001 והם עולים בקנה אחד עם עמדת בני הזוג כפי שעלתה מהראיונות שעברו במשרד הפנים, מחלקת ההגירה. 

            בראיון האחרון של המנוחה מיום 14.2.2012 אמרה המנוחה:

            "הוא אוהב אותי, רוחץ אותי, מנקה ומכבס. אנחנו ביחד המון שנים." (מאז שנת 2000 ש.א.). המנוחה השיבה כי היא בטוחה בכנותו ובמסירותו של המשיב אליה כדבריה: "אני אישה. אני מרגישה בפנים".

            בקשת האזרחות נדחה בשנת 2012, כאשר המבקש ואחיו הגישו בשם אמם המנוחה ערעור בו טענו:

            "נ' נשוי לאמא שלנו ומקיים איתה זוגיות שאפשר רק לקנא בה. לפני שלוש שנים אמא שלנו הפכה לסיעודית ומאז נ' לא מש ממיטתה ומקדיש את חייו עבורה. בעניננו הילדים זו הקרבה אמיתית של בן זוג."

            ערעורם של הילדים לא התקבל בהעדר מעמד, בהעדר ערעור מטעם המשיב הוא נדרש ביום 1.7.2012 לעזוב את הארץ וכך עשה.

            עוד אציין כי מתיק משרד הפנים עולה כי המנוחה והמשיב ניהלו משק בית משותף למשך תקופה לא מבוטלת למעלה מעשור (כעולה מהמסמכים, בני הזוג הכירו האחד את השניה בשנת 2000, נישאו בשנת 2002 וחיו יחדיו למעלה מעשור, עד עזיבת המשיב את הארץ ביולי 2012. בני הזוג ניהלו חשבון בנק משותף ).   מכאן כי לא מן הנמנע להסיק כי אכן התנהלו כבני זוג לכל דבר ועניין באופן שמחליש את טענות פיקטיביות נישואיהם.

           

  1. נוכח הגרסאות הסותרות של המבקש באשר לאופי הנישואין, טענה ב"כ היועמ"ש בסיכומיה להשתק שיפוטי. כלל "ההשתק השיפוטי" נועד להתמודד עם מצבים בהם בעל דין מעלה טענות סותרות בהליכים שונים. בהתאם לדוקטרינת ההשתק השיפוטי, המבקש מנוע מלטעון טענות עובדתיות סותרות. אחד התנאים לקיומו של השתק שיפוטי הינו הצלחה בהליך הקודם, באופן שטענה שהעלה צד במסגרת ההליך הקודם התקבלה, ואת היפוכה הוא טוען כעת (ראה- רע"א 8366/13 אפרים פולק נ' מרים בעק ניתן ביום 7.1.2014 (פורסם בנבו)). ראשית, טענת ההשתק השיפוטי הועלתה לראשונה בסיכומי ב"כ היועמ"ש, כאשר המבקש לא התייחס לטענה זו במסגרת טיעוניו ואף ויתר על זכותו להגיש סיכומי תשובה, בהם הייתה לו הזדמנות להגיב לטענה. (כאן המקום לציין כי בהחלטה מיום 15.6.16, הוענקה למבקש זכות תשובה לסיכומי ב"כ היועמ"ש). אף ב"כ היועמ"ש לא העמיק בטיעון וכלל לא בחן מבחני ההשתק-האם במקרה דנן מתקיים תנאי "ההצלחה בהליך הקודם" כבסיס להחלת טענת ההשתק. מאחר ואין כלל התייחסות מטעם המבקש לטענה זו, לאור השלב בו העלה ב"כ היועמ"ש טענה זו מבלי לערוך ניתוח מתאים לנסיבות המקרה דנן, ובהעדר תשתית ראייתית מתאימה לבחינת הטענה, אינני נדרשת איפוא לקביעת ממצאים באשר לשאלה האם מתקיים תנאי ההצלחה או לאו בהקשר קבלת גרסתם של המבקש ואחיו ע"י משרד הפנים. למעלה צן הצורך אציין כי לעניין תנאי "ההצלחה בהליך הקודם", העיר כב' השופט גרוניס ברע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ, ניתן ביום 8.3.05 (פורסם בנבו), באמרת אגב כי אינו משוכנע שאמנם הדרישה של הצלחה קודמת תהא בכל מקרה ומקרה תנאי שאין בלתו לתחולתו של השתק שיפוטי, אולם לא מצא לקבוע מסמרות בסוגיה זו.

