אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> בלילי נ' אלרומלי סעיד ובניו בע"מ

בלילי נ' אלרומלי סעיד ובניו בע"מ

תאריך פרסום : 10/04/2013 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום אשקלון
19416-05-11
04/04/2013
בפני השופט:
אורית חדד

- נגד -
התובע:
אלרומלי סעיד ובניו בע"מ
הנתבע:
מרינה בלילי

החלטה

1.המבקשת עותרת לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאותיה בהתאם להוראת סעיף 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984.

2.עסקינן בתביעה שטרית שמשענתה בהמחאה על סך 50,000 ₪ אשר אין חולק עוד כי המבקשת משכה לפקודת המשיבה על חשבון התמורה המוסכמת במסגרת מכירתו של רכב המשיבה למר אלרומלי סעיד – מנהלה של המבקשת – על פי הסכם שנחתם ביום 1.4.10.

אין אף חולק כי המכירה האמורה לא יצאה לפועל בסופו של יום ולאחר שהרוכש הפר את המוסכם על פי הנטען. מכל מקום, אכיפת ההסכם דאז אינה רלוונטית עוד משהבהירה המשיבה כי מכרה את הרכב לאחר.

3.המבקשת נסמכת בבקשתה הן על היות המשיבה תושבת חוץ (ספרד) והן על היות תביעתה של זו חסרת סיכוי כמשתקף לטענתה אף מהחלטות קודמות שניתנו בתיק זה. חרף האמור, עומדת המשיבה על המשך ניהולו של הליך זה ובמקביל לתביעה נוספת אותה הגישה הן בעילה השטרית והן על פי עסקת היסוד. עסקינן לשיטת המבקשת ב שימוש לרעה בהליכי משפט, בזבוז משאבים וגרימת הוצאות מיותרות בעוד למבקשת יסוד סביר להניח כי המשיבה לא תוכל לשלם הוצאות ככל שיפסקו לחובתה בהליך הזה בעוד למבקשת מצידה אין אפשרות מעשית לגבותן.

4.המשיבה בתגובתה מקדימה ומציינת דבר העדרו של תצהיר מבקשת המבקשת בניגוד לחובתה על פי דין, כשבכך די לטעמה על מנת להביא לדחיית הבקשה.

המשיבה מוסיפה ושוטחת טענותיה כנגד תקיפת סיכויי תביעתה תוך שהיא נותנת דעתה לתוכנן של החלטות קודמות אשר ולשיטתה היה בהן כדי ליתן למבקשת "רוח גבית" שהובילה להגשת בקשה זו. המשיבה מוסיפה וטוענת כי ההסכם בין הצדדים מעולם לא בוטל וכי נזקיה בפועל עולים על ערכה של ההמחאה דנן. מכל מקום ולשיטתה, משהמבקשת היא שהפרה את ההסכם בין הצדדים, הרי שאין היא רשאית להסתמך על חוסר היכולת לבצעו כיום.

בשולי תגובתה מוסיפה המשיבה התייחסות קצרה לעניין שהותה בחו"ל ומציינת כי אין היא תושבת חו"ל או אזרחית שם, כי אם תושבת ואזרחית של מדינת ישראל שלה משפחה ענפה בתחום הארץ בעוד שהותה בחו"ל אינה אלא זמנית לצורכי תיירות ועסקים עם בעלה.

5.לאחר בחינת טענות הצדדים, לרבות בתשובת המבקשת לתגובה האמורה, סבורה אני כי יש מקום לבקשה בנסיבות העניין כפי שאבהיר להלן.

6.הפסיקה מדגישה מחד את הזהירות שיש לנקוט בהפעלת סמכות בית המשפט ע"פ סעיף 519 הנ"ל מחמת חשיבותה של זכות הגישה לערכאות והחשש, ובפרט עת עסקינן בתובע דל אמצעים, מדגישה ומנגד את הצורך לאזן זכות זו אל מול הצורך למנוע תביעות סרק ובפרט שסיכוייהן נמוך הינו ולהבטיח הוצאותיו של הנתבע. ברע"א 2146/04 מדינת ישראל נ' עזבון המנוח באסל נעים איברהים (30.5.04) מציין בית המשפט את האיזון הנדרש כאמור ומוסיף בכל הנוגע לשיקול הדעת הנתון לו:

