בליץ נ' המוסד לביטוח לאומי

החלטה

1.ביום 21.1.13 מיניתי את פרופ' אריה דורסט כיועץ רפואי כדי לחוות דעתו בבחינת הקשר בין מצבו הרפואי של התובע לבין אירוע מיום 10.1.11 בו הרים התובע בלון גז במשקל 18 ק"ג.

2.פרופ' דורסט בחוות דעתו מיום 26.2.12 קבע בסעיף ג':-

"אין שום קשר בין הרמת בלון גז ששקל 18 ק"ג ובין חסימת המעיים שהופיעה באותו הזמן, ובגינה אושפז בבי"ח יוספטל ונותח ב-16.1.2011. חסימת המעיים נגרמה על ידי הדבקויות שהיו קיימות בעבר וגרמו לחסימה חלקית של המעי הדק כבר ב-2010 ובגינן אושפז במרכז רפואי סורוקה ב-16.10.2010. האירוע של חסימת המעיים גרם לנמק של קטע מעי דק, שנכרת. מצב זה אינו גורם לנכות. בצלקת הניתוחית נוצר בקע אשר נותח ותוקן בשלב אחר."

3.ביום 26.2.12 קבעתי כי אם הצדדים מבקשים לשלוח שאלות הבהרה יודיעו עד ליום 20.3.13, משלא הוגשו בקשות לשאלות הבהרה קבעתי ביום 21.3.13 כי המזכירות תקבע מועד לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה.

4.ביום 8.4.13 הגיש התובע בקשה עם שאלת הבהרה ובה ביקש שהמומחה ישיב לשאלה: האם יתכן שבמאמץ פיזי הכרוך בהרמת משקל כבד עולה הלחץ התוך בטני והדבר עלול לגרום לקטע של מעי להיכנס במעבר צר בין שתי הדבקויות, מה שלא יכול לקרות תוך כדי מנוחה, כאשר הלחץ התוך בטני רגיל (לא מוגבר). טיעון רפואי זה נאמר לי ע"י מספר רופאים."

5.הנתבע מתנגד להצגת השאלה.

6.לאחר שבחנתי את הבקשה הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות, אין בשאלת ההבהרה כדי לבאר את חוות דעתו של המומחה, חוות הדעת ברורה, המומחה התייחס למבחן ההרמה פעמיים הן בסעיף ג' לחוות דעתו והן בסעיף ד' לחוות דעתו שם קבע: "המצב הקיים נגרם בעקבות ניתוח התוספתן של מר בליץ עבר ב-2008 ואינו קשור להרמת משא כבד".

7.הצדדים יסכמו את טיעוניהם בעל פה ביום 9.7.13 בשעה 11:00.

ניתנה היום, כ' אייר תשע"ג, (30 אפריל 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.