 

על אף האמור ברור, כי לאור הגרסאות הסותרות של המבקש בהליך דנן אל מול גרסתו בהליך שהתנהל במשרד הפנים, אין המבקש יכול לאחוז בחבל משני קצותיו: מחד לתמוך בטענות אמו המנוחה בהליך אחד, ולאחר מכן להתכחש להן באמתלה של סיוע לאמו לממש את רצונה בהליך אחר, ראה לעניין זה דבריו של כב' השופט גרוניס ברע"א 4224/04 שאוזכר לעיל:

"מובן שכאשר מדובר בעדות הסותרת עדות קודמת, תפגע הסתירה במהימנותו של העד בהליך השני, אף אם לא נקבע מימצא על סמך עדותו בהליך הראשון..."

המבקש הבהיר הפער בין הגרסאות ומסר לבית המשפט בחקירתו את עמדתו באשר למכתבים, ואולם אין בכך כדי לסייע לו בטענה כי מדובר בקשר נישואין ריק מתוכן.

"ש.      מפנה לזה שאתה כותב שאתה מצהיר שאמך חיה עם נ' שלוש שנים .... וחיים באהבה רבה... סוף סוף אימי מצאה את מקומה עם בן זוג אוהב".

ת.         כתבתי את זה כי אמא שלי ביקשה ממני למרות שאני ואחים שלי חשדנו והרגשנו שאנחנו לא עושים באמת משהו בסדר מבחינתנו, אבל כי אמא ביקשה וכדי לעזור לה כתבנו את זה.

            היא ביקשה שנכתוב מכתבים שהיא צריכה להגיש אותם לבטוח לאומי.

לשאלת ביהמ"ש, אם מה שכתבתי אינו נכון? אני משיב שמה שכתבתי באותו רגע ולא לגמרי האמנתי לזה. עשיתי את זה בשביל אמא שלי. אני לא שלם עם זה ואני יודע שזו התנהגות לא בסדר. אם הייתי צריך לעמוד בבית המשפט ולהצהיר לא הייתי כותב את זה...

לשאלת ביהמ"ש, האם בכל המכתבים כתבנו ולא חשבנו? המטרה של המכתבים היתה לעזור לאמא ובשלב הבא לעזור לנו שהוא יישאר מטפל שלה. זה לא כזה חד משמעי שידענו שהנישואין האלה מתחילת הדרך, אני מדבר על המכתבים הראשונים, עלו חשדות והתבססו כשהשיא שלהם היה כשהוא עזב את הארץ, ועוד שיא היה כשהיא נפטרה והשיא היה שקיבלנו את התשובות על מה שחשבנו כל השנים.

לשאלת ביהמ"ש, אני כתבתי. זה לא אומר שהאמנתי".

            (עמ' 9 לפרוטוקול).

 

ראה גם חקירת הבן ע' ק':

"ש.      מפנה לסע' 2 במכתב (מצטטת) איך אתה מסביר את זה לעומת מה שאמרת קודם?

ת.         יש מה שנקרא חוכמה בדיעבד, לא כל מה שידעתי אז אני יודע היום. אני יודע שיש סדרת מכתבים, שנעשה בגלל שאמא שלי ביקשה.

ש.        כאשר כתבת ב-2001 זה בגלל שאמא שלך ביקשה?

ת.         אני משוכנע שכאשר כתבתי את הדברים ידעתי שהדברים מוגזמים ונועדו לעזור לאמא שלי, לעזור לנ' לקבל את האזרחות שלו. לשאלת ביהמ"ש, אמא שלי ביקשה וזה היה חשוב לה ולא הבנתי למה זה חשוב לה. הבנתי שאמא שלי בקשר עם בן אדם והיא רוצה לשמר את הקשר הזה, טיבו של הקשר באותם שנים היה תמיד מעורפל וחשוד בעיני באותה תקופה. הרצון לעזור לאמא גובר, לצערי על הרצון לומר את האמת למשרד הפנים".

                        (עמ' 20 לפרוטוקול).