"בתקנה 519 עצמה לא נקבעו קריטריונים להפעלת הסמכות לחייב בהפקדת ערובה, ואולם בפסיקה גובשו כללים מדריכים וסוגי מקרים בהם ייעשה שימוש בתקנה. ... מקובל כי בית המשפט ישתמש בסמכותו האמורה כאשר מתגורר התובע מחוץ לתחום השיפוט, ואין בידיו להצביע על נכסים הנמצאים בארץ, באופן אשר יקשה על הנתבע לגבות את הוצאותיו, אם ייפסקו לטובתו (ראו למשל, רע"א 2241/01 הופ נ' ידיעות תקשורת בע"מ (לא פורסם)). הלכה זו הוחלה גם על תושבי הרשות הפלשתינית, אשר נחשבים לצורך הענין כתובע המתגורר בחו"ל. עם זאת, עובדת היות התובע תושב חוץ איננה הטעם היחיד להטלת חיוב להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע (ראו, רע"א 6787/99 עאשור נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בית המשפט ישקול שיקולים רלוונטיים נוספים, וידון בכל מקרה לגופו על פי נסיבותיו (ראו, רע"א 6066/00 אעדילי נ' חב' סלקום ישראל בע"מ (לא פורסם)). לאור כל האמור לעיל, ברי כי שיקול דעתו של בית המשפט במסגרת תקנה 519(א) רחב הוא. במסגרת זו, על בית המשפט, מחד, לשוות לנגד עיניו את מטרות התקנה - הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעות סרק ומאידך, לאפשר את הגישה לבתי המשפט לשם הגנה על זכויות. "

 

ברע"א 3601/04 לין ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל מנהלת ההגירה/ משטרת ישראל (18.10.07), שם עסקינן בתובע שהינו אזרח סין מציין בית המשפט:

"בהפעלת שיקול הדעת בענין הפקדת ערובה להוצאות משפט יש לתת משקל ממשי לזכות החוקתית של פנייה לערכאות .... מצד שני, פועל אינטרס ציבורי כבד משקל, המבקש להבטיח לבעל דין הגנה בפני מצב בו יתקשה לגבות הוצאות שנפסקו לטובתו בהליך שהוגש נגדו וכשל.הערבון נועד להגן על בעל הדין שכנגד מפני חסרון כיס, הטרדה, וניצול המשאב האנושי בגרירתו למשפט שנסתיים בפסק לזכותו, על דרך הבטחת יכולתו לממש את גביית ההוצאות שנפסקו לטובתו......

במסגרת האיזון בין השיקולים השונים, כאשר תובע מתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ מהם ניתן להיפרע, או שאין הוא ממציא את מענו העדכני כנדרש על פי תקנות סדר הדין, הנטייה בדרך כלל היא לחייבו בהפקדת ערובה להוצאות."

עוד נאמר ברע"א 8730/10 אמנון יוסף נ' יעקב בינסון (23.3.11):

"ככלל, נוהגים בתי המשפט לחייב תובע המתגורר בחוץ לארץ, ואין בידיו נכסים בארץ שמהם ניתן להיפרע, בהפקדת ערובה להוצאות. זאת, אף מבלי לבחון את סיכויי התביעה. ההצדקה לכך נעוצה בחשש שמא יפסיד התובע בתביעתו, ייפסקו הוצאות משפט לטובת הנתבע והנתבע יתקשה לגבות את חובו מאדם המתגורר מחוץ לתחום השיפוט (רע"א 1007/08 עזבון המנוח עלי ג'אליה נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 31.1.10)). מקרה נוסף בו יחויב תובע במתן ערובה להוצאות הוא כאשר בכתב התביעה אין התובע מציין את כתובתו העדכנית, כנדרש בתקנות"

יצוין כי בענין יוסף הנ"ל נתלה בית המשפט בהיות התובע תושב חוץ, אשר ובנוסף, לא טרח לציין מענו ולא הצביע על קיומם של נכסים בישראל, מלבד הנכס נשוא הדיון. לצד זאת נמצא טעם נוסף לחיוב בהפקדת ערובה והוא אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו כנגד התובע בעבר, כבענייננו.

7.בענייננו אנו, אין חולק כי המבקשת שוהה בחו"ל, כך למצער, מזה שנים למעשה.

סבורתני כי הנסיון מצד המשיבה באמצעות בא כוחה למעשה למעט מחשיבותה של עובדה זו ולצייר עתה תמונה שונה, לא רק שיש בו כדי לעורר תמיהה רבה, כי אם מעבר לכך – אף כדי לעורר מורת רוח. עובדת היותה של המשיבה תושבת חו"ל ומזה זמן, באה מפי באי כוחה אשר אף עשו שימוש בטענה זו לצרכים שונים בתיק. כך למשל בדיון שהתקיים בפני כב' הרשמת ביום 21.9.2011 טוען בא כוחה דאז בסיכומיו "יש לציין כי המשיבה ובני משפחה אינם גרים בארץ". עוד הוא מציין בהמשך כי "בעלה של המשיבה עזב את הארץ ביום 5.4.10 והמשיבה עוזבת את הארץ עם משפחתה תוך מספר ימים". טיעון זה נועד ללמד על חוסר תום לב מצד רוכש הרכב כמבואר בפרוטוקול.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