 

  1. טענה נוספת עליה המבקש סומך יתדותיו הינה כי פקידי משרד הפנים הגיעו למסקנה כי נישואי הצדדים אינם נישואי אמת הם, וכי מטרת הנישואין היתה הסדרת מעמדו של המשיב, ולכן לא אושרה בקשת המשיב להישאר בארץ. אין בידי לקבל טענה זו, ואנמק: 

מהותו של ההליך מדורג הינו הסדרת מעמד לבני זוג זרים הנשואים לתושבי קבע ומתן אפשרות לבני הזוג לקיים תא משפחתי כן ואמיתי בישראל. בן הזוג הזר אינו זכאי אוטומטית למעמד של תושב קבע מכוח נישואין ולכן נערכת הבדיקה במסגרת ההליך המדורג. העובדה כי רשות האוכלוסין במכתבה מיום 3.5.12 דחתה את בקשת המשיב לקבלת אזרחות במסגרת הליך מדורג, איננה מרוקנת מתוכן את עצם הנישואים. על אף החלטת משרד הפנים, נישואיהם של המנוחה והמשיב לא הותרו ולא הופקעו כפועל יוצא של אותה החלטה, כך גם במרשם נותרה המנוחה כ'נשואה'. משכך אין המבקש יכול להישען על החלטת משרד הפנים כמכריעה בעניין תוקף הנישואין.  

 

  1. כך גם אין בידי לקבל טענת המבקש כי דינו של בן זוג שנישא בנישואי אמת, לפחות לעניין דיני הירושה, יהיה שונה בתכלית מדינו של בן זוג שנרשם כנשוי, אך ורק כדי לקבל מעמד בישראל.

למונח "בן זוג" ישנם מובנים שונים בהקשרים שונים, ובנסיבות התובענה שבפניי יש לפרש את המונח "בן זוג" בראי דיני הירושה. כפי שפרטתי קודם, חוק הירושה אינו עוסק בתוקף הנישואין עצמם או בשאלות הקשורות בעניין סטטוס בקשר פנימי, כגון אימוץ או זכויות "בן זוג" לפי דיני הכניסה לישראל, ראה לעניין ההקשרים השונים של המונח 'בן זוג' את דבריו של כב' הנשיא (בתוארו אז- א' ברק) בבע"מ 9607/03 פלוני נ' פלוני (פורסם בנבו):

"בחינת השאלה האם המשיבה היא "בת זוג" לפי חוק הירושה מהווה פעולה פרשנית רגילה בסוגיה משפטית בעלת השלכה מוגבלת. אין מדובר בהכרה בסטטוס אישי. אין בה קביעת הלכה בדיני המעמד האישי. כמובן, בהקשרים אחרים עשוי להינתן לביטוי "בן זוג" מובן אחר. ככל שיש פיצול בכך שאדם עשוי להיחשב "בן זוג" לצורך עניין אחד ולא "בן זוג" לצורך עניין אחר, יש להשלים עימו. אין זה מצב אידיאלי. אך ככל שצריך להכריע בין אלגנטיות ואחידות במושגי המשפט לבין הגשמת המטרה המונחת ביסוד החקיקה, עדיפה הגשמת התכלית".

 

וראה גם דבריו של כב' השופט רובינשטיין בפסק הדין:

"הפיצול בין "בני זוג" בחוקים שונים, וכך התוצאה בעניננו, כשההכרה מתייחדת לדיני הירושה- אינו נוח והוא מאולץ, אך הוא משקף את המציאות המורכבת, הנותנת אותותיה במשפט..."

 

  1. המבקש טוען כי יצר קשר עם המשיב באמצעות מיילים, אותם צירף לתצהיר עדותו הראשית, כמו גם שיחה טלפונית, במהלכה הביע המשיב רצונו להסתלק מחלקו בעזבון.

ראשית לא הובאה בפני כל ראיה לרצון כאמור- המיילים שהוגשו נותרו ללא מענה מצידו של המשיב ובאשר לשיחת הטלפון הנטענת, אין לה עיגון. טענתו של המבקש כי המשיב הינו צד ידוע ובלתי מעוניין בירושה להבדיל מיורש נעדר לא הוכחה. יתר על כן, בהתאם לחוק הירושה, קיימת דרך חוקית אחת לוותר על חלק לו זכאי אדם בעיזבון, והיא מעוגנת בסעיף 6 לחוק הירושה. בהתאם להוראת הסעיף, יורש רשאי להסתלק מחלקו בעזבון בהודעה בכתב. מאחר ואין בנמצא כל הודעת הסתלקות מטעם המשיב וככל שהמבקש עומד על טענתו כי מדובר ביורש ידוע עימו נוצר קשר, הרי שיש לקבל מטעמו תצהיר הסתלקות בכתב, על מנת להדירו מירושת המנוחה ולא ליתן פסק דין בהעדר כבקשה המבקש.

ודוק, הנטל להוכחת הטענה בדבר העדר יורשים נוספים עפ"י דין מוטל על כתפי המבקש. בנסיבות לא היה מקום לטעון להעברת הנטל לב"כ היועמ"ש.

 

  1. מכאן להפניית המבקש לע"א 247/97 סבג נ' סבג, פורסם בנבו להלן: "פרשת סבג"). בפס"ד פלונית התייחס כב' השופט שנלר באופן מקיף לנסיבות פרשת סבג. לדבריו, בית המשפט לא נדרש לשאלה של פרשנות מהותית של הוראות סעיף 10 לחוק, כך שאין להסיק בהכרח מפרשת סבג את אשר עותר המבקש להסיק כפסיקה לפיה המבחן הינו מבחן מהותי, בהתעלם מהמבחן הפורמלי. "אין לראות בפרשת סבג כמקור אופרטיבי לעבור מהמבחן הפורמאלי למבחן המהותי, ככל שעסקינן בהגדרת 'בן הזוג' בסעיפים 10 ו-11 לחוק הירושה" (ראה סעיף 23-28 לפסק דין פלונית). הווה אומר, המבחן נותר מבחן פורמלי.

 

  1. איני מקבלת את טענת המבקש בדבר העדר מעמד לב"כ היועמ"ש בתיקים כגון דא. בהתאם לסעיף 67א(א)(4) לחוק הירושה, האפוטרופוס הכללי מייצג בבקשה חסוי קטין או נעדר, חובת המדינה אם כן להגן על חלקו של אדם שאינו מיוצג עד לאיתורו.

 

  1. בטרם נעילה, מצאתי לנכון לציין כי העובדה כי המנוחה לא ערכה צוואה מלמדת אף היא על חולשת גרסת המבקש ואחיו. אין להתעלם מכך כי למנוחה עמדה האפשרות לערוך צוואה בה הייתה מביעה את רצונה באשר לחלוקת רכושה לאחר מותה ובכך שוללת את זכות המשיב לרשת אותה על פי דין ואולם בחרה שלא לעשות כן. ראה לעניין זה דברי כבוד השופט שנלר בעמוד 18 לפס"ד פלונית:

            "בעת שעסקינן בדיני ירושה, לכאורה 'התרופה' למקרים בהם לא מתקיימים יחסים בין בני הזוג, מצוייה באפשרות כל אחד מהם לערוך צוואה, ובכך לשלול את ההוראה לפיה בן הזוג ירש בירושה על פי דין.

            דהיינו לא מדובר על מצב שבו, אם אכן כוונת המנוח הייתה לשלול את זכות הירושה של בת הזוג, לא יכול היה לעשות כן בהיותו כבול ע"י הוראה חוקית זו או אחרת, אלא הפוך מכך.

אין אנו יכולים לדעת אם אכן במקרה ספציפי, היה ער המנוח לאפשרות זו, אולם די בעצם קיומה על מנת למצוא מענה למקרים החריגים בנקיטת תרופה זו."

 

  1. אשר על כן, דין התביעה להידחות.

            בהעדר תצהיר הסתלקות מטעם המשיב הנני  מורה, כי צו הירושה בעניין המנוחה יינתן על פי הדין, כך שהמשיב ירש מחצית העיזבון וילדי המנוחה את המחצית השנייה.

            המבקש רשאי להגיש צו פורמלי לחתימתי.

 

            בנסיבות אין צו להוצאות.

 

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק שבכותרת.

 

פסק הדין מותר לפרסום לאחר השמטת פרטים מזהים.

 

ניתן היום,  כ"ג שבט תשע"ז, 19 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.

                                                                                                 

 

 

 

 


בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